var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53869;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53869","0","ארבעה נוסחים בכוונת המרבה או הממעיט:","12/12/17 18:59","כד כסלו","תשע&quot;ח","18:59","יהודי_קדום","<b>נוסח א: שיכוין את לבו לאביו שבשמים</b><br />שבועות דף טו עמוד א: &quot;...נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחח, בעולת העוף - אשה ריח ניחח, במנחה - אשה ריח ניחח, מלמד, שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין <span class='bordeaux'><b>את לבו לאביו שבשמים</b></span>&quot;. <br /><b>נוסח ב:  שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם</b><br />במשנה האחרונה במנחות, פרק יג משנה יא: 'נֶאֱמַר בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה 'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ', וּבְעוֹלַת הָעוֹף 'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ', וּבַמִּנְחָה 'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ' - לְלַמֵּד, שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן <u>אָדָם</u> אֶת <span class='bordeaux'><b>דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם</b></span>:' <br /><b>נוסח ג:  שיכוין לבו לשמים</b><br />מסכת מנחות, דף קי עמוד א (המשנה): 'נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח, ובעולת עוף אשה ריח ניחוח, ובמנחה אשה ריח ניחוח, לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין <span class='bordeaux'><b>לבו לשמים</b></span>&quot;. <br /> <b>נוסח ד: שיכוין את לבו לשמים</b><br />הגמרא במנחות דף קי עמוד א: &quot;...ונאמר בשור הגס אשה ריח ניחוח, ובעוף הדק אשה ריח ניחוח, ובמנחה אשה ריח ניחוח, לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין <span class='bordeaux'><b>את לבו לשמים</b></span>&quot; <br />לכל הנוסחים לימוד אחד: קרבן המוקרב לה' מתקבל לרצון לפני ה' - לפי כוונת ליבו של האדם ולא לפי ערך הקרבן, וכמפורט במשנה האחרונה במנחות שיש שלושה סוגי קרבנות שעלותן הכספית שונה - משמעותית - אך כולן במעלת &quot;'אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ'. <br /> הגמרא על משנה זו אומרת: '...אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים; ושמא תאמר: לאכילה הוא צריך, ת&quot;ל: אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, ונאמר: כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה, לא אמרתי אליכם: זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני, לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים, שנאמר: לרצונכם תזבחהו.  דבר אחר: לרצונכם תזבחהו [כמאמר הפסוק (ויקרא פרק יט פסוק ה)  וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַה' לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ] – לרצונכם זבחו, לדעתכם זבחו; כדבעא מיניה שמואל מרב הונא: מנין למתעסק [השוחט את הקדשים ולא נתכוין לשחיטה אלא כמתעסק, הרי אלו פסולין עד שיתכוין לשחיטה, רמב&quot;ם הלכות פסולי המוקדשין פרק א הלכה ג)]   בקדשים שהוא פסול? שנאמר: ושחט את בן הבקר, שתהא שחיטה לשם בן בקר; אמר לו: זו בידינו הוא, לעכב מנין? ת&quot;ל: לרצונכם תזבחהו, לדעתכם זבחו'.<br /><br />גם אצל הנביאים אנו מוצאים שיחד עם הבאת הקרבן צריך גם את עבודת הלב, את התשובה, את החרטה ואת הקבלה לעתיד:<br /><b> שמואל הנביא אומר לשאול</b>: ' וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽה' בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים' (שמואל א' פרק טו פסוק כב). <br /><b> ישעיהו אומר</b>: 'לָמָּה-לִּ֤י רֹב-זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי:' (פרק א פסוק יא).  <br /><b>הושע אומר:</b> 'כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא-זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת' (פרק ו פסוק ו). <br /><b> בתהילים נאמר</b>: 'כִּ֤י | לֹא-תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה: זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב-נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה' (פרק נא פסוקים יח-יט).","233","","2335","True","True","False","","900","79.182.20.105","0","0","שבועות|טו ע&quot;א",""),new Message("53870","53869","על הקשר בין הקרבנות למעשים טובים","12/12/17 19:16","כד כסלו","תשע&quot;ח","19:16","יהודי_קדום","<span class='lightYellow'><b>הדברים הבאים מזכירים לי את הגראי&quot;ל שעלה היום לגנזי מרומים:</b></span><br />על הקשר בין הקרבנות למעשים טובים אנו מוצאים במסכת אבות דרבי נתן פרק ד: 'פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב אמר רבי יהושע: 'אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל'. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: 'בני, אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה, ואיזה? זה גמילות חסדים! שנאמר 'כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא-זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת' (הושע פרק ו פסוק ו). שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמילות חסדים. ומה הן גמילות חסדים שהיה דניאל מתעסק בהם? אם תאמר עולות וזבחים – [וכי יעלה על הדעת ש] מקריב בבבל? והלא כבר נאמר: 'כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר ה' בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ' (דברים פרק יב פסוק יד)! אלא מה הן גמילות חסדים שהיה מתעסק בהן? הָיָה מְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה וּמְשַׂמְּחָהּ וּמְלַוֶּה אֶת הַמֵּת וְנוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי וּמִתְפַּלֵּל שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וּתְפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן ! שנאמר: ' וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֚ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֚ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֚ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֚ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה: (דניאל פרק ו פסוק יא)","233","","2335","True","True","False","","158","79.182.20.105","0","53869","שבועות|טו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);