var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53839;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53839","0","מהי מעילה? מהו דין מעילה? ועוד...","09/12/17 18:47","כא כסלו","תשע&quot;ח","18:47","יהודי_קדום","נאמר בספר ויקרא פרק ה פסוקים יד-טז:<br />נֶ֚פֶשׁ כִּֽי-תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְהוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת-אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן-הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף-שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל-הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם: וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן-הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת-חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: וְאִם-נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל-מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא-יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ: וְ֠הֵבִיא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן-הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל-הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר-שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא-יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַה':<br /><br />דין מעילה קיים מדין תורה רק כאשר האדם עושה שימוש ברכוש ההֶקדש <u>בשוגג </u>(מוציא רכוש מרשות ההקדש, או נהנה ממנו בשווה פרוטה), ואז על המועל להוסיף חמישית על סכום קרן המעילה וגם להביא קרבן 'אשם מעילות' שהוא אַיִל (כבש זכר) בן שנתיים. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>א.</b></span>	<span class='darkYellow'><b>בקרבנות המוקטרים כָּלִיל</b></span>, כמו: עולה, מנחת חביתין, מנחת כהן, פרים ושעירים הנשרפים - יש דין מעילה מרגע הקדשת הקרבנות עד שנעשית בהן המצווה.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ב.	</b></span><span class='darkYellow'><b>בקדשי קדשים</b></span>: חטאת ואשם ושני כבשי עצרת המוקרבים לזבח שלמים יש דין מעילה מרגע שהוקדשו עד זריקת דמם - הואיל ונאכלים לכהנים אינם נחשבים 'קדשי ה''.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ג.	</b></span><span class='darkYellow'><b>בקדשים קלים</b></span>: שלמים שאינם שני כבשי העצרת, בכור בקר או צאן, מעשר בהמה וקרבן פסח - אין בהם מעילה לפני זריקת דמם, והמעילה היא רק באֵמוּרִים שהוקטרו - הואיל ונאכלים לבעליהם - אינם נחשבים 'קדשי ה''.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ד.</b></span>	<span class='darkYellow'><b>קדשי בדק הבית </b></span>- כמעט בכול קדשי בדק הבית יש מעילה. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>ה.	</b></span>במעילה מהתורה על המועל להוסיף חמישית על סכום קרן המעילה וגם להביא קרבן. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>ו.	</b></span>העושה <u>בזדון </u>שימוש בנכסי ההקדש לוקה ומשלם רק מה שמעל ולא מוסיף חומש (ויש גם דעה שחייב מיתה בידי שמיים). <br /><br /><span class='bordeaux'><b>ז.	</b></span>המועל בשוגג מביא איל (כבש זכר) בן שנתיים בשווי של לפחות שני סלעים (=שקלים), , לקרבן הנקרא 'אשם מעילות', ומשלם את שווי המעילה בתוספת רבע מערך המעילה ('חומש מלבר' - חמישית על סכום קרן המעילה). <br /><br /><span class='bordeaux'><b>ח.	</b></span><span class='darkYellow'><b>הקדש יוצא לחולין לאחר המעילה בו.</b></span><br /><br /><span class='bordeaux'><b>ט.	</b></span>מי שהזיק לנכסי ההקדש משלם רק את הקרן ואינו בדין מעילה. <br /><br /><span class='bordeaux'><b>י.	</b></span>אם ההנאה או ערך ההוצאה מרשות ההקדש הוא פחות משווה פרוטה - אין מעילה (אבל אסור לעשות כן).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>יא.	</b></span><span class='darkYellow'><b>קדשי המזבח וקדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה</b></span> - מי שנהנה בפחות משווה פרוטה מ'קדשי המזבח' ובפחות משווה פרוטה 'מקדשי בדק הבית' - ושתי ההנאות יחד מצטרפות לשווה פרוטה - מתחייב בדין מעילה.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>יב.</b></span>	שלא כמו בדיני התורה האחרים בהם קובע הכלל ש״אין שליח לדבר עברה״ והשליח הוא המתחייב בדין העברה - <span class='darkYellow'><b>במעילה ״יש שליח לדבר עברה״ </b></span>– ולכן המשלח הוא המתחייב בדיני מעילה ולא השליח.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>יג.</b></span>	מסכת מעילה בתלמוד הבבלי עוסקת, בעשרים ואחד דפיה, בדין המועל בהקדש. <span class='darkYellow'><b>בתלמוד הירושלמי אין מסכת מעילה.</b></span>","233","","2338","True","True","False","","1057","109.67.144.73","0","0","שבועות|יא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);