var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53296;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","67"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53296","0","כיצד קראו לדוד בשמו?","01/11/17 12:55","יב חשון","תשע"ח","12:55","בתר ממוצע",""לא עוד אלא בשעה שהם עוסקין בארבע מיתות ב''ד פוסקין ממשנתן ואומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה אמרתי להם הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה''ב אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם"

ונשאלת השאלה כיצד קראו לדוד בשמו והרי הוא מלך וחייבים בכבודו (כך נשאלתי אתמול ע"י א.ע.)

ונראה לי לתרץ ב"ה כי דוד מרוב ענוותנותו שמח היה לדון בבית המדרש (בסנהדרין) כאחד התלמידים ולא רצה שיהיו הבדלי מעמדות אלו דו שיח פתוח בין החברים.

עוד נראה לומר כי "תלמיד חבר" היון קוראים לו בשמו כדי להראות את מעמדו.

אפשר עוד להקשות כי "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול"

אמרו לי כי מעין זה כתב הבן יהוידע אך לא הספיקותי לעיין היטב","138","","2377","True","True","False","","858","185.37.148.18","0","0","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53298","53296","שים לב","01/11/17 16:00","יב חשון","תשע"ח","16:00","אור חדש","בפשט כאן דוד הוא ה'מספר' ויכול להשמיט את תארי הכבוד שנאמרו (או שלא נאמרו) לו ע"י עבדיו בעת שדיברו עימו.

אולם למעשה כלל אין כאן ציטוט מפיו של דוד שמצטט את חבריו לספסלי בה"מ, מה שיש כאן זה מדרש של חז"ל (שחיו יותר מ1300 שנה אחרי פטירתו מהעולם) במדרש זה רוצים חז"ל לבטא את הבזיונות שמן הסתם חווה דוד בעקבות החטא שחטא (יש לקוות עכ"פ שבימיו החכמים לא החניפו לו כפי שלדעת חז"ל החניפו לאגריפס) ולכן בכלל העניין גם מזכירים כאילו דיברו אליו ללא כל גינוני כבוד

אומנם ייתכן וגם מסתבר מאד שחוויתו של דוד היתה כפי המתואר במדרש זה והעניין אף משתקף בתפילותיו אך כלל אין להוכיח שגם במציאות אכן העזו לדבר כך למלך.
לסיכום- החוויה שיקפה לו את מה שעובר להם בראש וזה מה שמובא במדרש וכלל לא מה אמרו בפועל תלמידי בה"מ.","458","","2377","True","True","False","","147","213.151.55.19","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53299","53298","יתכן","01/11/17 16:52","יב חשון","תשע"ח","16:52","בתר ממוצע","יתכן כי ההשערות שאמרת נכונות ויתכן כי התירוץ שהבאתי הוא נכון

אתה כותב את דבריך בכזאת נחרצות - יש לך אסמכתא לדבריך ? משהו כתוב מהמפרשים?","138","","2377","True","True","False","","238","185.37.148.18","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53300","53299","מקור למה?","01/11/17 17:03","יב חשון","תשע"ח","17:03","אור חדש","לכך שזה מדרש של אמוראים?
לכך שהם חיו מאות רבות של שנים אחרי סיפור המעשה?
לכך שזה מדרש על פסוקים שבהם דוד מתאונן על יחס חבריו אליו?","458","","2377","True","True","False","","112","213.151.55.19","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53301","53300","כל מה שכתבת היה כבר ברור לי","01/11/17 17:10","יב חשון","תשע"ח","17:10","בתר ממוצע","אני ביקשת מקור במפרשים שזה התירוץ לשאלה שהצגתי","138","","2377","True","True","False","","257","185.37.148.18","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53302","53301","נראה שלא הבנת","01/11/17 17:18","יב חשון","תשע"ח","17:18","אור חדש","מה שכתבתי (והסכמת שכך זה האמת) זה שכלל אין שאלה (ממילא אין מקום לחפש לה תרוצים)

שאלתך היתה 'כיצד העזו לזלזל כך במלך ולקרוא לו בשמו?'
ה(לא) תשובה שלי היא 'אין לנו שום תיעוד שמישהו אכן קרא לו כך, דברי המדרש אינם ציטוט מפי אנשים ממשיים אלא באו להוסיף צבע לפסוקי התפילה של דוד'","458","","2377","True","True","False","","130","213.151.55.19","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53303","53302","לא הסברתי את עצמי","01/11/17 17:38","יב חשון","תשע"ח","17:38","בתר ממוצע","אני מקבל את תשובתך כתירוץ לשאלה - ואם אכן זה נכון אין שאלה

מצד שני אולי לא כדבריך ואז יש שאלה ואז יש תשובה אחרת מהנחת היסוד שלך.

ואז ביקשתי מקור לדבריך בכדי לאמת שאכן אין כאן שאלה (אבל יוצא שאם אין שאלה אז אין מה לתרץ)

לגופו של עניין אני לא מתחכם אלא באמת תוהה האם כדבריך או כדבריי","138","","2377","True","True","False","","298","185.37.148.18","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53304","53303","אבל הסכמת להנחות היסוד שלי","01/11/17 17:57","יב חשון","תשע"ח","17:57","אור חדש","וזה דברים פשוטים שלא נצרכים לראיה כלל, ממילא כל הנובע מזה מוכרח ג"כ.

מה יכול לפרוך את דבריי?
רק אם נניח שיש כאן אכן מקור המצטט בדיוק נמרץ את דוד שציטט את חבריו בדברים שאכן נאמרו בדיוק כך בבה"מ.

אולם כיצד ייתכן שמידע זה היה בידי בעל המדרש, הרי הוא חי יותר מאלף שנים אחר הסיפור?
אלא שהשכל נותן שאין כאן שום ציטוט אלא רק מילים ששם בעל המדרש בפי הדמויות המתוארות בתפילותיו של דוד באופן כללי","458","","2377","True","True","False","","117","213.151.55.19","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53307","53303","לא הבנתי","01/11/17 19:51","יב חשון","תשע"ח","19:51","דוד כוכב","למה קיבלת את התשובה - שאם אכן זה נכון אין שאלה, והבן יהוידע לא תירץ דבר.

הרי אמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: (ברכות דף ג ע"ב; וסנהדרין דף טז ע"א) "כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד... כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה".

והיינו כפי שנפסק בתוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) ד הלכה ד: "והן קורין אותו אדונינו ורבינו שנ' אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה".

לכן קשה, גם אם דרש רבא מדעתו מה ראוי היה שקרה, היה צריך לומר: "פוסקין ממשנתן ואומרים לי: אדונינו המלך, הבא על אשת איש מיתתו במה", שהרי כך היו אמורים לומר. כשם שלא יתכן שיאמר רבא: "ואומרים לי: יוסף, הבא על אשת וכו", שהרי דוד לא היה נקרא יוסף.","125","","2377","True","True","False","","175","95.86.70.88","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53305","53304","מצאתי מקור לדברי","01/11/17 18:11","יב חשון","תשע"ח","18:11","בתר ממוצע","בעזרת רבי א.ע. נמצא המקור של הבן יהוידע על התירוץ שהבאתי
בגמרא בבא מציעא נט. מביא הבן יהוידע ד"ה "שם דוד הבא על א"א מיתתו במה..."

ראה קישור בלינק וגם צירפתי לך תמונה מהמקור...","138","png","2377","True","True","False","","358","185.37.148.18","0","53296","סנהדרין|קז ע"א","0-png"),new Message("53306","53305","אכן הגאון ז"ל חשב שיש","01/11/17 18:22","יב חשון","תשע"ח","18:22","אור חדש","כאן שאלה והניח שדברי רבא שכאן נא' ברוח הקודש שמסרה לו הדברים כהוויתם. לגישה זו יש כמה סיפורים (בודדים) בגמרא שמהם נראה שאכן דרשו ברוה"ק .
אולם נגד גישה זו יש מאות ואלפי דרשות חזל בהן יש מחל' בין המדרשים לגבי המציאות שקרתה. זה כמובן לא ייתכן כלל להבנת הבא"ח ודעימיה.

לכן אנקוט בגישה הרווחת והיא שמדרש הינו דרשה.
ולכן השאלה כלל לא מתחילה וממילא אין לתת לה תשובות, אומנם התשובה לא בהכרח לא נכונה (על הצד שאכן כך אמרו לדוד זה יכל להתרחש גם מסיבה זו, אלא שכמובן שזו ספקולציה הבנויה על ספקולציה וממילא לא ניתן ללמוד ממנה דבר, הרי גם אם יבוא מאן דהו ויטען שלפי רוה"ק ידוע לו שסברו כך וכך בדין זה של 'ביזוי מלך' וודאי שאין לשמוע לו, ואם יעשה פלפול הלכתי לפי הלכ' מלכים לרמב"ם אם יכול המלך להתיר מציאות כזו או אם יש גדר מלך לאדם שסרח בא"א, הרי שדיון זה אסור לו שיתבסס על סיפורנו אלא יצטרך להסיק ההלכה נטו מצד סברות הלכתיות ואם ינסה להוכיח מדרשת רבא שאכן הדבר אפשרי סימן הוא שהמחבר טעה בדבר יסודי שביארתי בהודעה שלעיל)","458","","2377","True","True","False","","153","213.151.55.19","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53308","53307","תשובה","01/11/17 20:07","יב חשון","תשע"ח","20:07","אור חדש","עיקר דרשתו של רבא הינה לתאר תחושתו של דהע"ה כפי שניבטת מהפסוקים שהביא, התחושה הינה שהת"ח שבדור בזים לו (העקיצה) ולא מכבדים אותו כלל(קוראים לו בשמו) (יש לומר שזו ההתנהגות המקובלת בעמ"י כלפי עוברי עברה ובטח כאשר 'עם כיפה ובכ"ז...')
לכן וודאי שדברי רבא הינם מדוייקים ונצרכים לדרשתו
עם זאת אין זה אומר שאכן כך אמרו לדוד, יש דרכים רבות להראות לאדם שלא מכבדים אותו, כך שיבין שבעיני הבריות הוא 'סתם דוד'. למעשה יש לדעת שלעיתים התעלמות מאדם תהיה משפילה אף יותר מאשר 'קריאה לו בשמו' ווודאי שהיו לבני דורו דרכים רבות ומגוונות להראות לו וסר הנחת של השכבה התורנית מכך שהוא חטא בא"א.
ויה"ר שנלמד מסיפור זה את הלימוד העיקרי שרצה רבא ללמדנו, "אמרתי להם הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה''ב אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא"","458","","2377","True","True","False","","156","213.151.55.26","0","53296","סנהדרין|קז ע"א",""),new Message("53317","53307","יישר כח","02/11/17 12:37","יג חשון","תשע"ח","12:37","בתר ממוצע","אכן מהדברים שהביא כבודו יש שאלה ולכן מובן מדוע הבן יהוידע שאל ותירץ.","138","","2376","True","True","False","","276","185.37.148.18","0","53296","סנהדרין|קז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);