var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=52720;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("52720","0","למה הוזכרו השוורים האבודים","14/09/17 18:12","כג אלול","תשע"ז","18:12","אור חדש","רב המנונא אירכסו ליה תורי
פגע ביה רבה רמא ליה מתני' אהדדי תנן העובד עבודת כוכבים עובד אין אומר לא והאנן תנן האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד
א''ל באומר איני מקבלו עלי אלא בעבודה


צ"ע למה הקדימו כאן ששווריו של ר"ה נעלמו לפני הדיון בינו לבין רבה?
וכן יש לשאול כיצד יישב קושיית רבה הרי תרוצו מסביר שהאומר 'איני מקבלו אלא בעבודה' -פטור כלומר דן במציאות של אומר כפי המשנה הראשונה ומאידך מסביר דינו של הפטור שזה המשנה השניה אם כן כלל לא יישב קושיית רבה?
עוד יש לשאול למה לא נתן דעתו בעצמו לכך שתרוצו לא שלם?

נ"ל לבאר כך, מי שיושב בבה"מ ושומע ששנינו "האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד- חייב" פשוט לו שכך ההלכה שהרי האומר אמר דבריו בידיעה גמורה וממילא בהסכמה מוחלטת לדבר ואם כן מוכח שקיבל עליו לאלוה את הע"ז לה הבטיח לעבוד

כששמע ר"ה את השאלה הוא היה טרוד בשווריו ולכן ענה תשובה רק כדי להתחמק מרבה, כלומר דיבר רק 'לצאת י"ח מחברו'
אם כן תשובתו הישירה של ר"ה אכן אין בה תשובה לשאלת רבה אך מצבו עונה ועוד איך על הקושיה
הרי בניגוד למה שסובר אדם היושב בבה"מ (שכל דיבור של בנ"א זה נובע מחשיבתו המעמיקה וגילוי רצונו הפנימי באמת) כל מי שמסתובב בחוץ יודע שאדם שמבטיח משהו רוב הסיכויים הם שהוא לא מתכוון לכך וגם אם מתכוון כלל לא בטוח שחבוא לידי מעשה וגמירות דעת הדבר
אם כן התרוץ לקושיית רבה פשוט ונלמד ממצבו של ר"ה ולא מתשובתו, שהרי רואים אנו שאפי' ת"ח גדול עלול לומר דברים לא ממחושבים עד הסוף בהיותו טרוד וכך יש לבאר המשנה שפוטרת המדבר עד שיעבוד ממש כי היא דנה בסתם אדם ש'פיהם דיבר שוא' ואין לחייבו על דיבורו בלבד ואילו המשנה המחייבת על דיבור דנה באנשים מיוחדים שכל דבריהם מדודים ואכן מגלים את גמירות דעתם בדבר, זה אכן מקרה ייחודי ורק בו ניתן לחייב על דיבור בלבד","458","","2424","True","True","False","","953","213.151.55.19","0","0","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52722","52720","למה לזלזל בתשובת האמורא שנקבעה בגמרא?","15/09/17 00:22","כד אלול","תשע"ז","00:22","דוד כוכב","הרי התקפתו של רב יוסף על דברי רב המנונא נדחתה על ידו בעצמו, ודברי רבינא שבמסקנת הגמרא, וכך גם ההלכה - הן כפי שתירץ רב המנונא.

והיד רמ"ה ביאר בדיוק להיפך:
"להכי אשמועי' דאירכסו ליה תורי ללמדך כמה היה זהיר במצות ואוהב את התורה שאפי' בשעה שהיה בהול על ממונו ורדוף לבקש את שוריו עמד לענות את רבא על שאלתו".
למרות טרדתו הוא עזב הכל והתרכז בלימוד.","125","","2423","True","True","False","","228","95.86.110.167","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52725","52722","תשובות","15/09/17 10:07","כד אלול","תשע"ז","10:07","אור חדש","למה לא לקבל התשובה? (כמובן שאין כאן זלזול חלילה)
כי התשובה כלל לא עונה לשאלה שנשאלה וכן היא מתעלמת מהחלוקה הפשוטה והמחוייבת שאנו עושים בענייני דיבור לפי ההקשר כפי שהוזכר כאן השבוע וכפי שאכן מבררת הסוגיה בהמשך

דברי היד רמ"ה תמוהים וכלל לא נראה מלש' הגמ' ש'אע"פ' שהווה טריד ענה תשובה טובה'
כתוב להיפך, היה [טרוד] בשווריו שאבדו ואז ענה תשובה (שכמבואר לעיל אינה טובה היא כלל) אך ענה אותה רק כדי לצאת י"ח מחברו, וזה בדיוק מצבו של הניסת שחברו מציק לו 'בוא נלך לעבוד ל..' עד שבסוף בטרדתו עונה לו 'בסדר' הגם שכלל לא מתכוון לכך וממילא וודאי שיהיה פטור","458","","2423","True","True","False","","126","31.210.186.99","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52727","52725","תשובתו ודאי עונה לשאלה, וכך הבין רב יוסף","15/09/17 14:13","כד אלול","תשע"ז","14:13","דוד כוכב","","125","","2423","False","True","False","","178","95.86.110.167","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52739","52727","ח"ו שזו תשובה","17/09/17 10:36","כו אלול","תשע"ז","10:36","אור חדש","היעלה על הדעת לסקול על אמירה שניתן לפרשה כלא רצינית ולפטור משתחוה ועובד במעשה שניתן לטעות בו שחשב שזה ביהכ"ס או אחת משאר הטעויות?!?

לפי הסברו של ר"ה כל אמירה מחייבת לעולם מלבד אחת- 'איני מקבלו אלא בעבודה' ואילו במעשה בודקים הנסיבות שבהם נעשו","458","","2421","True","True","False","","134","213.151.55.26","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52745","52739","אתה טוען שח"ו לומר שהגמרא וההלכה אמת?!","17/09/17 11:28","כו אלול","תשע"ז","11:28","דוד כוכב","וזאת משום שהדברים אינם מוצאים חן בעיניך או משום שנראה לך שיש לך קושיה?

כמו שכבר כתבתי, גם דעת רבינא במסקנת הסוגיה שלדברי כל התנאים סוקלים על אמירה זו. וכך גם דעת שאר אמוראים בסוגיה בתנאים מסויימים.
וכמו שכבר כתבתי כך נפסקה הלכה למעשה ברמב"ם הלכות עבודה זרה ה, ה:
"אם הסית לעבודת איש אחר או לשאר מיני עבודת כוכבים אם קבל ממנו ואמר הן נלך ונעבוד אף על פי שעדין לא עבד שניהן נסקלין המסית והמוסת שנאמר לא תאבה לו ולא תשמע אליו הא אם שמע ואבה חייב".","125","","2421","True","True","False","","259","95.86.110.167","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52747","52745","אומנם רבינא כנראה סבר כך","17/09/17 12:15","כו אלול","תשע"ז","12:15","אור חדש","אולם רב אשי וודאי חלק עליו. וכן רב יוסף עצמו אומר בסוגיה 'דברים שאמרתי לא רציניים הם' וכיצד מקבל זאת ביחס לעצמו ואילו חברו היה סוקל בלא לתת לו אפשרות לבאר כך דבריו?
וכן רבא ואביי וודאי שלא סברו כרבינא ולכן וכל דיונם הארוך לגבי העובד במעשה רק בכוונה גמורה רק ששונה מהמחשבה המחייבת אם חייב או לא וודאי ממשיכה בתפיסתם שתלוי מאד גם בע"ז מה היתה כוונתו האמיתית ולא מסתכלים רק על המעשה, כ"ש שלא נסתכל רק על דיבור שהוא בוודאי מגלה פחות הרצינות ממעשה ממש

בסוגיה זה ההלכה הינה כרבא שפטור
כך פסק גם הרמב"ם
לפני שאתה מקשה מהלכה בודדת כדאי לעיין בכללות הדברים:

ג וְאֵין הַמֵּסִית צָרִיךְ הַתְרָאָה. אָמַר לְאֶחָד הוּא אוֹמֵר יֵשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ וּמַעֲרִים עָלָיו עַד שֶׁיָּסִית בִּפְנֵי שְׁנַיִם כְּדֵי לְהָרְגוֹ. אִם לֹא רָצָה הַמֵּסִית לְהָסִית לִשְׁנַיִם מִצְוָה לְהַכְמִין לוֹ. כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶן חוּץ מִזֶּה. כֵּיצַד מַכְמִינִין לוֹ. הַמּוּסָת מֵבִיא שְׁנַיִם וּמַעֲמִידָן בְּמָקוֹם אָפֵל כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַמֵּסִית וְיִשְׁמְעוּ דְּבָרָיו וְלֹא יִרְאֶה אוֹתָם, וְהוּא אוֹמֵר לַמֵּסִית אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְּיִחוּד, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ, וְהַמּוּסָת מְשִׁיבוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבֹד אֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים. אִם חָזַר בּוֹ אוֹ שָׁתַק פָּטוּר. וְאִם אָמַר לוֹ כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ, הָעוֹמְדִים שָׁם בְּרָחוֹק מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִים אוֹתוֹ:
לא די באמירה הראשונית אלא רק לאחר הברור שאכן כוונתו לעבודה נסקל
וממילא כך תתבאר גם הלכה זו:

ה הַמֵּסִית אֲחֵרִים לְעָבְדוֹ וְאָמַר לָהֶם עִבְדוּנִי אִם עֲבָדוּהוּ נִסְקָל וְאִם לֹא עֲבָדוּהוּ אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ הֵן אֵינוֹ נִסְקָל. אֲבָל אִם הֵסִית לַעֲבוֹדַת אִישׁ אַחֵר אוֹ לִשְׁאָר מִינֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אִם קִבֵּל מִמֶּנּוּ וְאָמַר הֵן נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד שְׁנֵיהֶן נִסְקָלִין הַמֵּסִית וְהַמּוּסָת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג-ט) 'לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו' הָא אִם שָׁמַע וְאָבָה חַיָּב:

וכן מבואר בדין עיר הנידחת (פ"ג וממילא מה שנתבאר כאן מבאר גם פ"ה):

א מַדִּיחֵי עִיר מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי אֵלּוּ נִסְקָלִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אֶלָּא הִדִּיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי עִירָם עַד שֶׁעָבְדוּ אוֹתָהּ. וְאַנְשֵׁי הָעִיר הַמֻּדָּחִין נֶהֱרָגִין בְּסַיִף וְהוּא שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אוֹ שֶׁקִּבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם בֶּאֱלוֹהַּ. וְאַזְהָרָה לַמַּדִּיחַ מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ:","458","","2421","True","True","False","","123","213.151.55.26","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52749","52747","במחשבה שניה","17/09/17 12:29","כו אלול","תשע"ז","12:29","אור חדש","כלל לא נראה שהמחל' בין ר' אשי לרבינא כ"כ קיצונית, שלר"א רק מומר מתחייב בדיבורו ואילו כל השאר במעשה בלבד ולעולם לא בדיבור ולרבינא כולם מתחייבים ללא מגבלה בדיבור בלבד
אלא נראה שגם רבינא מודה וודאי שיש לבחון הנסיבות בהן עונה המוסת ולאיזה משפט בדיוק מגיב אלא שלדעתו לעיתים יווצר מצב מיוחד בו יתחייב גם יהודי רגיל ע"י דיבור אך זאת כפי שהקדמתי רק במקרה שיהיה לנו ברור שדיבר בגמירות דעת וללא שום לחץ וטרדה (ואכן הדברים כמעט לא מציאותיים אך מה אכפת לך? אין המתת יהודים מצווה שצריך להדר בה שתעשה כמה שיותר)","458","","2421","True","True","False","","103","213.151.55.26","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52750","52747","להיפך, רב יוסף חזר בו והודה לרב המנונא","17/09/17 12:34","כו אלול","תשע"ז","12:34","דוד כוכב",""לאו מילתא היא דאמרי, דאפילו לרבי יהודה בדיבורא נמי חיובי מחייב... אמר רב יוסף: מנא אמינא לה - דכתיב לא תאבה לו ולא תשמע אליו, הא אבה ושמע - חייב".
גם רב יוסף סובר כרב המנונא.

וגם אביי ורבא ורב אשי מסכימים לעיקרון, והם רק מגבילים ומחלקים, כגון לרבא - רק כשהוסבר לו כיצד עובדים.

הלכה ג' עוסקת במקרה שאין מוסת, ואינה רלוונטית. הלכה ה' עוסקת במוסת שאבה - שנסקל.
לענין עיר נדחת - באור שמח הלכות עבודה זרה פרק ד הלכה א כתב: "הא דדייקינן הא אבה ושמע חייב הוא דוקא ביחיד" - ולא בעיר נדחת.

כמעט כל הדינים כתובים בהלכה "בודדת".","125","","2421","True","True","False","","215","95.86.110.167","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52751","52750","לא כתבתי שר"י חולק","17/09/17 12:45","כו אלול","תשע"ז","12:45","אור חדש","אלא שבדבריו עצמם יש חיזוק לטענתי שדיבור כלל לא דבר חזק וודאי

אביי רבא חולקים במעשה אם מחייב בלא כוונת ע"ז גמורה
מזה הוכחתי בק"ו שדיבור לבד שהוא פחות ממעשה וודאי שצריך ברור שיש כאן מחשבה גמורה לע"ז ולא די באמירה סתמית שניתן לפרשה לכמה פנים
ר"א הפקיע הדין של חיוב בדיבור בלבד מיהודי לא מומר

בהלכה ג' טעית, מתחייב אם עומד בהסתתו גם כאשר המוסת לא ניסת כלל (הוא הרי הכמין העדים) ומצד שני נפטר אחר הסתתו הראשונה אם כששואלים אותו "מה אתה רציני?!?" שותק או אומר "לא זה בצחוק"- וכאן הראיה לדבריי שכך צריך לבאר גם הלכה ה'
הוכחתי שגם ביחיד הדין כברבים שללא ברור וודאי על כוונה לע"ז ממש לא מתחייב אדם סקילה
דעת רבינא הסברתי לעיל","458","","2421","True","True","False","","153","213.151.55.26","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52752","52751","כל דבריך פה מוטעים חוץ משורה אחת","17/09/17 12:51","כו אלול","תשע"ז","12:51","דוד כוכב","","125","","2421","False","True","False","","197","95.86.110.167","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52753","52752","חזרתי עליהם","17/09/17 13:06","כו אלול","תשע"ז","13:06","אור חדש","ולא מצאתי טעות בדבריי
כעת לא נותר לי אלא להניח שלא הבנת מה שכתבתי או שיש לך טעם נסתר לחלוק על דברים פשוטים אלו רק שאינך רשאי לגלותו
כיוון שאין דרכי לערבב נסתר בהלכה (ובוודאי לא להעדיף נסתר על נגלה) אשאר בהבנתי הפשוטה בסוגיה","458","","2421","True","True","False","","145","213.151.55.26","0","52720","סנהדרין|סא ע"א",""),new Message("52777","52752","אם מעניין אותך ההלכה שכאן","18/09/17 11:20","כז אלול","תשע"ז","11:20","אור חדש","ראה בבה"ל שכתבו הסברים רבים להבין הסוגיה וההלכה היוצאת ממנה

אומנם יש שם גם קצת שנראה שהבינו כמוך אך רבים מאד כתבו הסברים אחרים ובכללם שאף ר"ה עצמו לא התכוון שדיבור לבד יחייבו בלא בחינת דיבורו אם היה רציני או לא, אומנם זה וודאי סברא פשוטה ונכונה כפי שכתבתי אך פשוט כדבריך שר"ה לא חש לסברא פשוטה זו, ולמה? כי היה טרוד!","458","","2420","True","True","False","","126","213.151.55.19","0","52720","סנהדרין|סא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);