var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5248;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","35"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","15")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5248","0","ההבדל במושגים "זביחה" ו"שחיטה"","29/11/10 10:27","כב כסלו","תשע"א","10:27","זיו","ברצוננו לברר סוגיה שמטרידה אותנו תקופה לא קטנה. בגמרא (זבחים י' ע"ב) מופיע הנוסח הבא: "חטאת נאמר בה היא בשחיטה, היא לשמה - כשירה, שלא לשמה - פסולה, ופסח נאמר בו הוא בזביחה,..". הדבר ידוע כי בפסוק בתורה המתאר חטאת, בהקשר לסוגיה האמורה, מופיע הביטוי "שחט" ("ושחט את החטאת") ובפסוק המתאר פסח הביטוי המופיע שם הוא "זבח" ("ואמרתם זבח פסח הוא"). שאלתינו היא האם ישנו הבדל בין שתי הפעולות הללו ואם ישנו היכן ניתן לקרוא ולהעמיק לגביו. ואם אין הבדל כלל, מדוע השתמשה התורה בשני ביטויים נפרדים? תודה לכל העוזרים.","190","","4899","True","True","False","","1271","85.65.4.219","0","0","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5249","5248","אולי","29/11/10 10:55","כב כסלו","תשע"א","10:55","בבא רגל","ראה בהגהות השטמ"ק שמוחק תיבות "שחיטה" ו"זביחה" בסוגיה אותה ציטטת.
נראה לי שאין הבדל בין שחיטה לזביחה,
אך בהחלט מעניין מדוע שינוי הלשון, כפי שציינת.","51","","4899","True","True","False","","170","84.229.146.168","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5253","5248","דברי המלבי"ם","29/11/10 11:52","כב כסלו","תשע"א","11:52","דוד כוכב","גם בקרבן פסח נאמרה שחיטה:
שמות יב, ו וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם.
שמות יב, כא וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.
שמות לד, כה לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח.
בפסוק האחרון שחיטה וזבח משמשים כאחד.
כתב המלבי"ם אילת השחר פרק מ אות שעז (ובלשון דומה במלבי"ם ויקרא ג, פא) :
"יש הבדל בין שחט טבח זבח.
טבח וזבח יציינו מעמד הבע"ח אחר השחיטה. רק זבח מציין לצורך מיוחד כגון לצורך שמחה וקרואים או קרבן, וטבח לא יציין רק שהוכן לאכילה. ונבדל מיתר שמות המורים על המתת החי במה שטבח הוא לצורך כללי, אבל זבח הוא לצורך פרטי.
ושחט מציין איכות השחיטה באופן ידוע מן הצואר וכדומה מה' שחיטה".
בדבריו מבואר למה לשון זבח אינו שייך בחטאת.","125","","4899","True","True","False","","195","95.86.98.6","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5254","5248","אין הבדל בין שחיטה לבין זביחה","29/11/10 12:22","כב כסלו","תשע"א","12:22","Almuaddib","ראה כיצד מתרגם אונקלוס פעלים אלו, וכן רס"ג בתרגומו.
השווה, למשל, בפרשת בא "ושחטו הפסח", לבין "וזבחת פסח לה'" בספר דברים. בשניהם אונקלוס משתמש באותו הפועל בתרגום - לכוס, וכן הרס"ג בשניהם משתמש בפועל ד'בח.","107","","4899","True","True","False","","196","84.228.108.11","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5260","5248","תשובה","29/11/10 14:20","כב כסלו","תשע"א","14:20","משיב מאורות דף היומי","בלשון המשנה אין הבדל, אבל התוכן הוא שונה. זביחה היא שחיטה במשמעות של הקרבה.
ושחיטה היא מתייחסת רק להמתת הבעל חי.
ולכן המילה זבח היא שם לקרבן, אבל שחיטה היא רק שחיטה.","142","","4899","True","True","False","","289","85.130.130.141","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5328","5248","זביחה - שחיטה","29/11/10 16:50","כב כסלו","תשע"א","16:50","מאיר רוז","ספר אחד יסודי יש לנו, ושמו 'ספר השרשים' לרד"ק.
בערך 'זבח' משמע מדבריו שזה תואר רק לקרבן וכנראה מושאל גם לשחיטה רגילה, ובערך 'שחט' משמע שהוא תואר על פעולת השחיטה עצמה בלבד.","143","","4899","True","True","False","","177","84.229.90.190","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5257","5254","זה מוכיח שבארמית ובערבית אין הבדל","29/11/10 13:42","כב כסלו","תשע"א","13:42","דוד כוכב","אין זה מוכיח שבלשון התורה אין הבדל כלשהו.
כעין זה, הפועל רחם בארמית מהווה את התרגום גם לאהבה וגם לרחמים, שיש הבחנה ביניהם בלשון הקודש.","125","","4899","True","True","False","","156","95.86.98.6","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5258","5257","חוששני שאתה טועה לגמרי","29/11/10 13:51","כב כסלו","תשע"א","13:51","Almuaddib","גם אונקלוס וגם רס"ג, ידעו היטב להבחין בין מלים שונות, בהתאם למשמעות שרצו לתת לתרגומם.
קח, כדוגמא, את פרשת השבוע האחרון. את הפועל לחלום, מתרגם אונקלוס תמיד באותה הצורה - בשורש חל"ם.
רס"ג, לעומת זאת, מבחין בין חלום נבואי, שאותו הוא מתרגים במלה "ראיה", לבין חלום סתם, אותו הוא מתרגם כחלום. וכך יוסף, במקום לחלום חלום - רואה ראיה. אבל כשאחיו שונאים אותו, זה לא על ראייתו, אלא על חלומו.
אבל ההוכחה הברורה לכך שאתה טועה, היא שיש מלה נפרדת בארמית. כאשר נכתב "זבח פסח הוא", מתרגם אונקלוס לפי השורש הארמי המקביל. זבח מתורגם דיבח.
לפי אונקלוס, וכן לפי רס"ג - ולהבנתי כך גם המשנה והגמרא מתייחסות לשני פעלים אלו - אין שום הבדל בין שחיטה לבין זביחה.","107","","4899","True","True","False","","184","212.25.82.194","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5261","5257","והנה הפסוקים עם תרגום אונקלוס","29/11/10 14:21","כב כסלו","תשע"א","14:21","Almuaddib","שמות יב כא:
"ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח"
"ושחטו הפסח" מתרגם אונקלוס: "וכוסו פסחא".
דברים פרק ט"ז:
"שמור את חודש האביב ועשית פסח... וזבחת פסח לה' אלהיך..."
"וזבחת פסח" מתרגם אונקלוס: "ותכוס פסחא".
מנגד, את "ואמרתם זבח פסח הוא לה'" שבשמות יב כז, מתרגם אונקלוס "ותימרון דיבח חיס הוא...".","107","","4899","True","True","False","","188","212.25.82.194","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5259","5258","שוב","29/11/10 14:18","כב כסלו","תשע"א","14:18","דוד כוכב","המתרגמים ידעו היטב להבחין, אך נחוצה מילה מתאימה בשפה המתורגמת.
בראשית כד, סז וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ - אונקלוס והות ליה לאתו וריחמה.
בראשית מג, ל נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו - אונקלוס: אתגוללו רחמוהי על אחוהי.
בארמית (אונקלוס) קיים זבח כשם עצם, אך לא משתמשים בפועל לדבוח.
לכן אין מכאן שום ראיה נגד דברי המלבי"ם שזביחה היא שחיטה דוקא לצורך שמחה/אירוע/חג, ושחיטה היא הפעולה הטכנית.","125","","4899","True","True","False","","141","95.86.98.6","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5262","5260","לא מדוייק","29/11/10 14:30","כב כסלו","תשע"א","14:30","Almuaddib",""
הגונב טרפה וטבחה, שור הנסקל וטבחו...משלם תשלומי ארבעה וחמישה - דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: עד שתהא זביחה מותרת באכילה"
(תוספתא ב"ק)
וכמוהו בבבלי ב"ק ע"א:, וכן בעוד מקומות, בהם אין ספק שמדובר בשחיטה, בלי קשר לקרבן כלשהו.","107","","4899","True","True","False","","157","212.25.82.194","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5271","5261","מכאן ראיה","29/11/10 20:28","כב כסלו","תשע"א","20:28","משיב מאורות דף היומי","לא הבנתי אותך.
אתה רק מוכיח שלשון זבח הוא בעל שני משמעויות, לשחוט, ולהקריב.
אתה רואה שאונקלוס מבחין בין לשחוט לבין זבח פסח.","142","","4899","True","True","False","","250","85.130.130.141","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5272","5261","[ללא נושא]","29/11/10 20:38","כב כסלו","תשע"א","20:38","משיב מאורות דף היומי","דברים פרק לב
(יז) יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם:
אונקלוס דברים פרק לב פסוק יז
(יז) דבחו לשדין דלית בהון צרוך דחלן דלא ידעונין חדתן דמקריב אתעבידא דלא אתעסקו בהון אבהתכון:
ויקרא פרק יז
(ה) לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיקֹוָק אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיקֹוָק אוֹתָם:
אונקלוס ויקרא פרק יז פסוק ה
(ה) בדיל דייתון בני ישראל ית דבחיהון דאנון דבחין על אפי חקלא וייתונון לקדם יי לתרע משכן זמנא לות כהנא ויכסון נכסת קודשין קדם יי יתהון:
אולי זביחה אסורה או שאינה קרבן מתורגמת דבח, וזביחה של קרבן היא נכס.","142","","4899","True","True","False","","285","85.130.130.141","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5263","5262","[ללא נושא]","29/11/10 15:02","כב כסלו","תשע"א","15:02","משיב מאורות דף היומי","צודק, התכוונתי ללשון תורה.","142","","4899","True","True","False","","242","85.130.130.141","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5266","5262","דוגמא בלשון מקרא ומשנה","29/11/10 15:47","כב כסלו","תשע"א","15:47","משיב מאורות דף היומי","תהלים פרק נא (יט)
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה:
שלושה שאכלו על שולחן אחד וכו' כאילו מזבחי מתים.
א"א לומר שחיטת מתים, הכוונה לקרבנות מתים.
אולי יש להבחין בין שם זבח למעשה זביחה
ומאידך, ראיה לדבריך:
משנה מסכת סנהדרין פרק ז
העובד עבודה זרה אחד העובד ואחד הזובח ואחד המקטר ואחד המנסך","142","","4899","True","True","False","","246","85.130.130.141","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5279","5271","אונקלוס מתרגם באותה צורה לזבוח ולשחוט","30/11/10 08:15","כג כסלו","תשע"א","08:15","Almuaddib",""ושחטו הפסח" מתרגם אונקלוס: "וכוסו פסחא".
"וזבחת פסח" מתרגם אונקלוס: "ותכוס פסחא".
כלומר, לפי אונקלוס, אין הבדל בין לשחוט לבין לזבוח. שניהם - משמעות אחת להן.
ומהפסוק שהוספת למטה, רואים שכאשר הוא רוצה להשתמש בפועל המקביל בארמית לזביחה - אונקלוס אכן עושה כן, ולא כפי שטען הרב כוכב.","107","","4898","True","True","False","","180","212.25.82.194","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5280","5279","אכן","30/11/10 09:02","כג כסלו","תשע"א","09:02","דוד כוכב","באופן שחיפשתי בתחילה התוכנה לא ידעה למצא זאת.
ויש עוד דוגמות כאלו, כדלהלן, ויש אולי עוד:
בראשית מו, א וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק - אונקלוס: ודבח דבחין.
שמות ח, כא וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ - אונקלוס: איזילו דבחו.
שמות כ, כ מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ - אונקלוס: ותהי דבח עלוהי.
שמות כב, יט זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם - אונקלוס דידבח לטעות עממיא יתקטיל.
שמות לב, ח עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ - אונקלוס וסגידו ליה ודבחו ליה.
ויקרא יז, ה יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה - אונקלוס דבחיהון דאנון דבחין.
ויקרא יז, ז וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם - ולא ידבחון עוד ית דבחיהון לשידין.
דברים לב, יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ - אונקלוס: דבחו לשדין דלית בהון צרוך.
מעתה השאלה היא כפולה.
מצד אחד גם אונקלוס מבחין איפא בין שני פעלים שונים, וקשה לומר שיש כאן שרירותיות מוחלטת.
מצד שני עיתוי השימוש בפועל זה בארמית, אינו כמו בלשון התורה.
ונראה שאונקלוס מתרחק מלהשתמש בפועל זה דוקא בקונוטוציה של עבודת המשכן/מקדש הסדורה. בארמית זה כנראה מצלצל כשחיטה עממית.","125","","4898","True","True","False","","130","95.86.98.6","0","5248","זבחים|י ע"ב",""),new Message("5303","5280","תודה על הדוגמאות","30/11/10 12:37","כג כסלו","תשע"א","12:37","Almuaddib","אם לא אשכח, אבדוק בערב בביתי כיצד תרגם רס"ג כל אחד ממקרים אלו.","107","","4898","True","True","False","","113","212.25.82.194","0","5248","זבחים|י ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);