var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51410;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51410","0","פעם אחת הלך רבי","20/07/17 16:30","כו תמוז","תשע"ז","16:30","דוד כוכב","מה הקשר בין מעשה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה, לבין מעשה אבוה דההוא גברא גבה עינים הוה, נתן עיניו בגרושה?

על כך כאן.","125","","2494","True","True","False","","823","213.151.57.176","0","0","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51430","51410","האמורא רב לא קיבל רשות לדון דיני בכורות","21/07/17 07:01","כז תמוז","תשע"ז","07:01","הודו_כי_טוב","בגלל תלמיד זה
האמורא רב לא קיבל רשות לדון דיני בכורות בבבל,
למרות שהיה חכם גדול ובקי במומים,
ואף שהה זמן רב של שמונה עשר חודשים אצל רועה כדי ללמוד את כל פרטי המומים,
מפני שחששו כי לא יהיו בקיאים כמוהו, וילמדו להתיר שלא כדין מומים עוברים.

א למה בא"י לא חששו ?
ב זה כמו שלא יתנו לרופא מומחה לרפא כי יחששו שרופאים מתמחים יטעו
ויסיקו מסקנות חפוזות ממעשי המומחה למה שלא
שישלחו גם את התלמידים ל 18 חודשי הכשרה במרעה","207","","2493","True","True","False","","276","109.64.98.112","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51434","51430","רב בקעה מצא","21/07/17 09:39","כז תמוז","תשע"ז","09:39","דוד כוכב","אי אפשר להשוות את המצב בארץ ישראל למצב של בבל לפני שהגיע לשם רב, הקים את ישיבתו, והרביץ תורה ברבים.

בארץ ישראל היו אז חכמים רבים, תלמידיו ותלמידי תלמידיו של רבי. הבקיאות בתורה בכלל ובהלכות מומי בהמה בפרט היתה טובה וסבירה. וגם צורך מיוחד היה להותיר את כל הלכות המומים על תילם - משום "מהרה יבנה המקדש" - ויזדקקו אז להלכות מומים בדייקנות.

ואילו בבבל - הרי בכמה מקומות נזכר: "רב בקעה מצא". ופירש רש"י: "בקעה מצא - עמי הארצים היו, ומזלזלי במצות, והחמיר עליהן". וכשהבורות חוגגת נחוצה זהירות יתר, כי כל שביב מידע הופך בדעת השוטים לפייק-מידע.","125","","2493","True","True","False","","225","213.151.57.176","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51500","51430","לסעיף א. : גם בא"י לא הוסמך רב לדון","23/07/17 09:54","כט תמוז","תשע"ז","09:54","יהודי_קדום","דיני בכורות.
לאחר מות רבי, רב פנה לבנו של רבי -רבן גמליאל- וביקש שייסמכנו לדון בדיני בכורות. ענה לו רבן גמליאל: "איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא". כך מובא בתלמוד הירושלמי במסכת חגיגה פרק א הלכה ח.","233","","2491","True","True","False","","153","89.139.185.162","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51497","51434","תמהה אנוכי אם כן למה לומדים יותר בבלי","23/07/17 08:42","כט תמוז","תשע"ז","08:42","הודו_כי_טוב","וגם פסקי ההלכות הם יותר "בבליות"","207","","2491","True","True","False","","300","109.64.98.112","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51501","51497","רב הרביץ תורה בבבל","23/07/17 11:21","כט תמוז","תשע"ז","11:21","דוד כוכב","לכן מתקופת רב רמת לימוד התורה בבבל עלתה מאוד.
ואילו בארץ ישראל היתה במשך הדורות ירידה גדולה עקב הצרות.
כך שהמצב התהפך.","125","","2491","True","True","False","","260","213.151.57.176","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51560","51497","ההלכה כבבלי, אך אכן יש חשיבות לירושלמי","25/07/17 13:57","ב אב","תשע"ז","13:57","דרכי שמחה","כידוע הלימוד החשוב ביותר הינו בדרך של 'אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא'. דהיינו, לימוד שמביא לידי מעשה, בהיותו הלכה למעשה.
הכלל הינו שההלכה נפסקת מתוך הבבלי, עקב היותו מאוחר יותר מהירושלמי. זאת אומרת, שאמוראי בבל נחשפו כבר לדעתם של אמוראי ארץ ישראל, ואם כתבו אחרת הדבר מוכיח לנו שההלכה לא נפסקה כדעה שמובאת בחיבור הקודם (ירושלמי).

עדיין יש בהחלט מקום ללמוד גם את הדעה שלא נפסקה הלכה למעשה. כפי שאנו לומדים במשניות ובבבלי דעות נוספות. וכלשונו הזהב של הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א שאמר לנו בשיחה אישית: 'צריך ללמוד כל הדעות, כמו שלומדים דעת בית שמאי ובית הלל, רבי מאיר ורבי יהודה'.
יותר מכך הוא הוסיף לנו: 'בגמרא משמע שהירושלמי יותר חשוב מהבבלי. להלכה פוסקים כהבבלי כי היה בתראה' [-מאוחר. כנ"ל].

מצו"ב קובץ מהשיחה עם הגרח"ק להנאתכם.

מעניין לציין, כי בבדיקה שעשו צוות המכון, הגיעו למסקנה מאוד מעניינת:
כ-80% מהמקרים אין מחלוקת בין התלמודים.
יותר מכך, ניתן לראות בספרי הפוסקים שישנם מקרים רבים, בהם נדרשת הכרעה מתוך דברי הגמרא, אך בבבלי לא נמצא מקרה דומה. ופעמים רבות הירושלמי מהוה מקור לפסיקה מתוך השוואה למובא בו.
ניתן גם להיווכח שתלמידי חכמים מובהקים תמיד התייגעו גם בירושלמי, ואף ראו בו השלמה להבנת הבבלי. ופעמים רבות אף פירשו את הבבלי באופן שלא יסתור את הירושלמי, וכך הגיעו לפשט אחר מהנראה במבט ראשון.
גם בדברי הגאונים, הראשונים, האחרונים, ועד לגדולי ישראל יבלחט"א אנו מוצאים את חשיבות הלימוד המשולב של שני התלמודים יחד.

לסיכום.
יש חשיבות גדולה ללימוד הירושלמי. אך הסיבה שבכל הדורות , וגם בדורנו עסקו / עוסקים בעיקר בלימוד הבבלי הינה, היות שההלכה במקרי מחלוקת ביניהם, כמו הבבלי. וזו דרך הלימוד המועדפת, לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.
אך בוודאי מי שביכולתו 'לשלב' במקביל את הירושלמי, זוכה ללימוד טוב יותר.
","643","jpg","2489","True","True","False","","167","77.126.55.15","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב","0-jpg"),new Message("51565","51560","המחלוקות בין הבבלי לירושלמי","25/07/17 14:51","ב אב","תשע"ז","14:51","דוד כוכב","מנויות בספר אמרי במערבא של הרב אחיקם קשת.

הספר נמצא כאן בפורטל.

המחבר רשום פה בפורום.","125","","2489","True","True","False","","240","213.151.57.176","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב",""),new Message("51574","51565","יש לנו את הזכות לשווק את הספר","25/07/17 19:59","ב אב","תשע"ז","19:59","דרכי שמחה","הגיע אלינו אתמול מלאי חדש מהספר - מומלץ בחום רב לכל המשלבים בבלי וירושלמי.
גם אלו שעדיין לא - שווה להציץ... זה פשוט משהו מדהים !
הספר כולל את החילוקים שבין הבבלי לירושלמי על כל הש"ס !

אך עדיין הנחתנו במקומה עומדת, אחר בדיקה יסודית ומעמיקה.

אגב, את הספר ניתן להשיג, כמו את כל החיבורים שבשיווק, בחנויות הספרים המובחרות.
הסכם מיוחד לספר זה יש לנו עם החנויות המרכזיות בערים המרכזיות: 'גירסה' בירושלים | ו'גיטלר' בבני-ברק - בחנויות אלו ניתן להשיג את הספרים 'על המדף'.
בחנויות אחרות, ניתן לבקש להזמין כל אחד מרשימת החיבורים שבקובץ המצורף.
המחירים הרשומים הינם לרכישה סיטונאית. מלבד המסומנים / בערקאוויטש שהמחיר לצרכן.
מוקד הפצה לסיטונאים ולכמויות: 05276-88939.","643","pdf","2489","True","True","False","","122","77.126.55.15","0","51410","סנהדרין|ה ע"ב","0-pdf")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);