var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51292;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","28"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51292","0",""לא תכירו פנים במשפט" - שאלות","19/07/17 08:59","כה תמוז","תשע"ז","08:59","אבי גרינבלט","א. מדוע חשב מארחו של רב שרב יסכים בכלל לדון אותו ? השאלה כה מכשילה
ב. כיצד ניתן להבין את הסוגיא אליבא דרש"י הקדוש (הב"ח מביא את גירסת הרש"ל שאולי ניתנת יותר להבנה) ?
ג. מדוע תוספות בדף ח,א סובר שרב פסל עצמו ולא מעיקר הדין (אולי מדת חסידות) ?
ד. מדוע תוספות בחר דווקא דוגמא רביעית (מתוך 4 המובאות בכתובות) ?
ה. מדוע הגמרא בכתובות קה,ב לא צירפה את המקרה שלנו לרשימה שם ?
ו. רמב"ם שופטים כג,ו "אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו" מתייחס לסוגיא אצלנו , האם משמע מדבריו שחולק על התוס' ?
ז. כיצד נגדיר פסול מעיקר הדין ופסול ממדת חסידות ?","539","","2493","True","True","False","","715","31.168.68.82","0","0","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51306","51292","ראה בשו"ע חו"מ ט, א-ב ובמפרשים","19/07/17 10:43","כה תמוז","תשע"ז","10:43","דוד כוכב","א.ג. רב שילם עבור האירוח, ולא קיבל מתנה ממש.
ז. בשו"ע חו"מ ט, א-ב.","125","","2493","True","True","False","","189","213.151.57.176","0","51292","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51308","51306","מדוע אם שילם , רש"י הגדיר זאת חסד ?","19/07/17 10:45","כה תמוז","תשע"ז","10:45","אבי גרינבלט","","539","","2493","False","True","False","","122","31.168.68.82","0","51292","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51309","51308","לרמב"ם ושו"ע היתה ביניהם ידידות","19/07/17 10:55","כה תמוז","תשע"ז","10:55","דוד כוכב","ולרש"י, הרי אי אפשר שלא הוסיף לו מעט ממידת החסד.
ועוד, שגם המסייעים זה לזה בשכר, הכל ממידת החסד כדברי בעלי המוסר, ככתוב: (תהלים פט, ג) עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה.","125","","2493","True","True","False","","190","213.151.57.176","0","51292","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51311","51309","לפי הרמב"ם ושו"ע תחזור השאלה על ההו"א","19/07/17 10:59","כה תמוז","תשע"ז","10:59","אבי גרינבלט","אם היתה היכרות כלשהי , ראוי שלא ידון הדיין ?
היכן מובא שרב שילם ?","539","","2493","True","True","False","","122","31.168.68.82","0","51292","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51322","51311",""אוהבו אף על פי שאינו שושבינו"","19/07/17 12:55","כה תמוז","תשע"ז","12:55","דוד כוכב","יחסי ההכרות מתפתחים ליחסי ידידות..

אושפיזאי זה אכסנאי, פונדקאי, מלונאי. לרוב בשכר.
כמו שחיפש פונדק בעיר זרה במסכת ברכות דף ס ע"ב: "דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא, מטא לההיא מתא, בעא אושפיזא לא יהבי ליה".
ופונדקאי גנב במסכת יומא דף פג ע"ב: "ותו, רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא, רבי מאיר הוה דייק בשמא רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא. כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא, יהבו להו. אמרו לו: מה שמך? - אמר להו: כידור. - אמר: שמע מינה אדם רשע הוא...".
ובמסכת גיטין דף מד ע"ב: "דאית ליה אושפיזא בארץ ישראל", פירש רש"ש: "ואושפיזא ר"ל שלא שכר רק על ימים אחדים".","125","","2493","True","True","False","","246","213.151.57.176","0","51292","סנהדרין|ז ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);