var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51211;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","28"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51211","0","שאלות בסנהדרין","17/07/17 21:50","כג תמוז","תשע"ז","21:50","אבי גרינבלט","א. האם בית דין שטעה מספר פעמים יכול להמשיך ולדון ? האם יש מגבלה למספר הטעויות ?
ב. האם יש סדר דיבור של הדיינים (ידוע שהגדול לא ידבר תחילה שלא ישפיע על השאר) ? עפ"י דברי הגמרא בדף ז,ב "אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו" משמע שיכול להיות שדיין לא יפצה פיו בכל הדיון ורק יביע את דעתו בפסיקה סופית בלבד.
ג. בדף ז,ב כאשר רב הונא ורב אשי צירפו דיינים וטבחים לפורום הפוסק והסבירו שזה נועד כדי "כי היכי דלימטיין שיבא מכשורא" , ברור שלא היתה כוונתם כפשוטם של דברים , מה באמת כוונתם בזה ? האם להסביר את חומרת הפסיקה (וכידוע לא ימנעו עצמם מלהצטרף משיבינו את חשיבות עשיית דין צדק או מניעת טריפות בישראל) ?","539","","2495","True","True","False","","718","95.86.72.27","0","0","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51215","51211","תשובות","17/07/17 22:13","כג תמוז","תשע"ז","22:13","דוד כוכב","א. גם בטעות אחת מסלקים דיין, כבמסכת בבא בתרא דף קעד ע"א: "ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי [דלוה] מקמי דלתבעיה ללוה, סלקיה רב חנין בריה דרב ייבא". ובמסכת יבמות דף קכא ע"א: "ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי, אנסבה רב שילא לדביתהו. אמר ליה רב לשמואל: תא נשמתיה".
אבל אם אין טובים ממנו, לא גרע מערכאות שבסוריא (מסכת סנהדרין דף כג ע"א). כך כתב בשו"ת הרשב"א.
ב. רק בדיני נפשות הגדול לא ידבר תחילה, ונושאים ונותנים ביניהם אז בזוגות כל הלילה. תמיד טוב לשתוק אם אין דבר חכם לומר.
ג. וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ (משלי יא, יד). כשנוכחים מומחים רבים גובר הסיכוי שאחד מהם יזהה טעות, לכן קטנה אז אחריותם של רב הונא ורב אשי.","125","","2495","True","True","False","","206","213.151.57.176","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51217","51215","שאלות","17/07/17 22:22","כג תמוז","תשע"ז","22:22","אבי גרינבלט","א. לא נפסק כהלכה וביבמות ציטטו פסוק כדי לבטא שמחה על שלא נידו . השאלה מעיקר הדין אם בית דין שטעה מחוייבים להורידו.
ג. כך צריך להבין את הביטוי שהתכוונו לאומרו על עצמם אבל של ישמע לאותם אלו המצטרפים לדיון (בדין אן בטריפות) ?","539","","2495","True","True","False","","101","95.86.72.27","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51221","51217",">>>","17/07/17 22:59","כג תמוז","תשע"ז","22:59","דוד כוכב","א. מפורש בתורה בפרשת דברים א, יג: הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים.
ונפסק בשו"ע חושן משפט סימן ח, א:
"כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין, אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות, הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה: הגה - ואסור להעמיד ע"ה לדיין על סמך שישאל כל פעם לחכם (ב"י). ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים, או שכולן עמי הארץ, וצריכים להם דיינים שישפטו בינהם שלא ילכו לפני ערכאות של עובדי כוכבים, ממנים הטובים והחכמים שבהם".

ומה בכך שרק לאחר שמינוהו נתגלה שאינו בקי כדבעי.


ג. משמעות הביטוי: שלא כל כובד משקל הקורה יפול על כתפי, אלא יתחלק עם אחרים.","125","","2495","True","True","False","","201","213.151.57.176","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51225","51217","ביבמות שמחו כי התברר שלא טעה בהלכה","17/07/17 23:17","כג תמוז","תשע"ז","23:17","דוד כוכב","כי אם בהבחנה דקה בגלי האגם, וגם חזר בו.
אך ניתן ללמוד משם שאילו היה דן שלא כהלכה היו מנדים.","125","","2495","True","True","False","","151","213.151.57.176","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51223","51221","דיין שטועה אינו בהכרח לא בקי","17/07/17 23:08","כג תמוז","תשע"ז","23:08","אבי גרינבלט","אם אינו ראוי ברור שחייבים להורידו.
אם טעה בשיקול הדעת, ישלם מביתו.
השאלה אם טועה בשיקול הדעת גם אז מחוייבים להורידו מייד ?","539","","2495","True","True","False","","101","95.86.72.27","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51247","51221","דברי המאירי לגבי ג.","18/07/17 11:32","כד תמוז","תשע"ז","11:32","אבי גרינבלט",""מגדולי החכמים כשהיה דין לפניהם היה מכנס הרבה מן היודעים עד שמתוך כולם יצא הדין לאמיתו ואף באיסור והיתר ראוי לעשות כן כדי שיתרחק המכשולות שרוב דעות מגלים את הצפונות ועצים קטנים מדליקים את הגדולים"","539","","2494","True","True","False","","124","31.168.68.82","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51224","51223","לא מדובר בטעות מקרית בלבד","17/07/17 23:15","כג תמוז","תשע"ז","23:15","דוד כוכב","הרי לא הורידו את רבי טרפון לאחר שטעה (סנהדרין דף לג ע"א; בכורות דף כח ע"ב).
אלא רק בטעות של בורות או שמתעקש לחלוק על החכמים שעליו.","125","","2495","True","True","False","","146","213.151.57.176","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51227","51224","אם כן בשיקול הדעת יש מגבלה","17/07/17 23:30","כג תמוז","תשע"ז","23:30","אבי גרינבלט","עד מתי או כמה יטעה ועדיין ישב בדין ?
גם ביבמות , הפסיקה בטעות נבעה משיקול דעת.
לא עסקינן באלו שקנו את הדיינות הכסף שעל אלו אין שאלה דמורידים ויפה שעה אחת קודם","539","","2495","True","True","False","","113","95.86.72.27","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51234","51227",">>>","18/07/17 06:33","כד תמוז","תשע"ז","06:33","דוד כוכב","נראה שהממונים עליו יחליטו עד כמה להערכתם הטעות מעידה על סרבנות או בורות, או שהיא בכלל: כִּי אָדָם אֵין .. בָּאָרֶץ אֲשֶׁר .. לֹא יֶחֱטָא (יפספס).
רבי טרפון למשל רק לא שמע על ידע מדעי הקיים במצרים, הוא לא התרשל בלימוד הידוע בבית המדרש.

ביבמות החשד היה שהדיין סומך על אומדנא, כנגד הוראת חכמים. אילו כך אמנם היה היו 'רומזים' לו שאין רשות לדיין להמרות את גזירות חז"ל.

בור אינו ראוי לדיין גם אם לא שיחד ונתמנה בכסף.","125","","2494","True","True","False","","169","213.151.57.176","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב",""),new Message("51237","51227","ואגב, רבי טרפון לא טעה בשיקול הדעת","18/07/17 08:00","כד תמוז","תשע"ז","08:00","דוד כוכב","טעותו נחשבה לטעות בדבר משנה כמבואר בדף לג ע"א, כלומר טעות גמורה שאין שום אפשרות וסברה לפסוק כך.","125","","2494","True","True","False","","178","213.151.57.176","0","51211","סנהדרין|ז ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);