var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=50951;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("50951","0","ברוך בן לוי","05/07/17 17:18","יא תמוז","תשע&quot;ז","17:18","שמואל דוד","צע&quot;ק מדוע לא נקט לוי בן יעקב?","595","","2495","True","True","False","","770","174.200.19.85","0","0","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50952","50951","שאלת הרא&quot;ש^^^","05/07/17 17:38","יא תמוז","תשע&quot;ז","17:38","אבי גרינבלט","ולכן גורס כאן ברוך ב&quot;ר לוי<br />יש&quot;כ","539","","2495","True","True","False","","133","95.86.72.27","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50963","50951","האות ך' ארוכה מהאות ק'","05/07/17 21:07","יא תמוז","תשע&quot;ז","21:07","דוד כוכב","","125","","2495","False","True","False","","153","213.151.51.82","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50953","50952","לא הבנתי","05/07/17 18:17","יא תמוז","תשע&quot;ז","18:17","שמואל דוד","","595","","2495","False","True","False","","166","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50955","50953","&gt;&gt;&gt;","05/07/17 18:25","יא תמוז","תשע&quot;ז","18:25","אבי גרינבלט","היה צ&quot;ל גרשום/קהת/מררי בן לוי , מדוע ברוך שלא היה בנו של לוי ?<br />ולא רצה הרא&quot;ש לשנות הגירסה ולכן גרס ב&quot;ר ולא בן.<br />למה ברוך בן לוי ולא כל שילוב אחר שהיה במקרא ? בגלל ך ו ל שיוצרות מרווחים של שורה כפולה וגם בגלל שכבר השתמשו לעיל ב&quot;לך לך&quot; , לכן בחרו בשילוב של ברוך בן/ב&quot;ר לוי.<br />כך לענ&quot;ד","539","","2495","True","True","False","","152","95.86.72.27","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50956","50953","ייש&quot;כ גדול","05/07/17 18:59","יא תמוז","תשע&quot;ז","18:59","שמואל דוד","ועיין ספר דבש תמר ובמנחת יהודה (אפשטיין) וברוך שכונת","595","","2495","True","True","False","","139","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50959","50956","עוד בעניין וכעין זה ומתוק מדבש מרב צדוק","05/07/17 19:48","יא תמוז","תשע&quot;ז","19:48","אבי גרינבלט","ראה רב צדוק בפרי צדיק בפרשת קרח וכן בתקנת השבין ו על יוסף בן שמעון שמובא פעמים רבות ומביא רב צדוק מרגליות על הסיבה לצירוף הנ&quot;ל.<br />ישר כוח מיוחד לך על החדות.<br /><br /><b><u>ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק במדבר פרשת קרח</u></b><br />&quot;עוד איתא במדרש רבה (פרשה זו י&quot;ח, ט') ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי מי שילך ומדבר עם יוסף אומר לשמעון שמע וכו'. והנה בש&quot;ס מצינו (בבא בתרא קע&quot;ב. ושאר מקומות) שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון וכו' ולכאורה יותר היה שייך לתפוס המשל ראובן בן יעקב למה דוקא יוסף בן שמעון אך אמרנו דכל ישראל נקראו על שם יוסף כמו שנאמר (עמוס ה', ט&quot;ו) שארית יוסף (בראשית רבה ע&quot;א, ב') והיינו על פי מה שנאמר (ישעיה ס', כ&quot;א) ועמך כולם צדיקים ובזוה&quot;ק (ח&quot;ב כ&quot;ג א) כל מאן דאתגזר איקרי צדיק וזה שתפס למשל יוסף בן שמעון אף דבשבט שמעון היה רוב עשרים וארבעה אלף אשר מתו על דבר פעור שהוא היפך ממדת יוסף הצדיק מכל מקום באמת הוא גם כן נקרא על שם יוסף בחינת צדיק דנטר ברית&quot;<br /><br /><br /><b><u>ר' צדוק הכהן מלובלין - תקנת השבין עמוד סח</u></b><br />והנה שורש החסרון היותר עצום למראית עין שיש בנפשות דישראל הוא החסרון דשמעון, ועל האמת הוא החסרון היותר קל דעל כן לא נכתב בתורה כי על האמת אי אפשר שיהיה חסרון בזה בנפשות דישראל כלל, אלא שדבר זה צריך לבירורים גדולים ועל כן אין מיתתו בבית דין אלא מקנאי הפוגע בו והקנאי הוא שזריז ומהיר לנקום ואין מתון בדבר ומצדד לזכות ולהציל כמו שהיו עושין הסנהדרין, והבירור השלם הוא כאשר יהיה יוסף בן שמעון שהבן יגלה המעמקים שבאב כאשר יהיה הבן היפך לו ממש, שזהו שורש יוסף שהוא מוגדר בזה בתכלית, ועל כן סתם בן המברר אביו יש לקרותו על דרך משל יוסף בן שמעון, כי בירור זה הוא ברור בכל ישראל שהרי חסרון זה אינו בעצם במי שהוא משורשא וגזעא קדישא דישראל.<br /><br />ולכן נקטו למשל השם יוסף בן שמעון כשדיברו משני בני אדם השוין בשמן כמו שאמרו במשנה (בבא בתרא קע&quot;ב א) ובגמרא שם (קס&quot;ז ב) ובבכורות (מ&quot;ח א) דנראה דהוא שם המצוי, ואף על פי שאין זה עצמו שם מצוי בפועל הם נקטו למשל מה שהוא ראוי להיות בשורש וכפי דרכם לתפוס למשל שמות השבטים שהם ראשי האומה הישראלית ראוי להיות שם בן ואב, רצה לומר בן המברר האב שעל זה הוא עיקר ענין הבנים המצוי הרבה יוסף בן שמעון, רצה לומר השמות יוסף ושמעון של השבטים יהיה זה בן לזה ומברר את זה, ולא שיהיה בפועל לדורות שמות בני אדם כן דלא כל שמעון ויוסף שבעולם הם דוגמת השבטים ופוק חזי כמה יוסף איכא בשוק שאין גדורים בעריות כיוסף הצדיק, ואף על פי שמכל מקום ודאי שמא גרים להיות לו שייכות מה לשורש שמו מכל מקום אין הבירור בשמות יוסף ושמעון בעלמא, רק לדוגמא נקטוה משמות השבטים ויהיו השמות איך שיהיה השם המצוי דהיינו הבירור המצוי בין בני ישראל להיות על ידי זה מצוי שמות אב ובן שוים, כי השם הוא עיקר הנפש והחיות כידוע ראוי להמשילו ולכנותו ביוסף בן שמעון: <br />ולכן נקטו למשל השם יוסף בן שמעון כשדיברו משני בני אדם השוין בשמן כמו שאמרו במשנה (בבא בתרא קע&quot;ב א) ובגמרא שם (קס&quot;ז ב) ובבכורות (מ&quot;ח א) דנראה דהוא שם המצוי, ואף על פי שאין זה עצמו שם מצוי בפועל הם נקטו למשל מה שהוא ראוי להיות בשורש וכפי דרכם לתפוס למשל שמות השבטים שהם ראשי האומה הישראלית ראוי להיות שם בן ואב, רצה לומר בן המברר האב שעל זה הוא עיקר ענין הבנים המצוי הרבה יוסף בן שמעון, רצה לומר השמות יוסף ושמעון של השבטים יהיה זה בן לזה ומברר את זה, ולא שיהיה בפועל לדורות שמות בני אדם כן דלא כל שמעון ויוסף שבעולם הם דוגמת השבטים ופוק חזי כמה יוסף איכא בשוק שאין גדורים בעריות כיוסף הצדיק, ואף על פי שמכל מקום ודאי שמא גרים להיות לו שייכות מה לשורש שמו מכל מקום אין הבירור בשמות יוסף ושמעון בעלמא, רק לדוגמא נקטוה משמות השבטים ויהיו השמות איך שיהיה השם המצוי דהיינו הבירור המצוי בין בני ישראל להיות על ידי זה מצוי שמות אב ובן שוים, כי השם הוא עיקר הנפש והחיות כידוע ראוי להמשילו ולכנותו ביוסף בן שמעון:","539","","2495","True","True","False","","258","95.86.72.27","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50960","50959","ועיין יד רמה באגרות בסוף סנהדרין","05/07/17 19:50","יא תמוז","תשע&quot;ז","19:50","שמואל דוד","","595","","2495","False","True","False","","166","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50966","50959","ייש&quot;כ גדול","05/07/17 22:54","יא תמוז","תשע&quot;ז","22:54","שמואל דוד","לא הבנתי מש&quot;כ באישי","595","","2495","True","True","False","","156","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50964","50963","מהיכא תיתי","05/07/17 21:21","יא תמוז","תשע&quot;ז","21:21","שמואל דוד","","595","","2495","False","True","False","","282","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50970","50964","משנה ברורה סימן לו","05/07/17 23:36","יא תמוז","תשע&quot;ז","23:36","דוד כוכב","<b>צורת אות כ&quot;ף פשוטה</b> <br />&quot;ומאד צריך הסופר ליזהר עכ&quot;פ לכתחלה שיהיה הירך כפלים מן גג כדי שאם כופפין אותה תוכל להיות כ&quot;ף כפופה שאין חילוק בין פשוטה לכפופה רק שזה פשוטה וזה כפופה כי יש מחמירין ופוסלין בזה אפילו דיעבד [הט&quot;ז ביו&quot;ד סימן רע&quot;ג עי&quot;ש שקרא לאותם הסופרים בורים ושהס&quot;ת פסול בזה] וכן כל הפשוטות צריכות להיות לכתחלה כפלים מן הגג מטעם זה&quot;.<br /><br /><b>אות קו&quot;ף </b><br />&quot;ורגל השמאלית תלויה בה והיא כצורת נו&quot;ן פשוטה אך שקצרה מעט&quot;.","125","","2495","True","True","False","","219","213.151.51.82","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50967","50966","שהבאתי את דברי רב צדוק","05/07/17 22:58","יא תמוז","תשע&quot;ז","22:58","אבי גרינבלט","","539","","2495","False","True","False","","108","95.86.72.27","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50968","50967","תודה רבה","05/07/17 22:59","יא תמוז","תשע&quot;ז","22:59","שמואל דוד","","595","","2495","False","True","False","","140","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50971","50970","ייש&quot;כ","06/07/17 00:34","יב תמוז","תשע&quot;ז","00:34","שמואל דוד","","595","","2494","False","True","False","","126","174.200.19.85","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50972","50970","במחכ&quot;ת דבריך אינם נכונים","06/07/17 07:35","יב תמוז","תשע&quot;ז","07:35","שמואל דוד","קבלתי במייל מת&quot;ח חשוב שהוא גם סופר סת&quot;ם וז&quot;ל רגל הקוף שהיא כצורת נון פשוטה חייבת להיות קצרה מנון פשוטה רגילה דהרי תלויה מתחת לגג הקוף לפחות במרחק של חצי קולומבוס. <br /> ולסיכום כ פשוטה קומתה כחמש וחצי קולמוסין בקרוב , אותיות רגילות קומתן 3 קולמוסין <b>נון פשוטה כאורך שאר הפשוטות כ צ פ</b> , ועל כן שעושה רגל הקופ כנון פשוטה חייב לקצר משאר נוןנין דהרי מורחקת מהשירטוט קולמוס וחצי ויכולה להיות מעט יותר משלוש קוללמוסין","595","","2494","True","True","False","","222","70.214.65.254","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50977","50972","הדברים שהבאת חולקים על המ&quot;ב","06/07/17 14:29","יב תמוז","תשע&quot;ז","14:29","דוד כוכב","גם אני סופר סת&quot;ם.<br /><br />המילים שהדגשת: &quot;נון פשוטה כאורך שאר הפשוטות כ צ פ&quot;. כך רגילים לעשות הרבה סופרים כדי ליפות ולהשוות את האותיות. אך לשון המ&quot;ב דלעיל: &quot;וכן כל הפשוטות צריכות להיות לכתחלה כפלים מן הגג מטעם זה&quot;. כלומר שהשיעור לכתחילה של אורך נון פשוטה הוא פחות מאורך כף פשוטה, כי מושב נון כפופה קצר ממושב כף כפופה.<br /><br />נוסף לכך בכף ונון פשוטות צריך להאריך היטב כדי שלא ידמו לריש וזין, ואילו בקוף אינו נצרך כל כך.<br /><br />ומה שכתב שהנון של הקוף תלויה רחוק מהגג, כך הוא בכתב שלנו. אך בזמן הגמרא היו רגילים לחבר את רגלי הקוף לגג, כמו בס&quot;ת של הר&quot;ן וכמו בכתר ארם צובא שהעתיק ממנו הרמב&quot;ם את ספר התורה שלו.","125","","2494","True","True","False","","237","213.151.51.82","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("50984","50977","עיין מאירי שכתב כף או נון","06/07/17 18:55","יב תמוז","תשע&quot;ז","18:55","שמואל דוד","","595","","2494","False","True","False","","146","70.214.65.254","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א",""),new Message("51007","50984","אך הוא לא כתב שהם שוים ממש","06/07/17 23:46","יב תמוז","תשע&quot;ז","23:46","דוד כוכב","הגהות מיימוניות הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א:<br />&quot;וכתב רא&quot;מ שכל הכפופים בכפולות צריכות להיות עגולות למטה שאם תפשטה תהיה פשוטה כלומר פשוטה שנכפפה וארכה כשיעור כפילות של כ&quot;ף כפופה שאין חילוק בין זו לזו אלא שזו כפולה וזו פשוטה&quot;.<br /><br />דרכי משה הקצר אורח חיים סימן לו:<br />(ז) בהגהות מיימון פ&quot;ב דכל כפופה בכפולות צריכה להיות למטה עגולה שאם תתפשט תהיה פשוטה וכן כל אורך פשוטה <b>כשיעור כפיפת הנכפפת</b> שאין חילוק בין זו לזו אלא שזו נכפפת וזו פשוטה וכן הוא במרדכי הלכות קטנות דף (צ&quot;א ע&quot;ג) (ה: סי' תתקנג) ומיהו משמע שם דאם לא האריך נו&quot;ן פשוטה <b>כשיעור הכפיפה</b> כשר בדיעבד&quot;.<br /><br />בית יוסף אורח חיים סימן לו בצורת האות קוף:<br />&quot;ואף על פי שפירשתי שראוי להיות אורך נו&quot;ן פשוטה כעובי ארבע קולמוסין הכא לא יאריך בו יותר כדמוכח בפרק גט פשוט (קסו:) שקרוב צורתה לצורת סמ&quot;ך כדפירשתי אלמא שאין דרך להאריך רגל ימין&quot;.","125","","2494","True","True","False","","229","213.151.51.82","0","50951","בבא בתרא|קסג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);