var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5086;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5086","0","שחט לשם תמורה","19/11/10 12:25","יב כסלו","תשע"א","12:25","עציוני","מה פירוש לשחוט לשם תמורה? תמורה אינו שם של קרבן - זהו תהליך (לא ישיר, וגם אסור) שבו בהמה מוקדשת לקרבן כלשהו. בהמה יכולה להיות תמורת עולה, תמורת שלמים וכו', אבל תמורה לבד זה לא זהות של קרבן.
למה בדיוק הגמרא מתכוונת כשהיא שואלת על "לשם תמורה"?","159","","4918","True","True","False","","969","87.70.192.201","0","0","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5087","5086","תשובה","19/11/10 13:15","יב כסלו","תשע"א","13:15","משיב מאורות דף היומי","כוונת הגמ' לשאול על כל תמורה, שאם שחט קרבן לשם תמורה זו, להוי זה כדין תמורה, למלקא עליה וכו'.","142","","4918","True","True","False","","228","85.130.130.141","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5092","5086","מהי תמורה","20/11/10 23:07","יג כסלו","תשע"א","23:07","דוד כוכב","תמורה היא כאשר הוא קובע שדין הבהמה הנשחטת יהיה כדין בהמה העומדת לפניו. ואז חלים על הבהמה הנשחטת דיני 'תמורה'.

כאן מדובר שהוא מנסה להחיל דיני תמורה על הבהמה הנשחטת, שתהיה תמורת בהמה דמיונית שהוקדשה לאחד הקרבנות. או אפילו שתהיה למשל עולה, אבל כדיני תמורה.
קמ"ל שצריך תמורה אמיתית, בפועל.

רש"י מסכת זבחים דף ט ע"א:
זו תמורה - ממש שהעומדת כשהיא חולין אצל בהמת קדשים והמיר הוא דהויא תמורה.
ואין אחר - זבח ראשון ששחטו לשם תמורה.

מסכת חולין דף מא ע"ב:
"לשם תמורה: אמר ר"א: לא שנו אלא שאין לו זבח בתוך ביתו, אבל יש לו זבח בתוך ביתו, אימא אמורי אמיר ביה".","125","","4917","True","True","False","","128","212.76.107.162","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5097","5086","ואיך הבנת חטאת בהמה לשם חטאת העוף?","21/11/10 07:57","יד כסלו","תשע"א","07:57","מתפעל","הרי חטאת עוף זו מציאות, וכי ניתן לשנות את המציאות?","148","","4916","True","True","False","","144","80.74.114.58","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5102","5086","[ללא נושא]","21/11/10 08:22","יד כסלו","תשע"א","08:22","דוד מקובר","אני רואה שאתם מסתבכים,

המדובר במותר הפסח, שהוקדש לפסח ועבר ולא הוקרב בפסח, ואחרי הפסח הוא מקריבו. אם הקריבו לפני פסח, חייב בעת השחיטה לחשוב לשם שלמים, שהרי הוא מוקדש לפסח, וצריך לשנות את יעודו, ע"י עקירת שם פסח ממנו במחשבה. אולם אחרי הפסח, אין צורך לשנות את יעודו במחשבה, כי התורה מיעדת אותו לשלמים,
ולכן, אם מקריבו סתם הרי הוא שלמים, אולם רוצה הגמ' ללמוד שבכ"ז יוכל השוחט לשנות את יעודו לקרבן אחר חוץ משלמים (קרבן המיועד לאכילת בעלים), כגון מעשר או תודה וכו'.
שואלת הגמ' אם בעת השחיטה תעמוד לפניו בהמת מעשר, והוא יחשוב בעת השחיטה שהק"פ הזה ישחט לשם תמורת בהמת המעשר שלפניו, הרי מאחר ומחשבה בשחיטת קרבן פסח, הינו צורה נוספת של הקדשה, שהרי אם חשב על ק"פ לפני פסח, בשעת הקדשה לעקור אותו מק"פ לשלמים, הרי זה מועיל, דהיינו הקדשה בעת שחיטת ק"פ לשם קרבן אחר, מהווה הקדשה חדשה. א"כ הרי כאשר יחשוב בשחיטתו לתמורה של בהמת קרבן העומדת לפניו, יחשב כאומר זו תמורת זו, יחשב הדבר כתמורה, וילקה על לא ימירנו,
מתרצת הגמ' שרק כאשר ממיר על בהמת חולין נחשב לתמורה ולוקה, ואילו כאן ממיר על בהמת ק"פ, ולא יחול תמורה ולא ילקה.","181","","4916","True","True","False","","105","84.229.187.212","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5088","5087","לא הבנתי","19/11/10 13:50","יב כסלו","תשע"א","13:50","עציוני","אתה משתמש באותן מלים שהגמרא כותבת בלי להסביר (ואלה בדיוק המלים שלא הבנתי) - מה זה "שחט קרבן לשם תמורה"?
האם יש דבר כזה "לשחוט קרבן לשם אתמול בערב" או "לשחוט לשם כתיבת ס"ת " ? אלה הן מלים חסרות מובן. ניתן לשחוט לשם קרבן זה או אחר (חטאת או עולה), ברמות פירוט שונות (חטאת חלב או חטאת ע"ז) וכד'. כוונת המלים "לשחוט לשם" הן: אני שוחט את הבהמה מתוך רצון/מודעות שבהמה זו תשמש כ-X .X יכול להיות קרבן, או אפילו חולין, אבל איך אדם יכול לרצות שבהמה תהיה "תמורה".
מן הגמרא נראה כאילו "תמורה" זה סוג של יעוד וזה מה שאני לא מבין, שהרי לכאורה זה רק סוג של תהליך הקדשה.","159","","4918","True","True","False","","213","87.70.192.201","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5089","5088","הסבר","19/11/10 14:33","יב כסלו","תשע"א","14:33","משיב מאורות דף היומי","התכוונתי לזה:

עומדת לפני יהודי בהמה שהמירו אותה (לא משנה עם מה).

הוא שוחט את הקרבן שלו לשם הבהמה התמורה, כלומר שבהמה זו שאני שוחט כרגע תשמש לי למה שהקרבת בהמה תמורה משמשת, כלומר כאילו הקרבתי בהמה שהמירו אותה.","142","","4918","True","True","False","","232","85.130.130.141","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5095","5089","זה לא נכון שלא משנה מה","21/11/10 07:50","יד כסלו","תשע"א","07:50","מתפעל","אני חושב שהגמרא אצלינו מדברת בדוקא על תמורת מעשר.
כי אנחנו מנסים להקשות רק על קרבנות של קדשים קלים.
ובנפקא מינא של הגמרא נאמר שאסור למכור כפי שהבאנו את הדין הזה במעשר.
לכן חשבתי שהגמרא מתכוונת בדווקא לתמורת מעשר. אמנם קצת קשה שלא אמרה כן בפירוש.","148","","4916","True","True","False","","162","80.74.114.58","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5106","5102","שתהיה לי בריא דוד","21/11/10 11:18","יד כסלו","תשע"א","11:18","מתפעל","אבל לא נראה לי שחידשת משהו

ולא ענית על ב' ההערות שעלו כאן

א: מדוע הגמרא לא אומרת תמורת מעשר אלא סתם תמורה.
ב: וזאת השאלה העיקרית של עציוני,
בעמוד הבא מביאה הגמרא טענת רבי שמעון במנחות, שמנחת מרחשת אי אפשר לומר הריני מקריבה לשם מנחת מחבת, כי מעשיה מוכיחים עליה. כל אחד רואה שזו מנחת מרחשת. גם כאן הטענה דומה, כל אחד מבין שתמורה זו מציאות מסויימת, זה לא שם שמחילים ע"י אמירה כשם שמחילים על קרבן שם חטאת או עולה או שלמים, ואותו כנ"ל קשה מדף ח' ע"ב, שם הגמרא אומרת שאדם שהקריב פסח שלא בזמנו לשם חטאת העוף או לשם מנחה, והשאלה היא כנ"ל, הרי עוף או מנחה זו מציאות אחרת לגמרי. כיצד ניתן לקחת בהמה ולומר שהיא לשם מציאות אחרת לגמרי?

והאמת שהוקשה לי כנ"ל לגבי מעשר ובכור, מדוע הגמרא צריכה להביא פסוקים שזה לא מועיל? הרי בכור זו מציאות של פטר רחם, ומעשר זו מציאות של העשירי קדש, ובודאי שלא ניתן לומר לשם זה ויהפוך לבכור וכו'.
אם נקצין, יקח כהן בהמת קרבן ויגיד שזה יהיה לשם שמן במנורה. יש לזה משמעות בכלל? אלו סתם דיבורי שטויות שלא מעלים ולא מורידים. זה הקושי כאן.","148","","4916","True","True","False","","187","80.74.114.58","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5117","5102","כדברי ר' דוד כתוב במשנה למלך","21/11/10 15:29","יד כסלו","תשע"א","15:29","משיב מאורות דף היומי","על הלכות תמורה פרק ג הלכה ב'

ותמורת המעשר לבעלים. תמורת מעשר הוי כמעשר למיקם עליה בלא ימכר ובלא יגאל פ"ק דזבחים (דף ט') יע"ש:","142","","4916","True","True","False","","233","82.166.18.134","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5107","5106","[ללא נושא]","21/11/10 12:25","יד כסלו","תשע"א","12:25","דוד מקובר","נתחיל מהסוף,

הגמ' יודעת כמוך שבכור זה מי שנולד בכור, וכן מעשר, וכן חטאת העוף ניתן להקדיש רק עוף,
אולם כאן מדובר לא בהקדשה, שודאי שאינו יכול להקדיש סתם בהמה לבכור, מעשר ועולת עוף, כאן מדובר בבהמת קודשים (פסח), שיש בה דין מיוחד שאם עבר הפסח ניתן לשנות את מהות ההקרבה לקרבן אחר, דהיינו אינו צריך להקדישה לבכור, אלא רק לשנות את צורת ההקרבה, כבכור או כמעשר, כמו שיכול לשנות מפסח לשלמים, ההבדלים מתבטאים בנסכים, בחלות תודה, וכו' אבל הקרבן עצמו נזבח בכל מקרה אותו דבר,

לגבי תמורה

הגמ' אומרת סתם תמורה, כיוון שהגמ' הבינה לאחר שתי השאלות הקודמות, שאי אפשר במקרה של קרבן פסח שלא הוקרב במועדו, לשנותו במחשבה בשחיטה, לא למעשר ולא בכור ולא לתודה. כי שם יש מיעוטים. אולם מנסה הגמ' לאפשר להקריב את הבהמה למעשר, או בכור ע"י פטנט של תמורה, שהרי אם אמר על בהמת חולין הרי היא תמורת מעשר, או תמורת בכור, הרי התמורה לא פטר רחם, ולא עשירי, ובכ"ז מוקרבת כבכור או מעשר, וא"כ כאן תועיל מחשבה בשחיטה של פסח שעבר זמנו שישחט לתמורת בהמה שעומדת לפניה אם בכור או מעשר, לעשותו כמוהם.","181","","4916","True","True","False","","101","84.229.187.212","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5111","5107","יישר כח, אתה מסביר טוב את הגמרא","21/11/10 14:55","יד כסלו","תשע"א","14:55","מתפעל","ואכן אני מסכים איתך שזאת כוונת הגמרא.
אבל הבעייתיות נשארת.
בדיוק כמו שהגמרא הבינה שכאשר משנים את הפסח למשהו אחר, זה צריך להיות דומה לפסח עד כמה שניתן, למשל, לא יעלה על הדעת להפוך את הפסח לחטאת, ולמה? כי זה מאד לא דומה לפסח. פסח הוא קדשים קלים וחטאת קדשי קודשים.
באותה מידה ממש, פסח מאד מאד מאד לא דומה לחטאת העוף, נכון?
פסח מאד לא דומה לבכור מעצם היותו פשוט ולא בכור.
זה הקושי כאן.

תזכה למצוות.","148","","4916","True","True","False","","157","80.74.114.58","0","5086","זבחים|ט ע"א",""),new Message("5118","5111","[ללא נושא]","21/11/10 15:32","יד כסלו","תשע"א","15:32","דוד מקובר","לגבי חטאת העוף, הגמ' שואלת רק על שחיטת חטאת לשם חטאת העוף, והכוונה שיתכפר הבעלים על חוב חטאת עוף בחטאת הבהמה שהביא, כמו שיתכפר בחטאת דם על חוב חטאת חלב, אבל לא שהבהמה תהיה חטאת עוף,

אכן פסח לא דומה לבכור, וגם תמורת בכור אינו פטר רחם, אבל אלו מקרים שהקרבן מקבל דיני קרבן אחר, או באמירת "זו תמורת זו", או (כפי שרצתה הגמ' בשאלתה)במחשבה בשחיטה של קרבן פסח לאחר זמנו.","181","","4916","True","True","False","","84","84.229.187.212","0","5086","זבחים|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);