var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=50767;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("50767","0","קניין בשבת","27/06/17 01:04","ג תמוז","תשע&quot;ז","01:04","הודו_כי_טוב","<span class='bordeaux'><b>אם תשמור בשבת דרכיך עשות חפצך ביום קודשי....</b></span><br /><br />אם מותר לעשות קניין בשבת ,גם שלא לדבר מצווה  , אז למה החנויות סגורות ?<br />ונסגרות במגזר החרדי  הרבה לפני כניסת השבת ?<br /><br />עד עזרא ונחמיה היו רוכלים בשבתות","207","","2501","True","True","False","","998","109.64.153.22","0","0","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50769","50767","קניין של מסחר אסור","27/06/17 01:27","ג תמוז","תשע&quot;ז","01:27","דוד כוכב","עד עזרא ונחמיה היו גם עובדי עבודה זרה.<br /><br /><b>שולחן ערוך אורח חיים סימן רנא</b><br /><span class='bordeaux'>שלא לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה, ובו ב' סעיפים. </span>","125","","2501","True","True","False","","196","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50771","50767","לא הבנתי מניין ההנחה שכל קנין מותר בשבת?","27/06/17 07:56","ג תמוז","תשע&quot;ז","07:56","יהודי_קדום","(כך אני מבין ממה שכתב: &quot;אם מותר לעשות קניין בשבת ,גם שלא לדבר מצווה ...).<br /><br /><b> יש איסור קנין בשבת</b> אלא שבדף מדובר שאעפ&quot;כ - <span class='bordeaux'><b>בשכיב מרע</b></span> הקלו חכמים כדי שלא תיטרף דעתו (בין אם אין צורך בקנין כדי לקיים דברי הש&quot;מ ובין אם הוא רוצה לתת מתנה במקצת שצריך עליה קנין <span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> ).<br /><br /> <span class='bordeaux'><b>(1)</b></span><br />רשב&quot;ם :<br /><br /><b>קונין משכיב מרע אפי' בשבת - </b>לא שנא היכא שצריך קנין כגון ששייר לא שנא במחלק כל נכסיו דכיון דתלי טעמא משום שמא תטרוף דעתו עליו דלא סמכא דעתיה שתתקיים צוואתו באמירה הלכך כדי להפיס דעתו קונין אפילו בשבת בכל מתנתו בין ששייר וצריך קנין בין בלא שייר ובאמירה סגי ואף על גב דקנין דמי למקח וממכר שהרי קונין בכליו של קונה שמקנה סודרו כדי לקנות בו המתנה.<br /><b>ולא לחוש לדברי ר' אליעזר -</b> מה שקונין לאו דצריך קנין כר&quot;א דהא קיימא לן כרבנן דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין אלא להפיס דעתו כדי שלא תטרוף דעתו קונין דהשתא סמכא דעתיה.","233","","2501","True","True","False","","187","89.139.122.131","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50772","50767","באר היטב חו&quot;מ רנד","27/06/17 08:13","ג תמוז","תשע&quot;ז","08:13","אבי גרינבלט","&quot;דבעלמא אסור לעשות ק&quot;ס בשבת משום מקח וממכר וכמ&quot;ש הט&quot;ו בסוף סימן קצ&quot;ה וסוף סימן רל&quot;ה ובאורח חיים סי' של&quot;ט <b>כאן התירו כיון דהק&quot;ס הוא שלא לצורך שהרי דברי שכ&quot;מ ככתובין וכמסורין דמי ועבדינן הכי <u>כדי לפייס דעת</u> השכ&quot;מ</b>. סמ&quot;ע&quot;.","539","","2501","True","True","False","","106","31.168.68.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50773","50767","כדאי לדעת... אם תצטרך <img src='/icon/4.gif'>","27/06/17 08:41","ג תמוז","תשע&quot;ז","08:41","יהודי_קדום","מותר לחנווני לפתוח חנותו בשבת לבקשתך כדי לספק לך מצרכים לשבת (כמובן שהפתיחה וכו' ייעשו ללא חילול שבת).<br /><br />ואפילו תוכל לומר לחנווני בלשון &quot; אני צריך כך וכך בקבוקי.. &quot; וכדו' - ולבסוף אף להשאיר שם משכון (במקרה זה רק תניח את המשכון ואל תגיד לשם מה הנחת...)","233","","2501","True","True","False","","152","89.139.122.131","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50775","50767","אכן, אסור לעשות קניין בשבת מאז ומתמיד","27/06/17 09:27","ג תמוז","תשע&quot;ז","09:27","Almuaddib","לגבי שכ&quot;מ קבעו דין מיוחד, משום סכנת החיים, שלא תטרף דעתו וכו'. דוקא מתוך כך שהיה צריך לקבוע דין מיוחד עבור שכ&quot;מ, ברור לך כי בכל מקרה אחר - קניין בשבת אסור.","107","","2501","True","True","False","","229","82.81.160.69","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50770","50769","איפה זה מובדל בתורה","27/06/17 07:43","ג תמוז","תשע&quot;ז","07:43","הודו_כי_טוב","זה שזה בשולחן ערוך זה ברור שיהיה רשום שם<br />מאיפה ההבדלה הזו ?<br />בבית המשכן לא קנו סחורה<br />שטלו כיבסו הדליקו אש זרעו קוששו עצים <br />קנו קרקעות<br />אבל לא אכלו לא שתו ולא קנו סחורה <br /><br />וגם היום יש עובדי עבודה זרה<br />מי שעוסק בכישוף למשל<br /><br />מצד אחד רשום &quot;ראה איך העולם נוהג&quot; רשם במסכת ברכות<br />אבל לא כשיש סתירה בין מעשי הקדמונים למסורת <br />(שלפעמים מוגדרים כמלאכים כמו במעשרות ולפעמים ההפך)<br />ןלפעמים ההפך)","207","","2501","True","True","False","","296","109.64.153.22","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50774","50770","היכן זה נזכר במקרא","27/06/17 08:50","ג תמוז","תשע&quot;ז","08:50","דוד כוכב","ישעיהו נח, יג-יד<br />אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.<br /><br />נחמיה י, לב<br />וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת הַמַּקָּחוֹת וְכָל שֶׁבֶר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמְכּוֹר לֹא נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם קֹדֶשׁ.<br /><br />נחמיה יג, טז-כב<br />וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם. וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. פ<br />וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם. וָאָעִידָה בָהֶם וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה אִם תִּשְׁנוּ יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם מִן  הָעֵת הַהִיא לֹא בָאוּ בַּשַּׁבָּת.    ס    וָאֹמְרָה לַלְוִיִּם אֲשֶׁר יִהְיוּ מִטַּהֲרִים וּבָאִים שֹׁמְרִים הַשְּׁעָרִים לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת גַּם זֹאת זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי וְחוּסָה עָלַי כְּרֹב חַסְדֶּךָ.<br /><br /><br />נכון, שגם היום יש עובדי עבודה זרה.<br />כוונתי היתה שלא נכון לפרש שעד עזרא ונחמיה היה מקח וממכר בשבת מותר. אלא שבימיהם פעלו נגד מחללי שבתות. ומדבריהם נלמד שידוע היה להם שהדבר אסור. וככתוב בישעיהו.<br />בדומה לזה אמרו בגמרא בכמה מקומות: &quot;עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה? ... דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, עד שבא יחזקאל ולימדנו&quot;. &quot;גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא&quot;.<br /><br /><br />לא כל דבר שעשו הקדמונים הוא אוטומטית טוב או רע.<br />היו חסידים קדמונים השכיחים פחות באחרונים שראוי ללמוד מהם דברים טובים.<br />ומצד שני בתקופות המלכים היתה שכיחה עבודה זרה, עד לעת שביטלו את יצר העבודה זרה.","125","","2501","True","True","False","","156","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50777","50775","האיסור הינו גזרה 'מחודשת'","27/06/17 11:25","ג תמוז","תשע&quot;ז","11:25","אור חדש","שמא יכתוב.<br />יחד עם &quot;אין דנים, מקדשים מגרשים...&quot;<br />ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DafYomi_Page.aspx?vt=2&id=1280&str=%D7%A9%D7%9E%D7%90+%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91&source=1&urlId=0'>כאן</a> רש&quot;י ד&quot;ה משום מקח וממכר","458","","2501","True","True","False","","123","213.151.55.19","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50779","50777","&quot;האיסור ברור משום ממצא חפצך&quot;","27/06/17 12:04","ג תמוז","תשע&quot;ז","12:04","דוד כוכב","<b>ערוך השולחן אורח חיים סימן שו סעיף יז</b><br /><span class='bordeaux'>כתב הרמב&quot;ם בפכ&quot;ג דין י&quot;ב וכן אסור לקנות ולמכור ולשכור ולהשכיר גזירה שמא יכתוב עכ&quot;ל ולא ידעתי למה צריך לזה והרי <b>האיסור ברור משום ממצא חפצך</b> עשות חפציך ביום קדשי שהרי אפילו הדיבור אסור בזה [קי&quot;ג:] וכ&quot;כ התוס' שם ויתבאר בריש סי' ש&quot;ז אמנם גם ברש&quot;י [ביצה ל&quot;ז. ד&quot;ה משום] נמצא בזה&quot;ל ומקח וממכר אסור מן המקרא דכתיב ממצא חפצך ודבר דבר אי נמי מקח וממכר אתי לידי כתיבת שטרי מכירה ואם תאמר הוה לה גזירה לגזירה כולה חדא גזירה היא עכ&quot;ל ואולי לטעם נוסף על ממצא חפצך קאמרי רבותינו וכן מתנה הוי כמכר שיוצא מרשות לרשות ואסור בשבת ולדבר מצוה ולצורך שבת מותר מתנה [מג&quot;א סקט&quot;ו וב&quot;י סי' תקכ&quot;ז] ואף על גב דמקח וממכר גם לדבר מצוה וודאי אסור אך באמת לא דמי מתנה למקח וממכר דבמתנה לא שייך כל כך ממצא חפצך שאין זה להשתכר אלא מפני אהבה ואף על גב דמצינו בגמרא בענין מתנה דאי לאו דהוי ליה הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה מתנה והוי מתנה כמכר [מגילה כ&quot;ו:] מ&quot;מ אין זה כדי להרויח ודינו כהקדש שאסור להקדיש בשבת אבל מה שצורך היום מותר כמ&quot;ש בסי' של&quot;ט ומפורש כן בגמ' ריש פרק שואל [קמ&quot;ח:] מקדיש אדם פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב וגם שמא יכתוב לא שייך במתנה דכתיבה בפנקס הוה דוקא בענייני משא ומתן ויש מי שתמה על מה שנותנין מתנות להחתן בשבת [שם] אבל באמת אין איסור בזה דמקרי דבר מצוה שהרי מצוה לשמח חתן וכלה וגם הוה צורך היום דאחרי שהמנהג בשבת הראשון אחר הנשואין לעשות משתה והיא זמן שמחה להחתן והכלה ובוודאי מותר לשמחם במתנות וכן המנהג ליתן להכלה אז מתנות ואין בזה דררא דאיסורא כלל ומנהג ישראל תורה היא [כנלע&quot;ד]: </span>","125","","2501","True","True","False","","185","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50782","50779","ראה הערתו של יהודי קדום לעיל","27/06/17 12:28","ג תמוז","תשע&quot;ז","12:28","אור חדש","וזו גם הלכה<br />והיא כנראה שהביאה את רש&quot;י ואת הרמב&quot;ם לכתוב מה שכתבו<br /><br />ולכן כמובן לא שייך לכתוב כאן שהאיסור 'ברור' מהפסוק הנ&quot;ל","458","","2501","True","True","False","","142","213.151.55.19","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50783","50782","אין קשר. קנין של מסחר אסור, רק לקחת מותר","27/06/17 12:48","ג תמוז","תשע&quot;ז","12:48","דוד כוכב","","125","","2501","False","True","False","","171","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50784","50783","&quot;רק לקחת&quot;","27/06/17 12:52","ג תמוז","תשע&quot;ז","12:52","הודו_כי_טוב","מי שלוקח ,מחזיק ,מרים את הסחורה = עושה קניין","207","","2501","True","True","False","","269","2.53.169.17","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50786","50783","מצטרף ל'הודו'","27/06/17 12:59","ג תמוז","תשע&quot;ז","12:59","אור חדש","ומומלץ לשוב וללמוד סימנים שז ושלט (די בבאה&quot;ט) בהם רואים  שהדין מורכב מכדי להסתמך על פסוק סתום זה בלבד.<br />ובכלל<br />לא מתאים לך לסרב להבין גם דברי הראשונים במקום להסתפק בדברי אחד (מגדולי) האחרונים","458","","2501","True","True","False","","135","213.151.55.19","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50787","50784","את זה מותר, אסור קנין של דרך סחורה","27/06/17 13:12","ג תמוז","תשע&quot;ז","13:12","דוד כוכב","","125","","2501","False","True","False","","148","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50794","50784","אכן, אם לא תחשוב על משיכה ועל קנין","27/06/17 19:00","ג תמוז","תשע&quot;ז","19:00","יהודי_קדום","בשעה שאתה &quot;לוקח ,מחזיק ,מרים&quot; את מצרכי השבת, לא תשקול וכו' ותחשוב, למשל,  שאתה שואל את המצרכים לשבת או ש&quot;סתם&quot; תבקש ממנו שתי חלות - אזי לחלוטין לא יהא בזה קנין של מסחר - כפי שהביא הרב כוכב. אפילו יותר מכך: אתה יכול לתת קריצה לחנווני (כך שמו בימי החול) ולהגיד לו 'להתראות אחרי השבת' כשבראש שניכם אתם יודעים שכוונתך שתבוא לשלם על מה שלקחת.","233","","2501","True","True","False","","115","89.139.122.131","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50789","50786","חוצפתך כרגיל עוברת גבולות","27/06/17 13:25","ג תמוז","תשע&quot;ז","13:25","דוד כוכב","לצורך סוגיה זו, ממש לא מספיק לקרוא את הבאר היטב באורח חיים.<br />הפתחי תשובה באבן העזר כותב להדיא שמותר לתת מתנה בשבת. והראיות לכך רבות. הזמן קצר כרגע מלהביא את כל הראיות, אך ראה את הר&quot;ן שלפני המרדכי המובא בב&quot;י שהמג&quot;א הביא. ה&quot;קנין&quot; שאסרו הוא קנין סודר, כך ביארו אחרונים.<br /><br />דברי רש&quot;י והרמב&quot;ם לגמרי לא מושתתים על סברתך. הבנתם אינה תלויה בקבלת הגיגיך.","125","","2501","True","True","False","","209","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50788","50787","[ללא נושא]","27/06/17 13:15","ג תמוז","תשע&quot;ז","13:15","אור חדש","","458","","2501","False","True","False","","102","213.151.55.19","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50790","50788","אמרתי שלא קיים טעם שמא יכתוב? (ביצה לז.)","27/06/17 13:29","ג תמוז","תשע&quot;ז","13:29","דוד כוכב","","125","","2501","False","True","False","","162","213.151.51.82","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב",""),new Message("50791","50789","לא מצאתי כל חוצפה במה שכתבתי","27/06/17 13:55","ג תמוז","תשע&quot;ז","13:55","אור חדש","אם בכ&quot;ז דבר מה פגע בך הריני מתנצל כמובן <br />אומנם אין דרכי להקפיד על דיבורים לא מכבדים כלפיי אך נראה לי שמצד כבוד האכסניה היה ראוי לשנות הכותרת של הודעתך ולהעביר הביקורת לתוכן, ולמעשה היה עדיף לדעתי לברר תחילה אם לא היתה איזו אי הבנה.<br /><br />אבהיר נק' המחל' ביננו להבנתי (אולי כך תבין מה היתה כוונתי במה שכתבתי)<br />לטענתי המקור הינו גזרת חכמים שמא יכתוב והפס' היה עניין כללי שנועד כהוראת שעה לתקן בעיות קשות שהיו בעמ&quot;י באותו הדור והובא לענייננו כאסמכתא בלבד.<br />(הבעיה העיקרית היתה בכלל <b>הוצאה </b>שנגרמה בעקבות המסחר שהתרחש בירושלים במהלך השבת)<br /><br />נראה שלזאת הגבת שאיסור המסחר- קניין נובע מהפס' &quot;ממצוא חפצך' בלבד ולא כאסמכתא<br /><br />כמקור לדבריי הבאתי רש&quot;י<br />היה נראה שאתה לא מוכן לקבל דברי רש&quot;י והרמב&quot;ם ודבק בשיטתך שאין לטעם 'שמא יכתוב/ימחוק' מקום בנד&quot;ד<br />ע&quot;ז תמהתי כיצד תפרנס כל חילוקי הדינים המוסברים דוקא ע&quot;י טעם זה (בין היתר בשני סימנים שונים- שז הדן באיסורי מצוא חפצך ושלט הדן בתקנות משום שמא יכתוב וימחוק) ולא מוסברים ע&quot;י הפס' וכן מה תעשה עם דברי רש&quot;י והרמב&quot;ם המפורשים בנדון?<br />ע&quot;כ תשובתך &quot;אמרתי שלא קיים טעם שמא יכתוב?&quot; לא מובנת כלל לפי השתלשלות הדברים ביננו","458","","2501","True","True","False","","141","213.151.55.19","0","50767","בבא בתרא|קנו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);