var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5070;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5070","0","רבה ורב חסדא","17/11/10 10:53","י כסלו","תשע&quot;א","10:53","דוד כוכב","על <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8969'>המשותף והמבדיל</a> ביניהם.","125","","4916","True","True","False","","946","95.86.110.65","0","0","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5078","5070","צ&quot;ע","18/11/10 22:34","יא כסלו","תשע&quot;א","22:34","משיב מאורות דף היומי","כתבת: מעתה יכול רבה לשחוט לשם תודת רב חסדא חבירו, אשר לא חָסַר לו על מה להודות. אבל רב חסדא אינו יכול לשחוט לשם תודת רבה חבירו.<br /><br />צ&quot;ע על דבריך, <br /><br />א. דרבה סובר שהתודה כשרה גם במקרה שרב חסדא שחט תודתו לשם תודת רבה. וכן רב חסדא סובר פסולה גם אם רבה שחט לשם תודת רב חסדא. <br /><br />ב. רש&quot;י אומר שה&quot;ה חטאת חלב לשם חטאת דם.","142","","4915","True","True","False","","240","85.130.130.141","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5168","5070","הערה","24/11/10 16:49","יז כסלו","תשע&quot;א","16:49","משיב מאורות דף היומי","שיוך דברי האמוראים לחיים הפרטיים שלהם גם בתור ווארט, הוא לדעתי מזעזע. <br /><br />הרקע המאפשר צמיחת מחשבה מסוג זה, הוא, שהכרעה דתית, תורנית או הלכתית, <b>יכולה</b> לנבוע מתוך מניעים אישיים, ומצבו האישי של כל אחד, ומתוך עולם הצרכים הפרטי של כל אחד מהם. <br /><br />רקע זה מתנגד למסורת [ולמציאות האמיתית] שלפיה דעת חז&quot;ל נקייה מכל השפעה והתערבות של מניעים אישיים, מכיון שלא עסקו בתורה מתוך אינטרס כלשהו אלא מתוך ביטול רצונם לשם שמים מפני רצונו יתברך. <br /><br />לכן, לא יעיל ולא נכון לחקור את קורות חייהם ולתלות בהם את דבריהם.","142","","4909","True","True","False","","234","82.166.18.134","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5079","5078","וי&quot;ל","19/11/10 00:53","יב כסלו","תשע&quot;א","00:53","דוד כוכב","א. כמובן שזה לא פשט אלא חידוד. והרעיון שכל אחד דיבר מנקודת מבטו.<br /><br />ב. ע' תוספות.","125","","4914","True","True","False","","117","95.86.68.6","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5085","5079","הערות","19/11/10 12:17","יב כסלו","תשע&quot;א","12:17","משיב מאורות דף היומי","א. אם לרעיון אין שום אחיזה בפשט הגמרא, הוא מתבטל מאיליו, כי כל הרעיון הוא שכל אחד דיבר מנקודת מבטו, ואם מוכרח שלא זו כוונתם, אז אין רעיון. <br /><br />ב. ע&quot;ע ברש&quot;י, וע' תוס' שכ' שרש&quot;י כתב שה&quot;ה שאר קרבנות <img src='/icon/2.gif'> <br /><br />שבת שלום","142","","4914","True","True","False","","236","85.130.130.141","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5094","5085","שוב","21/11/10 01:19","יד כסלו","תשע&quot;א","01:19","דוד כוכב","לדעת תוספות מדובר רק בקרבן תודה, למרות שאחר כך הוא הביא גם את דעת רש&quot;י. וגם לפי רש&quot;י לא בחינם נקטו דוקא תודה, ורק מתוך כך גם שאר קרבנות.<br />וכן כוונתי לעיל היא שרב ששת ורבה ראו קודם כיצד יקריב הוא עבור חברו, ומתוך כך גם הדין להיפך ובשאר אדם. שכן דרך הצדיקים לחפש כיצד להעניק ולא כיצד לקבל.<br /><br />וכל אלו דקדוקים מיותרים, שכן מי שלא רוצה לקבל את הדרוש ואינו מוצא חן בעיניו, אינו זקוק לקושיות. ולחפצים בו - קי&quot;ל שאין משיבין על הדרוש.<br /><br />ובשו&quot;ת משנה הלכות חלק ה סימן קע ו:<br />&quot;עינינו רואות אשר גם בדברי חז&quot;ל משתמשים בעלי אגדה ודרוש לפרשם ע&quot;פ דרכם מה שצריכים לדרוש לאגדה ומוסר, ודוגמא לזה שמעתי בשם הקדוש מאניפאליע שפי' המשנה מאימתי קורין את שמע בערבין, ופי' מאימתי מלשון אימה ויראה, כלומר מתוך אימה ויראה קורין את שמע בערבין. וודאי שאין זה הפשט הפשוט מרבינו הקדוש במשנה&quot;. <br /><br />וכי נקשה על דברי רב זושא מה עניין האותיות המיותרות ת' וי' שבסוף המילה מאמתי? וכיצד יבאר על זה האופן את המשנה במסכת פאה ח משנה א: &quot;מאימתי כל אדם מותרין בלקט&quot;?","125","","4912","True","True","False","","146","212.76.107.162","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5103","5094","נכון, אבל כאן גם הרעיון צ&quot;ע","21/11/10 09:33","יד כסלו","תשע&quot;א","09:33","משיב מאורות דף היומי","קבלתי את הסיווג של הדרוש. אתה אומר שלא צריך שיהיה כתוב בפשט בכלל. <br /><br />אבל עדיין משהו לא מסתדר לי. <br /><br />הדרוש של מאימתי בנוי על רעיון נכון כשלעצמו על מצות קריאת שמע. אימה ויראה.<br /><br />אבל הרעיון שכל אחד דיבר מנקודת מבטו, בשחיטה, הוא לא נכון לא מצד עצם הרעיון ולא מצד הטקסט. <br /><br />מצד הטקסט עיין לע', ומצד הרעיון, הרי זה רק מוריד מערכם של רבה ורב חסדא שהדין נובע מתוך מניעים אישיים, ומצבו האישי של כל אחד, ומתוך עולם הצרכים הפרטי של כל אחד מהם. <br /><br />אני לא מבין מה יפה כאן, זה רק אומר לנו שכל היה מושפע מהבעיות שהיו לו בחיים. גמרא בגובה העיניים... <br /><br />זה מה שלא מסתדר לי, זה נראה לי שעצןם הרעיון מחלל את הנקיות שאנו מייחסים לחז&quot;ל בתנוחה שלהם בלימוד התורה ובקבעית ההלכה. <br /><br />מקווה שהצלחתי להסביר יותר. <br /><br />יום טוב.","142","","4912","True","True","False","","225","85.130.130.141","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5104","5103","ועוד...","21/11/10 10:55","יד כסלו","תשע&quot;א","10:55","משיב מאורות דף היומי","הטענה שלי היא שאם רב חסדא דיבר מנקודת מבטו האישית, למה זה אמור לחייב אותי?<br />למה זה מחייב את כל כלל ישראל? <br /><br />אלא ע&quot;כ שהדלת דרכה חז&quot;ל ניגשים ללימוד התורה היא לא מתוך עולם הצרכים והאיניטרסים ודרך ה-אני שלהם, אלא מתוך נקיות לברר את הדין ואת המציאות כמו שהן באופן אובייקיטבי, כתוצאה מהרצון לקבל עול מלכות שמים במצות ת&quot;ת ובבירור מעשה המצות. <br />ולזה קוראים מסורת. <br /><br />אחרת אני לא רואה למה זה מחייב את כולנו...","142","","4912","True","True","False","","230","85.130.130.141","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5113","5104","הרעיון כאן","21/11/10 15:11","יד כסלו","תשע&quot;א","15:11","דוד כוכב","יש עניין להכיר את האמוראים ולזכור את דברי הגמרא עליהם ועל חייהם, שודאי לא נאמרו לשוא.<br />כאשר זוכרים מי הוא האמורא האומר את הדברים הדברים חיים ומאירים הרבה יותר.<br /><br />השאלה האם אדם מישראל יכול להודות ולהקריב תודה בשם יהודי אחר.<br />יש מקום רעיוני לומר שזה תלוי במצב של שניהם, האם מצד הערבות ההדדית יכול אחד לשמח בשמחת חבירו ולהודות בשמו. תוך הסתכלות זו יש מקום להתבונן בנקודת מבטם של האמוראים.","125","","4912","True","True","False","","120","212.76.107.162","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5116","5113","תודה","21/11/10 15:27","יד כסלו","תשע&quot;א","15:27","משיב מאורות דף היומי","אבל, עדיין נשגב מבינתי. <br />כי לדעתי לסיפורים על האמוראים ישנה משמעות רצינית כשלעצמם, ולא לצורך אמירת דרושים על מסכת זבחים. <br /><br />תודה בכל אופן על ההבהרות.","142","","4912","True","True","False","","224","82.166.18.134","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5171","5168","בתחילת מסכת מכות","24/11/10 20:52","יז כסלו","תשע&quot;א","20:52","דוד כוכב","ניהלנו כבר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=2441'>דיון</a> בנושא זה.<br />דיברתי אז על העניין עם הרב זלמן נחמיה גולדברג, והוא הסכים עם דברי, ולא חשב שיש בזה שמץ פגם לתלות בחכמינו קשר בין דבריהם לבין אופיים ומאורעותיהם.<br /><br />חיפשתי עכשיו ומצאתי חידוש כעין זה מר' ישראל סלנטר בשו&quot;ת ציץ אליעזר חלק יז סימן מא:<br />&quot;אקדים להביא עוד מה שראיתי בספר קהלת יצחק ע&quot;ה פ' כי תשא שעומד ע&quot;ד הגמ' בתענית ד' כ&quot;ה ע&quot;ב דאיתא: מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואומר כ&quot;ד ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר א&quot;מ אין לנו מלך אלא אתה א&quot;מ למענך רחם עלינו וירדו גשמים, הוו מרנני רבנן, יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו. ומקשים דהלא בזה גופא זה גדול מזה, שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו, ואיך אמר לא מפני שזה גדול מזה, ומביא בשם הגה&quot;צ ר' ישראל סלאנטער ז&quot;ל, כי באמת מצינו במדה זו מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה, כידוע ששמאי היה קפדן, והלל היה ענוותן וסבלן, ודעתו הקדושה של שמאי היתה שכן הוא לרצון להבוי&quot;ש להתנהג בקפדנות ולא למחול על כבוד התורה וכו' ולא כן דעת ב&quot;ה, ופליגי בזה כמו דפליגי בה' או&quot;ה וכו' כן פליגי במדה זו של העברת המדות וכו' וכבר אמרו חז&quot;ל אלו ואלו דברי אלהים חיים הן וכו', ובודאי בערך השכר אשר יקבלו הלל ותלמידיו על התנהגותם בסבלנות, כזה ממש יקבלו ב&quot;ש על התנהגותם בקפדנות וכו', והנה ר&quot;א שהיה מתלמידי ב&quot;ש כידוע אחז צדיק זה דרכו בתומו לעשות כדעתו ודעת רבו להיות קפדן ור&quot;ע שהי' מתלמידי ב&quot;ה אחז דרך רבותיו ודעתו להעביר על מדותיו, ולפי&quot;ז הנוכל לומר כי ר&quot;ע היה יותר צדיק מר&quot;א באחזו מדת הסבלנות? לא ולא ח&quot;ו, ורק לענין מעשה שאירע אז בעצירת גשמים על חטא הדור, והיו צריכים להעברת פשע, אשר זה למעביר על מדותיו כביכול יחשב, יותר נתקבלה אז תפלת ר&quot;ע, משום דכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו וכו', וזאת היא כוונת הקדוש ברוך הוא, לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו, לזאת נתקבל עתה תפלתו יותר מר&quot;א כי בזה הפעם היו צריכין לכך עכ&quot;ד וש&quot;י&quot;.","125","","4909","True","True","False","","154","213.151.39.102","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5173","5171","[ללא נושא]","24/11/10 21:30","יז כסלו","תשע&quot;א","21:30","משיב מאורות דף היומי","אם קבלה היא נקבל ואם לדין יש תשובה, כנ&quot;ל בתגובתי הקודמת. <br /><br />לגבי דברי רבי ישראל סלנטר, נלענ&quot;ד דאין הנידון דומה לראיה:<br /><br />שם לא מדובר בתלייה של אמירה תורנית במניעים ובמצב אישי (עשירות או עוני). אלא על הסבר בהנהגת הקב&quot;ה למה ענה דווקא לר&quot;ע, כי הוא היה מתלמידי הלל.","142","","4909","True","True","False","","215","85.130.130.141","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א",""),new Message("5179","5173","לא רק","24/11/10 23:31","יז כסלו","תשע&quot;א","23:31","דוד כוכב","מדובר גם על כך שענוותנותם של הלל ור&quot;ע, וגם קפדנותם של שמאי ור' אליעזר היתה קשורה במשנתם.","125","","4909","True","True","False","","112","213.151.39.102","0","5070","זבחים|ז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);