var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=50263;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("50263","0","הלכתא בלא טעמא","08/06/17 11:30","יד סיון","תשע&quot;ז","11:30","אבי גרינבלט","הרמב&quot;ם בשני מקורות אשר עוסקים בהלכות בלא טעם הנמנות בסוגייתנו (וגם בגיטין יד), אינו משתמש בדיוק באותה הלשון :<br />א. <b>הל' זכיה ומתנה ו,טז</b><br />&quot;המשיא בנו גדול לבתולה בבית קנה הבית... ודברים אלו <b>כהלכה</b> שאין להם טעם הם, ונגעו חכמים בדבר הזה מאומדן הדעת, שמרוב שמחתו ואהבתו גמר והקנהו הבית&quot;.<br /><br />ב. <b>הל' מכירה ו,ח</b><br />&quot;היו עומדים שלשתן ואמר לו מנה שיש לי בידך בין פקדון בין מלוה תנהו לזה קנה לוי ואין אחד משלשתן יכול חזור בו ודבר זה אמרו חכמים שהיא <b>הלכה</b> שאין לה טעם לפיכך אין למדין ממנה לדין אחר&quot;.<br /><br />הרמב&quot;ם בודאי דייק בלשונו וההבדל אומר דרשני, מהי הסיבה להבדל הלשון ברמב&quot;ם ?","539","","2523","True","True","False","","726","31.168.68.82","0","0","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50271","50263","תשובה","08/06/17 14:19","יד סיון","תשע&quot;ז","14:19","אור חדש","אצלינו יש טעם ולכן זה רק כ'. עם זאת הטעם מקומי ולא ניתן ללמוד ממנו למקום אחר לכן זה כהלכה ששם שלא למדים ממנה","458","","2523","True","True","False","","109","213.151.55.19","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50279","50271","שם תוס מביא טעם","08/06/17 15:58","יד סיון","תשע&quot;ז","15:58","אבי גרינבלט","אולי נאמר שהרמב&quot;ם אינו סובר כדברי התוס בגיטין וכן מקבל את הטעם אצלנו ואז נחזור ונשאל מה ההבדל בין כוחם של הטעמים ?","539","","2523","True","True","False","","117","2.53.62.26","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50280","50279","מה קשור, שאלת על הרמב&quot;ם!","08/06/17 16:00","יד סיון","תשע&quot;ז","16:00","אור חדש","","458","","2523","False","True","False","","79","213.151.55.19","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50281","50280","יש טעם גם בתקנת מעמד שלושתן","08/06/17 16:03","יד סיון","תשע&quot;ז","16:03","אבי גרינבלט","","539","","2523","False","True","False","","94","2.53.62.26","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50284","50281","גם לדעת הרמב&quot;ם?","08/06/17 16:44","יד סיון","תשע&quot;ז","16:44","אור חדש","ממה שהבאת מדבריו נראה שלא סבר כתוס':<br />&quot;ודבר זה אמרו חכמים שהיא הלכה <b>שאין לה טעם</b> לפיכך אין למדין ממנה לדין אחר&quot;.","458","","2523","True","True","False","","96","213.151.55.19","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50285","50284","מדוע לא מקבל את טעם התוס?","08/06/17 16:56","יד סיון","תשע&quot;ז","16:56","אבי גרינבלט","","539","","2523","False","True","False","","83","2.53.62.26","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50286","50285","לא יודע","08/06/17 17:00","יד סיון","תשע&quot;ז","17:00","אור חדש","ייתכן שלא חשב על טעם זה (מסתבר שדברי התוס' לא הגיעו אליו בחייו)<br />ייתכן שהיה לו סברא לדחות טעם זה.<br />בכ&quot;מ כתב מפורש שאין טעם.<br />לכן עניתי לשיטתו על שאלתך המקורית והסברתי את ההבדל בין הלשונות.","458","","2523","True","True","False","","117","213.151.55.19","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50305","50286","לענ&quot;ד אולי אפשר לומר סברה &gt;&gt;&gt;","11/06/17 13:11","יז סיון","תשע&quot;ז","13:11","אבי גרינבלט","כפי הבנת הראשונים , לא ידוע מדוע אין צורך בכל מה שנדרש לפעולת קנין רגילה (עדים/שטר וכד') אך טעם , יש בתקנות אלו,<br />א. לגבי המשיא את בנו , אולי יש כאן כעין פעולת קנין במה שהאב משיא את בנו ובהנאת השמחה , אולי נחשב שקיבל כסף.<br />ב. לגבי 'מעמד שלושתן' , תוס' בעצמו כותב שהמטרה היא למנוע טירחה בעשיית קניינים ומשכך , ברור למה הרמב&quot;ם מגדיר תקנה זאת &quot;הלכה&quot; (ולא &quot;כהלכה&quot; כמו המשיא את בנו היות ושם יש מעין &quot;קנין&quot;) היות ובאמת אין כאן פעולת קנין וזו מהות התקנה.","539","","2520","True","True","False","","107","31.168.68.82","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א",""),new Message("50306","50305","תקנת &quot;עשאה אפוטרופוס&quot; ברמב&quot;ם","11/06/17 13:55","יז סיון","תשע&quot;ז","13:55","אבי גרינבלט","זו לשון הרמב&quot;ם בהל' זכיה ו,ד<br />&quot;וכן הכותב כל נכסיו לאשתו בין בריא בין שכיב מרע אף על פי שקנו מידו לא עשאה אלא אפוטרופא על יורשיו בין שהיו יורשי בניו ממנה או מאשה אחרת או אחיו או שאר יורשיו ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין מטלטלין קנתה כל שכתב לה&quot;.<br />כאן הרמב&quot;ם אינו מציין כלל &quot;הלכה/כהלכה&quot; .","539","","2520","True","True","False","","88","31.168.68.82","0","50263","בבא בתרא|קמד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);