var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4976;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","72"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4976","0","שינוי בעלים","14/11/10 07:08","ז כסלו","תשע"א","07:08","מתפעל",""והאמר רב חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת פסולה, על מי שמחוייב עולה כשרה".

כלומר, ראובן חייב חטאת ושמעון חייב עולה.
הכהן הקריב את הבהמה לשם שמעון.

אבל מה לגבי סוג הקרבן?
מכיוון שאנחנו כאן נמצאים בדוגמא של שינוי בעלים בלבד, צריך לומר שהכהן חישב לשם חטאת לשמעון.

והשאלה היא, כשרב אומר כשרה, הוא מתכוון שזה עולה לראובן לשם חובה?

כלומר, מכיוון ששמעון בכלל לא חייב חטאת, אז השינוי בעלים לא עבד?

כיצד זה עובד? זה דין מעניין מאד. כהן מקריב לשם מישהו אחר ובכל זאת הקרבן כשר.

וכפי שהגמרא מסבירה:

"הכא וכפר עליו כתיב עליו ולא על חבירו חבירו דומיא דידיה שמחוייב כפרה כמותה".

מה לפי דעתכם יסבור רב במקרה והחבר לא חייב קרבן כלל?
מה אם החבר חייב אשם?
מה אם החבר חייב חטאת מסוג עולה ויורד?
ומה אם הוא חייב חטאת חלב והחבר חטאת דם?

האם הרמב"ם פסק את רב להלכה?
האם יש דעה חולקת?","148","","4923","True","True","False","","938","80.74.114.58","0","0","זבחים|ג ע"ב",""),new Message("4982","4976","למה נזכרת רק בשנוי בעלים","14/11/10 09:44","ז כסלו","תשע"א","09:44","עציוני","אותה תמיהה היתה צריכה לעלות כבר במשנה הראשונה - הכהן הקריב בהמת עולה וחשב שזה שלמים - הוא שחט לשם שלמים ואף על פי כן זהו קרבן עולה!
וההסבר הוא פשוט - לחפץ יש "תכונות" הלכתיות כפי שיש לו תכונות פיזיות - הבהמה הזאת היא בהמת חטאת של ראובן. זוהי הגדרתה. מה קורה כאשר מנסים ליצור התנגשות של תכונות - למשל יש תכונה פנימית של חטאת והכהן שוחט לשם עולה, או שהבהמה מוגדרת כקרבנו של ראובן והכהן שוחט לשם שמעון? כאן יש התנגשות וכל הדיון בגמרא הוא איזה צד גובר ומתי. כאן אומר רב שאם הכהן מנסה להכניס תכונה שהיא אמנם שגויה, אך היתה יכולה להיות אמיתית (כי שמעון חייב חטאת), הוא מצליח, והתוצאה למעשה היא פסילת הקרבן. אם הוא מנסה להדביק תוית מופרכת (חטאת של מי שאינו חייב חטאת), אזי התכונה הפנימית חזקה יותר, ומחשבת הכהן לא משנה כלום.

את שאר השאלות שמור לדף ט.","159","","4923","True","True","False","","251","132.70.40.183","0","4976","זבחים|ג ע"ב",""),new Message("4983","4982","יישר כח - ב' הערות","14/11/10 10:02","ז כסלו","תשע"א","10:02","מתפעל","א: כתבת : "הכהן הקריב בהמת עולה וחשב שזה שלמים"
משמע מדבריך שהכהן שגג, הוא חשב שזה שלמים. האם זה בהכרח? נראה לי שהדין לא משתנה גם אם הכהן מזיד.

ב: יש הבדל בין שינוי מעשה שהבאת ששם זה באמת לא עולה לבעלים לשם חובה.
כאן נראה לי שזה עולה לבעלים לשם חובה.

אתה כבר הגעת לדף ט'???","148","","4923","True","True","False","","145","80.74.114.58","0","4976","זבחים|ג ע"ב",""),new Message("4984","4983","כן ולא","14/11/10 10:06","ז כסלו","תשע"א","10:06","עציוני","א. כן, אתה צודק, אבל זה לא משנה את העקרון שהעליתי (ובאופן כללי: אין צורך לדייק בדברי בצורה מוגזמת. אני כותב כמו שיוצא לי באותו הרגע ושולח ללא הגהות, כך שמספיק להבין את העקרון הכללי)
ב. לא, אני לומד בקצב של דף ליום ע"פ הלוח, אבל זכרתי שיש דיון בנושא ומסורת הש"ס עזר לי למקם אותו.","159","","4923","True","True","False","","234","132.70.40.183","0","4976","זבחים|ג ע"ב",""),new Message("4985","4984","מה לגבי הערה ב'?","14/11/10 10:33","ז כסלו","תשע"א","10:33","מתפעל","האם לפי רב זה עלה לבעלים לשם חובה?","148","","4923","True","True","False","","158","80.74.114.58","0","4976","זבחים|ג ע"ב",""),new Message("4986","4985","לא יודע","14/11/10 10:44","ז כסלו","תשע"א","10:44","עציוני","","159","","4923","False","True","False","","167","132.70.40.183","0","4976","זבחים|ג ע"ב",""),new Message("5034","4985","באופן פשוט, מחלוקת אמוראים","15/11/10 23:37","ח כסלו","תשע"א","23:37","ברוך","כפי שמתברר בגמרא דף ג, המקריב חטאת לשם מי שאינו מחוייב חטאת הרי זה כמחשב למי שאינו בר מינו. וניתן להשוות זאת אם כן, למקריב חטאת לשם חולין, שגם הוא לאו בר מיניה.
דעת רבא היא שבמקרה כזה הלאו בר מיניה כלל אינו תופס, והרי זה כסתמא. וסתמא כשר ועלה לבעלים.
דעת אביי, לעומת זאת (להלן מו ע"ב) שכשר ולא עלה לבעלים.
הרמב"ם פסק כאביי (פסולי המוקדשין פרק טו, הלכה ד והלכה ח).

ונראה לבאר, כי ביסוד מחלוקת האמוראים עומדת השאלה כיצד להבין את דין סתמן לשמן. לדעת רבא לשמה נועד לתת הגדרה לקרבן. על כן, במקרה בו ההגדרה כלל אינה יכולה להדבק, הרי זה כסתמא והקרבן כשר ועלה לבעלים מצד השם הטבוע בו (וכפי שביאר עציוני).
לדעת אביי כונה לשמה נועדה לתת אופי לא לקרבן כי אם לעבודת הכהן. לעבודת הכהן אין תוית מוכנה מראש כפי שיש לקרבן. בסתמא היא כשרה, כיון שאם אין מחשבה אחרת, הרי ש'אחרי המעשים נמשכים הלבבות', ומסתמא מכוין למה שצריך לכוין.
אך אם מכוין להדיא לחולין, או לכל דבר אחר, לא ניתן לטעון ש'מסתמא' כיון לדבר הנצרך, שהרי בודאי לא כך היה הדבר. ואם כן חזר דינו לדין 'לא לשמה' ואינו עולה לבעלים. (ומכל מקום אין החטאת נפסלת, כיון שקדשים מחללים קדשים ואין חולין מחללים קדשים).

וראה עוד כאן.","86","","4922","True","True","False","","306","77.124.165.78","0","4976","זבחים|ג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);