var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4969;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4969","0","שאלה בזבחים ב:","13/11/10 21:17","ו כסלו","תשע&quot;א","21:17","דוד מקובר","1.	תלמוד בבלי מסכת זבחים דף ב עמוד ב <br /><b>תנן: כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו', טעמא דשלא לשמן, הא סתמא עלו נמי לבעלים לשם חובה, אלמא סתמא נמי כלשמן דמי;</b>  הגמ' מוכיחה מלשון המשנה שדין לשמה בקרבנות, זה לא דין שצריך מחשבה פוזיטיבית, לשם הקרבן ולשם בעליו, אלא הכוונה שרק מחשבה נגטיבית, לשם קרבן אחר או בעלים אחרים פוסלת. שהרי המשנה אומרת שרק אם חשב שלא לשמן פוסל, אבל אם לא חשב כלום, כשר. ואילו גבי גט, למרות שכתב התנא שגט שנכתב שלא לשמו פסול, הרי כן צריך כוונה פוזיטיבית לשם אשה זו. <br /><b> ורמינהי: כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול, וסתמא נמי פסול ושני: זבחים בסתם לשמן עומדין, אשה בסתמא לאו לגירושין עומדת. </b>  ומתרצת הגמ' שהקרבן עומד לשם הקרבן ולשם בעליו, שהרי בעליו הקדישו לקרבן עולה עבורו. ולכן כאשר שוחטו הכהן, הוא שוחט לשם מה שבעליו מתכוון, ואילו האשה לא עומדת בסתמא לגירושין. <br />  ואיני מבין, הרי המקביל של הקרבן בחיוב לשמו, הוא הגט, ולא האשה. הקרבן צריך להשחט לשמו, והגט צריך להכתב לשמה, מה משמעות שהאשה אינה עומדת לגירושין?","181","","4921","True","True","False","","1102","87.68.22.104","0","0","זבחים|ב ע&quot;ב",""),new Message("4973","4969","הסבר התוספות","14/11/10 01:39","ז כסלו","תשע&quot;א","01:39","דוד כוכב","לפי ההסבר הראשון בתוספות ההסבר הוא כך:<br />קרבן הכוונה שכל מלאכתו תהיה לשמה, כי אחרת הוא יפסל, ולא לשם כך הוא הוקדש. לכן ברירת המחדל היא שמלאכותיו לשמו.<br />ואילו באשה, לא יקרה כלום אם אותו נייר שכתב הבעל, יתברר שאינו כשר לגט. וגם אם הוא ירצה כל כך לגרשה הוא יכול לכתוב גט אחר. לכן אין סיבה לומר שהוא בודאי צריך להיות לשמה.<br /><br />גם דברי הגמרא בתחילה &quot;סתמא נמי כלשמן דמי&quot; אין פירושם שכעיקרון - אין צורך במחשבה פוזיטיבית, אלא שקיימת סיטואציה המצטרפת למעשה להגדיר אותו לשמה.","125","","4920","True","True","False","","109","95.86.126.70","0","4969","זבחים|ב ע&quot;ב",""),new Message("4980","4973","[ללא נושא]","14/11/10 07:45","ז כסלו","תשע&quot;א","07:45","דוד מקובר","אתה טוען, שהגמ' חושבת, שבקרבן סתמא נחשב לשמו פוזיטיבית, כי הסיטואציה שהוא מביא את קרבנו לבית המקדש, זה כבר נחשב לשמו, כמו שתוס' אומר שמילה בכותי בסתמא כשר, כי הסיטואציה של מילה זה לשם מצוות מילה. ואילו כאשר הבעל בא לסופר ומבקש לכתוב גט לאשתו, והסופר כותב לו גט בלי לחשוב לשמה, למה שם זה לא מועיל?","181","","4920","True","True","False","","91","87.68.22.104","0","4969","זבחים|ב ע&quot;ב",""),new Message("4987","4980","החילוק","14/11/10 10:45","ז כסלו","תשע&quot;א","10:45","דוד כוכב","כל עוד אין הכרח מכורח המצב שיהיה לשמה, המצב נשאר בלתי מוכרע, הוי אומר אין 'לשמה'. כך המצב בגט. אז יהיה פסול, אז מה.<br />אבל בקרבן ובמילה המצב הוא שיש הכרח שיהיה לשמה, וכל עוד אין כוונה סותרת - או שתולים שהכוונה היתה על דעת זה, או שעצם המציאות מסייעת להגדרת הפעולה 'לשמה'.","125","","4920","True","True","False","","107","95.86.126.70","0","4969","זבחים|ב ע&quot;ב",""),new Message("4989","4987","[ללא נושא]","14/11/10 11:14","ז כסלו","תשע&quot;א","11:14","דוד מקובר","איני מבין את דבריך, הגמ' מניחה שצריך לשמה פוזיטיבית, ואם אין מחשבה כזו בעת הביצוע, זה צריך להיות פסול, <br /><br /> אולם בקרבן ומילה, אתה טוען, שהמציאות שבה נעשה המעשה, מספיקה כדי להגדיר את הפעולה כנעשית לשמה. למרות שעל הקרבן אין שום סימן שמראה שהוא נועד לשלמים, ולא לעולה, והכהן גם אינו יודע מי הבעלים שהרי יכול לשלוח את קרבנו ולא להיות נוכח כלל. <br /> <br />ואילו בגט, שהבעל בא לסופר, ואמר לו לכתוב גט לאשתו, והסופר כותב, אתה טוען שאין כאן סיטואציה מספקת כדי להחשיב את הכתיבה לשם גירושין אלו.  <br /><br />  תמהני!. <br /><br />  אולם, אני שאלתי, שהמקביל לקרבן שצריך שחיטה לשמה, הוא הגט, שצריך כתיבה לשמה, ומה שייך שאשה לאו לגירושין עומדת. ואם אשה היתה לגירושין עומדת, היה בכך משנה את הסיטואציה של כתיבה בסתמא ל&quot;לשמה&quot;?","181","","4920","True","True","False","","92","87.68.22.104","0","4969","זבחים|ב ע&quot;ב",""),new Message("4992","4989","יש סימן","14/11/10 11:25","ז כסלו","תשע&quot;א","11:25","דוד כוכב","הוא הוקדש לשלמים. וסימן זה לא צריך להיות רשום. די שהוא ידוע.<br /><br />לעניין השאלה: &quot;ואם אשה היתה לגירושין עומדת, היה בכך משנה את הסיטואציה של כתיבה בסתמא ל&quot;לשמה&quot;?&quot;, התשובה היא: בודאי, כך עולה מהגמרא. אבל הפירוש של 'לגירושין עומדת' לפי הסבר זה (שבתוספות) הוא כך: שיש הכרח לכוין לשמה, כי אחרת היא למשל תיאסר לכל העולם.","125","","4920","True","True","False","","105","95.86.126.70","0","4969","זבחים|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);