var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49633;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49633","0","הדלקת נרות חנוכה ב'שמן למאור'","30/04/17 13:39","ד אייר","תשע"ז","13:39","אור חדש"," אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח
למעוטי מאי? אילימא למעוטי יין מגתו והא תאני ר' חייא יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחלה נמי

רשב"ם:
אין אומר קידוש היום כו'.
משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א)

ידועה הוראתו של הגר"מ אליהו זצ"ל שאין להדליק את נרות החנוכיה בשמן 'למאור' מפני הטעם של 'לפחתך'
אומנם נראה מסוגיתנו שאין בכך כל פגם שהרי בזמן חזל סתם שמן היה בו חומציות שמנעה את אכילתו (כמבואר בגמרא ברכות לה) וממילא זה גם מה שהיו מביאים למקדש (בכ"מ אין מגבלה בדיעבד על איכות השמן למאור שניתן להדליק בו (כמבואר במנחות פה) וא"כ אנו יכולין להדליק בשמן כזה לכתחילה גם לשם מצווה.
וא"כ תימה כיצד למדו הבא"ח והגרא"מ הסוגיה שלנו","458","","2556","True","True","False","","934","213.151.55.19","0","0","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49635","49633",""ומותר להשתמש בשמן זית העשוי להדלקה..."","30/04/17 19:42","ד אייר","תשע"ז","19:42","Almuaddib","ומותר להשתמש בשמן זית העשוי להדלקה, אף על פי שאינו מומלץ לאכילה מסיבות בריאותיות.

(מתשובות הרב עובדיה יוסף)


ויש להזכיר כי, כמפורש, גם שמנים ופתילות שנאסרו להדלקת נר של שבת, הותרו בנר חנוכה, והדברים ידועים.","107","","2556","True","True","False","","238","84.229.71.108","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49646","49633","עידית וזבורית לפחתיך תלויות במבחר שבשוק","01/05/17 12:58","ה אייר","תשע"ז","12:58","דוד כוכב","רוב שמן זית ישראל שבחנויות משובח לכל צרכיו. בחירת שמן בררה למצוה יש בה טעם לפגם.","125","","2555","True","True","False","","183","212.76.117.212","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49636","49635","השאלה כמובן על הוראת הרב אליהו...","30/04/17 19:44","ד אייר","תשע"ז","19:44","אור חדש","","458","","2556","False","True","False","","136","213.151.55.19","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49637","49636","ההערה, מסתמא, למי שחושב שפסקת כאן להלכה","30/04/17 19:45","ד אייר","תשע"ז","19:45","Almuaddib","","107","","2556","False","True","False","","160","84.229.71.108","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49638","49637","ערכתי קצת הלשון","30/04/17 19:47","ד אייר","תשע"ז","19:47","אור חדש","","458","","2556","False","True","False","","125","213.151.55.19","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49647","49646","ניסית פעם לאכול נרות שעווה?","01/05/17 13:41","ה אייר","תשע"ז","13:41","Almuaddib","","107","","2555","False","True","False","","174","209.88.198.77","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49648","49646","סברתך נשמעת הגיונית","01/05/17 15:23","ה אייר","תשע"ז","15:23","אור חדש","אלא שאנו רואים בסוגייתנו שסברה זו לא נכונה וכל שהינו כשר אף בדיעבד למזבח הינו ראוי לכתחילה למצווה
מה עוד שיש בפשטות לבדוק את המוצר ביחס לתכליתו, כיוון שהעניין הינו להדלקה ולהדלקה אין ייתרון לשמן למאכל על פני שמן למאור אין הגיון להעדיף את השמן למאכל כמו שלא נעדיף להדליק בעוגת קצפת הגם שהיא וודאי ערבה הרבה יותר לחיך מאשר שמן זית אפילו יהיה כתית בכבישה קרה מהסוג המיטבי","458","","2555","True","True","False","","148","212.76.108.71","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49663","49647","הן אינן סוג ג' מקולקל","02/05/17 09:59","ו אייר","תשע"ז","09:59","דוד כוכב","","125","","2554","False","True","False","","123","212.76.117.212","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49662","49648","תשובות","02/05/17 09:58","ו אייר","תשע"ז","09:58","דוד כוכב","א. דין הגמרא שהכשר בדיעבד למזבח כשר לכתחילה למצוות קידוש אמור ביין מגיתו, שהוא משובח אך לא משכר. לא אמור בדבר שיש בו בזיון.
ב. המוצר הוא שמן זית, ורק לאחר שאובחן כמקולקל הוא מופנה להדלקה.

מספר פעמים הקשתי לרב מרדכי אליהו בלשון שונה, אם נדליק נרות למאור לכבוד אדם חשוב, וכי איכפת לו אם יהיה מאותו שמן? אם כן קרינן ביה הקריבהו לפחתך. ולא ענה לי תשובה ברורה.","125","","2554","True","True","False","","160","212.76.117.212","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49668","49662","תודה על הסיפור, שאלה","02/05/17 17:14","ו אייר","תשע"ז","17:14","אור חדש","לגבי א- וודאי שהגמ' הביאה דוגמא לעניין פרטי אחר אלא שממנו למדנו כלל והוא שלא אומרים 'הקריבהו' על דבר שכשר לפחות בדיעבד למזבח. ולא אומרים זאת גם אם בסברה פשוטה כן היינו חוששים להביא זאת לפחה (כגון שהמוצר ירוד מאד בערכו וכד'.
(ב) כ"ש שבשמן למאור שהינו כפי הסכמתך טוב למאור לא פחות מאשר השמן למאכל ואין בו קילקול (כגון סרחון וכד') אלא רק אחוז חומציות המונע את אכילתו וודאי שיש מקום לתמוה על הוראת הרב זצ"ל
מסיפורך אני נוטה לחשוב שראה בכך עניין ששייך לנסתר ואז חזרנו לשאלה היסודית כיצד לנהוג כשיש סתירה בין סוגיה בגמרא לבין עניינים שבהסתר, עכ"פ לא נראה שהטיעון המקובל של 'הקריבהו' יכול להיות תקף בנד"ד כפי העולה מסוגייתנו.

בלי קשר, פעם הייתי בביתו בשיעור של ליל שבת וזכור לי שאמר אז שרוב (אולי הרבה) מהוופלים שיש בשוק יש לברך עליהם שהכל מכיוון שהרכיב הראשון (וממילא גם הגדול בכמותו) בהם הינו סוכר.

לאחר זמן תמהתי על הוראה זו משני צדדים,
א: מאז אותו שיעור אני בודק את רכיבי המזון של הוופלים ולא זכור לי מוצר שהיה רשום בו סוכר לפני קמח (אולי מקרה בודד)
ב: גם אם יהיה כזה למה יתבטל הקמח ברוב הרי מזונות לא בטל במקרה שניתן להוסיף ערך תזונתי?
האם יצא לך לשמוע ממנו הסבר מורחב יותר על עניינים אלו?","458","","2554","True","True","False","","134","95.86.119.25","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49678","49668","תשובות","03/05/17 05:04","ז אייר","תשע"ז","05:04","דוד כוכב","אי אפשר ללמוד כלל גורף מהגמרא כי יש הרבה חילוקים.
לא נראה שהרב אליהו חידש פה חשש משום ענין שבנסתר. נ"ל שסבר כנ"ל ששמן זה נחשב בשורה התחתונה לסוג ג' מזולזל. ורק משום קילקולו נדחק לשימוש מיוחד לצורך... מצוה.

לענין הוופלים.
זו היתה הוראה בשעתה של הרב דב ליאור לברך עליהם שהכל כי ממרח השוקולד עיקר.
עד שהגיע לשיעורו תלמיד בוגר שלו יצרן וופלים, והעיד שגם בממרח השוקולד יש קמח, וחזרה ההוראה לברך מזונות.","125","","2553","True","True","False","","174","212.76.117.212","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49681","49678","טעות שלי","03/05/17 10:46","ז אייר","תשע"ז","10:46","אור חדש","מעיון חוזר במנחות נראה שהשמן יהיה פסול למקדש ושבנרות היה יותר הקפדה מאשר במנחות אפי' שהן נאכלות.

עם זאת ראה כאן על 'האם השמן ראוי למאכל'

וופלים
לא הבנתי למה הקמח שבשוקולד (שוודאי לא מורגש בו ולא ניתן לטעם כלל) משנה את הדין למזונות ואילו הקמח שניתן ליצירת הוופל שאותו רואים ומודעים אליו, ונעשה לאכילה לא מגדיר כמזונות?
האם היה פשוט לרב זצ"ל שגם מזונות יכול לקבל דין 'טפל'?","458","","2553","True","True","False","","97","213.151.55.19","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49684","49681","בירכת חמשת מיני דגן","03/05/17 13:51","ז אייר","תשע"ז","13:51","דוד כוכב","כאשר הקמח בשוקולד הדין הוא: "כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות" (מסכת ברכות דף לו ע"ב).
אבל אם הקמח רק באפיפית דינו כבגביע גלידה שתפקידו רק להחזיק, שהוא תפל ובטל לעיקר.","125","","2553","True","True","False","","192","212.76.117.212","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א",""),new Message("49685","49684","יישר כח","03/05/17 13:58","ז אייר","תשע"ז","13:58","אור חדש","אומנם סביר שבמציאות רבים אוכלים הוופל לא רק בתור מחזיק לשוקולד של הציפוי.
גם לגבי השוקולד לא ברור מה המטרה שמוסיפים לו קמח


למעשה נראה לי שתלוי בכוונת האכילה בכל וופל בפ"ע, אם רוצה רק משהו מתוק לקינוח נראה שהוופל תפל לשוקולד וברכתו שהכל אך אם רוצה גם לשבוע מהוופלים וודאי שיהיה מזונות. ממילא תלוי רק בדעת האוכל וכלל לא במציאות של וופל ספציפי כלשהו.","458","","2553","True","True","False","","116","213.151.55.19","0","49633","בבא בתרא|צז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);