var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49238;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49238","0",""הרי כולן מכורים"","25/03/17 22:21","כז אדר","תשע"ז","22:21","אבי גרינבלט","הרשב"ם מחלק בין מכירת בית , שדה ועיר.
בדבריו על מכירת בית מסביר מדוע לא ימכר כל מה שבבית
לגבי מכירת הבית - "אי נמי אינו רוצה להתרחק מן השכונה שלו וידור בבית אחר וצריכין לו מטלטלין".
לגבי מכירת השדה - "דכיון דמסתלק מכל השכונה מכר את כולן וכו'"
לגבי מכירת עיר - "וגבי מוכר את העיר...דכיון דמסתלק מכל העיר מכל וכל רוצה להסתלק"
כיצד מבין הרשב"ם את ההבדל בדווקא , בין מכירת בית שאינו מתכוון לעזוב את האיזור לבין מכירת שדה שכוונתו להסתלק מהאיזור (בעיר הענין בהחלט ברור) ?","539","","2598","True","True","False","","648","95.86.72.27","0","0","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49239","49238",""בית" פירושו חדר","25/03/17 22:49","כז אדר","תשע"ז","22:49","דוד כוכב","וטבעי שאין המוכר מתכוין למכור דברים ניידים אלא להעבירם לחדר אחר סמוך.
אך שדה היא גדולה יותר, ורוב בני אדם אינם משיירים לעצמם דברים ניידים שנמצאים בשדה על מנת לטלטלם לשדה אחרת ורחוקה.","125","","2598","True","True","False","","185","213.151.56.200","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49241","49238","השאלה מה סביר שירצה להעביר הלאה","26/03/17 09:56","כח אדר","תשע"ז","09:56","אור חדש","בבית יש הרבה חפצים שוודאי יזדקק להם גם בביתו הבא ולכן מסתמא לא מכרם
בשדה יש דברים המחוברים לקרקע ואותם לא יכול לנייד לשדה הבאה שלו ולכן מסתמא מכר הכל (לענ"ד כלי עבודה מסתמא לא)

את העיר הבנת","458","","2597","True","True","False","","147","213.151.55.19","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49240","49239","מה המקור להבנה זו ?","26/03/17 07:07","כח אדר","תשע"ז","07:07","אבי גרינבלט","","539","","2597","False","True","False","","121","2.53.177.219","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49242","49240","למשל לעיל ב"ב דף ו'","26/03/17 10:42","כח אדר","תשע"ז","10:42","דוד כוכב",""המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה".
ופירש שם רש"י:
"בירה גדולה - בית ארוך מאד וחלוק מתוכו להרבה חדרים קטנות והשכיר לזה אחד מהן".","125","","2597","True","True","False","","148","213.151.56.200","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49246","49241","לא כ"כ תואם את דברי הרשב"ם >>>","26/03/17 14:02","כח אדר","תשע"ז","14:02","אבי גרינבלט","כמובן עפ"י דברי המשנה
"אבל גבי חצר תנן לקמן דאם אומר לו כל מה שבתוכה הרי כל מטלטלין מכורין דהיינו כל מאני תשמישתיה דאיקרו מטלטלי לבד מחיטי ושערי"
ועוד במשנה בסח,ב גבי חצר
"האבנים שהן לצרכה - בגמרא מפרש ואף על גב דתשמישין המטלטלין הן כיון דקביעי להאי תשמיש ואין מזיזין אותה מהאי שדה לעולם כמחובר חשיב להו"","539","","2597","True","True","False","","133","95.86.72.27","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49247","49242","אנסח את שאלתי אחרת >>>","26/03/17 14:10","כח אדר","תשע"ז","14:10","אבי גרינבלט","המשכיר בודאי אינו דומה למוכר.
מה המקור להבנה שכאשר אדם מוכר בית , הוא לא מתרחק אלא עובר חדר (כדבריך) ולכן לוקח עימו את חפציו ואינו משאירם בבית שמכר ?
לו יצוייר שהמוכר את ביתו אכן עוזב את האיזור , האם ישתנה הדין בכה"ג ?","539","","2597","True","True","False","","170","95.86.72.27","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49248","49246","מה לא תואם","26/03/17 15:19","כח אדר","תשע"ז","15:19","אור חדש","היחס בין מכר סתם לבין מכר 'היא וכל שבתוכה'? פשוט שתוספת זו מוסיפה על המכר את המטלטלין שבלא התוספת לא היו נמכרים.","458","","2597","True","True","False","","93","213.151.55.19","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49255","49247","מדובר בכללים קבועים של נוסחי מכירה","26/03/17 21:27","כח אדר","תשע"ז","21:27","דוד כוכב","רשב"ם התקשה בסתירה שבין פירוש נוסח מכירת בית לבין פירוש נוסח מכירת שדה.
על כך הוא תירץ שבפירוש הנוסח אנחנו אומדים את כוונת המוכר. בשדה הוא לרוב עוקר למקום רחוק לכן חזקה שאינו מקפיד על המטלטלין. ואילו בבית [כלומר חדר] יתכן מאוד שהוא אינו עוקר למרחק רב, ושיש לו בתים [חדרים] לא הרחק משם, לכן זכאי הוא לטעון שהוא לא התכוין למכור את המטלטלין.","125","","2597","True","True","False","","191","213.151.56.200","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49249","49248","בדבריך התייחסת לדברים המחוברין לקרקע","26/03/17 15:47","כח אדר","תשע"ז","15:47","אבי גרינבלט",""בשדה יש דברים המחוברים לקרקע ואותם לא יכול לנייד לשדה הבאה שלו".
אבל זה לא"ד מחוברין , גם מיטלטלין נותרים אצל הקונה למרות שמבחינה מעשית , ניתנים לטילטול","539","","2597","True","True","False","","185","95.86.72.27","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49250","49249","בתנאי שהרחיב המכירה","26/03/17 15:49","כח אדר","תשע"ז","15:49","אור חדש","באומרו 'וכל שבתוכה'","458","","2597","True","True","False","","106","213.151.55.19","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49251","49250","וזהו בדיוק הנושא","26/03/17 16:07","כח אדר","תשע"ז","16:07","אבי גרינבלט","ועדיין נותרתי עם שאלתי , מה קורה כאשר מוכר בית וכל מה שבתוכו ועוזב את האיזור , לכאורה משמע לפי דברי הרשב"ם שמה שקובע במקרה זה , לאן מועדות פניו ולא כדבר קבוע שבבית לא הכל מכור , בשדה תחולת (על מה חלה המכירה) החפצים ב"הכל כלול" כמובן גבוהה יותר ובמכירת עיר, התחולה מקסימלית.
הרשב"ם מציין כהבנתכם מה מקובל היה כאשר מוכרים בית - נותרים באיזור וכן עזה"ד.
יש"כ","539","","2597","True","True","False","","245","95.86.72.27","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49252","49251","זה אכן מקרה ביניים והב"ד יצטרכו לשום דעת","26/03/17 16:16","כח אדר","תשע"ז","16:16","אור חדש","המוכר
מצד אחד נטית בנ"א לשמר מטלטליהם ומצד שני לא להטלטל עימם אל פני מרחקים ארוכים אם יוכלו להשיגם באותו מחיר במקום החדש.

לדעתי תלוי גם בתרבות מוצא
כידוע בעולם המערבי המשופע בכל טוב ובעל תרבות 'החלפת הסלון מדי שנתיים' לא רק שלא נקשרים מאד לציוד הביתי אלא אף רבים משתדלים להחליפו לעיתים קרובות גם בלא שינזק, לכן גם עולים שמגיעים ממדינות רווחה בקושי מביאים איתם מטלטלין
לעומת זאת עולים הבאים ממדינות חלשות יותר מביאים כל שיוכלו שאת כולל סדינים ישנים וכלי סעודה חלודים
מסתבר שבזמן חז"ל המקרה הב' היה היותר מתאים להלכה אך כאמור לא יהיה נכון לגבי ארצות רווחה בימנו (ביחס לאנשים אמידים לפחות)","458","","2597","True","True","False","","147","213.151.55.19","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49260","49255","כל שכתבת יהיה נכון גם","27/03/17 09:35","כט אדר","תשע"ז","09:35","אור חדש","בלא להזדקק לטענה שמדובר כאן ב'חדר' דוקא. וכיון שאין הכרח בדבר עדיף להשאיר המילה במשמעות הרגילה בית=בית וחדר=חדר.","458","","2596","True","True","False","","122","213.151.55.19","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49267","49260","אין לעקם את לשון חז"ל ע"פ לשון היום","27/03/17 13:41","כט אדר","תשע"ז","13:41","דוד כוכב","","125","","2596","False","True","False","","164","213.151.56.200","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49278","49267","מסכים בהחלט אך זה לא המקרה כאן","28/03/17 09:59","א ניסן","תשע"ז","09:59","אור חדש","חדר בחז"ל לעולם משמש במשמעות של חדר כהבנתו בימנו (כביטוי השגור "חדר לפנים מחדר" =בתוך חלל של בית)
בית בד"כ הינו המבנה הגדול שכולל בתוכו קיטוניות וחדרים (ביהמ"ק וביה"כ לדוגמה) ובאופן כללי 'בית דירה' כך היה בזמן חז"ל וכך גם בימנו.
לעיתים בית גם לא בהכרח מכיל מחיצות פנימיות ואז ניתן לכנותו חדר אלא שבמקרים כאלה בד"כ יבוא בסמיכות, כ'בית שער' ובית בקר/תבן/אוצר בזמן חז"ל או בית מרקחת, בית דואר בימנו. במקרים אלו לא דנים בצורת המבנה הפיזי גודלו וחלוקתו לחדרים אלא בהיותו משמש בקבע לדבר מה הנותן לו את שמו.

לסיכום:
יש זהות מוחלטת בין המושגים 'בית וחדר' בימי חז"ל ובימנו ובאופן נדיר הזהות קיימת גם במקרא (למשל חדרי בטן וחדרי הלב כאשר הבטן והלב הם כבית לחדרים הללו לעומת 'ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך' שזה וודאי לא חדרים, 'בתים מלאים כל טוב אשר לא בנית' וכן רבים מאד) לכן כאשר רואים את המילה בית בחז"ל ניתן להבינה לחלוטין כפי מובנה בימנו (זה כמובן לא מכריח שבית מודרני יהיה מחולק לחדרים וכך גם בזמן חז"ל אך בד"כ כך היא המציאות)","458","","2595","True","True","False","","111","213.151.55.19","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב",""),new Message("49280","49278","אין זה פירוש של בית וחדר","28/03/17 21:42","א ניסן","תשע"ז","21:42","דוד כוכב","בית בלשון חז"ל הוא חדר בנוי. כך מפורש ברש"י המובא לעיל. אך בפעמים רבות היה בנוי לבדו ודמה קצת לבית פרטי שלנו.
וכן במסכתות גיטין דף יד ע"א; ובבא בתרא דף קמד ע"א: "המשיא אשה לבנו גדול בבית - קנאו". ומהו אותו בית? - לקמן במסכת בבא בתרא דף צח ע"ב: "לעשות לו בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו - בונה ארבע אמות על שש". כלומר דירת חדר יחיד, בין אם צמוד לחדר מגורי ההורים, ובין אם לאו.

חדר בלשון חז"ל הוא בסגירת מחיצה פנימית, כדלעיל מסכת בבא בתרא דף נט ע"ב "אם רצה בונה את החדר לפנים מביתו". דף ס ע"א: "אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים".

וראה בדף סא ע"א: "המוכר את הבית - לא מכר יציע, ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו; ולא את החדר שלפנים הימנו". בלשון של היום ודאי שהמוכר את הבית מכר את כל חדריו. ואילו פה נמכר רק החדר המרכזי ולא חדרונים פנימיים.","125","","2595","True","True","False","","143","213.151.56.200","0","49238","בבא בתרא|סה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);