var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49124;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49124","0","קשה מרבא על שמואל","12/03/17 00:34","יד אדר","תשע&quot;ז","00:34","אבי גרינבלט","&quot;איתמר אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו ואמר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמא אמר רב עליו להביא ראיה ושמואל אמר על האחין להביא ראיה <b>אמר שמואל מודה לי אבא</b> שאם מת על האחין להביא ראיה מתקיף לה פפא כלום טענינן להו ליתמי מידי דלא טען להו אבוהון <b>והא רבא</b> וכו' כדשלח רב הונא בר אבין דברים העשוין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן <b>קשיא</b>(על שמואל)&quot;<br />רבא היה כמאה וחמישים שנה לאחר שמואל ועדיין נותרנו עם קשיא מרבא על שמואל.<br /><br />מבאר יד רמ&quot;ה מסכת בבא בתרא דף נב עמוד א:<br />&quot;וכי תימא האי דלא מסיק לה בתיובתא לאו משום דאכתי איתא לדשמואל, אלא משום דלא מצי לאותוביה לדשמואל מדרבא. <b>מיהו אנן מיהת כיון דסוגיין דההיא דרבא הלכה היא</b>, ממילא שמעינן דליתא להא דשמואל&quot;. <br /><br />כלומר , ידוע היה שהסוגיא נפסקה כשיטת רבא , ממילא קשה על דעת שמואל.<br />מדוע ? אפילו אם מקובל היה שהלכה כשיטה זו , עדיין זו מחלוקת אמוראים ולמה נסתיים בקשיא ?","539","","2605","True","True","False","","662","95.86.72.27","0","0","בבא בתרא|נב ע&quot;א",""),new Message("49128","49124","מבואר יותר ברבינו חננאל (בשיטת הקדמונים)","12/03/17 13:41","יד אדר","תשע&quot;ז","13:41","דוד כוכב","<span class='bordeaux'>ואף על גב דמתקיף רב פפא כלום טענינן להו ליתמי מאי דלא טעין אבוהון והא רבא אפיק ספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר בלא (שבועה) [ראיה] דשלח רב הונא בר אבון דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין היו בידי אינו נאמן, ועלתה בקשיא. זו השמועה כתבה רבינו האיי גאון ז&quot;ל נקיטין מרבותינו ז&quot;ל כל היכא דאמור בתלמוד תיובתא דפלוני תיובתא בטלו דברי מי שהתיובתא עליו לגמרי, אבל היכא דעלתה בקשיא לא בטלו דבריו, דאמרינן לא הוה ברירא להון דבטלה שמועה זו לגמרי אלא לא אשתכח להו פירוקא בההיא שעתא, ותליא וקיימא. והיכא דקשיא תרוייהו אהדדי בטעמייהו ולא מפרק קושיא עבדינן כי הא בדוכתה וכי הא בדוכתה ולא חיישינן לאשכוחי בהו טעמא ולפרוקינהו. כגון הא דאמר שמואל ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה שאלו האונות והשטרות מן הממון של אמצע הן. אלא בהא מילתא עבדינן כשמואל, ולענין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר עבדינן כרבא דהיכא דידיע בראיה דההיא מידעם דתובע הוא ונהיגי בני אדם להשאיל ולהשכיר כי הני (מידאני) [גוני], ומי שבידו הן טוען לקוחין הן בידי אינו נאמן אלא מפקינן מיניה ויהבינן לתובע. ...</span><br /><br />כלומר שקי&quot;ל גם כשמואל וגם כרבא. וקשיא - כיצד מתישבים הדברים יחד.","125","","2605","True","True","False","","195","213.151.60.158","0","49124","בבא בתרא|נב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);