var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48895;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48895","0","נטיעת עצים בתוך ערי ישראל כיום. הכיצד?","15/02/17 21:36","יט שבט","תשע"ז","21:36","אליצפן","המשנה במסכת בבא בתרא (דף כד עמוד ב) אומרת: "מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה - חמשים אמה. אבא שאול אומר: כל אילן סרק - חמשים אמה."

איך היום בארץ ישראל נוטעים עצים ואפילו עצי סרק בתוך העיר עצמה, ואין פוצה פה ומצפצף?","502","","2629","True","True","False","","821","85.64.155.28","0","0","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48896","48895","נוי זה עניין סוביקטיבי","15/02/17 22:06","יט שבט","תשע"ז","22:06","אור חדש","בימנו נוי לעיר כשיש בה ירק ופארקים","458","","2629","True","True","False","","97","213.151.53.59","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48903","48895","מרחיקין את האילן - כשלא רוצים אותו","16/02/17 09:15","כ שבט","תשע"ז","09:15","Almuaddib","כל דיני ההרחקה שבפרקנו, בדיוק כמו דיני פירוק השותפות בפרק הראשון - כולם כאשר אין הסכמה.

שני שכנים שהסכימו - יכולים לבנות כותל סמוך לכותל, לחצוב להם בורות סמוכים זה לזה, ולנטוע אילן בצד הבור.

כל זה - כאשר זה בהסכמה, ואין שוני אם ההסכמה לוותה בתשלום, או שהיתה סתם.

כך גם לגבי ההרחקה מהעיר. כאשר בני העיר מקפידים על האילן - הם יכולים לכפות על בעל האילן. אם בני העיר רוצים אילן - יכולים הם לנטוע כהנה וכהנה.

כל הדינים כאן - הם כאשר אין הסכמה, ונדרשת הכרעה עם מי הדין. בהסכמה - אין מחלוקת שמותר לנטוע אילן בתוך העיר, בצד העיר, לחצוב בור או להעמיד שובך.","107","","2628","True","True","False","","143","82.81.160.69","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48901","48896","אז כל הדיון בתלמוד זה ארכאולוגיה ותו לא?","16/02/17 07:42","כ שבט","תשע"ז","07:42","אליצפן","רמב"ם הלכות שכנים פרק י הלכה א

מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה מפני נויי העיר, וכל אילן הנמצא קרוב לעיר פחות מזה קוצצין אותו, ואם האילן קדם נותנין לו בני העיר דמיו, ואם היה הדבר ספק ולא נודע אי זה מהם קדם אין לבעל האילן דמים אלא נוטל עציו והולך.

אזי לפי דבריך, יש להשליך את ההלכה הזו לפח האשפה ההיסטורי?

מה התורה לא נצחית? אלא סובייקטיבית?

וכל הדיון בתלמוד זה ארכאולוגיה תלמודית, והלכות שאבד עליהם הכלח, ותו לא?","502","","2628","True","True","False","","259","85.64.155.28","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48902","48901","דווקא ניתן ללמוד כאן עקרונות הלכתיים >","16/02/17 09:07","כ שבט","תשע"ז","09:07","אבי גרינבלט","א. צרכי רבים , תמיד יגברו על צרכי היחיד.
ב. הרשב"א לומד מהלכה זו שגם אם אנשי העיר יבחרו למחול על נוי העיר , אינם יכולים מפני שאינו תפארת לארץ ישראל.
ג. קודם יעקור ואח"כ ידרוש ויקבל את כספו.

דווקא בהלכה זו , הועברו אלינו במסורת , עקרונות חשובים היכולים בהחלט להשליך לימינו כאשר פשוט הדבר שמציאות החיים משתנה וההלכה כשמה , הולכת ומתאימה לכל זמן וכדברי קודמי החשוב - אור חדש.

כך שמעתי מפי הרב חיים סבתו על דברי שלמה המלך "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד"
גם מסמרות וגם נטועים , המסמר אינו כנטיעה , אלא כך הם דברי תורה , קבועים ונטועים עם התחדשות מתמדת .
בודאי שישנן הלכות רבות וברמב"ם ששאלתך צפה ועולה ועלינו לנסות ולהבין לשם מה נמסרו לנו.

(ראה הלכה לא פשוטה כלל ועיקר בהל' איסורי ביאה יב,י והרמב"ם לומד זאת מפסוק בלבד והלכה זו , אינה מופיעה בבבלי או בירושלמי ושמעתי מפי הרה"ג רב אושר וייס שליט"א , כי הלכה זו היתה גנוזה ומצונזרת ונתגלתה "בזכות" המגיד משנה שלא צונזר, רק לפני כמה עשרות שנים).","539","","2628","True","True","False","","160","81.218.132.64","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48911","48903","האם "העיר" "שייכת" רק לאותו דור?","16/02/17 10:05","כ שבט","תשע"ז","10:05","אליצפן","עיר זו ישות על דורית, היא שייכת גם לדורות הבאים. איך יכולים אנשי עיר ללכת נגד ההלכה ולהסכים על כיעורה (ובפרט בא"י)?

פה לא מדובר על נזק בין שני פרטים אלא נזק לכלל, כולל גם אלו שלא גרים בעיר הזאת אבל א"י יקרה להם. האם על כל עץ יעשו משאל עם האם לנטע או לעקור?","502","","2628","True","True","False","","226","85.64.155.28","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48915","48911","בני העיר לא הסכימו כנגד ההלכה!","16/02/17 10:28","כ שבט","תשע"ז","10:28","Almuaddib","כנראה שלא הצלחתילהבהיר את דברי:

אנסה את כוחי שוב:

1. אין שום הלכה האוסרת לנטוע עצים בתוך העיר, או סמוך לה - באופן גורף.

2. יש הלכה שאם בני העיר אינם רוצים בעץ, אפילו שעץ זה נמצא בתוך שטחו הפרטי של אדם - רצונם של בני העיר גובר.


היתה ה"א לטעון, כי הואיל והעץ נמצא בחצרו הפרטית של אדם, זהו קניינו, ומותר לו לעשות בחצר זו מה שלבו חפץ. נניח שמדובר במגרש הנמצא מחוץ לחומת העיר וסמוך אליה - כי האיש התברך כך בברכת האורח (1), מי יאמר לו מה יעשה בשדה שבבעלותו?

באה ההלכה כאן וקובעת - יש מגבלות על זכותו הקניינית. אמנם, השדה שלו, אך הוא אינו יכול לנטוע עץ במרחק מסויים מן העיר - אם בני העיר אינם חפצים בעץ הזה.","107","","2628","True","True","False","","204","82.81.160.69","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48917","48915","ראה את לשון הרמב"ם שאינה כדבריך.","16/02/17 10:42","כ שבט","תשע"ז","10:42","אליצפן","מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה מפני נויי העיר,- אין פה שום איזכור מי קובע מה זה נוי העיר אלא זה דבר מוחלט - נוי עיר זה עיר ללא עצים.

וכל אילן הנמצא קרוב לעיר פחות מזה קוצצין אותו, - חד וחלק בלי זכות לבני העיר למחול על כך.

ואם האילן קדם נותנין לו בני העיר דמיו, - אבל בכל מקרה קוצצים (אין שיקל דעת של בני העיר).

ואם היה הדבר ספק ולא נודע אי זה מהם קדם אין לבעל האילן דמים אלא נוטל עציו והולך. - קוצצים בכל מקרה וכל הספק זה רק על התשלום אבל לא על הקציצה.","502","","2628","True","True","False","","269","85.64.155.28","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב",""),new Message("48921","48917","האם מצאת ברמב"ם איסור לנטוע בתוך עיר?","16/02/17 10:54","כ שבט","תשע"ז","10:54","Almuaddib","כי הרמב"ם לא מזכיר איסור כזה.

איסורים אחרים - דוקא כן. יש איסור להרוס את ביתו כדי לזרוע במקומו גינה.

האם מצאת שהרמב"ם, או מישהו אחר, אסר לנטוע עצים בתוך העיר?","107","","2628","True","True","False","","168","82.81.160.69","0","48895","בבא בתרא|כד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);