var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48544;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48544","0","'בקורת המקרא' בגמרא","08/02/17 13:38","יב שבט","תשע"ז","13:38","אור חדש","אחד הכלים בהם משתמשי 'מבקרי המקרא' הינו השוואת ביטויי לשון ייחודיים והניסון לזהות לפי ביטויים אלו את המקור/זמן כתיבת הטקסט הנחקר ביחס לטקסט אחר עם מופעים דומים.
בד"כ מקובל לטעון נגד שיטה זו שכיוון שכל דברי הנבואה ניתנו מרעה אחד ייתכן שביטויים שונים יצוצו בטקסטים שנכתבו בזמנים שונים ובידי אנשים שונים לחלוטין.

אומנם נראה ששימוש בכלי דומה נעשה בסוגייתנו:
"משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב מסייעא ליה לר' לוי בר לחמא דא''ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא {איוב יט-כג} מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם {שמות לג-טז} ובמה יודע אפוא ואימא בימי יצחק דכתיב {בראשית כז-לג} מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב {בראשית מג-יא} אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב {בראשית לז-טז} איפה הם רועים לא ס''ד דכתיב {איוב יט-כג} מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב {דברים לג-כא} וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון..."

למעשה הסוגיה מנסה לענות על שאלה מהסוג של שאלות ה'בקורת' בכלים שלה!
נעשה כאן ניתוח לשוני של הביטוי המיוחד 'אפוא' מתוך נסיון לקשר בזמן בין מופעי הביטוי לסיפורים בהם הוא מובא.
אומנם נוצרת כאן כעין סתירה: מצד אחד זה ביטוי ייחודי שהגיוני שהיה בשימוש של בני האדם בזמן מוגדר ואילו הגמרא מזהה שהביטוי התקיים בכל התקופה מהאבות עד משה, ממילא קשה לגלות לפי זה מתי נכתב ספר איוב.
אומנם ניתן לכאו' לדחות העניין שהרי ברור שגם הדברים שהושמו בפיהם של יצחק ויעקב נכתבו ע"י משה (ומן הסתם אינו ציטוט מדוייק אלא העברת הדברים כפי שנצרכו לדורות בלבד) לכן מסתבר אכן גם לתלות החיבור של איוב במשרע"ה אך לא מהטעם שנא' בו 'חלקת מחוקק' אלא כיוון שזיהינו שהוא היחיד בתנ"ך שהביטוי היה שגור על ידו(קולמוסו).","458","","2640","True","True","False","","884","213.151.53.59","0","0","בבא בתרא|יז ע"א",""),new Message("48548","48544","קצת קשה להשוות...","08/02/17 13:56","יב שבט","תשע"ז","13:56","אבי גרינבלט","מן הסתם לא התכוונת לתת לתופעה של ימינו מעמד המתקרב לגז"ש שהרי גזירה שווה היא הלמ"מ ותלוים בה גופי תורה רבים,
"אין אדם דן גזירה שווה מעצמו אלא א"כ קבלה מרבותיו" (פסחים ס"ו, נדה י"ט.)
על ביקורת המקרא יש הרבה ביקורת (לא בטוח שיש בקרה...)
מן הסתם , עבר במסורת שהלימוד לגבי זמנו של איוב הוא מגז"ש אלא שלא היה ברור מהיכן.","539","","2640","True","True","False","","130","81.218.132.64","0","48544","בבא בתרא|יז ע"א",""),new Message("48553","48548","מהי גז"ש","08/02/17 14:05","יב שבט","תשע"ז","14:05","אור חדש","אין אצלינו גז"ש 'קלאסית' הקיימת רק כאשר באים ללמוד דין מפסוק בתורה לפסוק אחר בתורה (ואז גם צריךמסורת וברור מניין למדים)
הגז"ש שלנו הינה כעין 'גילוי מלתא' שמגלה דברים לא בגלל ההפניה הנוצרת ע"י המילה אלא מתוך הבנתה בהקשר מובן כך שתתבאר בהקשרה הלא מובן.
כך הן כל הגז"ש שנעשות מהנ"ך לפסוקי התורה.","458","","2640","True","True","False","","131","213.151.53.59","0","48544","בבא בתרא|יז ע"א",""),new Message("48559","48553","לעיתים השוואה הינה רק מילולית","08/02/17 14:29","יב שבט","תשע"ז","14:29","אבי גרינבלט","גם כאשר אין קשר במובנה של המילה ולעיתים גם ממילה שונה ("זו היא שיבה זו היא ביאה").
אולי זו הסיבה שגז"ש אין אדם דן אא"כ קיבלה מרבותיו וכדברי הרמב"ן בבבא מציעא דף פז עמוד ב
"וכבר כתבתי זה במקומות רבים שכל הגזרות שוות כך נמסרו לנו ממשה רבינו קמה קמה לג"ש אבל אינו ידוע לנו בפירוש מאיזו מהן נגמרה".","539","","2640","True","True","False","","115","81.218.132.64","0","48544","בבא בתרא|יז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);