var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48161;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48161","0","הנותן שיחיה בנו צדיק גמור?","01/02/17 12:30","ה שבט","תשע&quot;ז","12:30","אור חדש","כבוד המרא דאתרא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/2274-sFile.pdf'>הביא כאן</a> מס' הסברים לשאלה שבכותרת ואוסיף גם אחד משלי:<br /><br />תחילה נקדים השאלות הנוגעות לענייני הצדקה:<br />א: מה ההבדל בין ישראל לעכו&quot;ם במצווה זו, שלישראל זה תמיד מצווה ואילו לנכרים חטא?<br />ב: מה ענה ר&quot;ע למשלו של ט' הרשע, כיצד ענה לקושייתו שבזמן שאיננו עושים רצונו אנו כעבדים וממילא אסור לעזור לאותם שהמלך גזר עליהם מחסור?<br />ג: למה אין מצוות צדקה כספית בתורה אלא היא מופיעה רק בדברי הנביאים וחז&quot;ל?<br />(בתורה יש רק מצווה <b>להלוות</b> לעני, לשמוט <b>ההלוואה</b> בשמיטה וכן לא להמנע <b>מלהלוות</b> לפני השמיטה גם אם מסתבר <b>שההלוואה</b> לא תחזור, אין כלל מצווה לתת <b>ממון</b> סתם כך שלא בדרך הלוואה, <b>פירות</b> שדה כן ניתים לעניים כמות שהם מהתורה).<br /><br />תשובות:<br /><b>תשובה טכנית לשאלה ג' :</b><br />כאשר ישראל שרויים על אדמתם ומקיימים <b>כראוי</b> דיני שמיטה יובל ונמנעים מלהלוות בריבית הרי שלא אמורים להווצר עניים גמורים, כל אדם שלא מצליח לפתוח את השנה החקלאית מחמת חסרון מימון לווה כסף בלא ריבית, משקיע בנחלת אבותיו ומרוויח באותה שנה די מחסורו וכן להחזיר ההלוואה, אם לא הצליח באותה שנה יצליח בשנה הבאה, ואם לא אז הכל מתאפס בשמיטה ויובל.<br />כמובן שהמערכת יכולה לפעול רק בהיות ישראל על אדמתם כאשר לכל אחד יש נחלה שממנה יכול להתפרנס, בהינתן  מימון מספיק ליצירת משק חקלאי. בהיות ישראל במצב של גלות או תחת שלטון זר המערכת לא יכולה לתפקד וממילא נצרכים הנביאים לחדש דיני צדקה ממונית, צדקה שלא ניתנת לשם השקעה בעסק מניב פירות (שמאפשר החזרת ההלוואה בהמשך) אלא ניתן לאדם חסר יכולת התפרנסות (חסר קרקע) - צדקה גמורה.<br /><br /><b>תשובה מהותית העונה על כל השאלות: </b><br />שתי תפיסות אפשריות לאדם ביחס לעולם:<br /><b>א:</b> אני יצור נפרד החי בעולם הכולל המון יצורים נפרדים וכן א-לוה היושב מעל כולם נפרד מהם ומנסה למלוך עליהם. גישה זו הינה יסוד מחשבת הע&quot;ז ומתאימה לתפיסה הגויית את העולם, היא גם היסוד לשאלת ט'.<br /><b>ב: </b>אני חלק ממארג אורגני הכולל את כל עמ&quot;י כאורגן אחד (כל ישראל נשמה אחת המחולקת לאברים הרבה) ולמעשה לא רק את עמ&quot;י אלא אף את כל האנושות (ישראל כלב באברים), ולא רק את האנושות אלא את כל הבריאה כולה, הקב&quot;ה אינו מלך הנבדל מעולמו אלא <b>מהווה</b> את הכל באופן פעיל בכל רגע ורגע וקרוב אלינו אף <b>יותר</b> מקרבת אב לבנו. מחשבה זו מתאימה לישראל המכריזים בכל יום &quot;ה' אלוקינו ה' אחד- בכל רוחות השמים ומעלה ומטה).<br />מה קורה לאדם הנותן צדקה מתוך אחת התפיסות הנ&quot;ל?:<br />אם הוא 'נכרי' אז הוא מרגיש ש'עשה טובה' למלך בכך שפטר אותו מלדאוג לעבדיו, ולכן מגיע לו שכר על טרחתו, תפיסתו את עצמו כאובייקט נפרד מתחזקת וכן התייחסותו הלא נכונה לבורא מתחזקת אף היא, בכך מעשה הצדקה גורם לתוצאה שלילית- חטאת.<br />לעומת זאת 'ישראל' הנותן צדקה מנסה באמת רק להביא לאיזון בתוך האורגן של משפחתו, עמו והאנושות כולה מתוך שמבין שלא ייתכן שיד ימין לא תאכיל את יד שמאל, ברור שתפיסה זו גם מביאה אותו להבין שתיקון האורגן יעזור גם לרגל- בנו וכל הנלווים עליו. בכך מעשה הצדקה מחזק את תפיסת האחדות של העולם והיחס הנכון לה' הדואג לכל יצוריו בכל רגע ממש בלא תלות בשאלה אם 'עושים רצונו או לא' וע&quot;כ דאגתו לבנו לא רק שאין בה חסרון אלא היא חלק מביסוס ההבנה האמיתית הרצויה ביחס לעולם- האחדות.<br />וכן בתורה המדברת במצב אידיאלי יחסית של קיום האומה (בארצה כשלכולם יש נחלה בארץ) פשוט שאין אדם המגיע לעוני מוחלט שהרי הכל חיים את ההבנה ש'אם אחי רעב אז אני רעב' ודואגים שכל אדם יוכל לחיות תוך מילוי מלא הפוטנציאל של כוחותיו כפי רצון ה' שנתן לו את אותם כוחות לתועלת העולם כולו.","458","","2646","True","True","False","","956","213.151.53.59","0","0","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48169","48161","לא כ&quot;כ פשוט...","01/02/17 13:51","ה שבט","תשע&quot;ז","13:51","דביר","1. כמה היו מלווים ממון לאדם/חקלאי שנה לפני שמיטה/יובל  שכבר יש לו חוב ולא השלים בשנה השחונה האחרונה את חובו מלפני שנתיים?!<br /><br />2. מנין מקור שישראל כלב האברים של הגויים? <br />אמנם 'כל העולם ניזון בשביל חנינא בני' בזכות ישראל ובשביל ישראל,אך לא מכיר    מקור שממשיל היהודי והגוי כחלקים מגוף אורגני אחד.","617","","2646","True","True","False","","85","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48170","48169","תשובות","01/02/17 13:57","ה שבט","תשע&quot;ז","13:57","אור חדש","אכן זו מצווה קשה אך התורה מזהירה לבלתי נהיה בני בליעל מלקיימה<br /><br />המקור בכוזרי וכן מחוייב למבין עניין האחדות של הבורא עיין הלכ' יסודי התורה","458","","2646","True","True","False","","96","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48174","48170","צדקה מן התורה","01/02/17 14:42","ה שבט","תשע&quot;ז","14:42","דביר","עיין ספר החינוך מצווה תעח+תעט<br />דברים טו, ז- <span class='bordeaux'><b>&quot;לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון&quot;</b></span><br />דברים טו, ח- <span class='lightYellow'><b>&quot;פתוח תפתח את ידך לו..די מחסורו&quot;</b></span><br />ויקרא כה, לה- <span class='darkYellow'><b>&quot;והחזקת בו גר ותושב וחי עמך&quot;</b></span>","617","","2646","True","True","False","","81","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48176","48170","מה המקור המדויק בכוזרי?","01/02/17 14:59","ה שבט","תשע&quot;ז","14:59","דביר","בהלכות יסודי התורה לרמב&quot;ם אין איזכור לדבריך","617","","2646","True","True","False","","84","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48175","48174","הכל דן במצוות הלוואה","01/02/17 14:52","ה שבט","תשע&quot;ז","14:52","אור חדש","ראה בפסוקים בפנים","458","","2646","True","True","False","","92","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48178","48175","עיין רש&quot;י ושאר מפרשים","01/02/17 15:26","ה שבט","תשע&quot;ז","15:26","דביר","<span class='lightYellow'><b>&quot;והחזקת בו גר ותושב וחי עמך&quot;</b></span> (ויקרא כה, לה) - בכל המפרשים לא מוזכר דווקא הלוואה.<br /><span class='bordeaux'><b> &quot;לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון&quot;</b></span> (דברים טו, ז) - כנ&quot;ל. <br /><span class='darkYellow'><b>&quot;כי פתוח תפתח את ידך</b></span> (+)<span class='darkYellow'><b> והעבט תעביטנו..די מחסורו&quot;</b></span>(דברים טו, ח)- <br />רש&quot;י: פתוח תפתח- אפילו כמה פעמים<br />והעבט תעביטנו-אם לא רצה <u>במתנה</u> תן לו בהלוואה","617","","2646","True","True","False","","103","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48177","48176","תשובה והערה","01/02/17 15:19","ה שבט","תשע&quot;ז","15:19","אור חדש","הכוזרי במאמר ב, לו: &quot;אמר החבר: ישראל באומות כלב באברים, הוא רב חלאים מכלם ורב בריאות מכלם&quot;.<br /><br />יש טעות בכותרת שלך, היית צריך לכתוב &quot;לא מצאתי/ הבנתי היכן המקור ביסודי התורה&quot;","458","","2646","True","True","False","","135","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48181","48177","לענ&quot;ד השוואת איכות ולא הוכחה על קשר","01/02/17 15:42","ה שבט","תשע&quot;ז","15:42","דביר","הקשר היחיד הוא שכפי שהלב מעניק חיות לכל הגוף, כך ישראל מעניקים חיות לעולם כולו, אך לא מדובר בחיבור והשלמה לגוף אחד הכולל את ישראל והאומות.","617","","2646","True","True","False","","65","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48179","48178","ולמה א&quot;כ","01/02/17 15:37","ה שבט","תשע&quot;ז","15:37","אור חדש","בכל הגמרות שלנו לא מוזכרים הפסוקים שהבאת והכל נסמך על נביאים/ כתובים?<br />הדברים נכתבו במישור ה'דרש' ובזה מקובל שאין לחייב האחרונים לקבל דברי הראשונים בהסבר הפסוקים אם דבריהם מיושבים עם פשטי המקראות","458","","2646","True","True","False","","137","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48182","48178","ההלכה כמוני ולא כראשונים שקראת","01/02/17 15:50","ה שבט","תשע&quot;ז","15:50","אור חדש","להלכה חיוב הצדקה השנתי בגובה 1/3 שקל הינו מנהג טוב זכר לתרומה למקדש כמבואר בסוגייתנו ונראה שאף פוסק לא הביא חובת צדקה כספית מדאו'","458","","2646","True","True","False","","115","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48184","48179","השאלה הנ&quot;ל מתאימה יותר במקום ג.","01/02/17 16:45","ה שבט","תשע&quot;ז","16:45","דביר","","617","","2646","False","True","False","","64","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48187","48181","לא הבנתי","01/02/17 17:33","ה שבט","תשע&quot;ז","17:33","אור חדש","יש לב שיש לו חשיבות בלא גוף?? כיצד ישראל מזרימים חיות לאומות אם לא מדובר באורגן חי הדומה לגוף יחיד המחובר בחלקיו?<br /><br />לא התחלתי מהכוזרי, מדובר בתפיסת עולם כוללת הנובעת משנות לימוד רבות של פרדס התוה&quot;ק, הכוזרי והרמבם הינם המקורות הגלויים לכל המבטאים עניין זה","458","","2646","True","True","False","","136","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48207","48182","ההלכה בשו&quot;ע מתבססת על התורה","01/02/17 21:10","ה שבט","תשע&quot;ז","21:10","דביר","שו&quot;ע יורה דעה סי' רמ&quot;ז הלכות צדקה, סעיף א:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת יד, וכמה פעמים נצטוינו בה במצות עשה. ויש לא תעשה במעלים עיניו ממנו שנאמר (דברים, טו) &quot;לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך&quot;. וכל המעלים עיניו ממנה נקרא 'בליעל' וכאילו עובד אלילים. ומאד יש ליזהר בה כי אפשר שיבא לידי שפיכות דמים שימות העני המבקש אם לא יתן לו מיד כעובדא דנחום איש גם זו&quot;:</b></span><br />שו&quot;ע רמט,  סעיף א:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואלך חומש שהרויח בכל שנה&quot;:</b></span><br />שם, סעיף ב:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;לעולם לא ימנע אדם עצמו פחות משלישית השקל לשנה ואם נתן פחות מזה לא קיים מצות צדקה&quot;:</b></span>","617","","2646","True","True","False","","100","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48190","48187","במילים אחרות:יש חשיבות לעמ&quot;י ללא האומות?","01/02/17 18:20","ה שבט","תשע&quot;ז","18:20","דביר","בדברי הכוזרי יש השוואה לעניין חלאים ובריאות, אך לא מסר שהא בהא תליא או שיחד מגיעים לשלמות הגוף.<br />זה דבר שנכתב על עמ&quot;י.<br /><br />ישראל מזרימים גם חיות לעולם החי והדומם. גם אותם תגדיר כגוף אחד עם עמ&quot;י?","617","","2646","True","True","False","","88","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48196","48190","אכן כוונתי כזו","01/02/17 18:58","ה שבט","תשע&quot;ז","18:58","אור חדש","למבין אחדות הבורא ברור שאין מציאות לדבר שנפרד ממנו לחלוטין אלא הכל מחובר אליו באמת ומתקיים בכל רגע מהוויתו. כמובן זה נעשה בהאצלה ודרך מדרגות וכפי שרמזת מדרגת ישראל גבוהה משאר האומות וכ&quot;ש משאר הצומח והדומם וזו המשמעות הפנימית שהשפע עובר דרכם","458","","2646","True","True","False","","107","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48197","48196","&quot;ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד&quot; (זכריה)","01/02/17 19:18","ה שבט","תשע&quot;ז","19:18","דביר","לכך אני מסכים.<br />רק אל נא תשכח  <br />ש<b>&quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב&quot;</b> (סנהדרין י, א)-ויחיו כולם לעתיד לבוא<br />[מי שהפסיד את נשמתו בגלל חטאיו, נשמתו תכנס בגוף אחר כנאמר:<b>&quot;נצח ישראל לא ישקר&quot;</b> (שמואל א, טו)- בשם הר' חיים ורנר שליט&quot;א], <br />וישראל ערבים זל&quot;ז, <br />וישראל יחד כגוף אחד, <br />וכל יהודי הוא אות מספר התורה---- <br />בחינות של השלמה הדדית לשלמות הנצחית בגוף ונפש שלא קיימות אצל האומות!!!","617","","2646","True","True","False","","105","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48205","48196","האומות יונקים מישראל אך לא להפך","01/02/17 20:44","ה שבט","תשע&quot;ז","20:44","דביר","החשיבות של עמ&quot;י לא תלויה באומות","617","","2646","True","True","False","","70","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48198","48197","רק לסבר אוזנך","01/02/17 19:25","ה שבט","תשע&quot;ז","19:25","אור חדש","(הדברים עמוקים)<br />כל נשמה של יהודי הינה כידוע 'חלק א-לוה ממש'<br />אבל גם החלק המחייה של נפש הגוי הינו כזה<br />כך גם ברוח הבהמה<br />וכן בצומח ובדומם<br /><br />והרי חלק של א-לוה אינסופי אינסופי בעצמו ואין באמת הבדל בין החלקים, כל ההבדל הינו רק ברמת הגילוי של האלוקות של כל פרט<br />כך ישראל יכולים לגלות המון אלוקות הנכרים פחות עכברים פחות מזה והדומם פחות מכולם<br />עדיין אם תצא לטבע תוכל לחוש ולראות ש'השמים מספרים...'","458","","2646","True","True","False","","118","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48199","48198","הסכמה דיוק ותגלית","01/02/17 19:33","ה שבט","תשע&quot;ז","19:33","דביר","החלק המחייה של הגוי הוא גילוי אלוקות, אך <u>פחות</u> מזה. <br />נשמת הגוי לא זכתה לכינוי המדויק 'חלק אלוק ממעל'.<br />מה שכן, המשותף לכל הדרגות:דומם,חי,צומח מדבר ויהודי-כולם מהווים <b>כלי</b> (בגדלים ומהויות שונות מאד) לקבלת השפע האלוקי.<br />אגב (עם ובלי קשר), גיליתי שהגויים המקיימים שבע מצוות בני נוח-מדת הנצרות והאיסלם, פעמים רבות מקיימים ממילא 7 מצוות בני נוח!","617","","2646","True","True","False","","93","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48210","48205","חשיבותם של כל הנבראים תלויה בבוראם","01/02/17 21:54","ה שבט","תשע&quot;ז","21:54","אור חדש","כך זה ב'אמת', בערך המוחלט 'הכל אלוקות' ולא שייך לחלק מדרגות <b>באחדותו</b>.<br />מצד <b>גילוי </b>האלוקות <b>לעיננו </b>כמובן שיש הבדלי מדרגות ומצד זה אפשר לומר שיש יותר ייתרון וחשיבות לדבר <b>שמגלה </b>אלוקות יותר מחברו המגלה פחות אלוקות ממנו","458","","2646","True","True","False","","112","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48208","48207","יש כאן ערבוב דברים","01/02/17 21:50","ה שבט","תשע&quot;ז","21:50","אור חדש","כל דברי השו&quot;ע נכנסים אומנם <b>בלשוננו </b>בגדר 'צדקה' אך פרוט הדברים מראה שמדאוריתא התמונה שונה:<br />המעלים עיניו מההולך למות עובר ב'לא תעמוד על דם רעך' ולא נלמד מדיני צדקה, נראה לי שמוסכם על הפוסקים שאחר שהציל חברו ממות יכול לדרוש ממנו <b>החזר </b>הוצאות.<br /><br />הפסוקים שהובאו בשו&quot;ע רמ&quot;ז עניינם הדאוריתאי (קודם שהוסיפו עליהם ענייני צדקה מדרבנן) עסקו <b>בהלוואה </b> (העבט תעביטנו פירושו הלוואה שאתה נוטל משכון כנגדה) כפי שיכול להווכח כל הפותח את ספרי דברים ו ויקרא (אומנם וודאי שמצוות התורה להלוות בלא ריבית גם כשרוב הסיכויים הינם שההלוואה לא תחזור הינה <b>כמעט </b>מצווה לתת צדקה ממש אבל זה רק <b>כמעט </b>וחז&quot;ל הם שעשו כאן השלמה לדין <b>ההלוואה </b>התורני והרחיבו זאת גם לצדקה ממש)<br /><br />לגבי הנאמר בסימן רמ&quot;ט (וזה הסימן הדן בתכלס' כמה צריך לתת) מוכח מסעיף ב' (שגם א' נובע מאותו ייסוד)- שמדובר במנהג טוב של ישראל שהמינימום שלו הינו המבואר בסעיף ב והמקסימום בסעיף א<br />וודאי שמנהג זה אינו דאוריתאי והוא הינו הגדר של מצוות צדקה בפועל המוטלת על האיש הישראלי, למעשה גם הגדר של סימן רמ&quot;ז שמחייב הרבה יותר מסימן רמ&quot;ט חייב להיות מובן רק כמידת חסידות מעבר לחיוב המנהג של רמ&quot;ט (אחרת הדברים תמוהים, אחר שחייב השו&quot;ע מהתורה לתת כל מחסור העני ברמ&quot;ז הוא אומר ש'לא יימנע מלתת שקל בשנה&quot;???)","458","","2646","True","True","False","","142","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48211","48208","העבט תעביטנו הוא רק חציו השני של הפסוק","01/02/17 22:03","ה שבט","תשע&quot;ז","22:03","דביר","רש&quot;י מביא אותה כברירת מחדל לאופציה הראשונה &quot;פתוח תפתח&quot;","617","","2646","True","True","False","","111","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48213","48210","גילוי האלוקות בישראל הוא ישירות מאלוקים","01/02/17 22:06","ה שבט","תשע&quot;ז","22:06","דביר","ולא ח&quot;ו דרך האומות,<br />ממילא שאלתך (איזה חשיבות יש לעמ&quot;י ללא האומות?) אינה נכונה.","617","","2646","True","True","False","","61","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48212","48211","לא ייתכן שהתורה תצווה לתת בצדקה","01/02/17 22:04","ה שבט","תשע&quot;ז","22:04","אור חדש","ובאותו פסוק תצווה לתת בהלוואה, אם התורה חייבה לתת בחינם למה נצרכה לצוות אח&quot;כ לתת בהלוואה, ועוד להזהיר על הריבית? עולם שבו אתה ניגש ליהודי והוא חייב לתת לך מהתורה כל כסף שנדרש לך בלא לצפות שתחזיר לו מייתר לחלוטין את מושג ההלוואה, כמובן שגם אינו הגיוני ומעשי כלל","458","","2646","True","True","False","","109","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48216","48212","רש&quot;י: אם לא רצה במתנה תן לו בהלוואה","01/02/17 22:35","ה שבט","תשע&quot;ז","22:35","דביר","מקוה שלא טעמת ולכן אינך מבין...<br />ולכן מצוות הלוואה גדולה-כי אינה מביישת את העני","617","","2646","True","True","False","","64","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48214","48213","לא הבנת כוונתי","01/02/17 22:11","ה שבט","תשע&quot;ז","22:11","אור חדש","א:  הראה לי היכן כתבתי ש'גילוי האלוקות של ישראל בא מהאומות'?<br />ב: העניין היה להסביר המשל והנמשל של ה'לב באברים',<br />האם תואיל לכתוב כיצד הבנת את תשובתי והאם תוכל להבינם אחרת?<br />אחרת יש חשש שנמשיך כאן ב'שיח של חרשים'","458","","2646","True","True","False","","134","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48218","48214","הבנתי כי בראייתך,","01/02/17 22:45","ה שבט","תשע&quot;ז","22:45","דביר","א. כל האנושות מהווה יחד אורגן-גוף חי אחד. ע&quot;כ חלקתי. כולם כלי, אך לא גוף אחד.<br />ב. זה שהכוזרי מקביל את עמ&quot;י ללב מוכיח את הנ&quot;ל. ע&quot;כ חלקתי. עמ&quot;י לא צריך את האומות. <br />מתשובתך &quot;אכן כוונתי כזו&quot; הבנתי כי במקביל לשאלתך &quot;יש לב שיש לו חשיבות בלא גוף?&quot; אתה בעצם גם שואל:&quot;יש חשיבות לעמ&quot;י ללא האומות?&quot;. וע&quot;כ חלקתי.","617","","2646","True","True","False","","65","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48217","48216","אם אתה חייב לתת בחינם","01/02/17 22:38","ה שבט","תשע&quot;ז","22:38","אור חדש","מה הצורך להזהיר להלוות בלא ריבית?<br />איזה מן עולם זה שבו התורה מחייבת אותך לתת כל מחסורו של היהודי שלידך, האם זה מעשי? וודאי שלא, אין גדר מחייב במובא ברמ&quot;ז אלא הגדר הוא המבואר ברמ&quot;ט, רמ&quot;ז זה אוסף דרשות 'לפתוח את הלב' ההלכה בפועל הינה המבוארת ברמ&quot;ט","458","","2646","True","True","False","","121","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48220","48217","האזהרה מיועדת כנגד אלו שינצלו את העני","01/02/17 22:57","ה שבט","תשע&quot;ז","22:57","דביר","וכן כנגד אלו שקשה להם לתת חינם אך מוכנים לתת בהקפה...<br />או שיתחילו ממצוה ויצרם יתקפם ויחפשו להרויח על חשבון חולשת העני.<br />על מה המהומה?<br />ברמ&quot;ז א מפורט החיוב המבוסס על התורה:&quot;מצות עשה ליתן צדקה <span class='bordeaux'><b>כפי השגת יד</b></span> וכמה פעמים נצטוינו בה במצות עשה ויש (גם) לא תעשה במעלים עינו ממנה וכו'&quot;<br />ביאור הגר&quot;א: &quot;<b>מ&quot;ע וכו'</b>-נתן תתן פתח תפתח וכיוצא הרבה&quot;.<br />וברמ&quot;ט אכן חז&quot;ל נותנים גדרים מעשיים יותר. <br />(חז&quot;ל הם הצינור מהשפע האלוקי-התורה הקדושה, לעולם המעשה)","617","","2646","True","True","False","","86","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48228","48217","קצת צורם...אף כי וודאי אינך מתכוון לזלזל","02/02/17 00:19","ו שבט","תשע&quot;ז","00:19","דביר","אני מבין כי התכוונת לומר כי בהלכות אלו אין הגדרה מעשית,<br />אף שכתוב במפורש בסעיף א <span class='bordeaux'><b>כפי השגת יד</b></span>","617","","2645","True","True","False","","73","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48219","48218","אתה לא מרים את המבט","01/02/17 22:55","ה שבט","תשע&quot;ז","22:55","אור חדש","לפי דבריי אין כלל מקום לדון 'האם X זקוק לY?'<br />כיוון שכל הבריאה נבראה ע&quot;י הבורא וכולה מקויימת מאמיתת הוויתו (ר&quot;מ יסודי התורה) הרי שבכל דבר יש נק' אלוקית שלא שייך לחלקה למדרגות ומידות חשיבות (מי שעושה זאת נגוע במחשבת הע&quot;ז וישראל קדושים מסוגלים למחשבה הטהורה שלא מכירה בפרוד העולם מיוצרו)<br /><br />למרות הנ&quot;ל ואולי אף בגלל הנ&quot;ל כל מי שמגלה אחדות בעולם מקרבו ל'אמת' ולכן מועיל יותר לגילוי אלוקות ומצד זה יש לו יותר ערך מצד הנבראים, לכן מצד זה ניתן אכן לומר שיש מעלה מיוחדת לישראל שכנ&quot;ל מסוגלים לגלות אחדות ה' וגם הקטנים שבהם אומרים אמת זו פעמיים בכל יום והיה חשוב הדבר גם אילו הבורא היה בורא עולם ללא 'נכרים' אך כיוון שברא עולמו עם אותם שאפשר להם לא להבחין באמת של אחדות העולם הרי שמצווה על ישראל לפעול להביא כל העולם לתכלית שניבא עליה מיכה ולא שייך לדון בעולם שיש בו ישראל לבד ללא נכרים","458","","2646","True","True","False","","120","213.151.53.59","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48221","48219","המקור הזה אמת. המסקנות לא מדוייקות.","01/02/17 23:03","ה שבט","תשע&quot;ז","23:03","דביר","רק אם תועיל להוריד מבט ולהסביר מה לא הובן נכון","617","","2646","True","True","False","","61","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48222","48220","אין לא היה ולא יהיה","01/02/17 23:22","ה שבט","תשע&quot;ז","23:22","אור חדש","מצב שהגדר מדרבנן מחייב פחות מאשר החיוב מדאו'.<br />התורה לא מצווה רק לצדיקים דין אחד ורק לפחותים לדין אחר. דיני התורה מחייבים את כולם בשווה ואם יש דין אחד הכולל את משנהו אז יש כאן בעיה בהבנת התורה","458","","2646","True","True","False","","121","95.86.90.171","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48223","48222","חז&quot;ל מגדירים מהו 'כפי השגת יד'","01/02/17 23:32","ה שבט","תשע&quot;ז","23:32","דביר","במ&quot;ע (צדקה) יש דרגות בקיום המצוה-כפי שאמרת<br />בל&quot;ת (ריבית) האיסור אחיד על כולם<br />יתרון מצוות ההלוואה ע&quot;פ צדקה הוא כבוד העני. <br />וראה תיקון למעלה.","617","","2646","True","True","False","","64","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48224","48223","ישנו כלל בראשונים","01/02/17 23:39","ה שבט","תשע&quot;ז","23:39","אור חדש","שמצוות התורה לא נאמרו בגדר של לכתחילה אלא הם לעולם בגדר המוחלט שלא מאפשר לנו להקל מהמצווה בתורה.","458","","2646","True","True","False","","120","95.86.90.171","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48225","48224","אין הקב&quot;ה בא בטרוניה עם בריותיו","01/02/17 23:52","ה שבט","תשע&quot;ז","23:52","דביר","וודאי שהתורה לא התכוונה למצוה שסותרת את הכלל של 'חייך קודמים' וגורמת לאדם להפוך לעני בעצמו...<br /> אלא שצריך להבין מהו גדר התורה, וחז&quot;ל עוזרים לנו לעשות זאת.<br />בעיניי, חז&quot;ל לא הפחיתו, אלא הגדירו.<br />הסתירה העיקרית שלי כנגד המשפט בפתיחה:<br />ג: למה אין מצוות צדקה כספית בתורה אלא היא מופיעה רק בדברי הנביאים וחז&quot;ל?<br />והסוגריים בהמשך.","617","","2646","True","True","False","","937","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48226","48225","מהי המצווה של צדקה מהתורה?","01/02/17 23:58","ה שבט","תשע&quot;ז","23:58","אור חדש","א&quot;ת די מחסורו כרשי הרי שאין מקום לסימן רמט וכן הרי שיש דרישה לא הגיונית בתורה מה עוד שהיא מייתרת את מצוות ההלואה ואיסור הריבית.<br />א&quot;ת שהמצווה לפחות שליש שקל בשנה- מבואר אצלינו שזו רק הנהגה טובה ואינה מהתורה כלל","458","","2646","True","True","False","","128","95.86.90.171","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א",""),new Message("48229","48226","מה עם המצוות התמידיות מהתורה?","02/02/17 00:29","ו שבט","תשע&quot;ז","00:29","דביר","המקור מן התורה- <span class='bordeaux'><b>&quot;פתח תפתח&quot;</b></span>. <br />הגדר<u> הראשון</u> -הברור מאליו-שחז&quot;ל מורידים לעם: <b>עשה כפי יכולתך</b>. כנ&quot;ל במצוות התמידיות ובכל המצוות שבתורה. לא עליך המלאכה לגמור...<br />הגדר <u>השני</u>- (כל עוד כלול בגדר הראשון, ולא מרושש אותך. איסור לתת יותר מחומש וכו') <b>הקו המקסימלי המזכה במצוות עשה דאורייתא</b>. <br />וחז&quot;ל פרשו מהו הגדר המינימלי לו התכוונה התורה הקדושה.<br />אינה מייתרת את מצוות ההלוואה-מתאים במצבים שונים משום כבוד העני.<br />ואינה סותרת את האיסור לגבות ריבית.<br />(אלו דברים שאין להם שיעור הפאה.. וגמילות חסדים ותלמוד תורה...)","617","","2645","True","True","False","","89","195.60.235.91","0","48161","בבא בתרא|י ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);