var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48093;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48093","0","פרנסני ככלב וכעורב","30/01/17 12:15","ג שבט","תשע"ז","12:15","דוד כוכב","מה פירוש האמור בפרשת השבוע: וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ?

מה המיוחד בעורב ובכלב?

על כך כאן.","125","","2645","True","True","False","","792","213.151.39.185","0","0","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48114","48093","הוספה קטנה, מדוע אחר הפתיחה לכל לא נצטער","31/01/17 00:10","ד שבט","תשע"ז","00:10","המכריע","מדוע אחר שהבין רבי שיש ת"ח המתחזים לע"ה ולכן פתח אוצרותיו לכל, לא המשיך להצטער, כך משמע קצת. והרי מקודם ישב ונצטער על שנתן מפתו לעם הארץ אחד, וכעת על כרחו נותן לרבים מעמי הארץ.

מסתבר שכעת כשכל הנתינה לעמי הארץ היא הכשר הנתינה לתלמידי חכמים, הרי היא בכלל נתינה לת"ח, כיון שא"א לזה בלא זה.

אגב. במהרש"א כתב ביאור נאה (יש שם עוד מהלך) לענין הכלב והעורב. הכלב נהנה לדורות מהטריפה מכיון שאבות אבותיו במצרים לא חרצו לשונם. העורב נהנה במבול כדאי' בחז"ל על שום שבני בניו יביאו מזון לאליהו זכור לטוב בנחל כרית. רמז רבי יונתן, אפשר ואני עצמי עם הארץ אני, אבל פרנסני ככלב, בזכות אבותיי, וכעורב בזכות הדורות העתידין לצאת ממני.","199","","2644","True","True","False","","266","164.138.120.34","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48129","48093","לא ברורה סברתו של רבי","31/01/17 16:57","ד שבט","תשע"ז","16:57","שלמה שטרסברג","אם מדובר במציאות שיש באפשרותו של רבי לפרנס את כולם מדוע שלא יציל ממיתה גם את עמי הארץ?
ואם יש לו יכולת עזרה מוגבלת ולכן יש לו העדפה לת"ח כי הם מקיימים את העולם וכ' ,הרי היה עדיף שישאר בדעתו זו גם לאחר המקרה עם יונתן בן עמרם שהרי ברור שיותר ת"ח יהנו מנכסיו לפי ההסדר הישן","205","","2644","True","True","False","","251","95.86.80.157","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48133","48093","בדומה לכך נענשו אחי יוסף","31/01/17 18:11","ד שבט","תשע"ז","18:11","דביר","שאף שדנוהו מן הדין למיתה (עד זומם וכו') לא ריחמו עליו כשהתחנן אליהם.
אולי מכאן שהדין הוא לרחם כשמתבקשים, כי אחרת מגיעים להפך חמלה-אכזריות.
יש הבדל בנפש בין קביעת דין יבש לבין לסרב לאדם שמתחנן וכואב...","617","","2644","True","True","False","","79","195.60.235.91","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48324","48093","2 סברות נוספות ע"פ החינוך והתנחומא:","06/02/17 09:31","י שבט","תשע"ז","09:31","דביר","1. ספר החינוך:...שאין בכל מין הטמאים שיהיה כן כי אם עורב ומינו, שהוא כן שאינו דורס, ויש לו סימן אחד בגופו מסימני הטהרה, וסימן זה של טהרה אינו קבוע בכל מין העורב, אלא יש במין העורב שיש לו אצבע יתירה ואינו דורס, ויש שיש לו זפק ואינו דורס, ויש שקרקבנו נקלף ואינו דורס, כלל הדבר, כי במינו ימצאו שני הסימנין אלו של טהרה ולא במין אחר, כן פרשו קצת מן המפרשים. ויש שאמרו כי יש לעורב שני סימני טהרה בגופו מלבד שאינו דורס... (שמיני מצוה קנז)

לענ"ד ר' יונתן רצה לומר אף אם איני טהור -ככלב וכעורב- איני דורס ואיני חורץ לשון-איני מזיק או מביא פורענות לעולם, ולכן פרנסני.

2.ילקוט מפרשים החדש, ר"מ שטראשון: כ"ה בויק"ר (פי"ט) ובמדרש שמואל (פ"ה) ובפד"א (ספכ"א) ובתנחומא (פ' עקב). ועי' רש"י עירובין (כ"ב א') ובכתובות (מ"ט ב') והכתיב "לבני עורב אשר יקראו" הא בחיור הא באוכמי. פרש"י: אוכמא כשגדל משחיר והאב והאם אוהבין אותן אבל מתחילתן לבנים ושונאין אותן, עכ"ל.(וע"ש בתוס'). ולא רחוק לומר דדריש "לבני" עורב שהלמ"ד הוא מן היסוד והוא מלשון לבן...

לענ"ד ר' יונתן רצה לומר אף אם איני דומה לת"ח כעת, יש לי את הפוטנציאל להיות דומה להם. אל תמדדו את ערכי כפי שמתבטא היום בקטנות דעתי-בלבנותי, אלא ע"ש העתיד. קבלו אותי לביהמ"ד וממילא 'אשחיר'...","617","","2638","True","True","False","","112","195.60.235.91","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48130","48129","הוא טוען שבגללם באה פורענות לעולם","31/01/17 17:49","ד שבט","תשע"ז","17:49","הודו_כי_טוב","אז למיטב הבנתי את שיטתו , אדרבה , מוטב לעולם בלעדיהם","207","","2644","True","True","False","","177","109.67.164.138","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48153","48129","פשוט שלא היה שם פיקוח נפש","01/02/17 02:06","ה שבט","תשע"ז","02:06","המכריע","הנידון היה להציל מרעבון. לא יעלה על הדעת במקום פיקוח נפש להימנע מהצלת מי שעומד כעת לפנינו.

אני הבנתי שפורענות באה על ידם, היינו שגזירת הרעבון רק על עמי הארץ, כעין גזירת כלילא דבסמוך, ולכן כשאין מספיק להשביע את הכל, הנכון שאלו שעליהם לא נגזר לא ירעבו וירעבו אלו שעליהם באה הגזירה.","199","","2643","True","True","False","","272","95.86.102.62","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48143","48130","הדבר תמוה וקשה להבנה","31/01/17 20:26","ד שבט","תשע"ז","20:26","שלמה שטרסברג","וכי לשיטתו של רבי כשיש פיקוח נפש צריך לבדוק האם מדובר בת"ח או בעם הארץ ואם מתברר שזה עם הארץ לא נציל אותו כי עדיף לעולם בלעדיהם

לא יעלה על הדעת סברה כזאת ואף אחד מהפוסקים שודאי דברי רבי יהודה הנשיא הם נר לרגלינו לא כתב ואף לא רמז סברה שכזאת

וגם אם נכון הדבר שפורענות באה לעולם בגללם מצווה להחיותם ולהצילם .
ןממילא חוזר הקושי במלוא עוצמתו על הנהגתו של רבי","205","","2644","True","True","False","","271","212.76.106.215","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48148","48143","ורחמיו על כל מעשיו","01/02/17 00:19","ה שבט","תשע"ז","00:19","דוד כוכב","במסכת בבא מציעא דף פה ע"א מבואר שרבי חזר בו לבסוף והסיק: "ורחמיו על כל מעשיו" - בכלל "כל" גם עמי הארץ.
ובתחילה סבר כרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן במסכת פסחים דף מט ע"ב.","125","","2643","True","True","False","","171","213.151.39.185","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48151","48143","עם הארץ מותר לקורעו כדג","01/02/17 01:58","ה שבט","תשע"ז","01:58","הודו_כי_טוב","מסכת פסחים דף מט עמוד ב
מוכר לכבודו הביטוי הזה ?
רבי יהודה בעצמו רומז לזה באומרו שבגללם באה פורענות לעולם בגלל זה
כנראה אף אחד מהמפרשים לא טרח לרשום ולפרש כך כי זה רשום כרמז בברור
במשנה עצמה בדברים שלו עצמם וראה בקישור הרב ירון בן דוד בפורטל :
מסכת פסחים דף מט עמוד ב","207","","2643","True","True","False","","216","109.67.164.138","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48149","48148","לא ברורה הראיה שחזר בו ובכל מקרה","01/02/17 01:24","ה שבט","תשע"ז","01:24","שלמה שטרסברג","הראיה שרבי חזר בו מהגמרא בב"מ פ"ה לענ"ד אינה ראיה שהרי שם מדובר על בע"ח אפילו אם התועלת מהם אינה גדולה "ורחמיו על כל מעשיו" מי אמר שזה כולל את מי שלדעתו כל הפורענות באה לעולם בגללו

לעצם העניין כל סברתו של רבי גם אם זו רק הו"א היא תמוהה מאוד בלשון המעטה ובכל מקרה לשיטתו לא ברור מדוע עדיף לפרנס הרבה עמי ארצות שיביאו הרבה פורענות לעולם כדי למנוע מצב שלא פירנסו ת"ח מסוים בודד כזה או אחר שחושש להנות מכתרה של תורה

אא"כ נאמר שערכו של ת"ח כזה גם אם הוא בודד שווה לאין ערוך ויתרום לעולם הרבה יותר מפורענות שעלולה לבוא מאלפי עמי ארצות שכל הפורענות בעולם בגללם","205","","2643","True","True","False","","248","212.76.106.215","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48155","48153","נשים רחמניות תבשלנה ילדיהם","01/02/17 02:31","ה שבט","תשע"ז","02:31","הודו_כי_טוב","איכה ד י
כך פטרו את בעיית הרעב ?
או שניזונו מהאוויר ?
זה "פשוט" לכבודו
שלא היה פיקוח נפש כי כך המקרה נראה טוב יותר
לאנשי שלומינו ?
אם גזרת הרעבון הייתה רק על עמי הארץ
אז למה בכלל היה צריך להאכיל את רבנן
היה יורד להם מן מהשמיים
או אולי רבי יהודה הוא הגוזר גזרות פורענות ?
עדיף להשאיר את העבר כמו שהוא וללמוד לעתיד טוב יותר
במקום לדוש בלמה ומדוע עשו כך וכך כדי לייפות ללא צורך","207","","2643","True","True","False","","203","109.67.164.138","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48158","48155","להכול יש תשובות צדק-רק שנזכה לפוגשם...","01/02/17 03:06","ה שבט","תשע"ז","03:06","דביר","ושעד אז- נזכור שהם קיימים...והיחידים!!!
יש מושג שבשעת גזרה גם הצדיק סובל כי "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא", וכשמידת הדין יורדת ומדליקה את האור, לא נעים מה מגלים...(אולי לכן, בחסד ק-ל, מידת הדין שורה בעולם דווקא בלילה-בזמן שחשוך...)
אך אולי מדובר שהדין החל בעקבות החוטאים בחטאים חמורים והת"ח נענשים גם הם על כך מצד עוונותיהם הקלים -שלא מספיק מנעו בתוכחת/תפילה/חיזוק עצמי את חטאי הכלל.","617","","2643","True","True","False","","97","195.60.235.91","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א",""),new Message("48297","48155","הנשים הרחמניות נהפכו לאכזריות מרוב הרעב","04/02/17 22:09","ח שבט","תשע"ז","22:09","דביר","כך כתוב בטעמים לראב"ע.
והפלגי מים כותב שם שמפני ש(הדור) היו אכזרים על הצדיקים, ולכך (הנשים) התאכזרו מגודל הצרות על בניהם.","617","","2640","True","True","False","","57","195.60.235.91","0","48093","בבא בתרא|ח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);