var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47587;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47587","0","כמה הערות בדף קז","13/01/17 08:32","טו טבת","תשע"ז","08:32","שמואל דוד","א) דף קז. אמר אביי טעמא דרבן שמעון כדמר
וברש"י דאמר מר - רבה בר נחמני רביה דאביי דרבה  גידלו בביתו
מה כוונת רש"י במש"כ "דרכה גידלה בביתו" וצ"ב

ב) דף קז. א"ל רב יהודה לרבין בר ר"נ רבין אחי כו'
יש לעיין מה כוונתו בהא דאמר "אחי"
ואם כל פעם שדיבר עמו היה אומר כן

ג) קז. ברוך אתה בשדה שיהו נכסיך משולשין שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים
וברש"י משולשין - שיש שנה שלוקה ב"גפנים ובזיתים" ואין  לוקה "בתבואה" ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו ותהי לו פליטה
ויש להעיר,
1)מדוע נקט הגמרא ג' אלו דוקא
2)מדוע כתב רש"י גפן וזית ואח"כ תבואה ובגמרא הקדים תבואה לגפן וזית
3)מדוע רש"י כתב גפן ואח"כ זית ובגמרא הקדים זית לגפן

ד)קז. ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא
וכתב הרש"ש מכאן קצת סתירה לבעלי הגלגול.
ואע"פ שאין לי עסק בנסתרות מ"מ קשה מאוד לומר דבר זה שהוא נגד הזוהר וכל ספרי הקבלה וצ"ע

ה) קז: ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית כו' ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת.
ולכאורה מבואר מזה שתשמיש מותר ביום.
ועיין רש"י דמיירי במי שיש לו הרהורים וצ"ע בזה

ו)קז: וי"א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה
ועיין רש"י מוציא את הקנאה ואת התגר - שכשאין לבו טוב  עליו הוא נוח לכעוס
וצע"ק במה שהוסיף רש"י ואת התגר דליתא בגמרא ומנ"ל להוסיף כן.

החותם בכבוד רב,","595","","2669","True","True","False","","747","63.143.232.206","0","0","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47588","47587","תשובות","13/01/17 09:03","טו טבת","תשע"ז","09:03","דוד כוכב","א) רבה גידל את אביי בביתו לאחר שמת אביו של אביי שהיה אחיו של רבה.

ב) דרך חביבות לכבדו. היות שהיה הבן וממשיך של רב נחמן חבירו.

ג) 1) היו רגילים לגדל את אלו. 2) בגמרא הקדים תבואה - שלא ילקה, וכן כתב רש"י. 3) כמו 2, רש"י דיבר על ההלקאה והוא היפך סדר הגמרא שדיברה על הקיום.

ד) כתב "קצת סתירה", שיש בזה מחלוקות.

ה) וכן שרי במאפיל ובת"ח. וראה במפרשים רבים בבראשית כו, ח. גם שמא יש לפרש שהיות ורגיל בבריאות, נזקק באשמורת שלישית בשעת "אשה מספרת עם בעלה" (מסכת ברכות דף ג ע"א).

ו) רש"י או גרס כך, או פירש כך.
תגר = תיגרה היינו ריב.
קנאה מביאה לידי כעס, וכעס מביא לידי תגר.
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ.","125","","2669","True","True","False","","163","213.151.59.241","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47589","47588","ייש"כ הערה עמש"כ","13/01/17 09:19","טו טבת","תשע"ז","09:19","שמואל דוד","מרש"י משמע שרבה היה רבו משום שגידלו וזה לא מובן","595","","2669","True","True","False","","161","63.143.232.206","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47590","47589","אלו ב' עניינים שונים","13/01/17 09:27","טו טבת","תשע"ז","09:27","דוד כוכב","רבה היה גם רבו.
רש"י רק מסביר למה אביי מכנה אותו מר ולא בשמו - משום שמכבדו כאביו שאין קורין בשמו, אבל אינו אביו לכן אינו קוראו אבא.
וכך יש לקרא: "דאמר מר - רבה בר נחמני [הוא] רביה דאביי, [וכינהו כך משום] דרבה גידלו בביתו".","125","","2669","True","True","False","","150","213.151.59.241","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47591","47590","וא"ת למה מכנה אביי את אומנתו "אם"?","13/01/17 09:32","טו טבת","תשע"ז","09:32","דוד כוכב","וי"ל שהדרך היה לקרא אמא גם למי שאינה אמו, כמו שאמרו במסכת נדה דף ט ע"ב: "כל שקורין לה אמא אמא ואינה בושה", ואין הדרך לקרא לאחרים אבא.","125","","2669","True","True","False","","155","213.151.59.241","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47592","47591","יפה מאוד!! אולם מדוע כתב רש"י רבו הוא","13/01/17 09:34","טו טבת","תשע"ז","09:34","שמואל דוד","","595","","2669","False","True","False","","124","174.200.11.111","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47593","47592","רב = אדון = "מר"","13/01/17 09:46","טו טבת","תשע"ז","09:46","דוד כוכב","","125","","2669","False","True","False","","156","213.151.59.241","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47594","47593","לא היה רבו?","13/01/17 09:46","טו טבת","תשע"ז","09:46","שמואל דוד","","595","","2669","False","True","False","","112","174.200.11.111","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א",""),new Message("47595","47594","היה רבו","13/01/17 11:36","טו טבת","תשע"ז","11:36","דוד כוכב","לכן הוא מכנהו "מר" שפירושו רב.
אמנם פירוש המילה רב אינה רק מי שלימדו תורה, גם אדון העבד נקרא רבו. ויש גם קשר הדוק ביניהם שהרי אמר רבי יהושע בן לוי במסכת כתובות דף צו ע"א: "כל מלאכות שהעבד עושה לרבו - תלמיד עושה לרבו, חוץ מהתרת מנעל".
גם המילה "מר" משמעה גם אדון של עבד וגם כמו רב - תואר כבוד לחכם, כמו מר שמואל, מר עוקבא, מר זוטרא, מר בר רב אשי, מר קשישא, ועוד.","125","","2669","True","True","False","","167","213.151.59.241","0","47587","בבא מציעא|קז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);