var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4734;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4734","0","&quot;מאה שישבו להורות&quot; - ולא 71?","31/10/10 14:09","כג חשון","תשע&quot;א","14:09","בבא רגל","<i>אמר רבי יונתן <b>מאה </b>שישבו להורות אין חייבין עד שיורו כולן שנאמר {ויקרא ד-יג} ואם כל עדת ישראל ישגו עד שישגו כולן [עד שתפשוט הוראה בכל עדת ישראל]</i><br /><br />מהיכן הגיע המספר <b>מאה</b>, והרי בי&quot;ד זה <b>71</b>?","51","","4929","True","True","False","","1238","77.126.10.57","0","0","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("4735","4734","קושיה חזקה","31/10/10 14:26","כג חשון","תשע&quot;א","14:26","ברוך","וכן תמה באריכות ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20207&st=&pgnum=17'>באר שבע</a>. והאריך להוכיח שאסור להושיב יותר משבעים ואחת.<br /><br />והנראה לעניות דעתי, שבימי חכמים היו התלמידים היושבים לפני החכמים חלק מהדיון. וכן מצינו בסנהדרין ו ע&quot;ב - <br />&quot;רבי יהושע בן קרחה אומר מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש רבי חנין אומר לא תכניס דבריך מפני איש&quot;<br /><br />וברמב&quot;ם (סנהדרין כב,ב) משמע שהדיין מחוייב להושיב לפניו תלמיד הגון על מנת שיבקר את דבריו:<br />&quot;מנין לדיין שלא יושיב תלמיד בור לפניו תלמוד לומר מדבר שקר תרחק.&quot;<br /><br />ואם כן, התלמיד הוא חלק מסדר הדיון. וחידושו של רבי יונתן, שצריכה ההוראה לפשוט בכל העדה השופטת, וזה כולל אף את התלמידים, המהווים כאמור חלק מסדר הדין. אמנם במניין הדיינים ודאי שאין מונים יותר משבעים ואחת, כפי שכתבת וכפי שהאריך להוכיח ה<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20207&st=&pgnum=17'>באר שבע</a>.","86","","4929","True","True","False","","296","87.68.153.55","0","4734","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("4750","4734","אולי זה רק דרך הפלגה","01/11/10 08:55","כד חשון","תשע&quot;א","08:55","מתפעל","כפי שמצינו בגמרא, ואין הכוונה למאה ממש.","148","","4928","True","True","False","","158","80.74.114.58","0","4734","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("4737","4735","האם אין מקרה שמוסיפים דיינים?","31/10/10 15:45","כג חשון","תשע&quot;א","15:45","מתפעל","אם למשל 35 מול 35 ואחד נמנע, אומר איני יודע,<br />עד כמה שזכור לי מוסיפים עוד ועוד דיינים כדי להגיע להכרעה.","148","","4929","True","True","False","","156","80.74.114.58","0","4734","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("4740","4735","ישר כח! מצ&quot;ב דברי הבאר שבע","31/10/10 21:38","כג חשון","תשע&quot;א","21:38","student","מאה שישבו להורות. קשה בעיני טובא, הלא הדין מעיקרא ליתא, כי אי אפשר שישבו מאה להורות ולא אפילו אחד יותר מהסנהדרין המיוחדים שהם אחד ושבעים, מפני שאסור להוסיף ממנין בית דין של משה רבינו, דאם לא כן קשה למאי נפקא מינה פליגי רבנן ורבי יהודה בריש פרק קמא דסנהדרין (ב, ב) במנין סנהדרי גדולה, דרבנן אמרו שהם של אחד ושבעים שנאמר (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהם, ורבי יהודה אומר שבעים. ואי אפשר לומר דדוקא לפחות פליגי, אבל למעלה משבעים אין להם שעור ואפילו מאה יכולין לישב להורות, אם הסנהדרין עצמן רוצין למחול על כבודם ומבקשים להוסיף עליהם דיינים. דהא ליתא, דשלשה תשובות יש בדבר, חדא דהא רבנן וגם רבי יהודה ילפי מנין הסנהדרי גדולה ממנין בית דין של משה רבינו כמו שנתבאר, ואלו בית דין של משה רבינו בודאי לא היה רשאי אפילו משה רבינו עצמו להוסיף בשום פנים יותר ממנין אחד ושבעים, דהא מנין בית דינו גזירת הכתוב הוא כדכתיב אספה לי שבעים איש, וכן אמרו בהדיא בסוף פרק קמא דסנהדרין (יז, א) שבשעה שאמר לו הקב&quot;ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אמר משה כיצד אעשה אברור ששה מכל שבט ושבט נמצאו שנים יתרים כו', אם כן הוא הדין מנין סנהדרי גדולה כיון שהן עומדין תחת בית דין של משה רבינו בעינן דומיא דמשה רבינו, שאפילו הסנהדרין עצמן אינן רשאין להוסיף דיינים עליהם בשום פנים, מפני שזה המנין גזרת הכתוב הוא כמו שנתבאר. ועוד דהא אמרינן בהדיא בריש פרק קמא דסנהדרין (ג, ב) אספה לי שבעים איש אמר רחמנא משעת אסיפה שבעים ולא יותר:<br /> <br />ועוד דהא גדולה מזאת תניא בסנהדרין סוף פרק היו בודקין (מב, א) רבי יוסי אומר כשם שאין מוסיפין על בית דין של אחד ושבעים כך אין מוסיפין על בית דין של עשרים ושלשה, ואף על גב דלית הלכתא כוותיה בבית דין של עשרים ושלשה, מיהו בבית דין של אחד ושבעים משמע דכולי עלמא מודו מדקאמר כשם שאין מוסיפין. ועוד מדקתני במתניתין בפרק הנזכר (שם מ, א) עד כמה מוסיפין עד אחד ושבעים, משמע דאין מוסיפין משם ולמעלה. והשתא כיון דאסור להוסיף עליהם אפילו אם נפל מחלוקת ביניהם והם שקולין וצריך הדין להיות תלוי ועומד באויר, וזהו בודאי מהטעם שפירשתי מפני דהאי מניינא גזרת הכתוב הוא, כל שכן שאסור להוסיף עליהם לכתחלה, אם כן היאך אמר רבי יוחנן מאה שישבו להורות דמשמע שישבו בפעם אחת. ואפילו אי תימא דרבי יוחנן בא לאשמועינן חדוש זה, דאף על גב דאסור לישב להורות יותר מאחד ושבעים, מכל מקום אם עברו וישבו מאה להורות אין חייבין עד שיורו כולן. וכן דייק הלשון שישבו דמשמע בדיעבד ולא נקט שיושבין, כדאמר רבי יהושע לקמן בשמעתין (עמוד ב') עשרה שיושבין בדין כו'. אכתי קשה טובא מנא ליה חדוש זה, דהא תיבת ישגו דכתיב בקרא (ויקרא ד, יג), לא מיירי כלל בשגגת ישיבת מנין הסנהדרין אלא בשגגת הוראה עצמה, וגם תיבת עדת דכתיב בקרא לא מיירי אלא בעדה המיוחדת דהיינו הסנהדרי גדולה, כדאמרו בהדיא בספרא (דיבורא דחטאות פ&quot;ד) ולקמן בפרקין (ד, ב), וממילא (לא) ידענו דתיבת כל נמי לא מיירי אלא דוקא בעדה המיוחדת, אם כן מנא ליה לרבי יוחנן לפרש תיבת כל אפילו הם מאה, מה דלא כתיבא ולא רמיזא כלל בקרא. ועוד למה לא אמר חדושו על קו הדין אין בית דין חייבין עד שיורו כולם, שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו, עד שישגו כולם דהיינו הסנהדרין המיוחדין, והוה נמי חדוש לאפוקי מדעת המקשן שדקדק משתי משניות דמייתי בסמוך דלא בעינן שיורו כולן אפילו הסנהדרין המיוחדין, וכן מסיק הגמרא. וצריך עיון היטב:","177","","4929","True","True","False","","153","87.69.131.60","0","4734","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("4739","4737","אין דבר כזה &quot;נמנע&quot; בסנהדרין!","31/10/10 17:37","כג חשון","תשע&quot;א","17:37","Almuaddib","","107","","4929","False","True","False","","117","84.229.241.160","0","4734","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("4749","4739","באומר איני יודע","01/11/10 08:54","כד חשון","תשע&quot;א","08:54","מתפעל","אז מוספין דיינים.<br />אבל באמת לא מוסיפים מעבר ל 71<br />הנה הרמב&quot;ם בפ&quot;ח מסנהדרין<br /><br />&quot;בית דין של שלושה שנחלקו--שניים אומרים זכאי ואחד אומר חייב, הרי זה זכאי; שניים אומרים חייב ואחד אומר זכאי, הרי זה חייב.  אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב, ואחד אומר איני יודע, או שאמרו שניים זכאי או חייב, והשלישי אומר איני יודע--יוסיפו שניים.<br /><br />וכו' <br />וכן אם נסתפק הדבר--מוסיפין והולכין, עד שבעים ואחד.<br /><br />הגיעו לשבעים ואחד--אמרו חמישה ושלושים חייב וחמישה ושלושים זכאי, ואחד אומר איני יודע--נושאין ונותנין עימו עד שיחזור לדברי הצד האחד, ונמצאו שישה ושלושים מזכין או מחייבין.  ואם לא חזר, לא הוא ולא אחד מהן--הרי הדבר ספק, ומעמידין את הממון בחזקת בעליו&quot;.","148","","4928","True","True","False","","179","80.74.114.58","0","4734","הוריות|ג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);