var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47319;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47319","0","כמה הערות","27/12/16 09:10","כז כסלו","תשע"ז","09:10","שמואל דוד","א) צ. תנו רבנן פרות המרכסות בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה
וברש"י אין עובר - בלא תחסום
וצ"ע מה הוסיף רש"י על הגמרא
גם הסדר ברש"י צע"ק עיין שם

ב)צ. הא רבי מאיר הא רבי יהודה הא ר"מ דאמר מעשר ממון גבוה הוא הא רבי יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא היכי דמי כגון שהקדימו בשבלין ולר' יהודה והא בעי חומה כגון שדש לפנים מחומת בית פאגי 
וברש"י בית פאגי - היקף חיצון של ירושלים שהוסיפו עליו  קרוי בית פאגי ונראה לי שהוא לשון כבישתה של עיר שונגל"א בלע"ז כדאמרינן פרק קמא (דף ט.) זה קנה חמור ובית פגיה
וצע"ק מדוע לא תירץ הגמרא כגון שדש בירושלים

ג) ת"ר החוסם את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור
וברש"י ג' קבין לחמור - כך שיערו חכמים אכילתו
יל"ע מדוע לא פירש כן אצל ד' קבין לפרה

החותם בכבוד רב,
שמואל דוד","595","","2683","True","True","False","","739","63.143.231.98","0","0","בבא מציעא|צ ע"א",""),new Message("47323","47319","הצעות תשובה","27/12/16 10:40","כז כסלו","תשע"ז","10:40","אור חדש","א: ניתן היה להבין בטעות שכוונת הבריתא שלא עובר על [איסור האכלת תרומה ומעשר לבהמתו אם איננו כהן] וזאת מפני שנותן להם לאכול מפני הלאו דלא תחסום ולא להנאתו. קמ"ל רש"י שהכוונה שרק דין אחד יש כאן- חסימת הפרה ואין התייחסות לדין האכלתה בתרומה.
ב:טכנית היו רגילים לדוש במקום הזריה ולזה צריך מקום פתוח שהרוח שולטת בו וכן להלכה צריך להרחיק מהעיר שלא להזיק במוץ","458","","2683","True","True","False","","135","213.151.53.59","0","47319","בבא מציעא|צ ע"א",""),new Message("47324","47319","אולי תשובות לכבודו...","27/12/16 11:20","כז כסלו","תשע"ז","11:20","אבי גרינבלט","א. רש"י מחדש בהו"א שלאו "דלא תחסום" נאמר לפני גמר מלאכה ומזה ממועט פרות המרכסות שזה שלב לאחר גמר מלאכה והאיסור הוא דווקא בזמן "דישו" ששייך לו, למעט פרות בתרומה ומעשר שאינו שלו ולפיכך אולי לא יעבור על "לא תחסום".

ב. בתוך ירושלים מן הסתם לא היו דשים. ירושלים אינה ירושלים שאנו מכירים אלא חומות העיר של זמן המקדש "השוחט את התודה בפנים ולחמה חוץ לחומה כו': שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם שחטה כו': השוחט את התודה חוץ לחומה בארו אותו ואמרו חוץ מבית פגים והוא מקום חוץ להר הבית אבל אם היה הלחם קרוב מן העזרה אע"פ שהוא חוץ לחומת העזרה הוא מתקדש ואע"פ שאמר הכתוב על הלחם אין אנו צריכין בכל על שיהא בסמוך על כל פנים והנכון אצלי שבית בגי היה המקום שאופין בו מנחות ולכך קורין אותו בית בגים מגזרת מפת בג המלך והיה קרוב להר הבית והוא חוץ ממנו בלי ספק כמו שנתבאר בגמ' סנהדרין" (פיהמ"ש מנחות ז,ג)

ג. אולי רש"י אכן מתייחס לשניהם ולשונו קצרה כידוע.","539","","2683","True","True","False","","107","81.218.132.64","0","47319","בבא מציעא|צ ע"א",""),new Message("47360","47319","עוד רעיון","29/12/16 16:39","כט כסלו","תשע"ז","16:39","אלף בית רשי","א, בדרך כלל הלשון בל שאינו מלשון התורה שנאמר לא משמש בדרך כלל לאיסורים כוללים יותר מלשון הפסוק או שמשמש כמה פסוקים כגון בל תלין שגם קשור ללינת קדשים וגם להלנת שכר וכן בל תשחית כולל השחתת זקן ועצים ועוד דוגמאות וכאן שזה איסור מאוד מצומצם הוצרך רש"י להביא ולהסביר לשון הפסוק לא תחסום שגם איסור מצומצם נקט בלשון בל, וזה אכן המקום היחידי בשס שמופיע איסור זה בלשון בל תחסום. ועל זה אפשר להוסיף שהטעם שלא עוברים במעשר או מפני שאין שייך דיש כל כך בדבר שכבר נתחייב במעשר לפי רשי בהוה אמינא או על פי תוס' שדורשים דישו, ולפי שניהם הרעיון שבפסוק נאמר דיש/דישו ועל כן רש"י מביא את לשון הפסוק "לא תחסום" והכוונה על הנאמר בהמשך הפסוק וגם שזה עצמו הלשון "לא" מצמצם יותר מאשר איסור כללי שמשתמשים בדרך כלל בלשון בל ואם היה אכן איסור מעבר ללשון הפסוק דישו היה מתאים להישתמש בלשון בל.

ב. לכאורה בתוך ירושלים הפנימית הר הבית וסביבותיו לא היה שייך כל כך דישה, וכמו שכתבו כאן

ג. בפעם הראשון גבי פרה עדיין אפשר לומר שכך תובע אותו או שזה משל ודוגמא אבל אחר שנתנו שיעור לחמור שונה מהפרה הוצרך לומר שזה שיעור ששיערו חכמים ויש בכך גם חידוש שאפילו לחמור שלא שכיח כל כך בדישה כפי שרואים כל הזמן מהגמרא שפרה בדישה וכן לשון התורה לא תחסום שור/(פרה) בדישו משא"כ חמור ואם כל זה גם לגביו חכמים נתנו שיעור. וכפי שגם לשון הברייתא פותח בריישא בפרה ורק בסייפא נכתב גם החמור וזה החידוש שגם לו נתנו חכמים שיעור.","278","","2681","True","True","False","","333","74.56.144.55","0","47319","בבא מציעא|צ ע"א",""),new Message("47328","47324","ייש"כ גדול","27/12/16 16:53","כז כסלו","תשע"ז","16:53","שמואל דוד","","595","","2683","False","True","False","","89","63.143.234.187","0","47319","בבא מציעא|צ ע"א",""),new Message("47329","47328","מראה מקומות","27/12/16 16:53","כז כסלו","תשע"ז","16:53","שמואל דוד","ועיין כסא רחמים ואמת ליעקב","595","","2683","True","True","False","","111","63.143.234.187","0","47319","בבא מציעא|צ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);