var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=473;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("473","0","נגיעה בפרה אדומה לאחר שחיטתה","05/08/09 15:07","טו אב","תשס"ט","15:07","שלמה","הגמרא שם אומרת שיש גזירה מדרבנן לטמא את השומר של הפרה, כי אולי יזיז אותה.
ושאלתי היא: למה נקטה הגמרא לשון של הזזה ?
האם אינו נטמא בנגיעה בעלמא ?","69","","5381","True","True","False","","852","80.74.119.82","0","0","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("474","473","כנראה שלא","05/08/09 16:03","טו אב","תשס"ט","16:03","אבינועם","קודם כל הנה ציטוט הגמרא:
"מתיב רב אחא בר רב הונא: המשמר את הפרה - מטמא בגדים. ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי - אמאי מטמא בגדים? - אמר רבה בר עולא. גזירה שמא יזיז בה אבר".

כנראה שאכן הנוגע לא נטמא. [אגב, גם לגעת במוקצה בשבת אין איסור אלא רק להזיז].

והנה לשון הרמב"ם (פרה אדומה ה,א) שממנו גם משתמע שדוקא מי שעוסק נטמא אך לא מי שרק נוגע:
"כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים כל זמן עשייתן שנאמר בשוחט ומשליך עץ ארז וכבס בגדיו ורחץ בשרו ונאמר בשורף והשורף אותה יכבס בגדיו ונאמר וכבס האוסף את אפר הפרה מלמד שכל העוסקין בה מתחלה ועד סוף מטמאים בגדים וטעונין טבילה והערב שמש דין תורה, אבל המשמרה בשעת עשייתה מטמא בגדים מדבריהם גזירה שמא יזיז בה אבר".","45","","5381","True","True","False","","206","77.126.73.59","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("491","473","טומאת מגע ומשא בפ"א ובמי חטאת","07/08/09 09:59","יז אב","תשס"ט","09:59","נתיבות השס","בדיונכם, הבאתם מקורות/פסוקים שחלקם עוסקים במי חטאת אחר שהפרה נשרפה וקידשו מאפרה לצורך הזאה.
בנוגע למי חטאת הדברים מפורשים, ראו: נתיבות הש"ס - המיוחד בטומאת מי חטאת.
העולה מן הדברים שמי חטאת מטמאין במגע ובמשא טומאה חמורה לטמא בגדים, ובלבד שיהיה בהם כשיעור הזאה.
(ראו גם מסכת כלים פ"א)

בנוגע לפרה אדומה, טרם מצאתי דברים מפורשים, אבל אפשר לומר שהיא מטמאת מדאו' אף במגע אפי' שלא לצורך התעסקות בה.
ובברייתא נקט "שמא יזיז בה אבר" לרבותא, שודאי ימנע השומר מלנגוע שלא יטמא, אבל חיישינן שמא בהיסח הדעת יבוא להפך בבשר הפרה וכדו' לסייע בשריפתה בלי מגע ישיר ובכל זאת יטמא, לכן גזרו עליו טומאה מד"ס. כנ"ל.","61","","5379","True","True","False","","115","212.143.161.235","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("475","474","אז אתה לומד אם כן","05/08/09 16:10","טו אב","תשס"ט","16:10","שלמה","שיזיז בה אבר, הכוונה לצורך העבודה בה ?

אני חשבתי שיזיז סתם. בלי קשר לעבודה שלה.

לפי דבריך גם אם מישהו יזיז את הפרה השחוטה אבל אם אין שום צורך בהזזה זו, אם כן לא עסק בעבודה של הפרה כלל, אכן לא יטמא ?","69","","5381","True","True","False","","142","80.74.119.82","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("476","475","תוספת הבהרה וחזרה ממה שכתבתי קודם","05/08/09 16:30","טו אב","תשס"ט","16:30","אבינועם","נראה לי פשוט שמדובר על כל הזזה.

והנה אולי תוספת שתבהיר את העניין:
בבמדבר יט/כא כתוב: "ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב".
ואם-כן - יש הבדל בין עושה מעשה לבין נוגע:
עושה מעשה - מטמא בגדים (ועל זה הברייתא דיברה).
נוגע - רק נטמא, אך לא מטמא בגדים.","45","","5381","True","True","False","","166","77.126.73.59","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("480","476","יישר כח, אבל לא נגעת בשאלה שלי","06/08/09 07:17","טז אב","תשס"ט","07:17","שלמה","שאלתי שאלה עקרונית בענין עושה מעשה.

הרי מדובר כאן בהכשרת אפר מי חטאת לצורך טיהור טמאים.
ויש פעולות שחייבים לעשות כדי להגיע לזה. לשחוט ולשרוף וכו'.
מה יהיה הדין באדם שעשה מעשה הזזה של הפרה השחוטה, אבל כלל לא היה צורך להזיז אותה. זה לא קידם את התהליך כלל וכלל. סתם התחשק ליהודי להזיז אותה מהכא להתם.

האם הוא נטמא ? או שנטמא רק מי שמתעסק בהכנה התעסקות נדרשת ונצרכת ומועילה.

זאת השאלה שלי.

יום טוב.","69","","5380","True","True","False","","133","80.74.119.82","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("481","480","נגעתי בשאלה הראשונה אך לא בשניה כמדומני","06/08/09 08:26","טז אב","תשס"ט","08:26","אבינועם","במחשבה ראשונה היה נראה לי לכאורה ש:
מי שרק נוגע - נטמא, אך לא מטמא בגדים. [זה מדין תורה. אך מדרבנן גזרו שאף יטמא בגדים שמא יזיז].
מי שמזיז סתם - נטמא ואף מטמא בגדים.

אמנם, מהרמב"ם משמע ש"כל העסוקין" ולכן הקשית בשנית לשאול האם דווקא מי שעושה פעולה שחייבים לעשות (כמו שמשמע בפשטות מלשון הרמב"ם), או אף אם סתם מזיז מהכא להתם (כמו שמשמע מגזירת החכמים - "שמא יזיז").

לא מצאתי לכך התייחסות למעט הדבר הבא (ולכן אני חוזר בי מהדברים שכתבתי בתחילת ההודעה הזו):
בתפארת ישראל על מסכת פרה פ"ד מ"ד כתב ש"המשמרה ע"ג מערכתה שלא יפקע אבר ממנה לחוץ, אף שלא נגע בה מטמא בגדים מדברי סופרים, שמא יתעסק בגופה".

ולכן משמע שמי שסתם מזיז לא מטמא בגדים מהתורה, אלא רק אם מזיז כחלק מההתעסקות הנצרכת.

אשמח לשמוע אם הדברים ברורים ומובנים עד כה.

ואגב, ברוך הבא לפורום...","45","","5380","True","True","False","","182","77.126.55.110","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("492","491","שתי שאלות על בעל 'נתיבות-הש"ס'","07/08/09 10:27","יז אב","תשס"ט","10:27","אבינועם","בנוגע למי חטאת:
מה דין הנוגע?
האם הוא רק טמא (כפי שסברתי לעיל) או אף מטמא בגדים (כפי שמשמע מדבריך)?
["ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב"]

בנוגע לפרה אדומה:
הסברה שכתבת יפה, וכך חשבתי בהתחלה.
אךלאחר קושיותיו של שלמה עיינתי שוב, ונטיתי לחזור בי (וכך קצת משמע מהתפארת ישראל שהבאתי לעיל).
מכל מקום - לא מצאתי דברים ברורים בנושא, ואם תמצא - אשמח שתחכים אותנו.","45","","5379","True","True","False","","182","77.127.241.138","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("493","492","נוגע במי חטאת","07/08/09 10:55","יז אב","תשס"ט","10:55","נתיבות השס","במדבר יט, כא - וְהָיְתָה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב.
ובמסכת כלים פ"א:
משנה א - ...ומי חטאת שאין בהם כדי הזייה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרש באויר ואינם מטמאין במשא.
משנה ב - למעלה מהם נבילה ומי חטאת שיש בהם כדי הזייה שהם מטמאין את האדם במשא לטמא בגדים (במגע) וחשוכי בגדים במגע.
העולה מן הדברים שמי חטאת מטמאין במשא לטמא בגדים, ובמגע ללא טומאת בגדים כפשט הפסוק (לא כמו שכתבתי קודם).
לאור זאת צריך לבאר את שאלת הגמ' (יומא יד.) - ועוד, מזה בעי כיבוס בגדים, נוגע לא בעי כבוס בגדים?! - כתמיהה להבחנה שבפסוק בין נוגע סתם למזה (כשאינו נושא!), ואז באה תשובת הגמ' שמזה היינו נושא (ואז כבר מובן החילוק לגבי טומאת בגדים כמו שמצינו בנבלה), ונקטה הגמ' לשון 'מזה' להשמיענו על השיעור.


לגבי מגע פרה אדומה אכן צ"ע.","61","","5379","True","True","False","","122","212.143.161.235","0","473","בבא מציעא|צג ע"א",""),new Message("494","493","אכן כן","07/08/09 11:15","יז אב","תשס"ט","11:15","אבינועם","כשראיתי את הגמרא המפוסקת בקישור שהבאת, באמת לא הבנתי למה זה בסימן שאלה.
היה צריך להיות בסימן קריאה.
[אם כי, חשבתי שאולי זה בסימן שאלה - כי בעצם יש כאן שאלה/קושיה על המובא קודם].

בכל אופן, הגמרא טוענת בבירור שמזה צריך כיבוס בגדים, ואילו נוגע לא צריך כיבוס בגדים, ולכן אלו שני דברים נפרדים.

תודה","45","","5379","True","True","False","","211","77.127.241.138","0","473","בבא מציעא|צג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);