var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47005;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47005","0","עוד על מדע במסורת","13/12/16 11:40","יג כסלו","תשע&quot;ז","11:40","אליעזר מ ש","א]בעל ה&quot;מאור&quot; רבי זרחיה הלוי ז&quot;ל- מהראשונים,  במסכת ראש השנה דף כ. כתב ש-&quot;סוד העבור יסודתו בהררי קדש&quot;. ומכללו, גם הידע שהארץ כדורית ומרחפת בחללו של עולם, ושבלילה השמש מאירה את הצד השני של הארץ, ושמאור השמש סובב תמיד מסביב לכדור הארץ שבחלק יום ובחלק השני לילה . וכך גם מובא בכוזרי ובראשונים . ומכאן, שלפי המסורת, הידע המדעי הבסיסי הזה היה ידוע לכל הנביאים ולכל החכמים . [ולכן כל המפרש בחז&quot;ל אחרת - אינו אלא טועה ] <br />ב]המחלוקת השניה בין חכמי ישראל לבין חכמי אומות העולם,[כאן בפסחים] שעליה אמר רבי ש&quot;נראין דבריהם (של חכמי האומות) מדברינו&quot;. (מכאן שבמחלוקת זו למסקנה הודו חכמי ישראל לחכמי אומות העולם). אינה מדברת בהילוך גוף השמש עצמו בלילה שזה היה ודאי לכולם שהיא מאירה את הצד השני של כדור הארץ . אלא הכוונה במילים &quot; חמה מהלכת&quot;- שם- לכוחה של החמה . וכמו במאמר הסמוך לו : &quot;בארבעה שבילין החמה מהלכת&quot; וכו' שברור שהכוונה לכוחה של החמה ולא לגוף השמש עצמו. והנושא שעלה כאן לדיון מדעי הוא האם בשעה שאצלנו לילה והשמש מאירה את כדור הארץ מצידו השני מתפשטת חמימות מכוחה גם אל החלק המואפל של כדור הארץ שבו הלילה .על ידי זרמי רוחות באטמוספירה או על ידי זרמים בים .(וכמדומני שנושא זה עצמו מופיע לדיון בספר המפורסם:&quot;אלמגסט&quot; שחיבר התוכן והגאוגרף - תלמי ׁׁׁׁׁפטולמאוס שחי בזמן רבי עקיבא ותלמידיו ושאין ספק שחז&quot;ל עיינו בספרו כמו בספרי חכמי יון האחרים ויש פירוש הרב ה&quot;יש&quot;ר מקנדיא&quot;- ז&quot;ל שכשכתוב כאן בגמרא: &quot;חכמי אומות העולם&quot; מתייחסים בפרט לאותו תלמי ולספרו שהתפרסם אז וכו'.] [הרב יש&quot;ר מקנדיאה- רבי יוסף שלמה רופא -(דלמדיגו)זכרו לברכה לחיי העולם הבא-שהיה רב ומקובל וגם רופא וגם מדען וגם היה מתלמידיו של גלילאו גליליי המפורסם באיטליה] והמושג: &quot;חמה מהלכת מתחת לרקיע&quot; האמור כאן, הכוונה, שכוחה של החמה כלומר: חומה, מהלך ומתפשט מהחלק המואר של כדור הארץ אל החלק המואפל הנמצא בלילה על ידי  זרמי אויר חמים שהולכים מתחת לרקיע הראשון המקיף סביב לכדור הארץ ונקרא :&quot;גלגל&quot; במקרא . ובלשון החכמים:&quot;וילון &quot;על שם שקולט וממסך ומפזר את חום השמש ואורה. ונקרא בלשון המקרא גם: &quot;אוהל&quot; ,כדכתיב [ישעיהו] &quot;הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת &quot;.ו&quot;כדוק&quot; על שם שזו כשכבה דקה רקועה מסביב סביב לכדור הארץ, וכן על שם שזה חומר דק -חלקיקי חומר דק מן הדק שעל כן נקרא גם :&quot;שחקים&quot;. וחומר שקוף. והכוונה בפשיטות מתחת לשכבות העליונות של האטמוספירה . כוחה של החמה ,כלומר -חומה, מהלך שם על ידי זרמי אויר ארוכים שהם הרוחות המנשבות בעולם המוזכרים במסכת בבא בתרא בפרק :&quot;לא יחפור&quot;. .ועל ידי כך יש גם בלילה - כשאצלינו לילה - השפעת חמימות של החמה אלינו . ועוד יש גירסא :&quot;מתחת לקרקע&quot; ,שכוחה של החמה מתפשט גם אל שכבות מסוימות שמתחת לקרקע לחמם שם . [ ונראה להלן מעוד מקורות בחז&quot;ל שהכוונה בחלק מהמקומות, ובעונת החורף .] וגם זה בימות הגשמים על ידי השפעת חמימות על ידי זרמים בים שבשעה שאצלנו לילה ארוך, יש יום ארוך בחצי השני של כדור הארץ ובעיקר בחלקו הדרומי ששם החמה מאירה ומחממת במלוא עוזה במשך שעות ארוכות מרחבי ים האוקיינוס (האוקיינוס השקט והודי) ומתפשט כנראה זרמים חמים בים עד לחלק המואפל של כדור הארץ ולארצות הסמוכות לים - בבל וארץ ישראל - גם כך נראה לפרש כאן. והיינו דאיתא במדרש רבה בפלוגתא דרבי יהודה ברבי אלעי ורבנן, דאמר רבי יוחנן שנראים דברי רבי יהודה בימות החמה ונראין דברי חכמים בימות הגשמים. כך פשוט לפרש שם . ובבבא בתרא בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע גם יש לפרש דבכוחה של חמה איירי, ושם נכנס עוד אלמנט בקשר למבנה הרקיע = האטמוספירה באיזור חוג הקוטב הצפוני .","610","","2697","True","True","False","","899","147.236.34.10","0","0","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47006","47005","יש לך גמרא אחרת משל כולם?","13/12/16 13:54","יג כסלו","תשע&quot;ז","13:54","Almuaddib","כתבת כאן במפורש:<br />&quot;מכללו, גם הידע שהארץ כדורית ומרחפת בחללו של עולם, ושבלילה השמש מאירה את הצד השני של הארץ, ושמאור השמש סובב תמיד מסביב לכדור הארץ שבחלק יום ובחלק השני לילה . וכך גם מובא בכוזרי ובראשונים . ומכאן, שלפי המסורת, הידע המדעי הבסיסי הזה היה ידוע לכל הנביאים ולכל החכמים . [ולכן כל המפרש בחז&quot;ל אחרת - אינו אלא טועה ] &quot;<br /><br />אבל, כולנו למדנו בבית הספר את בבא בתרא, ומצאנו שם את הבריתא הבאה:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>תניא ר&quot;א אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה<br />ורוח צפונית אינה מסובבת <br />וכיון שהגיעה <u>חמה </u>אצל קרן מערבית צפונית - נכפפת <u>ועולה למעלה</u> מן הרקיע.<br />ורבי יהושע אומר: עולם לקובה הוא דומה <br />ורוח צפונית מסובבת <br />וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - מקפת וחוזרת אחורי כיפה... </b></span><br /><br />הואיל ושני תנאים אלו הם חולקים, הרי שלא כל החכמים ידעו אותו הדבר - אחרת איך היו חולקים?<br /><br />והואיל ורבי אליעזר קובע כי החמה, בלילה, נמצאת מעל הרקיע, דומני שתצטרך להתפתל הרבה כדי להסביר איך היא נמצאת בחצי הכדור השני - אותו כדור שכלל לא מוזכר כאן.","107","","2697","True","True","False","","229","82.81.160.69","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47011","47005","יישר כוח על דבריך, אך כמה הערות מהותיות:","13/12/16 16:20","יג כסלו","תשע&quot;ז","16:20","אביגדור","אנסה בקיצור דבר דבור על אופניו על דבריך. ע&quot;מ להקל אצטט את עיקר דבריך בכתב מוטה:<br /><i>א. כתבת &quot;בעל המאור כתב ש-&quot;סוד העבור יסודתו בהררי קדש&quot;. ומכללו, גם הידע שהארץ כדורית ומרחפת וכו'&quot;</i><br />זה שסוד העיבור יסודתו בהררי קודש, <b>לא מוכיח כמובן שכל חכמת האסטרונומיה היתה ידועה לחזל בכל הדורות</b>. אפשר לחשב את המולד הממוצע גם בלי להבין בכלל מה צורתה של הארץ. ואכן היו מחכמי ישראל שכתבו במפורש שהארץ שטוחה, ורבים רבים כתבו שהיא עומדת, וזה לא סותר את זה שהם היו בקיאים בחישוב המולד.<br /><br /><i>ב. על הידע המדעי הנל כתבת &quot;וכך גם מובא בכוזרי ובראשונים&quot;</i><br />בוודאי שאין לכלול את כל הראשונים בחדא מחתא. הרמב&quot;ם היה בקיא בכל כתבי היוונים ולכן האסטרונומיה שהוא מביא היא ממש שיטת אריסטו ותלמי. <b>אך ר&quot;ת למשל (בשטמק כתובות יג) כותב במפורש שהשמש עוברת בחלונות הרקיע כפשוטו, הרוקח הסביר שבין עלוה&quot;ש להנץ החמה נמצאת בתוך החלון, וכו'</b>.<br /><br /><i>ג. כתבת שהגמרא מדברת על העברת החום של השמש מהצד המואר לצד האפל &quot;על ידי זרמי רוחות באטמוספירה או על ידי זרמים בים&quot;</i><br />היקף כדוה&quot;א כ-40000 ק&quot;מ. חישוב פשוט יראה שכדי שזרמי רוחות יעבירו את החום מצד לצד באופן משמעותי, יש צורך ברוחות של למעלה מ-1000 קמ&quot;ש, וזה עוד בתנאי שהן זורמות לאותו כיוון בקביעות, <b>דבר שלא עולה על הדעת</b>.<br /><br /><i>ד. כתבת על תלמי &quot;ושאין ספק שחז&quot;ל עיינו בספרו כמו בספרי חכמי יון האחרים&quot;:</i><br /><b>חז&quot;ל והרבה מהראשונים לא ראו את ספר האלמגסט של תלמי, כמו עוד דברי חכמי יוון. יש לכך ראיות רבות</b>. עיקר שיטות היוונים נודעו ליהודים בתקופת הראשונים, בעיקר בארצות ערב, שבהם למדו בתקופה זו בספרים אלו. לשיטת תלמי באסטרונומיה, שהיא כאמור שיטתו של הרמב&quot;ם, אין זכר בחז&quot;ל: לא מוזכר בשום מקום בחז&quot;ל שכל כוכב לכת נמצא בגלגל נפרד, שזהו היסוד של האסטרונומיה היוונית. הרקיעים שהוזכרו בחזל מתאימים לרקיעים של השיטה הבבלית, ולא לגלגלים היווניים, והראיה - הגמרא חגיגה יב: אומרת שכל הכוכבים נמצאים ברקיע אחד.<br />למשל, באותה סוגיא בפסחים צד. דנים על גודלה של הארץ, אילו לחזל היו את כתבי היוונים הם היו יודעים את גודלה די במדויק, ואת ההוכחה המדעית לכך. <br />ולגבי הראשונים - יש ראשונים שתמהו כביכול כיצד אנו יודעים את המולד הממוצע בכזה דיוק - כט יב תשצג, וכתבו שזו ההוכחה שהוא במסורת מסיני או רוה&quot;ק (אין שום מקור מפורש בגמרא או בחזל שזה מסיני). אילו היו רואים את ספרו של תלמי היו רואים כיצד היוונים הגיעו למספר זה בדיוק, ע&quot;י חישוב די פשוט.<br /><br />ה. <b>הרמב&quot;ם כותב על דברי האמוראים והתנאים באסטרונומיה (מורה נבוכים ח&quot;ג יד): &quot;ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה (אסטרונומיה) עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים</b>, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות&quot;. ועוד כתב (שם ח&quot;ב ח): &quot;כי הדברים העיוניים לא דיבר בהם כל מי שדבר אלא כפי שהביאו אליו העיון, ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו&quot;.<br /><br />ו. לצורך העניין אני מצרף איור של היקום ע&quot;פ השומרים והבבלים (מקור האיור במאמר SUMERIAN ASTRONOMY). נ<b>יתן לראות שאיור זה מתאים להרבה גמרות כפשוטן</b>: חגיגה טו. וב&quot;ב עד. על הרקיע הנוגע כמעט במימי אוקיינוס, שטחיות הארץ המוכחת בפסחים צד:, הרקיעים האטומים (או חלקם), שלחלק מהדעות (בפרט הירושלמי) החמה בלילה מאחוריהם.<br />חשוב להדגיש: <b>בחלק מהמקורות הבבלים ישנם שבעה רקיעים</b>, ובחלקם יש עוד רקיע שמיני כללי יותר (להבדיל כמפורש בגמרא חגיגה יג. שלאחר פירוט שבעת הרקיעים כותבת &quot;עוד רקיע אחד יש&quot;. הגמרא שם מקשרת זאת לדברים רוחניים, וזהו נושא בפני עצמו - היחס בין המציאות הגשמית כפי שהיתה ידועה להם, למציאות רוחנית)","571","jpg","2697","True","True","False","","473","31.44.129.44","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב","0-jpg"),new Message("47009","47006","נחלקו בכחה של חמה","13/12/16 15:50","יג כסלו","תשע&quot;ז","15:50","אליעזר מ ש","נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע בבא בתרא כ&quot;ה בכחה של חמה ולא בגוף השמש עצמו וכך משמעות הלשון: &quot;נכפפת&quot; על דבר שמשנה את צורתו. דאי ס&quot;ל שכאילו יש שם פתח וגוף השמש עובר כאילו למעלה הוי ליה למכתב :&quot;פונה ועולה&quot;. והמשל שהעולם דומה לאכסדרה על כדור הארץ והרקיע הראשון המסובבו דהיינו שכבות האטמוספירה. והמשל מאכסדרה שאינה מסוככת [ או אינה מסובבת] ברוח צפון היינו שהאיזור הצפוני של כדור הארץ תוהו ובוהו ומים ואינה מסוככת כמובא שם בפ' רבינו גרשם. והיה ידוע שחוג  הקוטב הצפוני מואר בימות החמה בראיות ידועות ומובא גם בזוהר אלא שהקור שם בגלל קלישות ברקיע מלקלוט החום ועל כן :[איוב] &quot;ממזרים קרה&quot; -נושבת משם רוח צפונית קרה זרמי אויר קרים באטמוספירה . מה שאין כן לדעת רבי יהושע סובבת והולכת כח החמה את הכפה כלומר איזור חוג הקוטב הצפוני וכח חומה מגיע מדרך שם אלינו בשעהשאצלינו לילה ושם יום .ולכן יכול להיות שינשוב לפעמים מכיוון רוח צפון רוח חמימה מעט . וכל הענין הזה קשור לנושא האם בשעה שאצלינו לילה ובצד השני של כדור הארץ יום ישנה השפעה מסוימת של חמימות מן האיזור המואר לאיזור הנתון בחשיכה ובזה דברו בעוד מאמרי חכמים.","610","","2697","True","True","False","","174","147.236.34.10","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97845","47006","תשובה: באור המאמר עולם לאכסדרה דומה","04/02/22 13:49","ג אדר א","תשפ&quot;ב","13:49","אליעזר מ ש","1] תניא רבי אליעזר אומר: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסוככת  -פירוש- משל ונמשל. משל ל'אכסדרה' גג על  עמודים  בצורת האות כ' [עם גופן מעובה] ובאמצע החצר, לכוון אחד הצדדים,  שטח פתוח שלא מסוכך. והנמשל, פני חצי כדור הארץ, שאנו ,ירושלים וארץ  ישראל באמצעו, שראוי לישוב באמצע ובדרום וממזרח  ובמערב, ונמשל לחלק המסוכך שבחצר, ל'אכסדרה'. וכל אזור הקוטב הצפוני קר מאד ולא ראוי לישוב, ונמשל לחלק הפתוח שבחצר שלא מסוכך.<br />2] וכשחמה מגעת לקרן מערבית צפונית - שקיעת החמה בימות הקיץ. שכידוע יש שינויים מחזוריים שנתיים במקומות  הנצפים של שקיעת החמה וזריחתה ומסלולה היומי. ובימות הקיץ, זורחת בצפון מזרח ושוקעת  בצפון מערב ומסלולה נראה יותר  גבוה ויותר ארוך בשמים. וזה בגלל שאז החלק הצפוני של כדור הארץ נטוי לכיוון המישור שבינו לשמש. ואז כל אזור הקוטב הצפוני מואר כל הזמן. והכוונה, שגם אז החמימות לא נקלטת הרבה באזור הקוטב הצפוני, והוא נשאר קר מאד. ועל כן גם בקיץ הרוח הצפונית - זרם האויר וההשפעה ארוכת הטווח מהכיוון ההוא אלינו, נשארת קרה. שבזה עוסקת שם הסוגיא,  ברוחות  המנשבות אלינו מכיוונים שונים. רוח צפונית -קרה ויבשה, ורוח  מערבית -לחה וקרה, ורוח מזרחית - חמה ולחה, ורוח דרומית -חמה ויבשה. [וראה בפירוש ה'חזקוני' על התורה בראשית פרק א' פסוק  ב' על ''ורוח אלהים מרחפת על פני המים] <br />3] חמה נכפפת ועולה למעלה מן  הרקיע . 'חמה נכפפת' - חום  ואור החמה סובב סביב כדור  הארץ,  בתחום  שכבות ה'רקיע הראשון' ה'אהל' ה'וילון' =  שכבות האויר = ה'אטמוספירה, לא למעלה מזה. ולכן, המעבר בין היום שבו  האור והחמימות  כאן בצד הזה של כדוה''א, ללילה, שבו הם בצד השני  מכונה בלשון: ''חמה נכפפת''. אורה וחומה עובר לצד השני, ובגלל קימור עיגוליות פני  כדור הארץ,  זה מכונה  בלשון: ''נכפפת''. ו'עולה למעלה מן הרקיע'  - קרינת השמש כעת נשארת ונמצאת במרחבי השמים, למעלה ורחוק מעל תחומי ה'רקיע הראשון'. שכשאנו מביטים למעלה לשמים  בלילה ורואים חושך, קרינת השמש נמצאת שם, רק שיש כאילו מסך  חשוך שמכסה אותה. והראיה שהיא נמצאת  שם, שהירח וכוכבי הלכת  מקבלים אותה ומוציאים אותה לפועל כאור הנראה לנו. והכוונה, שחומה  של החמה  עובר לפני הצד השני  של כדור הארץ ולא נקלט  הרבה באזור הקוטב הצפוני [ שהוא בשיפולי פני חצי כדוה''א שאנו  במרכזו] גם  בימי הקיץ כשהוא נשאר מואר.","610","","818","True","True","False","","70","199.203.37.197","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47012","47009","&quot;...נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע&quot;","13/12/16 16:23","יג כסלו","תשע&quot;ז","16:23","Almuaddib","עד מתי אתה מעקם את דברי התנאים?<br /><br />כתוב שהיא <span class='bordeaux'><b>עולה למעלה מן הרקיע</b></span>, ואתה מסביר שאין היא עולה, אלא מה עושה? ממשיכה להקיף את כדור הארץ לחלקו השני?<br /><br />זה לא מה שכתוב. כתוב <b>עולה</b>.<br /><br /><br />ומהיכן אתה שואב שחכמים כתבו שיש איזור אחד מואר ואיזור אחר חשוך? בגמרא, ליתא כגון האי.","107","","2697","True","True","False","","153","209.88.198.77","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47027","47011","בענין חישובי מהירות הרוח, ואור השמש","13/12/16 22:00","יג כסלו","תשע&quot;ז","22:00","דוד כוכב","ע&quot;ע לקראת סוף <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32592'>קישור זה</a>.","125","","2697","True","True","False","","120","213.151.58.84","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47048","47011","ב&quot;ה","14/12/16 13:43","יד כסלו","תשע&quot;ז","13:43","אליעזר מ ש","מנין לך שחז&quot;ל לא ראו את האלמגסט של תלמי כמו עוד ספרי חכמי יון, והלא ברמב&quot;ם כתב שמתחילת ימי הבית השני חז&quot;ל למדו גם בספרי חכמי יון [ובדרך כלל] קבלו את דבריהם כי נראו להם מסתברים . גם תלמי חי בזמן רבי עקיבא ותלמידיו, והרב יש&quot;ר מקנדיא [שהיה כידוע גם איש מדע ומתלמידיו של גלילאו גליליי] מציין ששני המאמרים [או לפחות אחד מהם, אינני זוכר עתה .אם כי לפי פירושי, גם עניין המאמר השני מופיע כנראה בספרו של תלמי] שמתייחסים לחכמי ישראל וחכמי אומות העולם, מתייחסים לעניינים שמובאים בספרו . ובכלל, הרי ידוע שחברי הסנהדרין הגדולה היו אמורים להיות גם בקיאים בחכמות .","610","","2696","True","True","False","","203","147.236.34.10","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47041","47012","כחה של חמה","14/12/16 12:48","יד כסלו","תשע&quot;ז","12:48","אליעזר מ ש","ב&quot;ה  כחה של חמה עולה מעל לרקיע הראשון שמקיף סביב את כדור הארץ ודבוק לו והיינו שכבות האטמוספירה וכמדומה שכך מפרש גם הרמ&quot;א. ולענין הידע שכאשר אצלנו לילה השמש מאירה את הצד השני של כדור הארץ, כבר המהר&quot;ל כתב שזה היה ידוע לכולם הן לחכמי ישראל והן לחכמי אומות העולם ולא נחלקו שבמציאות הגשמית כפשוטו זה כך. וכתב עוד המהר&quot;ל שמי שמפרש אחרת לא מבין בחכמות , כי בהיסטוריה של המדעים ידוע שעניין זה הוכח כבר בימי חכמינו בראיות ומובא גם בספר של תלמי פטולימאוס שחי בזמן רבי עקיבא ותלמידיו ושחז&quot;ל למדו אותו גם ועוד ספרי החוכמות של חכמי יון ,ובדרך כלל קבלו דבריהם כי נראו להם מסתברים כמו שכתב הרמב&quot;ם .  ויש גם כמה ציונים בתלמוד לעניינים מספרו כמו שהסביר הרב יש&quot;ר מקנדיא ז&quot;ל .-כלומר גם היה ידוע זה לחכמינו במסורת סוד העבור וגם על פי חכמת הטבע הידועה כבר אז. ופעמים בלשון חז&quot;ל כשדברו על הילוך החמה דברו על כחה- חמומה או הארתה, ולא על גוף השמש עצמו, כמו שרואים ברור מהמאמר:[פסחים צ&quot;ד] בארבעה שבילין החמה מהלכת וכו'.  וכאן בבא בתרא המאמר: שרבי אליעזר אומר   ובשעה שחמה מגיעה לקרן צפונית מערבית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע - כלומר שרואים את שקיעת החמה בקיץ בקרן צפונית מערבית אז כח חומה נכפף ועולה למעלה משכבות האטמוספירה מלהשפיע חום מהחלק המואר לחלק החשוך , כי אף על פי שהיא מאירה אז את כל איזור הקוטב הצפוני - וגם זה היה ידוע בראיות ומוזכר במפורש  בפירוש הרלב&quot;ג לספר איוב, ובספר הזוהר ויקרא דף י' - מכל מקום בגלל קלישות שיש שם בחלקיקי באויר שמפוזרים ונפרדים יותר זה מזה, והיינו מה שכתוב:[איוב]  &quot;וממזרים קרה&quot;-&quot;מזרים&quot;מלשון:,[משלי]&quot;מזרה רשעים מלך חכם&quot; וכן:[ירמיהו] &quot;מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרועה עדרו&quot;.  -מזרה- לשון מפזר. שבגלל הקלישות בחלקיקי האויר באיזור חוג הקוטב הצפוני סובר רבי אליעזר שזו הסיבה [או אחת הסיבות]  שתמיד שם קר גם בימות הקיץ. כי האויר קולט את אור השמש וחומה ומפזר אותם ושומר חום וזה ידוע . וגם בגלל זה אין זרמי אויר ארוכים החולפים שם ומביאים אויר חם מהצד המואר של הכדור ארץ לצד השרוי במאפל.ולכן הרוח הצפונית הנושבת משם עד אלינו היא רוח קרה . ובענין זה הסוגיא שם, ברוחות המנשבות בעולם וממזגות את האקלים כמובא בפ' החזקוני לתורה, שרוח צפונית קרה ודרומית חמה ומזרחית יבשה ומערבית לחה וכו' וכך יש מיזוג באקלים כאן ובכלל ברוחב האקלימים השונים.","610","","2696","True","True","False","","181","147.236.34.10","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47028","47027","שם זה מובן,","13/12/16 22:04","יג כסלו","תשע&quot;ז","22:04","אביגדור","אבל אני מניח שכו&quot;ע מודו שזה ממש לא שייך לסוגיא פסחים צד: שמדברת על מקום החמה בלילה, מבחינה מציאותית (ולא משל להפצת תורה וכו')<br />והכותב לעיל הוציא זאת מהפשט והסביר שמדובר בחום של השמש שעובר ע&quot;י זרמי רוח או מים מצידו האחד של כדוה&quot;א לצידו האחר,<br />ועל זה כתבתי שזה לא שייך מבחינה מציאותית (חוץ מזה שזה לא נכנס בגמרא שם ולא מצאתי שום מפרש ראשון או אחרון שמסביר כך)","571","","2697","True","True","False","","139","31.44.138.110","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47044","47041","התואיל להבהיר? מה פירוש שכוחה של חמה","14/12/16 13:00","יד כסלו","תשע&quot;ז","13:00","Almuaddib","נכפף ועולה אל מעל הרקיע בלילה?","107","","2696","True","True","False","","160","82.81.160.69","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47047","47044","הבהרה","14/12/16 13:33","יד כסלו","תשע&quot;ז","13:33","אליעזר מ ש","קרני השמש עוטפות את כל המרחב שמסביבינו הם נקלטות באטמוספירה. ואילו בצד החשוך של כדור הארץ לאחר ששקעה השמש בקיץ ומאירה בצד השני ,בשקיעה, חום השמש עולה למעלה ולא נקלט יותר באטמוספירה  בצד החשוך .","610","","2696","True","True","False","","158","147.236.34.10","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47059","47048","אני עונה לך שוב ושוב","14/12/16 15:51","יד כסלו","תשע&quot;ז","15:51","אביגדור","הרמב&quot;ם כותב בדיוק להיפך, <br />ואני חוזר ומצטט את דבריו - מו&quot;נ ח&quot;ג פרק יד:<br />&quot;ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו (חזל) מענייני התכונה (אסטרונומיה) עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן (של חזל) היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות&quot;. <br />במילים פשוטות - חכמי ישראל אמרו מה שאמרו על סמך חכמי זמנם וסברתם, ויש בהם דברים שאינם מתאימים למציאות (ע&quot;פ דורו של הרמב&quot;ם - כלומר חכמי יוון). אילו חזל היו מסתמכים על האלמגסט, אז מה התכוון הרמבם שדבריהם לא מתאימים למצב כפי שהוא ע&quot;פ ידיעותיו?<br /><br />וכבר כתבתי לך שגם גלינוס, בן דורו של תלמי בערך, היה גדול רופאי יוון בזמנו, וכל דברי הגמרא בענייני רפואה לא מתאימים כלל לשיטתו. בגמרא לא מוזכרות כלל ארבעת הליחות שהיא בסיס הרפואה היוונית.<br /><br />כמו כן בגמרא לא מוזכרים כלל המושגים ארבעת היסודות (עפר מים אש אוויר) וחומר וצורה, שהם מיסודות המדע והפילוסופיה היווניים.<br /><br />וכן כתבתי לך, שכל הדיון בסוגיא בפסחים שאתה דן עליה באריכות, היה נמנע אילו חזל היו מביאים את חישובם של היוונים לגודלו של כדור הארץ.<br />ואני חוזר ומסביר, חכמת יוון לא היתה נפוצה אז לכל, וגם אצל היוונים לא כולם ידעו מה אמרו חכמיהם. הספר של תלמי, אלמגסט, שהוא ספר האסטרונומיה היוונית הנפוץ ביותר, היה נפוץ בעיקר אצל הערבים - ומכאן שמו הערבי, כמו השם בטלמיוס שמקורו ערבי, ורק בהמשך ימי הביניים תורגם בהדרגה לאירופאים.<br />(כתוספת יש להוסיף, שיש שכתבו (עקידת יצחק (שמות שער לז סוף ד&quot;ה שמעו דף מו.) ויפה תואר (על בראשית רבה ב-ו ד&quot;ה ולא) שחז&quot;ל בכוונה לא עסקו לעומק בפרטי המדע שאין להם השלכה הלכתית (יש השלכה הלכתית לאורך המולד למשל, זריחה ושקיעה וכו'. לא לצורת הארץ ולראיות לזה, שבזמנם לא היו ידועות לציבור הרחב).)","571","","2696","True","True","False","","400","37.60.44.144","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("47428","47059","המדע התקדם אבל ידעו נכון בכלל","03/01/17 15:16","ה טבת","תשע&quot;ז","15:16","אליעזר מ ש","כדוריות הארץ ועוד , גם לפי מסורת סוד העבור. כמו כן ידעו תלמי פטולימאוס , אבל המדע התקדם מזמנו עד זמן הרמב&quot;ם ששפרו המדידה בזוית למינימום מרחק .דברתי על ענייני תכונה לא על ענייני רפואה. (גם כפי שכבר כתבתי לך איננו יכולים לדעת אפילו בשלימות כל שיטת גלינוס )","610","","2676","True","True","False","","189","147.236.34.10","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("49010","47428","חז&quot;ל ידעו יון ובחלק הסכימו ובחלק חלקו","24/02/17 12:17","כח שבט","תשע&quot;ז","12:17","אליעזר מ ש","חז&quot;ל ידעו חכמת האסטרונומיה של חכמי יון ובחלק הסכימו איתם ובחלק חלקו עליהם וידעו יותר טוב מהם . כך אפשר להוכיח מהשוואות בין מאמרי חז&quot;ל ופרטיהם בעניין , ושתי המחלוקות בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם, הם רק דוגמא בעניין . כך גם הסבירו חכמים גדולים .<br />והדיון במס' פסחים, במאמר: אמר רבא שית אלפי פרסא וכו' הוא כדרך התלמוד בהוא אמינא ומסקנה . והמסקנה, שאין לתפוס דברי רבא כפשוטו, ולא ללמוד ממנו להלכה למעשה בסוגית בין השמשות, אלא תתפוס דבריו כדברי אגדה.<br />ובהוא אמינא סברו שהיקף חצי הכדור הארץ כ6 אלפי פרסא  ועובי האטמוספירא שהיא הרקיע הראשון שמקיף את כדור הארץ ומחזיר האור השמש הוא כאלף פרסא בקירוב , ולכן זמן בין השמשות שהוא ספק יום וכו' יהיה כשישית מהזמן שמהזריחה לשקיעה , [ומסקנת הגמרא שלא תבין כך את רבא, או שאם הוא סבר כך בהוא אמינא למסקנה חזר בו ]ולמסקנה, זמן בין השמשות שהוא ספק יום, הוא כזמן הילוך 2 שליש מיל או שלשת רבעי מיל , וביחס לאורך היום מהזריחה לשקיעה זה מתאים ליחס בין היקף וקוטר כדור הארץ לעובי שכבות הרקיע הראשון כלומר שכבות האטמוספירה ההמקבלות ומחזירות ומפזרות את אור השמש.","610","","2624","True","True","False","","248","147.236.34.10","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97850","49010","מאיפה היה להם","04/02/22 15:08","ג אדר א","תשפ&quot;ב","15:08","אור חדש","הוו&quot;א ככ מוזרה אם מאות שנים קודם כולם ידעו האמת על בוריה?<br /><br />מה הקשר בין היקף וקוטר כדוהא לשכבת האטמוספירה ובינם לאורך בין השמשות?!?","458","","818","True","True","False","","73","188.64.206.32","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97895","97850","תשובות","10/02/22 19:29","ט אדר א","תשפ&quot;ב","19:29","אליעזר מ ש","1] זה לא שהיה לחכמינו הוא אמינא כ''כ מוזרה, אלא, זה הובא כדוגמא למאמר שהכוונה האמיתית בו היא לא כפשטו. כך המסקנה לפרש ברבא, שכוונתו ע''ד הרמז.  ויכול להיות מהלומדים שיבינו בו כפשטו - דברים לא נכונים על היקום הפיזי. ואת זה דוחה הגמרא. והכוונה שבהבאת ארבעת הכללים: 1] כל הישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד 2] עגלה בצפון ועקרב בדרום 3] וכל הישוב כולו לא הוה אלא בין עגלה לעקרב 4] וכל הישוב כולו לא הוה אלא שעה ביום. שהם דברים שהיו ידועים בספרי החוכמות בימיהם, לציין להם, ולומר, שמזה תלמד על הבסיס למבנה הפיזי של היקום. ושלא תטעה מדברי רבא להבין אחרת. וכן שכל חכם שמדבריו נראה אחרת, תפרש בדבריו שהכוונה שלא כפשטו אלא על דרך הרמז. זוהי כלל כוונת סוגית הגמרא שם. והכללים, חלקם לא פורשו, וחלקם, נאמרו בהם רק כמה מילים של התחלת הפירוש. כי כולם היו ידועים כבר מימיהם בספרי החוכמות.[ כמעט כולם, מדידת טריגונלציה לכוכבים ולשמש, וגם מדידת פרלקסה לשמש, שמזה נודע קטנותו הרבה של כדור הארץ, אפילו לא כנקודה ביחס למרחק המינימלי לכוכבי השבת. וכן קטנותו המינימלית ביחס למרחק לשמש. ראה בספר: ''אילים'' לרב יש''ר מקנדיא, חלק ד' ''גבורות ה' '' התחלת המאמר הד', שציין למאמר של פטולימיוס שבספריו נכתב זה. ושהיה ידוע לכל המשכילים, ומפורסם מאות שנים לפחות, בזמן עריכת וחתימת התלמוד.  <br />2] יש קשר בין עובי ה'רקיע הראשון' = שכבת האטמוספירה, לתופעת ''בין השמשות''- הדמדומים - ואורכה. כי תופעה זו קשורה לכך שקרינת השמש עוברת מרחק עצום במרחבי השמים ואינה נראית עד שהיא מגיעה ל'רקיע הראשון', והוא מוציאה לפועל כאור וחמימות. האור סובב סביב כדור הארץ בתחומו. ולאחר שהשמש נעלמת מתחת לאופק מערב בשקיעה, שכבות הרקיע הראשון מחזירות את אורה לזמן מה מהצד המואר של כדור הארץ לצד המחשיך והולך. וגם האור מוחזר מהשכבה העליונה של הרקיע הזה כמו מראי . ולכן, אילו היה הרקיע הראשון עבה יותר, זמן הדמדומים היה ארוך יותר. בכבוד רב.","610","","812","True","True","False","","96","199.203.37.197","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97896","97895","אם היית מכבד","10/02/22 19:46","ט אדר א","תשפ&quot;ב","19:46","אור חדש","היית מפסיק להספים<br /><br />אתה ממשיך לטעון שהדמיונות שלך הם כוונת הגמרא?<br />נגד דברי הראשונים והאחרונים כולם? נגד פשט הגמרא? <br />רק כי החלטת שמותר לעוות אותה כדי שלא יצא שהקדמונים טעו בענייני מדע?<br />אולי גם תחליט שהגמרא במוק כח אומרת שמותר לחלל שבת?<br /><br />הקף וקוטר כדוהא ועובי האטמוספירה הפוכים לחלוטין לזמן בחינהשמשות<br />אבל מה לך ולאמת? <br />תפסיק עם הדרך הרעה הזו כבר, הזהרתי אותך לא פעם שרק כפירה תוכל לייצר כך בעולם","458","","812","True","True","False","","78","147.236.157.194","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97898","97896","דברי נכונים ואינם בסתירה לראשונים...","10/02/22 20:04","ט אדר א","תשפ&quot;ב","20:04","אליעזר מ ש","או לאחרונים, שרובם הגדול או למעשה כולם, לא פירשו לגמרי כוונת הסוגיא שם.[וראה עוד בספר ''צבא השמים'' בזה, שגם נראה לו אפשרות לפרש שם כך כוונת הסוגיא] .<br />2] כתבתי דברים נכונים בעניין: ''בין השמשות'', שידועים במדע. ומסבירים למה ''בין השמשות'' יכול להקרא בלשון חכמינו: ''סומכא דרקיעא''.<br />3] באופן כללי, כבר ציינתי מספר פעמים שהגישה הכללית שחכמינו התנאים והאמוראים ידעו נכון באסטרונומיה, ושבכמה דברים ידעו יותר מחכמי יון שבזמנם. כבר כתבה הרמ''א בספרו: ''תורת העולה'' חלק א' פרק ב'. והיא ידועה אצל עוד מפרשים. גם הרב המהר''ל ועוד כתבו כך.  והרב יש''ר מקנדיא, כתב קרוב לזה, ונראה שכך מסקנתו.  וראה ב''אילים'' חלק א' עמוד 87 שכתב שצדקו חכמי ישראל במחלוקתם הכוללת עם חכמי אומות העולם, ושדעתם כהמדע החדש, והדברים ברורים מעוד מקורות.[המחלוקת הראשונה בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם בפסחים צ''ד, שהיא בתפיסה האסטרונומית הכוללת]  וכפי שכבר ציינתי בהודעות ב'אשכולות' אחרים, הרוב של הראשונים והאחרונים כלל לא פירשו מחלוקות חכמי ישראל עם חכמי אומות העולם שם. ומהאברבנאל בפירושו לתורה בראשית עה''פ: 'ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים'' גם עולה הפירוש הברור הזה. וכ''כ וציינו בשסי''ם לעם: ''שוטנשטיין'' ו'מתיבתא' . וכן בספר: ''נעים ונחמד'' לרב דוד גנז פרק כ''ה בשם טיכו ברהה וקפלר, שצדקו חכמינו במחלוקתם שם עם חכמי אומות העולם. וכ''כ עוד מלומדים. דברי הם לאחר בירור נכון בעניין, ומבוסים היטב מדעית.","610","","812","True","True","False","","96","199.203.37.197","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97906","97898","תסביר","11/02/22 07:23","י אדר א","תשפ&quot;ב","07:23","אור חדש","האם אתה שקרן או טיפש<br /><br />כתבת שמשך בינהשמשות תלוי בוקף וקוטר כדוהא בצירוף עובי השמים<br />הוכחתי לך שהקשר הופכי לקוטר והיקף<br />ואציין כאן שאין לזה קשר לעובי האוט' אלא רק לזוית הפניה לשמש<br /><br />במקום להודות בטעותך ובכך שאתה מהביל את הדעות בדברים שכל ילד יודע ביטולם אתה ממשיך לשקר שכל חכמי ישראל סבורים כהבליך<br /><br />בשביל מה?!?","458","","811","True","True","False","","82","147.236.157.194","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב",""),new Message("97964","97906","הודעה לגולשים אסור לשאת ולתת בסגנון כזה","15/02/22 13:24","יד אדר א","תשפ&quot;ב","13:24","אליעזר מ ש","שבו כתב כאן הגולש המכונה: ''אור חדש''. זו עבירה חמורה ביותר. ואני מודיע לגולשים שלא ילמדו מסיגנונו, מגידופיו. וגם אם למישהו נראה שמישהו כתב משהו לא נכון ורוצה לחלוק עליו, לא זה הסגנון - לחרף כך. <br />2] ולגופו של עניין, כתבתי נכון, וגם, הרי אנו רואים, שמשך זמן הדמדומים ארוך יותר ככל שאנו נהיה בקוי רוחב יותר רחוקים מ''קו המשוה'', וזה קשור לזה. בכל אופן, זה רק תוספת הסבר להסבר למה בלשון חכמינו, זמן הדמדומים נקרא גם: 'עובי רקיע'. כי התופעה שלאחר ששקעה השמש, עדיין יש אור שנחלש בהדרגה, קשורה לזה, שהאור מועבר מהצד המואר של כדור הארץ לצד שלנו, דרך שכבות עובי ה'רקיע הראשון' - ה'אהל' - (האטמוספירה). וזה ידוע.  בכל אופן, הסברי לכלל כוונת הסוגיא בפסחים צ''ד [שמתחילה: 'אמר רבא שית אלפי פרסא'] חשוב ביותר, ומיישב כמה דברים. וגם לא עומד בסתירה לדברי הראשונים והאחרונים, חכמינו, שלא הסבירו את כלל כוונת הסוגיא. והיא בדברי הגדה. <br />3] גם מה שהבאתי מהמהר''ל והרמ''א הם דברים חשובים. והכלל, שלכל מאמרי רז''ל בחכמת התכונה יש שבתלמוד הבבלי [שנאמרו כפשטו ולמסקנה] יש הסברים נכונים ומרחיבי דעת על פי התכונה הידועה בימינו.<br />[  4] אם שכבות האויר היו עבות יותר זמן הדמדומים היה ארוך יותר. וזה גם קשור ליחס בין עוביים להיקף כדור הארץ בכיוון ציר סיבובו, ככל שההיקף גדול ביחס לעובי שכבות האויר, זמן הדמדומים יהיה קצר יותר.]","610","","807","True","True","False","","74","199.203.37.197","0","47005","פסחים|צד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);