var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4695;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4695","0","כהיתרו כך איסורו","28/10/10 15:26","כ חשון","תשע&quot;א","15:26","מתפעל","&quot;תניא כוותיה דר' יוחנן ור&quot;ל: כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם. <br />בשלמא יין נסך משום חומרא דעבודה זרה אלא טבל מ&quot;ט?<br />כהיתירו כך איסורו, דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי &quot;.<br /><br />נשאלת השאלה, למה זה נקרא היתרו? הרי כאשר מפרישים חיטה אחת לתרומה, עדיין שם טבל על הכרי מפאת המעשרות, מעשר ראשון ומעשר שני, ושם כבר לא עוזר חיטה אחת אלא צריך עשירית. <br /><br /><br />עוד הערה באותו ענין,<br />התוס' בד&quot;ה טבל, הקשה מגמ' אחרת שם יש סיבה אחרת למה טבל שונה, כי לטבל יש מתירים ואפילו באלף לא בטל.<br />תוס' מתרצים שצריך ב' סיבות למקרים מסוימים בהם יש רק סיבה אחת. <br /><br />אבל דרך אגב מזכיר תוס' עוד כמה איסורים שאוסרים במשהו מפני שיש להם מתירים. <br />כמו מעשר שני, ניתן לפדותו או לעלות לי-ם, וכן הקדש, ניתן לפדות או להישאל וכן שביעית, (לא ברור לי מה כוונת תוס' שיש לשביעית מתירין, הרי שביעית ממילא מותרת באכילה. ואם מדובר לאחר זמן הביעור, איזה היתר יש לו? להפקיר ולזכות מחדש?)<br />אם כך, מדוע הגמרא כאן אומרת חוץ מטבל בלבד? למה לא הזכירה שאר דברים? <br />ואם נאמר שהגמרא כאן מדברת רק על מקרים של כהיתרו ולא על מקרים של יש לו מתירין, אם כן למה הזכירו יין נסך שהוא גם מטעם אחר?","148","","4936","True","True","False","","1155","80.74.119.82","0","0","עבודה זרה|עג ע&quot;ב",""),new Message("4697","4695","שביעית יש לה מתירין","28/10/10 17:52","כ חשון","תשע&quot;א","17:52","משיב מאורות דף היומי","שיאכל את הכל בקדושת שביעית. <br /><br />לגבי טבל, כוונת הגמ' שחטה אחת פוטרת מחיוב התרומה, לא מכל החיובים, וממילא לפני שיעשה זאת אינו בטל במשהו.<br /><br />השאלה החדשה שניתן לשאול היא, מה הדין טבול לשאר מעשרות לאחר שהפריש ת&quot;ג האם מב&quot;מ גם במשהו?","142","","4936","True","True","False","","213","82.166.18.134","0","4695","עבודה זרה|עג ע&quot;ב",""),new Message("4705","4697","טבל לאחר ת&quot;ג. שביעת דשיל&quot;מ","29/10/10 08:22","כא חשון","תשע&quot;א","08:22","דוד מקובר","חידושי הרמב&quot;ן מסכת עבודה זרה דף עג עמוד ב <br />והא דאמרינן חוץ מטבל ויין נסך שבמינן במשהו, ובעינן נמי טבל מאי טעמא, קשיא לן והא טבל דבר שיש לו מתירין הוא וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל, וכדתניא בנדרים (נ&quot;ח א') כל דבר שיש לו מתירין כגון הטבל לא נתנו בו חכמים שיעור. ור&quot;ת ז&quot;ל מתרץ לה כשאין לזה מתירין כגון שאין לו טבל אחר שיפריש עליו ממקום אחר, כי ההיא דאמרינן בפ' הזהב מעשר שני בטל ברוב באיזה מעשר אמרו במעשר שאין בו שוה פרוטה, ואקשינן ונחלליה על מעות הראשונות דלא פרק, ולא הוי דבר שיש לו מתירין, ה&quot;נ בדלית ליה טבל אחר לאו דבר שיש לו מתירין הוא, אלא היינו טעמא משום דכהתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי, ומשום טבל הטבול לתרומה גדולה גזרו על כולן לאסור במשהו, אבל תרומה בטלה בנותן טעם, דכיון שקרא עליה שם לא משתריא בחטה אחת ומפני כך החמירו בטבל יותר מתרומה עצמה. ובמס' נדרים בפ' הנודר מן הירק בעו בתרומה אמאי בטלה הא דבר שיש לו מתירין היא דהא אפשר לאיתשולי עלה, ומתרצי דאע&quot;ג דמצי לאיתשולי עלה כיון דלאו מצוה לאיתשולי כל אימת דלא איתשיל עלה דבר שאין לו מתירין הוא.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת נדרים דף נח עמוד א <br />כל דבר שיש לו מתירין, כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש - לא נתנו בהן חכמים שיעור, וכל דבר שאין לו מתירין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם - נתנו בהם חכמים שיעור; אמרו לו: והלא שביעית אין לה מתירין, ולא נתנו בה חכמים שיעור, דתנן: השביעית אוסרת כל שהוא במינה! אמר להן: אף אני לא אמרתי אלא לביעור, אבל לאכילה - בנותן טעם. <br /><br />רמב&quot;ם הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה ו <br />נמצאת למד שכל איסורין שבתורה, בין איסורי מלקות, בין איסורי כרת, בין איסורי הנייה, שנתערבו במאכל המותר מין בשאינו ד מינו בנותן טעם, מין במינו שאי אפשר לעמוד על הטעם שיעורו בששים או במאה או במאתים, חוץ מיין נסך מפני חומרת עכו&quot;ם, וחוץ מטבל שהרי אפשר לתקנו, ומפני זה אוסרין במינן בכל שהן, ושלא במינן בנותן טעם כשאר כל האיסורין.","181","","4935","True","True","False","","91","77.125.129.177","0","4695","עבודה זרה|עג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);