var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46910;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46910","0","למה מותר ליתומים קרוב לשכר ורחוק מהפסד?","07/12/16 12:38","ז כסלו","תשע&quot;ז","12:38","רועי זאגא","מה ההבדל בין שכירות להלואה?<br />למה מותר לתת מעות יתומים קרוב לשכר ורחוק להפסד?<br />בהלוואה הלווה מבקש מהמלוה לתת לו ולעזור לו<br />התורה דורשת שזה יהיה בצורה של חסד ולא בריבית<br />בשכירות אין <b>נתינה גמורה</b> ועזרה אלא עסקים (בלשון ימינו)<br />וממילא לא מתבקש שהיא תהיה באופן של חסד<br />אפוטרופוס על נכסי יתומים לא רשאי לעשות חסדים עם נכסיהם<br />ממילא אין הוה אמינא שהעיסקא שלו היא מעשה חסד של הלואה<br />ואין דרישה שלא תהיה בה ריבית<br />במיוחד שנותנים אותה לאדם עשיר שודאי שלא צריך את עזרת היתומים","607","","2703","True","True","False","","889","212.76.103.73","0","0","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("46915","46910","יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקייהו","07/12/16 14:42","ז כסלו","תשע&quot;ז","14:42","דוד כוכב","איסור מוחלט ליתומים להלוות בריבית. רק בחומרות דרבנן הקילו ביתומים.","125","","2703","True","True","False","","161","213.151.58.84","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("46930","46910","תוספת קטנה","08/12/16 08:14","ח כסלו","תשע&quot;ז","08:14","רועי זאגא","מה עוד שהיתומים הם מסכנים ונזקקים<br />כך שיותר ברור שלא המקבל את העיסקא הוא הנזקק אלא הם","607","","2702","True","True","False","","62","212.76.103.73","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("46931","46910","אתה בונה דחליל - ואז מתקיף אותו?","08/12/16 08:49","ח כסלו","תשע&quot;ז","08:49","Almuaddib","הנחת הנחה, שהסיבה לכך שיש איסור של ריבית, היא משום שהמתווה נדרש לחסד, מה שאין כן בשכירות.<br />מתוך הנחתך זו, לאחר שהוספת שאין האפוטרופוס רשאי לעשות חסד בנכסי בני חסותו היתומים - הסקת את המסקנה.<br /><br />מסקנה המבוססת על הנחה שלך, שאין מה לעשות - היא שגויה.<br /><br />הסיבה לאיסור ריבית אינה הסיבה שכתבת, כי איסור ריבית תלוי בקיומה של מצוות החסד. איסור ריבית עומד בפני עמו, והוא עומד גם בפניהם של היתומים. גם ליתומים אסור להלות בריבית, משום איסור ריבית, לא משום שהם מצווים לעשות חסד עם הזולת.<br /><br /><br />שים לב, אגב, שאיסור ריבית הוא גם על הלווה, לא רק המלווה. איזה חסד אמור לעשות הלווה?<br /><br /><br />=====<br /><br />מכאן אזהרה לדורשי טעמי המצוות. שמתוך דרישת טעם המצווה - עלולים להגיע לעבירה, שמקילים בה במקום שלא קיים הטעם.","107","","2702","True","True","False","","162","82.80.33.78","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("46923","46915","אין הכי נמי","07/12/16 19:42","ז כסלו","תשע&quot;ז","19:42","רועי זאגא","במחצית שכר שיכולה להחשב כשכירות\\שותפות או כהלואה, <br />(במובן של מי הנזקק, עיין במה שכתבתי על 'סברות המחלוקת כמה שכר צריך לתת בעיסקא'), <br />מועיל היותו של המלוה אפוטרופוס של יתומים להוכיח שזו לא הלוואה, כיון שאין לו זכות לעשות חסד בנכסי יתומים. <br />הדבר מתאים הפלא ופלא לאמירת הגמ' שבוחרים דוקא עשיר בו הדבר ניכר עוד יותר שהוא לא נזקק להלואות.<br />אם זו הלוואה גמורה כבר אין לאן לברוח כולם רואים שזו הלואה ויש בה איסור ריבית<br />(למרות שרב ענן סבר בתחילה שגם בריבית גמורה מותר)","607","","2703","True","True","False","","81","212.76.103.73","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("47013","46931","מתוך העיון והעמל מגיעים אל העומק שבסוגיא","13/12/16 16:41","יג כסלו","תשע&quot;ז","16:41","רועי זאגא","אני מבין שלדעתך ריבית היא חוק בלא טעם, מהמצוות השמעיות.<br />אין כאן דרישת טעמי המצוות שבדרך אגב. מה שאני כותב בנוי על עיון עמוק בסוגיות, ושלב אחרי שלב במהלך הסוגיות בפרק.<br />אם אכתוב זאת עם כל הראיות והקושיות אף אחד לא יקרא, אז אני כותב רק את המסקנה.<br />בוודאי שהטעמים לא באים לחדש דינים אלא להבין את הגמרא עצמה.<br /><br />לגופם של דברים - <br />לא קראת את הדיון. לא התרתי ריבית ליתומים אלא קרוב לשכר ורחוק להפסד. מתוך מחלוקת התנאים בענין השכר הניתן במחצית שכר (סח:) עולה כי בדברים שאינם הלואה גמורה אלא בדרך מקח וממכר, האיסור תלוי בכך שהמקבל נזקק לכסף והנותן הסכים 'להלוות' לו ולתת לו 'עיסקא' (אם תרצה הבהרה איך זה עולה מן המחלוקת אני מוכן לכתוב זאת בנפרד)<br />אצל יתומים ברור שהם לא הנדיבים המלווים אלא הנזקקים שמחפשים מישהו שיטפל בכסף שלהם, ולכן במחצית שכר זה מותר. במיוחד שנותנים זאת לעשיר שלא נזקק להלוואתם.<br /><br />איסור ריבית הוא גם על הלווה, כי גם הוא מצווה לא לקלקל את האחווה שבינו לבין המלוה, ולהפוך את ההלוואה ממעשה של חסד למעשה אינטרסנטי ומשתלם.","607","","2697","True","True","False","","111","212.76.97.74","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("47014","47013","הנחת הנחה - בסס אותה, לפני שאתה בונה","13/12/16 17:05","יג כסלו","תשע&quot;ז","17:05","Almuaddib","עליה תלי-תלים.<br /><br /><br />נ.ב.<br />אל תניח גם, בנוסף, הנחות לגבי דעתי - שאותה כלל לא כתבתי לעיל.","107","","2697","True","True","False","","148","82.81.160.69","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("47030","47014","הטעם לריבית עולה בבירור מהפסוקים","14/12/16 07:57","יד כסלו","תשע&quot;ז","07:57","רועי זאגא","הפסוקים בפרשית ריבית (ויקרא כה) פותחים <br />&quot;וכי ימוך <b>אחיך</b> ומטה ידו עמך והחזקת בו&quot; למה תלווה בעת צרה? כי הוא אחיך!<br />&quot;אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי <b>אחיך </b>עמך&quot;<br />למה אל תקח ממנו ריבית? כי הוא אחיך. נהוג בו מנהג אחים שעוזרים זה לזה בלי לבקש תמורה.<br />שמא תאמר שהדגש הוא על וחי עמך, אם תתן לו בריבית הוא לא יחיה,<br />על כך מלמד הגר תושב שגם בו נאמר 'וחי עמך' ואתה מצווה להלוות לו אבל מותר בריבית. <br />הא למדת שהטעם לריבית הוא מפני שהוא אחיך, ועליך לנהוג בו מנהג אחים.<br />וכן בלווה (דברים כג) &quot;לא תשיך ל<b>אחיך</b>... לנכרי תשיך ול<b>אחיך</b> לא תשיך. כיון שהוא אחיך נהוג בו מנהג אחים ששמחים לעזור זה לזה, ואל תקלקל את האחוה שביניכם על ידי נסיון לשלם לו על כך ולהפוך זאת למעשה אינטרסנטי שלו","607","","2696","True","True","False","","125","95.86.71.23","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("47031","47014","הטעם ביתומים עולה מדף סח:","14/12/16 08:01","יד כסלו","תשע&quot;ז","08:01","רועי זאגא","בדף סח: מופיעה מחלוקת כמה שכר צריך לתת בעיסקא.<br />1)כפועל בטל (ר' מאיר על פי התוספות, וכן מוכח מהשקלא וטריא של הגמרא)<br />2)אפילו לא טבל עמו בציר ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת<br />3)נותן לו שכרו משלם<br />לכאורה הדעה השלישית היא המובנת, כי בשאר השיטות כשהמקבל נוטל פחות שכר, למה הוא מסכים לעבוד על מחצית הפקדון בשכר כזה? כמובן בגלל מחצית המלוה! אם כן זו ריבית.<br /><br />נתחיל בדעה של 'פועל בטל'<br />מצאנו בשלוש מקומות 'שכר כפועל בטל'<br />1)משיב אבידה (ב&quot;מ לא:)<br />2)דיין, עד, מזה (בכורות בט:)<br />3)פועל שבסופו של דבר לא היה לו במה לעבוד וישב בטל (ב&quot;מ עו:)<br /><br />בשני המקרים הראשונים משלמים לו כפועל בטל, כיון שאסור לו ליטול שכר על המצוה שעשה, אלא רק מפצים אותו על כך שהפסיק מעבודתו הקודמת.<br />במקרה השלישי הוא באמת ישב בטל, ולכן משלמים לו כפועל בטל.<br /><br />אצלנו הוא לא יושב בטל, וזה מה שהגמרא אומרת בצריכותא של חנוני ומעות ליקח בהן פירות. 'נפיש טרחיה'.<br />אם כן נשארה האפשרות שהוא כמשיב אבידה ודיין, שלא נוטל שכר על העבודה, אלא על שהסכים להפסיק מעבודתו הקודמת.  והדבר תמוה, למה זה דומה לדיין? האם במחצית שכר יש בעיה לקחת שכר על העבודה?!<br /><br />נתבונן במשיב אבידה ודיין. שם המשיב עושה לך טובה ומשיב את אבידתך, ואתה מפצה אותו על כך שהסכים להפסיק מעבודתו הקודמת.<br />האם כאן המצב דומה? גם כאן הנותן צריך לפצות את המקבל על כך שהפסיק מעבודתו הקודמת? הלא בדרך כלל המצב הפוך! המקבל רוצה מאד את העיסקא, והוא זה שצריך לשלם כדי לקבל אותה!<br /><br />וכאן אנחנו מגיעים לתשובה.<br />ר' מאיר אומר לנותן - 'תפצה את המקבל על כך שהסכים להפסיק מעבודתו הקודמת, ולעבוד אצלך'<br />זה כלל לא דומה להלוואה.<br />בהלוואה הלווה צריך כסף והמלווה עושה לו טובה שהוא מלווה לו. כלשון הפסוקים של ריבית &quot;וכי ימוך אחיך, ומטה ידו עמך, והחזקת בו&quot; (ויקרא כה,לה)<br />כשנותן העיסקא מפצה את המקבל על כך שהסכים לעזוב את עבודתו הקודמת זה הפוך מהלוואה. הנותן היה זקוק לעזרה והמקבל הסכים לעזור לו ולעבוד אצלו - אין כאן ריבית<br /><br />נעזוב כרגע את ר' יהודה ונעבור ליתומים.<br />על פי זה הדבר ברור שביתומים קטנים אין איסור בקרוב לשכר, כיון שהם הזקוקים לעזרה והמקבל (העשיר) עושה להם טובה","607","","2696","True","True","False","","113","95.86.71.23","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א",""),new Message("47035","47030","ויעקב אבינו הלך עם שטריימל, כי ככה כתוב","14/12/16 09:02","יד כסלו","תשע&quot;ז","09:02","Almuaddib","אתה הוא המתעקש לפרש את המלה &quot;אחיך&quot; לכיוון אחד בלבד. זה אינו הכיוון האפשרי היחיד, ובוודאי שלא כך פירשו את המלה הזו בגמרא, כפי שלמדנו.<br /><br />בדרך הלימוד שלך, נוכל להגיע לדברים מגוחכים. הנה, כתוב <span class='bordeaux'><b>וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ</b></span>. לשיטתך נדרוש: למה וניקלה? כי הוא אחיך.<br /><span class='bordeaux'><b>כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי</b></span>, למה ימכר? כי הוא אחיך.<br />וכן הלאה.<br /><br /><br /><br />האמת היא, כי בתורה לא פורש לנו טעם איסור הריבית, ועל כן רבים וטובים ניסו למצוא לו טעם - ומהם רבים אשר לא סברו כמותך<br /><br />לא אפרוט כאן כחנווני, אך הנימוק שהבאת - שלדעתך-שלך הוא-הוא ואין בלתו, הוא <b>שלך</b>.<br /><br />גם הפסוקים שהבאת, הם בחירה שלך את מה להביא (מספר ויקרא) וממה להתעלם (ספר דברים). <br /><br /><br />ראה, למשל, את דברי רבי אפרים מלונשיץ, בעל ה&quot;כלי יקר&quot;, שכך כתב בסיבת איסור הריבית:<br /><br />&quot;&quot;לאחיך לא תשיך&quot; - ואף על פי שהלווה מרוויח בזה, וזיל בתר טעמא, כי עיקר טעם איסור הריבית הוא, לפי שהוא מסיר את מדת הבטחון מן האדם, כי כל בעל משא ומתן עיניו נשואות אל ה', לפי שהוא מסופק אם ירוויח או לא. אבל הנותן בריבית רווח שלו ידוע וקצוב, וסומך על ערבונו שבידו, ומן ה' יסיר לבו.&quot;","107","","2696","True","True","False","","170","209.88.198.77","0","46910","בבא מציעא|ע ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);