var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46882;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46882","0","אין ריבית כאשר אין קשר בין מלוה ללוה","04/12/16 22:40","ד כסלו","תשע&quot;ז","22:40","אבי גרינבלט","&quot;אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה הילך ד' זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה&quot;.<br />האם אין כאן &quot;הערמה&quot; ומה עם האידאל למנוע את ענין הריבית ? מה בכך ש&quot;נותק&quot; הקשר הישיר בין המלווה ללוה , האין כאן פתח לעקוף את האיסור ? בפועל המלווה מקבל תשלום עבור הלוואה שנתן גם אם לא קיבל את התשלום מהלווה אלא מאדם אחר. הוא מרויח עבור הכסף שלו ללא שום סיכון.","539","","2702","True","True","False","","786","95.86.70.13","0","0","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46885","46882","שיקבל, המטרה: לא לעשוק את הלווה","05/12/16 05:28","ה כסלו","תשע&quot;ז","05:28","דוד כוכב","","125","","2701","False","True","False","","132","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46888","46885","המטרה גם לא להרוויח ללא סיכון","05/12/16 09:05","ה כסלו","תשע&quot;ז","09:05","אבי גרינבלט","בכלי-יקר נאמר ביחס לאיסור ריבית (ויקרא כה,לו):<br />&quot;לאחיך לא תשיך&quot; – &quot;ואעפ&quot;י שהלווה מרוויח בזה, וזיל בתר טעמא, כי עיקר טעם איסור הריבית הוא, לפי שהוא מסיר את מדת הביטחון מן האדם, כי כל בכל משא ומתן עיניו נשואות אל ה', לפי שהוא מסופק אם ירוויח או לא. אבל הנותן בריבית רווח שלו ידוע וקצוב, וסומך על ערבונו שבידו, ומן ה' יסיר לבו&quot;.<br />אכן ישנה מטרה לא לעשוק את הלווה אך זו אינה מטרה יחידה בענין הריבית.<br />אכן אין קשר ישיר בין מלווה ללווה אך יש מי שמרוויח כאן וללא שום סיכון.<br />השאלה יותר מהצד האידאי ולא ההלכתי גרידא.<br />ופוסק המחבר ביו&quot;ד קס,יג &quot;מותר לומר לחבירו הילך זוז והלוה עשרה דינרים לפלוני והוא שלא יחזור ויקחנו מהלוה וגם לא יאמר הלוה למלוה פלוני יתן בשבילי ויש אומרים שצריך גם כן שלא יפייסנו הלוה לתת למלוה בשביל שילוהו&quot;:","539","","2701","True","True","False","","129","81.218.132.64","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46890","46888","&quot;מאי שנא ממרא?&quot;","05/12/16 15:51","ה כסלו","תשע&quot;ז","15:51","דוד כוכב","דברי רב חמא: &quot;מאי שנא ממרא?&quot; (דף סט ע&quot;ב) - מה ההבדל בין השכרת מעדר לבין &quot;השכרת&quot; מעות - הם קושיה לסברת הכלי יקר. הרי גם המשכיר שכרו קצוב ואינו דואג. ואין לומר שדואג הוא שמא ישתברו כליו, שכן יותר מכך יש למלוה לדאוג שמא יחמוק הלוה, כדברי רב פפא במסכת פסחים דף קיג ע&quot;א: &quot;כל אשראי - ספק אתי ספק לא אתי&quot;.<br />גם הערתך מדין &quot;לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה&quot; היא קושיה על סברת הכלי יקר.<br />מהפסוקים משמע שטעם איסור ריבית דומה לטעם מצות צדקה, כמובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=35139'>בסוף קישור זה</a>.","125","","2701","True","True","False","","186","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46892","46890","יש מקור אינו עוסק בצדקה","05/12/16 18:34","ה כסלו","תשע&quot;ז","18:34","אבי גרינבלט","לגבי המעדר , יש מקום לגמול עבור השימוש במעדר בוודאי עבור הפחת שבשימוש.<br />בדברים כג התורה אינה מציינת את הצדקה שבענין הריבית<br />&quot;לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ&quot;.","539","","2701","True","True","False","","130","95.86.70.13","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46895","46892","שם לא מרומז שום טעם","05/12/16 19:16","ה כסלו","תשע&quot;ז","19:16","דוד כוכב","ואילו בפסוקים המסבירים את חומרת הריבית מבואר הקשר לצדקה.<br /><br />הרווח הוא הרבה מעל הפחת, ועל ההפרש אין תירוץ.<br />ועוד, שגם בכסף יש &quot;פחת&quot;, שהרי יכל להנות ממנו באותו זמן, ע' במשנה במסכת מכות דף ג ע&quot;א.","125","","2701","True","True","False","","146","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46901","46895","למה כשהלוה נותן לאחר מותר?","06/12/16 18:28","ו כסלו","תשע&quot;ז","18:28","רועי זאגא","אם המטרה היא לא לעשוק את הלווה למה כשהלווה נותן לאחר מותר?<br />לענ&quot;ד הבעיה בריבית היא לקלקל את הקשר של חסד שבין המלוה ללוה.<br />אם הריבית היא לאחר או מאחר הקשר של חסד בין המלוה ללוה נשמר","607","","2700","True","True","False","","34","212.76.103.73","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46903","46901","&quot;מאי טעמא? - שכר אמירה קא שקיל&quot;","06/12/16 21:34","ו כסלו","תשע&quot;ז","21:34","דוד כוכב","אין זה &quot;אגר נטר&quot; - שכר על המתנת המעות (במקום שההלואה תיעשה כחסד), אלא שכר רגיל על מלאכת שיכנוע המלוה. כמו במסכת קידושין דף סג ע&quot;א: &quot;על מנת שאדבר עליך לשלטון&quot;.<br /><br /><br />למה לדבריך אין בעיה לקלקל את קשר החסד שבין המְשדל ללוה, הלא גם המְשדל עוסק בחסד ללוה, כדברי רבי אלעזר במסכת בבא בתרא דף ט ע&quot;א: גדול הַמְּעַשֶׂה יותר מן העושה, שנאמר: (ישעיהו לב, יז) וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;מעשה הצדקה - טורח הַמְּעַשִּׂים את חבריהם מדלא כתיב והיתה הצדקה שלום&quot;.","125","","2700","True","True","False","","175","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46909","46903","[ללא נושא]","07/12/16 12:35","ז כסלו","תשע&quot;ז","12:35","רועי זאגא","אם זה כ&quot;כ פשוט שזה מותר כי זה שכר רגיל על שכנוע, למה היה צריך רב פפא להוסיף את המשפט 'לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה'?<br />ולמה חשבו רבנן שזו ריבית?<br /><br />השאלה שלך היא שאלה כללית, למה רק בהלוואה אסרה תורה לקחת כסף (ולעשוק את הלווה כדבריך), ובמעשי חסד אחרים אין בעיה לדרוש תשלום?<br /><br />אני רוצה לענות מסברא, אין לי ראיות לכך, ואני פתוח לשמוע.<br />לענ&quot;ד ההבדל הוא בין גמילות חסדים בגופו לזה שבממונו.<br />כשאדם נותן כסף לחברו הנזקק יש פה קשר יותר אינטימי של מעין <b>העברת שפע</b> בין נותן למקבל, כמו איש ואשה, שמש וירח, ה' וישראל. זה משעבד במובן מסוים את המקבל 'עבד לווה לאיש מלוה', צריך להשאיר את הקשר הזה טהור. אם את זה הוא מקלקל יש פה קלקול של דבר מהותי שעליו העולם עומד.<br />בגמילות חסדים רגילה יש פחות חיבור בצורה של משפיע ומקבל. לא עבר שום דבר ביניהם.","607","","2699","True","True","False","","64","212.76.103.73","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46913","46909","זהו הרי הסבר הגמרא","07/12/16 14:17","ז כסלו","תשע&quot;ז","14:17","דוד כוכב","לשון הגמרא:<br />&quot;אמר רבא: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה: הילך ארבעה זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה.<br />ואמר רבא: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה: שקיל לך ארבעה זוזי ואמור ליה לפלוני לאוזפן זוזי. מאי טעמא - שכר אמירה קא שקיל&quot;. <br />עוד לפני רב פפא, רבא עצמו שאמר: &quot;לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה&quot;, אמר גם: &quot;שכר אמירה קא שקיל&quot;. ברישא הדגיש רבא שהמלוה רשאי להרויח ריבית, העיקר שזה לא יגיע מהלוה הזקוק להלואה. ובסיפא ביאר שגם אם הלוה מפסיד אין בכך איסור אם זה עבור השידול ולא עבור שכר המתנת מעות.<br /><br />למה רק בהלוואה אסרה תורה לקחת כסף, ובמעשי חסד אחרים אין בעיה לדרוש תשלום?<br />במעשה חסד האדם עובד, ואדם רשאי לקבל משכורת על עבודתו.<br />בהלואה הוא אינו טורח, רק הכסף &quot;עובד&quot;. ורק בהלואה עלול הלוה להכנס בגלל הריבית לחובות חמורים.<br /><br />גמילות חסדים בגופו חשוב יותר מחסד של צדקה והלואה בממונו.<br />&quot;תנו רבנן: בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, צדקה - בממונו, גמילות חסדים - בין בגופו בין בממונו. צדקה - לעניים, גמילות חסדים - בין לעניים בין לעשירים. צדקה - לחיים, גמילות חסדים - בין לחיים בין למתים&quot; (מסכת סוכה דף מט ע&quot;ב; ועוד).","125","","2699","True","True","False","","175","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46924","46913","[ללא נושא]","07/12/16 20:00","ז כסלו","תשע&quot;ז","20:00","רועי זאגא","<b>רב פפא הביא את הנימוק לרישא על הסיפא</b>. רבא לא טרח להגיד אותו שוב כיון שאמר את שתי המימרות יחד והן שתיהן עוסקות באותה סברא.<br />שכר אמירה קשקיל הוא הצד השני של המטבע של ריבית ממלוה ללוה, אין זו הלואה אלא חסד אחר<br /><br />כדי להשיג את הכסף הוא עבד קשה, ואולי גם עכשיו צריך להידחק כדי להסתדר בלעדיו,<br />למה הוא לא יכול לקחת על כך תשלום?<br /><br />גמילות חסדים בגופו נחשבת למצוה גדולה יותר <br />אך אין זה סותר שהיא פחות יוצרת קשר בין המלוה ללוה ופחות משעבדת אותו","607","","2699","True","True","False","","61","212.76.103.73","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("46926","46924","תגובות","07/12/16 20:49","ז כסלו","תשע&quot;ז","20:49","דוד כוכב","1. לא הבנתי את דבריך. ראה היטב את כל מהלך הגמרא.<br /><br />2. הוא עבד קשה להשיג את הכסף, אך הוא אינו מאבד אותו עכשיו, אלא רוצה ריבית להרויח רווח נוסף בחינם.<br /><br />3. אמר רבא במסכת עבודה זרה דף יט ע&quot;א:<br />&quot;בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר: בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה&quot;.<br />כשאדם מתאמץ בגופו זה מעורר אצלו קירבה הרבה יותר מאשר אם רק בממונו.","125","","2699","True","True","False","","138","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("47033","46926","קושיא מגר תושב, ראיה מהפסוקים","14/12/16 08:14","יד כסלו","תשע&quot;ז","08:14","רועי זאגא","לפי הטעם שכתבת לריבית, והוא, שזה עושק את הלווה ולא הגיוני לקחת כסף על המתנת מעות, ישנה קושיה מגר תושב שאתה מצווה להחיותו.<br />למה לגר תושב מותר להלוות בריבית? האם אין בעיה לעשוק אותו? הלא אתה מצווה להחיותו!<br />אלא על כרחך שריבית היא לא עושק אלא מנהג אחים זה בזה, שעוזרים זה לזה בלא תמורה. וכן עולה מהפסוקים.<br />&quot;וכי ימוך <b>אחיך</b> ומטה ידו עמך והחזקת בו&quot; למה תלוה לו? כי הוא אחיך!<br />&quot;אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי <b>אחיך</b> עמך&quot; למה לא תקח ממנו ריבית? כי הוא אחיך! נהוג בו מנהג אחים ועזור לו בלי לבקש תמורה.<br />שמא תאמר כדי שיחיה, כמו שכתוב '<b>וחי</b> אחיך <b>עמך</b>'<br />גר תושב ילמד שבו כתוב 'וחי עמך' ואין בעיה לקחת ממנו ריבית.<br />הא למדת שהטעם הוא כי הוא אחיך.<br />גם בלוה כתוב &quot;לא תשיך ל<b>אחיך</b>... לנכרי תשיך ול<b>אחיך</b> לא תשיך&quot; נהוג בו כאח, ואל תקלקל את ההלואה שהלוה לך בחינם כאח, על ידי תשלום והפיכתה לאינטרסנטית ומשתלמת.","607","","2692","True","True","False","","84","95.86.71.23","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב",""),new Message("47036","47033","לא זה היה הויכוח","14/12/16 10:44","יד כסלו","תשע&quot;ז","10:44","דוד כוכב","כתבתי לעיל: &quot;טעם איסור ריבית דומה לטעם מצות צדקה&quot;, כלומר שזה מעשה חסד. אמנם גר תושב אתה מצווה להחיותו, אבל לא עד כדי כך, יש בזה מדרגות ואין חובה שלא להלוות לו בריבית. אילו ריבית היתה גזל היא היתה אסורה גם בגוי אף שאי אתה מצווה להחיותו כי גזל עכו&quot;ם אסור.<br /><br />מה שכתבתי לעיל בתגובתי הראשונה שהמטרה לא לעשוק את הלווה, לא היתה כוונתי שזהו גזל ממש, אלא כתבתי בקיצור שהבעיה בריבית היא רק כשהלווה הלחוץ להלוואה מפסיד, ולא אם אדם אחר מפסיד.<br /><br />הויכוח בינינו לא היה אם ריבית זה גזל, אלא במה נבדל חסד ההלואה משאר חסדים.","125","","2692","True","True","False","","172","213.151.58.84","0","46882","בבא מציעא|סט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);