var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46808;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46808","0","עוד שאלות והערות","27/11/16 02:45","כו חשון","תשע"ז","02:45","שמואל דוד","א)ב"מ דף נח: תניא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה כו'
יש לעיין מה הביאור בטעם זה, ואם כל הספרים יש להם דין ס"ת.


ב)נח: תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש
וברש"י במלחמה: בתוך המלחמה.
צע"ק מה כונתו בזה.


ג)ס. אין מפרכסין לא את האדם כו'
וברש"י - עבד כנעני העומד לימכר (נחלקו הראשונים עליו)
ויש לעיין מדוע קתני מתני' האדם הול"ל העבד. ואגב אפשר לומר דאע"ג דעכו"ם אינם קרויים אדם מ"מ "האדם" שייכא בעכו"ם (עיין תוספות יבמות סא)


ד)ס: פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה "לרישיה ולדיקניה" אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א"ל אשקיין מיא אזל חווריה "לרישיה ולדיקניה" א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו

וברש"י צבעיה - שהיה "זקנו" לבן וצבעו שחור ונראה כבחור
זיבנן - קנה אותי לעבד ונכרי היה דעבד עברי אסור לאחר חורבן שאין היובל נוהג:
ויהיו עניים בני ביתך - משנה היא (אבות פ"א מ"ה) טוב לי לפרנס עניי ישראל וישמשוני:
דיקניה - זקנו:
צדיק מצרה נחלץ - זה רבא:

והנה יש להעיר כמה הערות ,
א)בגמרא איתא שצבע ראשו וזקנו וברש"י כתב רק זקנו.
ב)מדוע מכר עצמו לעבד אם לא היה כוונתו לעבוד.
ג) מדוע רק כששאל ממנו להביא מים אז חווריה לרישיה כו' ומשמע דקודם לכן היה משמש רב פפא.
ד) מדוע פירש"י דיקניה על פעם השני שהוזכר בגמרא דלכאורה הול"ל כן אחר ד"ה צבעיה","595","","2709","True","True","False","","751","174.200.25.98","0","0","בבא מציעא|סב ע"א",""),new Message("46810","46808","תשובות","27/11/16 07:49","כו חשון","תשע"ז","07:49","דוד כוכב","א) לשון הברייתא: "לפי שאין קץ לדמיה". וככתוב: (תהלים קיט, עב) טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. כלומר שמי שאין לו ס"ת - יתן כל כדי שיוכל לקנותו לקרא בו. (שיר השירים ח, ז) אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.

בפשטות הדין לרבי יהודה הוא רק ס"ת, משום התקנה שקורין בו בציבור ומצוה לכל אחד לכותבו. מכל מקום אין הלכה כרבי יהודה.

ב) גם שלא בעת מלחמה נערכים לעת קרב, אולם אין אז כל כך לחץ. ורק בעת מלחמה מחיר כלי המלחמה עולה מאוד.

ג) איירי בסוגי הסחורות, ולעומת בהמה שנזכר קודם שייך לשון אדם.

ד)
א) חדא נקט, ונקט את שיש בו יותר חידוש ואינו רגיל, כי צביעת שער הראש מלמעלה מצויה בנשים.
ב) רצה את הכסף ששולם תמורתו.
ג) בפעם הראשונה שנדרש לשרת גילה את עצמו.
א"נ לא איכפת היה לו לשרת בדברים קטנים ורק כשנדרש לעשות דבר יותר קשה ולשאוב מים טען שהוא זקן ואינה לפי כבודו.
ד) רש"י פירש כבר בתחילה בד"ה צבעיה שצבע את זקנו.
בסוף דבריו נחית רש"י לפירוש המילות (כמו מצודת ציון שאחר מצודת דוד), שאין פירוש המילה "ולדיקניה" - שיקנה אותו, אלא הפירוש הוא "זקנו". ודוקא במילה "ולדיקניה" דסיפא היה מקום לפרש בטעות "שיקנה אותו" כלומר שהעבד יקנה את עצמו.","125","","2709","True","True","False","","173","213.151.58.84","0","46808","בבא מציעא|סב ע"א",""),new Message("46819","46808","אז ככה:","27/11/16 12:07","כו חשון","תשע"ז","12:07","Almuaddib","1. אין קץ לדמיה

משמעות הביטוי היא, שאין לכך מחיר קבוע. כל המהות של אונאה במחיר, היא רק לגבי דברים שיש להם מחיר ידוע. "מחיר שוק" בלשוננו. ספר תורה זה לא מוצר אחיד ונפוץ, וכל ספר מוערך באופן ספציפי. "אין קץ" = אין קצבה", בדיוק כפי ש"ריבית קצוצה" היא ריבית שנקצבה מראש - שקבעו כמה היא.


2. מחיר ציוד ללחימה בזמן הלחימה

גם כאן - אין קץ לדמיו. בשעת המלחמה זה דחק, וחיי האדם תלויים בסוס או במגן, ואין תימה שיהיה מוכן לשלם מחיר - גם גבוה במיוחד. כפי שמפורסמת קריאתו של ריצ'רד השלישי במלחמה, כאשר סוסו נפל תחתיו. בלשונו של שייקספיר:

A horse, a horse! My kingdom for a horse

(סוס, סוס, מלכותי תמורת סוס! )


3. מדוע "האדם" ולא "העבד"?

אין זה אלא עניין ניסוי, ואין לתלות בו משמעות. לענ"ד, יש כאן מחוה ללשונו של המשורר בתהילים, שכבר קבע "מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה" (שהיכה בכורי מצרים), כך שמדובר בביטוי מוכר, ואין תימה שהתנא משתמש בו.


4. לגבי פרכוס העבד:

א. ברש"י הזכיר אחד, והתכוון לשניהם. אין לכך משמעות כלשהי.

ב. בעולם העתיק היתה מקובלת הפרקטיקה של אדם המוכר עצו לעבד כנגד חובות שלו - את התמורה ממכירתו מעביר לבעלי החוב. או שרוצה להטיל את פרנסתו על האדון, כי הוא מתקשה להתפרנס.

ג. לענ"ד מדובר בפעם הראשונה בה ביקש ממנו לעשות משהו.

ד. (כפי שענה דוד כוכב)","107","","2709","True","True","False","","181","82.81.160.69","0","46808","בבא מציעא|סב ע"א",""),new Message("46834","46819","תודה","27/11/16 19:29","כו חשון","תשע"ז","19:29","שמואל דוד","אגב נחלקו אם איסור צביעה הוא בראש או גם בזקן","595","","2709","True","True","False","","112","174.200.5.9","0","46808","בבא מציעא|סב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);