var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4664;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","71"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4664","0","רוב גנבי ישראל- תורת הקבוצות","27/10/10 12:41","יט חשון","תשע&quot;א","12:41","דוד מקובר","רוב גנבי ישראל- תורת הקבוצות<br /><br /><i>הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא, אמר רבא: חמרא שרי, מ&quot;ט, רובא גנבי ישראל נינהו. </i><br /><br />הגמ' מביאה מקרה שגנבים נכנסו למרתף יינות, ופתחו חבית יין. והדין הוא שאם נכרי נכנס למרתף יין, כל היין אסור, חוששים שמא נגע. הרי זה ספק דאורייתא, כי עצם מציאותו של גוי יוצר ספק שמא נגע. (כמו שרץ שנמצא במבוי כל הטהרות שנעשו עד לבדיקה האחרונה טמאות), וספיקא דאורייתא לחומרא.<br /> <br />המקרה בגמ' שאין ספק שנגע, שהרי פתחו חביות יין. אולם מאחר ואין אנו יודעים אם נכנס יהודי או גוי, הרי זה ספק, וצריך להיות היין אסור. אלא שהולכין אחר הרוב. ומאחר ורוב הגנבים בפומבדיתא היו יהודים, כל דפריש מרובא פריש. <br /><br />אלא שעצם הדין, שהולכים אחר רוב גנבי, הוא מוקשה. וכן העיר הריטב&quot;א  על המקום שהרי באשה שספק אם נבעלה לפסול או כשר. כאשר יש בעיר ודאי פסול אחד. אומרים כל קבוע כמחצה על מחצה, והאשה פסולה לכהונה. וכאן יש ודאי בעיר גנב עכו&quot;ם אחד, והוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי. <br /><br />ותירוצו של הריטב&quot;א, שהם נחשבים ניידי, כשיטת תוס'  בחולין י&quot;א. ובכתובות ט&quot;ו שקבוע פירושו מחובר לקרקע. כמו חנויות. וכן פירש תוס' בכתובות שבעיר הקבוע הוא הבית ששם נבעלה. אלא שאינו עולה בקנה אחד עם הגמרות ביומא ובזבחים ואין כאן המקום להאריך.  <br /><br />רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה פרק יח הלכה טו <br />ראוה שנבעלה בעיר או נתעברה בעיר אפילו לא היה שוכן שם אלא עכו&quot;ם אחד או חלל אחד ועבד וכיוצא בהן הרי זו לא תנשא לכתחלה לכהן שכל הקבוע כמחצה על מחצה הוא, <br />ומקור דברי הרמב&quot;ם מהגמ' בכתובות י&quot;ג. שדנה באשה שנבעלה, האם נפסלה לכהונה, מחשש שמא נבעלה לפסול. ומסקנת הגמ' שאם נבעלה בעיר שרובה כשרים לכהונה. אולם יש שם אחד פסול, הרי היא פסולה, כי זה נחשב קבוע, וכמחצה על מחצה. וא&quot;כ מה מועיל רוב גנבי ישראל, אם יש גנב אחד עכו&quot;ם, הרי צריך להיות ספק שקול והיין אסור.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/8722-sFile.doc'>למאמר המלא</a>","181","","4941","True","True","False","","1295","77.125.129.177","0","0","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4698","4664","הערה","28/10/10 18:15","כ חשון","תשע&quot;א","18:15","משיב מאורות דף היומי","נראה לי שחסר במאמר את טעם החילוק בין קבוע לכל דפריש הרי בשניהם יש בדיוק אותו <i>רוב סיבות </i>לצד אחד של הספק.","142","","4940","True","True","False","","212","82.166.18.134","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4699","4698","[ללא נושא]","28/10/10 20:14","כ חשון","תשע&quot;א","20:14","דוד מקובר","הסברתי כי ההסבר שיש רוב סיבות לצד אחד, אינו מוכח בשום מקום. <br /><br /> קבוע, זה בכלל דין בספיקות, שכאשר יש קבוצה שבתוכה יש פרט אחד שונה מכל הקבוצה, הרי כל פרט הוא בספק השקול מה טיבו. <br /><br />  ולכן בהמת חטאת המתה שהתערבה בעדר כולן אסורות, ואם התפזר העדר, כל בהמה מותרת, כי אין איסור לאכול בהמה אלא אם אנו יודעים פוזיטיבית שהיא אסורה. <br /><br />  כל דפריש מרובא פריש, גם שם אין שאלת רוב אפשרויות, כי מה שייך רוב אפשרויות לתינוק הנמצא בעיר?, ומה שייך רוב אפשרויות ל&quot;נכבשינו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש&quot;?. <br /><br />  כל דפריש זה דין ברובא דליתא קמן, שדינו כדין חזקות, שקובע התייחסות שלנו, תינוק הנמצא בעיר שרובא ישראל, אנו איננו יודעים שהוא ישראל, רוב לא קובע מציאות, רוב מורה על הנחות שקובעות התייחסות. ולכן מפקחין עליו את הגל, כי בספק נפשות מצילים. אבל ודאי שלא נשיאו אישה ישראלית, שהרי איננו יודעים בוודאות שהוא יהודי.","181","","4940","True","True","False","","139","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4700","4699","לא נכון","28/10/10 21:37","כ חשון","תשע&quot;א","21:37","משיב מאורות דף היומי","כל דפריש הוא גם ברובא דא&quot;ק כגון ט' חנויות. <br /><br />וכן קבוע הוא הוא בט' חנויות כשהספק נולד בתוך החנות, ובנמצא, הלך אחר הרוב. <br /><br />וכאן צריך להסביר למה בנמצא אומרים כל פריש וכשנולד בתוך החנות אומרים כל קבוע.","142","","4940","True","True","False","","212","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4701","4699","תינוק הנמצא הוא רובא דא&quot;ק לפי חכמים","28/10/10 22:25","כ חשון","תשע&quot;א","22:25","משיב מאורות דף היומי","א. שלבי הספק<br />א. ספק על מציאות תינוק האם הוא פרש מגויים או מיהודים שהם קבוצות נפרדות. <br />ב. וממילא ספק מה דינו. <br />[ג.א. רוב אפשרויות מופשטות דליתא קמן שגויים משליכים ולא יהודים, וכן באוכלי פת קיבר הוא רובא דל&quot;ק שרוב עניים יש בהם תכונת התנהגות של אוכלי פת קיבר אבל אינו ודאי שכל עני אוכל פת קיבר אלא הוא תכונה שיש לעניים ע&quot;פ רוב אבל לפעמים העני אוכל פת עיסה, וכן העשירים ברוב אכילתם לא אוכלים פת קיבר אבל מיעוט אכילתן היא פת קיבר].  <br /><b>ג.ב. רוב צדדים בפנינו שפרש התינוק מהרוב של הבתים, כגון שהרוב הוא יהודים. וכן בפת קיבר שפרש מרוב הבתים האוכלים פת ביתית ולא של נחתום, דשלילת פת נחתום היא לפנינו, אבל תכונת אכילת פת קיבר היא לא לפנינו. <br />ד.א. דעת חכמים, דממילא רוב הנפח בספק הוא כהרוב דא&quot;ק, שגדר רדא&quot;ק הוא רק ברוב צדדים קונקרטיים של הספק, אבל אם הצד הוא בנוי מדבר מופשט, אפ' שהדבר המפושט מגדיר תכונה של מקום קונקרטי הוי רדל&quot;ק, וממילא הוא כמאן דליתא מול רובא דא&quot;ק כמותי, ואינו בדין רוב כלל.</b>","142","","4940","True","True","False","","254","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4704","4701","[ללא נושא]","29/10/10 05:28","כא חשון","תשע&quot;א","05:28","דוד מקובר","הנושא סבוך וארוך, כתבתי עליו בחלקו בספרי הגדת הרמב&quot;ם, על נושא &quot;תשע ציבורין&quot;, ואין אפשרות להאריך על כל הסוגיה. עכ&quot;פ לגבי ט' חנויות וכל דפריש. <br /><br />  אני מצרץ קובץ קצר כי אין אפשרות להעמיס בהודעה את כולו.","181","docx","4939","True","True","False","","105","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א","0-docx"),new Message("4709","4704","לא הוספת הסבר","29/10/10 12:11","כא חשון","תשע&quot;א","12:11","משיב מאורות דף היומי","כתבת : אין כאן אפשרויות פרישה. זה הכל מדין הלוך אחר הרוב, שזה דין הנהגה, [...]  - כאשר איננו רוצים לקבוע זיהוי פרט, אלא הנהגה חיצונית. או עיר שרובה ישראל ונמצא תינוק, דהיינו אין אנו יודעים אם הוא יהודי או גוי, אלא עלינו להתנהג איתו ברוב ישראל, כיהודי. כמו רוב בעילות אחר הבעל, כמו רוב נשים מתעברות ויולדות, וזה כמו כל החזקות, ולכן כאשר צריך ידיעה פוזיטיבית להשיאו לישראל, אין לנו אפשרות ללכת אחר רוב.<br /><br />א. בתינוק, יש רוב אפשריות פרישה, דרוב צדדים בפנינו שפרש התינוק מהרוב של הבתים, כגון שהרוב הוא יהודים<br /><br />ב. וכן בט' חנויות יש רוב סיבות בפנינו של מקור לפרישת בשר כשר. <br /><br />ג. וה&quot;ה בגל רק שאין הולכין בפק&quot;נ אחר הרוב.<br /><br />ד. כל דפריש והלך אח הרוב הוא דבר אחד. <br /><br />ה. גדר דין רוב<br />א.שאלות<br />מצאנו בש&quot;ס ז' אופני רוב. א. דיינין. ב. ט' חנויות [כל דפריש]. ג. תערובת יבש ביבש כשלא ידוע האיסור במקומו, [ע' ראש פ' גיה&quot;נ ס' לז' שמותר לאכול הכל בבת אחת]. ד. ביטול ברוב בתערובת לח בלח. ה. רובא דליתיה קמן, כגון רוב בהמות אינן טריפות. ו. רוב בהגדרת מציאות וחפצים. ז. רובו ככולו. ובש&quot;ס התבאר רק מקור סוג א. וב. שהוא מאחרי רבים להטות, ונתבאר מקור לאופן ז. ע' נזיר מב' א', [וע' לק' טעם למה לא סגי באחרי רבים, כמו כל האופנים]. וצ&quot;ב א. מה המקור לכל שאר הסוגים הנ&quot;ל. ב. מניין לש&quot;ס ללמוד ט' חנויות מאחרי רבים שנאמר בדיינים דלא דמי כלל, ועוד שמבואר בראשונים בכמה דוכתי שמקור ביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, ומבואר בראש' שמקור רובא דליתא קמן הוא גם אחרי רבים. ועוד מבואר בראשונים שביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, וצ&quot;ב איך הכל דין אחד ונלמד מקרא דאחרי רבים, [ודלא כמ&quot;ש חלק מהאחרונים, שיש שני דינים ברוב].<br /><br />ב. ביאור כללי<br />א. כל השאלות הנ&quot;ל מבוססות על הנחה שהשימוש ברוב הוא כדי לברר את המציאות, דין רוב בתורה אינו כלי לבירור המציאות, אלא רק הלכה איך הדין במצב של ספק או מציאות מורכבת מדינים הסותרים אחד את השני בדין, וע&quot;כ שגדר רוב הוא רק הכרעה ודין של התורה הק' איך הדין במצב של ספק.<br />ב. מול שאלה בדין במצב של ספק או מציאות מורכבת משני דינים סותרים, אין לאדם יכולת להכריע את הדין כרצונו, אלא הוא רק יכול להגדיר את יחסי הכוחות [כגון רוב ומיעוט], בין הדינים שיש לפניו ולהתבטל מול זה. <br />ה. ואז הוא רואה שיש גם איסור וגם היתר, או ספק איסור ספק היתר, ורק רואה שהרוב תופס יותר נוכחות בפניו, [אך אינו יכול להחליט מעצמו להתיר איסורים ולקבוע דינים ע&quot;י קריאת שם אחד לספק או לתערובת]. <br />ו. על כל ספק בדין, [או מכח ספק איסור ספק היתר, או מכח מציאות מורכבת מאיסור והיתר], חל חידוש התורה, שאין כח באדם לחדשו מסברא, שהדין של המיעוט כדין הרוב. <br />ז. גדר חידוש התורה הוא אחד, שדין המיעוט כדין הרוב שלפנינו. או כדין רוב האפשריות [כל דפריש, ורובא דל&quot;ק], או כדין רוב החומרים המרכיבים את המציאות המורכבת מאיסור והיתר או כל דינים אחרים סותרים [דיינים, לח בלח]. ובין רוב חנויות לרוב דיינים, יש בפנינו או רוב כמותי, בדיינים, או רוב אפשרויות, בכל דפריש. [ויל&quot;ע לאן לשייך יבש ביבש]. <br />ח. ולאחר הכרעת התורה שדין הספק כדין הרוב, ממילא חל דין רוב על כל ספק כמו שהוא בצורה שונה, ולכן בכל דפריש, הרוב רק מתיר את הצד שפרש מחנות טריפה, אבל אינו מתיר את עצם הבשר אם הוא טריפה. אבל בלח בלח שהכל מעורב בהכרח הרוב מתיר את חומר האיסור המעורב, ובדיינים הרוב קובע רק שההלכה כדעת הרוב, וברדל&quot;ק גדר אמירה של הרוב היא שיש להניח שהמציאות היא כהרוב.","142","","4939","True","True","False","","224","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4711","4709","תגובה","29/10/10 13:57","כא חשון","תשע&quot;א","13:57","דוד מקובר","שלום. אני מגיב בשני פעמים כי עברתי את מס' הסימנים המותרים במשלוח אחד<br /><br />א.בתינוק, יש רוב אפשריות פרישה, דרוב צדדים בפנינו שפרש התינוק מהרוב של הבתים, כגון שהרוב הוא יהודים<br />  <span class='red'>מה זה רוב צדדים? מה שייך רוב הבתים? זה אפילו לא רציני.</span><br />ב. וכן בט' חנויות יש רוב סיבות בפנינו של מקור לפרישת בשר כשר.<br />   <span class='red'>  בט' חנויות לא כתוב רוב סיבות. שם כתוב: לקח מהחנות אסור ו&quot;בנמצא&quot; הלך אחר הרוב</span><br />ג. וה&quot;ה בגל רק שאין הולכין בפק&quot;נ אחר הרוב.<br />  <span class='red'> בגל בעיר שרובה ישראל מפקחין את הגל בשבת, איזה אפשרויות פרישה? ומה שלא הולכים בפ&quot;נ אחר הרוב לפי שמואל, זה לפקח כאשר רוב עכו&quot;ם.</span><br />ד. כל דפריש והלך אחר הרוב הוא דבר אחד. <br />  <span class='red'> מי אמר?</span><br />ה. גדר דין רוב<br />א.שאלות<br />מצאנו בש&quot;ס ז' אופני רוב. א. דיינין. ב. ט' חנויות [כל דפריש].<br /> ג. תערובת יבש ביבש כשלא ידוע האיסור במקומו, [ע' ראש פ' גיה&quot;נ ס' לז' שמותר לאכול הכל בבת אחת]. <br /> <span class='red'>זה דין ביטול ברוב</span><br />ד. ביטול ברוב בתערובת לח בלח. <br /><span class='red'>גם זה ביטול ברוב.</span><br />ה. רובא דליתיה קמן, כגון רוב בהמות אינן טריפות. <br /> <span class='red'> זה לומדים ממכה אביו</span><br />ו. רוב בהגדרת מציאות וחפצים. <br /><span class='red'> לא יודע מה זה?</span><br />ז. רובו ככולו.<br /> <span class='red'> , גם מקצת היום ככולו, זה בכלל משהו אחר</span> <br /><br />ובש&quot;ס התבאר רק מקור סוג א. וב. שהוא מאחרי רבים להטות, ונתבאר מקור לאופן ז. ע' נזיר מב' א', [וע' לק' טעם למה לא סגי באחרי רבים, כמו כל האופנים]. וצ&quot;ב א. מה המקור לכל שאר הסוגים הנ&quot;ל. ב. מניין לש&quot;ס ללמוד ט' חנויות מאחרי רבים שנאמר בדיינים דלא דמי כלל, ועוד שמבואר בראשונים בכמה דוכתי שמקור ביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, ומבואר בראש' שמקור רובא דליתא קמן הוא גם אחרי רבים. ועוד מבואר בראשונים שביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, וצ&quot;ב איך הכל דין אחד ונלמד מקרא דאחרי רבים, [ודלא כמ&quot;ש חלק מהאחרונים, שיש שני דינים ברוב].<br /><span class='red'> אכן יש לימוד מאחרי רבים להטות. שדין תערובת כדין הרוב שבה. אולם רובא דליתא קמן לומד בירושלמי ממכה אביו.</span>","181","","4939","True","True","False","","100","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4712","4711","[ללא נושא]","29/10/10 14:02","כא חשון","תשע&quot;א","14:02","דוד מקובר","המשך לתגובה<br /><br />ב.	ביאור כללי<br />א. כל השאלות הנ&quot;ל מבוססות על הנחה שהשימוש ברוב הוא כדי לברר את המציאות, דין רוב בתורה אינו כלי לבירור המציאות, אלא רק הלכה איך הדין במצב של ספק או מציאות מורכבת מדינים הסותרים אחד את השני בדין, וע&quot;כ שגדר רוב הוא רק הכרעה ודין של התורה הק' איך הדין במצב של ספק.<br /><span class='red'>זה נכון</span><br />ב. מול שאלה בדין במצב של ספק או מציאות מורכבת משני דינים סותרים, אין לאדם יכולת להכריע את הדין כרצונו, אלא הוא רק יכול להגדיר את יחסי הכוחות [כגון רוב ומיעוט], בין הדינים שיש לפניו ולהתבטל מול זה. <br /><span class='red'>לא ברור מה הכוונה </span><br />ה. ואז הוא רואה שיש גם איסור וגם היתר, או ספק איסור ספק היתר, ורק רואה שהרוב תופס יותר נוכחות בפניו, [אך אינו יכול להחליט מעצמו להתיר איסורים ולקבוע דינים ע&quot;י קריאת שם אחד לספק או לתערובת]. <br /><span class='red'>לא ברור מה הכוונה </span><br />ו. על כל ספק בדין, [או מכח ספק איסור ספק היתר, או מכח מציאות מורכבת מאיסור והיתר], חל חידוש התורה, שאין כח באדם לחדשו מסברא, שהדין של המיעוט כדין הרוב. <br /><span class='red'>אלו סתם מילים ללא הוכחה</span>.<br />ז. גדר חידוש התורה הוא אחד, שדין המיעוט כדין הרוב שלפנינו. או כדין רוב האפשריות [כל דפריש, ורובא דל&quot;ק], או כדין רוב החומרים המרכיבים את המציאות המורכבת מאיסור והיתר או כל דינים אחרים סותרים [דיינים, לח בלח]. ובין רוב חנויות לרוב דיינים, יש בפנינו או רוב כמותי, בדיינים, או רוב אפשרויות, בכל דפריש. [ויל&quot;ע לאן לשייך יבש ביבש]. <br /><span class='red'>זה נכון חוץ מרוב אפשרויות</span> <br />ח. ולאחר הכרעת התורה שדין הספק כדין הרוב, ממילא חל דין רוב על כל ספק כמו שהוא בצורה שונה, ולכן בכל דפריש, <br /><br /><span class='red'>הרוב רק מתיר את הצד שפרש מחנות טריפה, אבל אינו מתיר את עצם הבשר אם הוא טריפה. אולי תסביר מה פירוש המילים הללו. זה נשמע טורקית</span><br />אבל בלח בלח שהכל מעורב בהכרח הרוב מתיר את חומר האיסור המעורב, <br /> <span class='red'>אולי תסביר זה נשמע סינית</span><br />ובדיינים הרוב קובע רק שההלכה כדעת הרוב, <br /><span class='red'>התורה אומרת שהחלטת הבי&quot;ד כיחידה אחת, היא כדעת הרוב של הדיינים</span><br />וברדל&quot;ק גדר אמירה של הרוב <br /><span class='red'>תסביר בבקשב בעברית מדוברת &quot;גדר אמירה של הרוב&quot;</span><br />היא שיש להניח שהמציאות היא כהרוב.<br /><span class='red'>ממתי הרוב יכול לקבוע מציאות. האם הרוב ישראל יכול לקבוע מציאות שהתינוק יהודי?. ודאי שלא. ולכן באמת לא נשיא אותו לבת ישראל.</span>","181","","4939","True","True","False","","88","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4713","4711","תגובה","29/10/10 14:10","כא חשון","תשע&quot;א","14:10","משיב מאורות דף היומי","א. רוב הבתים הם של ישראל, ולכן רוב סיבות בפנינו לפרישה מבית ישראל. לא מבין מה לא ברור. וכן בחנויות. רוב מקורות לפרישת בשר כשר בפנינו. <br /><br />ב. בגל, הפרישה היא מתוך כלל התושבים ואחד פרש מכלל זה אל מתחת לגל. זה בדיוק כמו בחנויות ובתינוק. <br /><br />ג. בראשונים בכמה דוכתי שמקור ביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, ומבואר ברש&quot;י חולין יב' א', וברא&quot;ש שם, ובריטב&quot;א ב&quot;ב כד' א' שמקור רובא דליתא קמן הוא גם אחרי רבים, [ובחיד' הר&quot;ן ב&quot;ב כו' ב' סובר שהמקור לרובא דל&quot;ק הוא מעדים זוממים שנהרגים בגלל שרוב האנשים הם לא טריפות]. ועוד מבואר בראשונים שביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, ע' רש&quot;י חולין צח' ב', ורא&quot;ש חולין ס' לז'. ורשב&quot;א תוה&quot;ב. <br /><br />ו. רוב בהגדרת חפצים, זה רוב עלים בהדס וכד'. <br /><br />ז. רובו ככולו לא קשור למקצת היום ככולו.","142","","4939","True","True","False","","224","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4714","4712","בקשה","29/10/10 14:14","כא חשון","תשע&quot;א","14:14","לינקוש","ישר כח גדול לר' דוד מקובר על כל החידושים הנפלאים שהחל להוסיף לפורום לאחרונה (ברוך הבא!).<br /><br />אך בקשה לי אליך (שאולי משותפתלעוד גולשים):<br />אני אישית באשכול ההודעות הנוכחי התייאשתי, ולא הצלחתי לעקוב היטב אחרי דבריך.<br />כנראה בעיקר בגלל הקושי בנושא, אבל גם בגלל ענייני &quot;צורה&quot;.<br /><br />אני מאוד ממליץ שתשתדל לפעול בהתאם ל<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168'>המלצה</a> המובאת כאן בראש הפורום (כנ&quot;ל - בקשתי זו היא מהרב המשיב ממאורות).<br /><br />הגהה נוספת לפני משלוח ההודעה, וסידור הדברים באופן קצת יותר ברור, ושימוש מועט יותר בראשי תיבות, וסימני פיסוק מתאימים, והוספת מילות הבהרה וכו' וכו' - יקלו הרבה יותר על הבנת חידושיכם גם לאלו שמתמצאים קצת פחות בנושא.<br /><br />מכל מקום - שוב - ישר כח גדול, ובתקוה שנמשיך לזכות בחידושיך!","58","","4939","True","True","False","","148","77.127.250.221","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4715","4712","תגובה","29/10/10 14:14","כא חשון","תשע&quot;א","14:14","משיב מאורות דף היומי","הרוב רק מתיר את הצד שפרש מחנות טריפה, אבל אינו מתיר את עצם הבשר אם הוא טריפה, <br /><br />לא נכון: הרוב מתיר את הבשר שיש עליו ספק. הרוב לא מתיר צד, אתה עוד תפוס בזה שיש לרוב מה לומר על המציאות. <br /><br />הרוב לא קובע מציאות, הוא דין כשיש ספק, וטבע המציאות נוטה לצד אחד של הספק. <br /><br />ולשיטתך, מה ההבדל בין להשיא אותו לבת ישראל, ולהרוג אותו בגלל מכה אביו?","142","","4939","True","True","False","","239","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4716","4713","[ללא נושא]","29/10/10 14:26","כא חשון","תשע&quot;א","14:26","דוד מקובר","א. רוב הבתים הם של ישראל, ולכן רוב סיבות בפנינו לפרישה מבית ישראל. לא מבין מה לא ברור. וכן בחנויות. רוב מקורות לפרישת בשר כשר בפנינו. <br /><span class='red'>מה הקשר בין התינוק לבית? ומה הקשר שהבית של ישראל לכך שהתינוק יהודי?</span><br />ב. בגל, הפרישה היא מתוך כלל התושבים ואחד פרש מכלל זה אל מתחת לגל. זה בדיוק כמו בחנויות ובתינוק. <br /><span class='red'>בגל ובתינוק לא נאמר כל דפריש, ומה שייך אלא אם רוב ישראל ישראל ואם רוב נכרי נכרי, אבל אין כאן מה שאתה קורא &quot; רוב אפשרויות פרישה&quot;. </span><br />ג. בראשונים בכמה דוכתי שמקור ביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, ומבואר ברש&quot;י חולין יב' א', וברא&quot;ש שם, ובריטב&quot;א ב&quot;ב כד' א' שמקור רובא דליתא קמן הוא גם אחרי רבים, [ובחיד' הר&quot;ן ב&quot;ב כו' ב' סובר שהמקור לרובא דל&quot;ק הוא מעדים זוממים שנהרגים בגלל שרוב האנשים הם לא טריפות]. ועוד מבואר בראשונים שביטול יבש ביבש ולח בלח הוא מאחרי רבים, ע' רש&quot;י חולין צח' ב', ורא&quot;ש חולין ס' לז'. ורשב&quot;א תוה&quot;ב. <br /><span class='red'>הגמ' בחולין רוצה ללמוד רובא דליתא קמן מהנע בבית, ולמסרנה אי אפשר ללמוד. הירושלמי לומד ממכה אביו. </span><br />ו. רוב בהגדרת חפצים, זה רוב עלים בהדס וכד'. <br /><span class='red'>  זה לא רוב בהגדרת חפצים, זה רובא דאיתא קמן כמו רוב הדיינים קובע את החלטת הבי&quot;ד כך רוב עלים בהדס קובע את כשרותו, ורוב צל קובע כשרות סוכה</span><br />ז. רובו ככולו לא קשור למקצת היום ככולו.<br />  <span class='red'>אולי כן ואולי לא עכ&quot;פ לא ברור מהיכן לומדים ולמה מדמים אותם</span>","181","","4939","True","True","False","","89","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4718","4714","[ללא נושא]","29/10/10 15:09","כא חשון","תשע&quot;א","15:09","דוד מקובר","אשתדל לכתוב בצורה יותר ברורה כבקשתך. תודה ושבת שלום","181","","4939","True","True","False","","65","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4717","4715","[ללא נושא]","29/10/10 15:08","כא חשון","תשע&quot;א","15:08","דוד מקובר","שלום רב<br /><br />הרוב רק מתיר את הצד שפרש מחנות טריפה, אבל אינו מתיר את עצם הבשר אם הוא טריפה, <br />לא נכון: הרוב מתיר את הבשר שיש עליו ספק. הרוב לא מתיר צד, אתה עוד תפוס בזה שיש לרוב מה לומר על המציאות. <br /><span class='red'>תראה כמה הדברים מגוחכים, המילים הללו &quot;הרוב רק מתיר,,,, טריפה&quot; אלו מילים שלך, אני ציטטתי אותך וביקשתי הסבר. ואתה כותב שהדברים הללו לא נכונים, אני אכן טוען שאין להם מובן כלל. <br />  אני לא אוחז שרוב קובע מציאות, כבר כתבתי לך שרוב לא הופך גוי ליהודי אפילו אם התינוק נמצא בעיר שרובה ישראל.</span> <br /><br />הרוב לא קובע מציאות, הוא דין כשיש ספק, וטבע המציאות נוטה לצד אחד של הספק. <br /><br />ולשיטתך, מה ההבדל בין להשיא אותו לבת ישראל, ולהרוג אותו בגלל מכה אביו?<br /><br /><span class='red'> להשיאו לבת ישראל אסור כי כדי לקבוע שהוא יהודי אנו זקוקים להוכחה פוזיטיבית שהוא יהודי. אמנם לא תצא בלא גט כי מידי ספק לא יצאנו. אבל להרוג אותו במכה אביו בגלל רוב, בהכי חייב רחמנא!!!. התורה אומרת להרוג מי שהכה את אביו ומספיק שידוע לנו שהוא אביו על פי רוב. גם הורגים על פי חזקה שאשה שבאה לעיר עם בעלה, וחיו יחד 30 יום וזינתה הורגים אותה למרות שהיא והוא יצעקו עד השמיים שמעולם לא היו נשואים. בהכי חייב רחמנא!. <br />  אני חושב שמיצינו את הויכוח בנושא, כי המקום אינו עשוי לויכוחים בנושאים רחבים כאלו. <br />  עכ&quot;פ שבת שלום. </span>","181","","4939","True","True","False","","105","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4723","4716","תגובות","30/10/10 20:54","כב חשון","תשע&quot;א","20:54","משיב מאורות דף היומי","א. מה הקשר בין התינוק לבית? ומה הקשר שהבית של ישראל לכך שהתינוק יהודי?<br /><br />כשאתה מוצא תינוק ברחוב, אתה שואל מאיזה בית הוא ברח, או יצא או נפל. ולכן אתה אומר, אםן הוא ברח מבית שגרים בו ידהוידם, הוא יהודי. ואם לא אז לא. זה רובא דאיתא קמן, לפי חכמים. [רבי יהודה חולק והולך אחר משליכים, כלומר אחרי מי שיש בו תכונת ההשלכה]<br /><br />ב. בגל ובתינוק לא נאמר כל דפריש, ומה שייך אלא אם רוב ישראל ישראל ואם רוב נכרי נכרי, אבל אין כאן מה שאתה קורא &quot; רוב אפשרויות פרישה&quot;. <br /><br />לא אמרתי רוב אפשרויות פרישה, אלא רוב מקורות ידועים לפרישת יהודי, או תינוק יהודי. וכמו שבחנות יש רוב מקורות ידועים לפרישת בשר כשר. <br /><br />ג. אני מביא לך ראשונים לא כמו הירושלמי אתה חייב להסתדר איתם. אתה לא יכול לתלות את הכל בירושלמי. הראשונים למדו לא כמוך.","142","","4938","True","True","False","","244","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4725","4723","[ללא נושא]","30/10/10 23:07","כב חשון","תשע&quot;א","23:07","דוד מקובר","אנחנו טוחנים מים. <br /><br />ברור שיש מחלוקות ראשונים בהבנת ובהסבר הסוגיות, אולם אף פעם, אף פעם, לא ניתן להתעלם מכך שלא ניתן להקשות מצורת הבנת הסוגיות לפי ראשון אחד על דברי השני. <br /><br /> כאשר אני מבסס את דברי על דברי הרמב&quot;ם. ומוכיח שכך הוא למד והביןן בסוגיות, אין להקשות מדברי ראשון אחר שהרי כל אחד למד אחרת את הסוגיות, ולכן יש להיות עקבי, ולבחון דברי כל ראשון לפי דבריו בכל המקומות. <br /><br />  שבוע טוב ומבורך","181","","4938","True","True","False","","81","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4726","4725","[ללא נושא]","30/10/10 23:56","כב חשון","תשע&quot;א","23:56","משיב מאורות דף היומי","לא הבנתי מה אתה תולה ברמב&quot;ם. ברמב&quot;ם לא כתוב יותר מבגמ' עצמה. <br /><br />שבוע טוב.","142","","4938","True","True","False","","223","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4727","4725","לגבי שיטת העבודה","31/10/10 07:58","כג חשון","תשע&quot;א","07:58","משיב מאורות דף היומי","אם אתה טוען שרובא דא&quot;ק ודל&quot;ק הוא מהות אחרת לגמרי, ואתה מוכיח את זה מהירושלמי, ואני מביא לך ראשונם שלמדו שהכל נלמד [למסקנה של הגמ' בחולין], מאחרי רבים, <b>זה פירכה על כל היסוד. </b><br /><br />כי זה אומר שלפחות ראשונים אלו לא מסכימים עם היסוד שלך. וזה כבר מאוד בעייתי, לומר שישנה מח' בבלי ירושלמי לגבי מהות רובא דל&quot;ק. <br /><br />למרות שבאופן תיאורטי, אתה צודק לגמרי, שאין להקשות מגברא לגברא. אבל כשמדובר על מהויות של דינים, הדבר נהייה ממש להיפך, <br /><br />שלגבי מהויות קשה מאוד לתלות שהראשונים חלקו על הירושלמי, או לומר הסבר ברדל,ק, שאינו תואם לראשונים כמו, ומבואר ברש&quot;י חולין יב' א', וברא&quot;ש שם, ובריטב&quot;א ב&quot;ב כד' א' שמקור רובא דליתא קמן הוא גם אחרי רבים. למסקנה בחולין. <br /><br />וזה מוכיח שכל דין רוב, בין דא&quot;ק ובין דל&quot;ק, הוא מתשלשל מאותה הלכה בהל' ספיקות, של אחרי רבים, גם . <br /><br />וגם קבוע הוא מהל' ספיקות, גם שהמפגש עם הספק הוא שונה מזה של רוב, ולכן לא ניתן לגייס את הרוב, להכרעת דינית של הספק, אלא נשאר ספק שקול.","142","","4937","True","True","False","","266","85.130.130.141","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א",""),new Message("4729","4727","[ללא נושא]","31/10/10 10:29","כג חשון","תשע&quot;א","10:29","דוד מקובר","ברור שהכל מתחיל במחלוקות הראשונים אם ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא, ואז צריכים להתיר נמצא מדין רוב, או שספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן, ואז לא צריכים רוב להתיר ספיקות, <br /> ומחלוקת הראשונים הנובעת האם רוב גם נגד חזקה או לא. תוס' , ורשב&quot;א בחולין י. <br /> והמחלוקות הנובעות לכל אורך הדרך. <br /><br /> עכ&quot;פ כפי שאמרתי אין כאן המקום להאריך בנושא, הבהרתי את דעתי, הדברים מוכחים ברמב&quot;ם. ולא אאריך יותר כאן בנושא.","181","","4937","True","True","False","","91","77.125.129.177","0","4664","עבודה זרה|ע ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);