var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46468;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46468","0","שכר דירה וביטח אותה, ונשרפה","31/10/16 21:25","כט תשרי","תשע"ז","21:25","הלכה ברורה","בבא מציעא דף לה ע"ב: במשנה 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו'
שכר דירה וביטח אותה ונשרפה, מי זוכה בדמי הביטוח
ראובן שכר בית משמעון, ועשה ראובן ביטוח לבית משריפה, ונשרף הבית, והשוכר טוען ואומר אני שלמתי את דמי הביטוח, ולכן הדמים שלי, והמשכיר טוען דמי ביתי אני נוטל.
ראה בקובץ המצורף.","603","pdf","2742","True","True","False","","897","87.71.27.252","0","0","בבא מציעא|לה ע"א","0-pdf"),new Message("46477","46468","איני מבין שום סברה לזכות את המשכיר.","01/11/16 12:28","ל תשרי","תשע"ז","12:28","שמעיה","לפי הבנתי, פוליסת ביטוח אינה אלא תשלום חודשי, אשר תמורתה מקבל המבוטח סכום כסף גדול בתנאי ש..., ומשל למה הדבר דומה? למי שמשלם כל חודש סכום כסף קבוע, ותמורת זאת - במידה וירדו גשמים בי''ז בתמוז יקבל סכום גדול שיכסה את כל הוצאותיו וישאר עם ריווח נאה.
כך לענינינו: שריפת הבית הינה המקרה שקבעו בהסכם שביניהם שבמידה וכך יהיה יקבל את התמלוגים, ואם כן, מה לו למשכיר בהסכם זה?
האם גם במבטח את בית חבירו ללא שום שכירות, ישלמו בעלי חברת הביטוח לבעל הבית?","593","","2741","True","True","False","","42","195.60.235.58","0","46468","בבא מציעא|לה ע"א",""),new Message("46479","46468","תשובת הרב בצרי המופיעה בתחומין ב, 449","01/11/16 12:34","ל תשרי","תשע"ז","12:34","אבי גרינבלט","שאלה:
לאדם א' יש מחסן ספרים. אדון ב' מבקש את א' לשמור עבורו ספרים במחסנו. א' מסכים ולא מקבל כל תמורה או אחריות. פורצת שריפה, והספרים של ב' נשרפים (ורק של ב'). א' תובע את חברת הביטוח המכירה בנזק ומשלמת לא' (שאגב שילם כל העת פרמיות לחברת הביטוח).
1. האם לא' הזכות (הלכתית או מוסרית) לתבוע את חברת הביטוח עבור נזק שלא נגרם לו אלא לב'?
2. האם ב' זכאי לתשלום כלשהו מא', שהרי א' היה עבורו שומר חינם?

...ולכאורה בדרך מוסר ולפנים משורת הדין הדרך פשוטה וברורה לומר את האמת לחברת הביטוח, ובזה מה שמקבל אין בו חשש כלל ועיקר.
אבל כאן מתעוררת בעיה, שמכיון שדבר זה נוגע אולי גם לממון אחרים, וכפי שנברר עוד לפנינו בס"ד, אין לו רשות לאדם לנהוג מנהג חסידות על חשבון אחרים, שבשלו דוקא מותר, כמ"ש הרא"ש בפסקיו (ב"ק פ"י סי' כא) שלפנים משורת הדין ובדרך מוסר יכול האדם להפסיד לעצמו ולא לאחרים, והבעיה היא שמא יהיו פקידים בחברת הביטוח שאינם בקיאים היטב בנוהגי התשלום, ועל כל רעותא שהיא לא ירצו לשלם, ואז שמא יצטרך לתבעם בבית משפט ויוציא הוצאות רבות ובטלת ימי עבודה, ואיחור קבלת הכסף ועגמת הנפש וכו' שיש לאדם ע"י תביעה משפטית. על כן במקרה זה קשה לומר שמבחינת המוסר ולפנים משורת הדין עליו להודיע להם.
...העולה מכל מה שכתבנו עד כה לענין דינא בנידון דידן הוא, שפשט דברי הראשונים והתוס' מורים ששייך כאן דין אין אדם עושה סחורה בפרתו של חברו, ודמי הביטוח שייכים לבעל הספרים. אלא שלפי חילוק השבו"י, וכפי מ"ש החת"ס אין סתירה לזה מהראשונים, בנדון דידן הכל שייך למבטח. אבל רוב האחרונים סוברים דפליגי. ויש פה עוד צדדים לטובת המבטח, שכן יש להוסיף את דעת הנמוק"י כי כשנעשה ברשות הוי למבטח...
ומכיון שבנדון דידן יש צדדין לכאן ולכאן ומחלוקות רבות בדבר, נראה לי למעשה שיש לעשות פשרה בין הצדדים, ואם יגיעו ביניהם להסכם על גובה הפשרה הוא הטוב ביותר, ואם לא, כיון שרצוי שלא ישבע השומר יש להטות את הכף יותר לטובת בעל הסחורה ויזכה הוא בשני שליש ממחיר הביטוח (אחר ניכוי הוצאות הביטוח מהאמצע) והמבטח יזכה בשליש... ועכ"ז מחמת הספקות הרבות והמחלוקות טוב יותר שיתפשרו ביניהם בגבולות שבין שני שליש ושליש כפי שכתבתי לבין חצי חצי, שפשרה כזו קרובה לדין, וה' יאיר עיננו בתורתו ויצילנו משגיאות.","539","","2741","True","True","False","","127","81.218.132.64","0","46468","בבא מציעא|לה ע"א",""),new Message("46480","46477","הסברה פשוטה","01/11/16 14:51","ל תשרי","תשע"ז","14:51","הלכה ברורה","לא ניתן לעשות ביטוח על נכס שאין למבטח בו נגיעה כספית, ולכן רק מחמת המשכיר יש זכה השוכר בזכויות הביטוח.","603","","2741","True","True","False","","69","87.71.27.252","0","46468","בבא מציעא|לה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);