var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4636;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4636","0","הקשר בין רב כהנא לאהרן ברק","25/10/10 23:28","יז חשון","תשע&quot;א","23:28","student","הגמרא אומרת:<br />&quot;ההוא גברא דאמר ליה לחבריה אי מזביננא לה להא ארעא מזביננא לך במאה זוזי אזל זבנה לאיניש אחרינא במאה ועשרין אמר רב כהנא קנה קמא מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד האי זוזי אנסוהו והלכתא כרב יעקב מנהר פקוד&quot;.<br /><br />המקרה המדובר לעיל, מדבר על הפרת חוזה - ראובן הבטיח לשמעון כי ימכור לו את X ב-Y שקלים, לאחר מכן הגיע בנימין והציע סכום גדול מ-Y וראובן מכר לו. הגמרא מעדיפה את בנימין כי הוא מציע סכום גבוה יותר ובכך &quot;אונס&quot; את ראובן למכור לו. <br /><br />מעניין כי הנושא הנ&quot;ל עלה לדיון נוסף בביהמ&quot;ש העליון של מדינת ישראל, בד&quot;נ (דיון נוסף) 20/82 אדרס נ' הרלו ג'ונס (תחפשו בגוגל). הלכה זו, המפורסמת מאוד בדיני החוזים מדברת בדיוק על המקרה הזה, אבל מבלי להזכיר את המשפט העברי (אולי כי במקרה של אדרס אי אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור, היה מדובר בברזל שכבר נמסר לצד ג' ולא בקרקע).<br /><br />דרך אגב, בישראל, למיטב הבנתי, הראשון בזמן (שמעון) עדיף בכל מקרה. הפרה מולו בעילה כזו היא לא בתום לב (כהלכת רב כהנא). וכך קבע אהרן ברק:<br />&quot;חוזה יש לקיים - ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו - כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם.&quot; (אדרס, בעמ' 278)<br /><br />אבל - ניתן להפר תמורת פיצוי וכאן נכנסים כבר לעניין ההפרה היעילה (עליה נכתבו תילי תילים של מאמרים). כלומר שמעון ייתן לראובן להפר את החוזה איתו אם הם יגיעו להסכמה מסוימת על פיצוי וכל זה יהיה כדאי לשניהם רק אם בנימין יציע סכום מסוים שיכלול גם את הפיצוי וגם רווח לראובן, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.tau.ac.il/law/members/porat-ariel/efficientbreach.pdf'>על כך תוכלו לקרוא כאן</a>. <br /><br />לטענת האונס שמועלה פה ישנו הד בסע' 18 לחוק החוזים (תרופות).<br /><br />ויש להאריך.","177","","4938","True","True","False","","1308","87.69.131.60","0","0","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("4639","4636","ומה פוסק רב יעקב מנהר פקוד?","26/10/10 07:43","יח חשון","תשע&quot;א","07:43","לינקוש","ישר כח על הדברים המחכימים והבהירים (כהרגלך!).<br /><br />אבל:<br />האם כל מה שכתבת נכון גם לגבי מקרקעין?<br />האם לא לשם כך נועדה &quot;הערת אזהרה&quot; (לסייע לזכות האובליגטורית להתקדם לכיוון הזכות הקניינית, ללא הפרעה של גורם נוסף)?<br />זאת אומרת: במידה ובוצע רישום בטאבו עם הקונה השני (כי הקונה הראשון לא דאג לרישום &quot;הערת אזהרה&quot;), אז הקונה הראשון יכול רק להתלונן ולתבוע פיצויים וכו' - אבל הקרקע תישאר בידי הקונה השני, האמנם?<br /><br />ואם כן, במקרה דנן, התוצאה הסופית (במשפט העברי ובמשפט בישראל), במקרה - זהות (אך מנימוקים שונים).<br /><br /><b>ואגב, כדי שלא נתעסק רק בדינים הזרים לדיני התורה - האם לדעת רב יעקב מנהר פקוד (שנפסקה להלכה), על המוכר לפצות את הקונה הראשון?</b><br /><br />ואם כבר הזכרת את אהרן ברק, ראוי גם להזכיר את בר הפלוגתא שלו, השופט אלון, שהיה משתדל לפסוק כדין התלמוד:<br />בחוק יסודות המשפט נקבעה ההיררכיה של מקורות המשפט במדינת ישראל לפי הסדר הבא: (1) חקיקה (2) הלכה פסוקה (3) היקש (4) עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.<br />ומה היא &quot;מורשת ישראל&quot;? - הפליא לעשות אהרן ברק שטען שהכוונה למורשת ישראל הישנה <b>והחדשה </b>גם יחד (הווה אומר: ביאליק וכדו'), ולעומתו טען אלון שהכוונה כמובן למשפט העברי המכיל אוצר אדיר שאסור לוותר עליו.","58","","4937","True","True","False","","219","84.229.138.81","0","4636","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("4645","4636","ההבדל בין קניין להתחייבות","26/10/10 14:51","יח חשון","תשע&quot;א","14:51","דוד כוכב","אינני סבור שיש קשר בין הסוגיה לבין מה שמכנים היום הפרת חוזה.<br /><br />החוזים כפי שרגילים לנסח אותם היום אין להם תוקף הלכתי. זאת משום שהם מנוסחים בלשון של הבטחה פלוני יעשה כך וכו', וזהו 'קנין דברים' (מסכת בבא בתרא דף ג ע&quot;א) שאינו מחייב. לכן גם אין מציאות להפרת חוזה. וכאשר השטר מנוסח באופן המועיל, הרי שהקניין כבר חל, ו'הפרתו' הוא פשוט גזל רגיל.<br /><br />ולכן נפסק ברמב&quot;ם ושו&quot;ע שבסוגיה שלנו מדובר בקניין, כלומר שהקנה לראשון <b>מעכשיו</b>, במידה ויחליט בכלל למכור. לכן ברגע שהחליט למכור לשני מתברר למפרע שהמכירה לראשון כבר חלה לפני כן.<br /><br />ואילו רב יעקב מנהר פקוד סובר שלמרות זאת המכירה לשני חלה, משום שהמכירה לראשון לא חלה. שכן התנאי במכירה לראשון היה שהוא יחליט למכור פחות או יותר בתנאים שהוא קבע עם הראשון. וכיון שהשני הציע הרבה יותר הרי שנוצרה מציאות חדשה ולא על דעת זה היה הקניין עם הראשון.<br />אם כן לשון 'זוזי אנסוהו' אין הכוונה לאונס ממש, הרי ברור שאין שום אונס לאדם למכור את שדהו, ובודאי לא אם מציעים לו חומש יותר על שוויה. הכוונה היא רק כנ&quot;ל שהוא לא הגיע לרצון למכור כפי שהתנה מלכתחילה, אלא מתוך מצב שונה לגמרי.","125","","4937","True","True","False","","141","95.86.99.11","0","4636","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("4654","4636","הבהרה","26/10/10 17:57","יח חשון","תשע&quot;א","17:57","נחמן","דברי השופט : &quot;חוזה יש לקיים - ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו - כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. <b>קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו</b>, כחברה וכעם.&quot;<br /><br />חשיבות קיום הבטחות מותנית בכך שההבטחה תשרת את האינטרסים של השופט או של חבריו... וכאן קיים אינטרס כלכלי של תוקף החוזים.","182","","4937","True","True","False","","196","82.166.18.134","0","4636","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("4640","4639","תשובה","26/10/10 09:21","יח חשון","תשע&quot;א","09:21","student","תודה רבה. <br /><br />התלבטתי גם אני לגבי נושא הערת האזהרה, אבל לאחר שחשבתי על כך החלטתי שלא בכך מדובר. המקרה להבנתי שבו מדובר הוא הסכמה חוזית ולא קניין, מה גם שמוסד הערת האזהרה לא היה קיים להבנתי בימי התלמוד. אם היה מדובר בקניין אתה צודק ואכן לפי סע' 9 לחוק המקרקעין (עסקאות נוגדות) אם ב' ביצע עסקה בתו&quot;ל שהסתיימה ברישום בטאבו אזי א' נשאר ללא כלום:<br />&quot;התחייב אדם לעשות עיסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העיסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעיסקה נוגדת, זכותו של בעל העיסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעיסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה&quot;.<br /><br />שאלתך לגבי הלכת רב יעקב במקומה, הדבר היה במחלוקת ראשונים שלא ירדתי לעומקה ואשמח אם מי מהמומחים בפורום יבהיר זאת.<br /><br />להבנתי הרמב&quot;ם והשו&quot;ע למשל מבינים שלא היה פה חוזה מחייב, מכיוון שההבטחה הייתה כשאמכור, ולא אמכור, וא' לא רצה למכור אלא נאנס למכור בשל המחיר הגבוה שהוצע לו על ידי ג'. <br />הרמב&quot;ם אומר כדלקמן (הלכות מכירה, ח', הלכה ז):<br />&quot;האומר לחבירו כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה זוז וקנו מידו על כך ולאחר זמן מכרה לאחר במאה, קנה הראשון, מכרה ביותר על מנה קנה אחרון, שלא אמר לו אלא כשאמכור שיהיה מוכר מדעתו תחלה וזה לא היה רוצה למכור ולא מכר אלא מפני התוספת שהוסיף זה על שוויו, ונמצא כמי שנאנס ומכר.&quot;<br />וכך גם תירץ להבנתי השו&quot;ע: שולחן ערוך חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן רו<br /><br />לגבי המשפט העברי - אכן לצערי הועמדו תירוצים מתירוצים שונים על ידי השופטים מדוע לא להשתמש במשפט העברי, כנראה שהמשפט הסקוטי עדיף בעיניהם על חז&quot;ל...","177","","4937","True","True","False","","171","87.69.131.60","0","4636","עבודה זרה|עב ע&quot;א",""),new Message("4641","4640","הבהרה קלה","26/10/10 09:33","יח חשון","תשע&quot;א","09:33","לינקוש","לגבי הפיסקה הראשונה בדבריך:<br /><br />אולי חל קצת בלבול בדברים לעיל - כלל לא התכוונתי שבתקופת התלמוד היה מוסד של הערת אזהרה... <br /><br />התכוונתי רק לומר שבמקרה המובא בתלמוד - <br />&quot;ההוא גברא <b>דאמר </b>ליה לחבריה אי מזביננא לה להא ארעא מזביננא לך במאה זוזי אזל <b>זבנה </b>לאיניש אחרינא במאה ועשרין&quot; <br />[<b>התחייבות </b>למכור לראשון, ולבסוף <b>מכירה </b>לשני] - <br />הרי שדין התלמוד הוא שהמכירה היא לשני, וכן דין המשפט הנהוג היום במדינת ישראל הוא שהמכירה היא לשני [אמנם יש חוזה עם הראשון אך הקניין בפועל בוצע עם השני].<br /><br />[לפי חוקי מדינת ישראל, כדי להימנע מאפשרות של רישום בטאבו של הקונה השני, הרי שהקונה הראשון היה יכול למנוע זאת ע&quot;י רישום הערת אזהרה, ואז לא היה מתאפשר לרשם המקרקעין לרשום את העיסקה עם הקונה השני.]","58","","4937","True","True","False","","186","84.229.138.81","0","4636","עבודה זרה|עב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);