var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46206;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46206","0","האמנם","19/09/16 19:25","טז אלול","תשע&quot;ו","19:25","עלי","בשני מקומות במקרא מופיע הביטוי 'ככה יעשה לאיש', בפרשת יבום בפרשת כי תצא, ובמגילת אסתר. לא עוד. ברור שהמן ואחשורוש לא אמרו דבריהם בעברית ורק כותב המגילה התנסח בלשון זו כבפרשת כי תצא. <br />מרדכי היה 'אומן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת', כלומר לפי חז&quot;ל - 'לבית', היינו לאשה. במבט רחב עניין זה מזכיר יבום כי בזה היה יכול במובן מסויים להקים את שמם של הנפטרים קרוביו שלא נזכר שהיו להם צאצאים אחרים. ברם לבסוף ( לכאורה לפי הפשט ) לא הקים כי נלקחה ע&quot;י אחשורוש. אני תוהה האם 'הדהד' העניין של חליצה ואי קיום היבום במוחו של כותב המגילה כשכתב  אותה, כרוצה לומר שראוי היה מרדכי להיקרא חלוץ הנעל ( לאונסו ) אילולא ש'המלך' חפץ היה ביקרו וגדלו להיות משנה למלך להקים את עמו כולו ולהצילו. זה אמנם נשמע מעט 'רחוק' אך אינני מוצא סיבה טובה יותר לשימוש יחידאי כמעט זה בביטוי הנ&quot;ל. צ&quot;ע","209","","2782","True","True","False","","907","164.138.124.254","0","0","בבא קמא|קיא ע&quot;א",""),new Message("46208","46206","אין זה כלל דומה ליבום","19/09/16 22:34","טז אלול","תשע&quot;ו","22:34","דוד כוכב","אמרו במסכת בבא בתרא דף קיט ע&quot;ב:<br />&quot;היה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: כי ישבו אחים יחדו, אמרו לו: אם כבן אנו חשובין - תנה לנו נחלה כבן, אם לאו - תתיבם אמנו!&quot;.<br />כלומר שכך טענו בנות צלפחד:<br />מה פירוש הפסוק (דברים כה, ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר - מיהו אותו <span class='bordeaux'><b>בן </b></span>אין לו, האם דוקא בן או גם בת? היות שלהלכה אין יבום כאשר יש בת, ברור שאותה בת היא המשך המת ויורשתו <span class='bordeaux'><b>גם בלי שתנשא</b></span>, כשם שבן הוא המשך המת ויורשו גם בלי שינשא, ופוטר מיבום.<br />לכן, היות שלאביה של אסתר כבר היה זרע - אסתר, ואולי היו לה גם אחים, כבר אין שום צורך ביבום.<br /><br />נוסף על כך, יבום הוא הקמת שם המת, על ידי לקיחת <span class='bordeaux'><b>אשתו</b></span>, לא בתו או קרובה אחרת.","125","","2782","True","True","False","","156","212.76.103.246","0","46206","בבא קמא|קיא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);