var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46057;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","60"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46057","0","הערה קצרה","04/09/16 06:00","א אלול","תשע"ו","06:00","שמואל דוד","בבא קמא דף סה: ודף צג: הא מני ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב"ש אוסרין ובית הלל מתירין כו'

וברש"י סה: תני חדא אסור "לקרבן"
ובדף צג: תני חדא אסור "למזבח"
וצריך ביאור בשינוי הלשון.
ועיין רש"י צד. שכתב מאספורק שם מקום.
ויש לעיין מדוע לא פירש כן לעיל סה: ועיין תמורה ל: גוריון דמן אספורק ופירש"י שאספורק הוא שם מקום וכאן משמע שמאספורק הוא שם המקום ודוק' בזה","595","","2795","True","True","False","","747","63.143.224.61","0","0","בבא קמא|צו ע"א",""),new Message("46075","46057",""לקרבן" ו"למזבח" - היינו הך","04/09/16 21:41","א אלול","תשע"ו","21:41","דוד כוכב","וי"ל קצת טעם לחילוק הלשון.

אמרו מסכת פסחים דף ג ע"א:
"אמר רבי יהושע בן לוי: לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה".
והקשו המפרשים, למה אם כן נאמר בתורה כל כך הרבה פעמים "טמא הוא לכם" לגבי החיות הטמאות?
ותירצו שכאשר מלמדים הלכה זה צריך להעשות באופן הברור ביותר, למרות הלשון המגונה מעט.

כעין זה י"ל כאן, בפעם הראשונה כתב רש"י לשון "לקרבן" שהוא ברור יותר. ולאחר שכבר למדנו הענין, כתב שוב בלשון "למזבח" שהוא לשון נאה יותר ומתקבל.

----------------------------

אספורק הוא שם המקום.

מאספורק = מן אספורק.

דמאספורק = אשר מן אספורק.","125","","2795","True","True","False","","196","212.76.103.246","0","46057","בבא קמא|צו ע"א",""),new Message("46126","46075","במחילה מכת"ר","07/09/16 07:18","ד אלול","תשע"ו","07:18","אלף בית רשי","מזבח נאה יותר מקרבן? אולי הפוך המילה קרבן פירושו קירבה קרוב וגם מתנה היא קרבן לעומת זאת מזבח נגזר מהמילה זביחה שחיטה

בקצרה לענין השינויים ברש"י שנוקט בלשונו ברמז דק כעין הענין
בדף סה הוזכר בסמוך לכך הפסוק שור או כשב וכו' שהמשכו מיום השמיני והלאה ירצה "לקרבן" ולהבדיל מאתנן שאינו רצוי "לקרבן",
בדף צג ע"א הוזכר בגמ' שבני יונה אף שגזלנים הוכרשורו לגבי "מזבח" ושוב להבדיל אתנן שאינו הוכשר "למזבח"

שוב הסיבה שלא פירש בדף סה אספורק ובצג פירש
זה גם כן על דרך הגמרא שהסוגיא בדף סה היא נספחת ונסחה קצר יותר ובדף צג ענין זה בסוגיה מרכזית ונוסחה מפורט יותר וגם רש"י נמשך לפי זה
(גם את השינוי בין קרבן למזבח אפשר להסביר בכך שבדף ס"ה זה לא עיקר הסוגיה נקט רש"י קרבן שמשמעות קרבן זה מצומצם קרבנות עצמם בהמות יין שמן סולת, משא"כ בדף צג בסוגיא העיקרית והמורחבת נקט רש"י מזבח שמשמעותו מורחבת יותר מזבח זה כולל קרבנות והמזבח עצמו ריקועים למזבח, רש"י וריקועין. ציפוי למזבח אם נתן לה זהב: תמורה ל ע"ב) (הרמב"ם פסק כב"ה וברש"י עה"ת כתב כב"ש כולל שינויהם ואולי ע"פ זה כנ"ל שאר דברים למזבח עצמו ועיית בשפתי חכמים דברים כ"ג)
דף סה - סו
א''ר ששת הא מני ב''ש היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב''ש אוסרין ובית הלל מתירין מאי טעמא דבית שמאי דכתיב גם לרבות שינוייהם ובית הלל הם ולא שינוייהם ובית שמאי ההוא הם ולא ולדותיהם הוא דאתא ובית הלל תרתי שמעית מינה הם ולא שינויהם הם ולא ולדותיהם ובית הלל הכתיב גם גם לבית הלל קשיא
דף צג - צד
אמר אביי ר' שמעון בן יהודה ובית שמאי ור' אליעזר בן יעקב ור''ש בן אלעזר ורבי ישמעאל כולהו סבירא להו שינוי במקומו עומד רבי שמעון בן יהודה הא דאמרן ב''ש מאי היא דתני' נתן לה חטין באתננה ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותניא אידך מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק בית שמאי אוסרין וב''ה מתירין מאי טעמיה דבית שמאי אמר קרא גם שניהם לרבות שינוייהם ובית הלל אמר קרא הם ולא שינוייהם ובית שמאי הא כתיב הם ההוא מיבעי ליה הם ולא ולדותיהם ובית הלל תרתי שמעת מינה הם ולא שינוייהם הם ולא ולדותיהם ובית הלל נמי הכתיב גם גם לב''ה קשיא

לגבי הסוף דעתי ג"כ שהשינוי לא משמעותי והיינו הך","278","","2792","True","True","False","","239","184.161.29.241","0","46057","בבא קמא|צו ע"א",""),new Message("46130","46126",""למזבח" הוא ביטוי ספרותי נאה יותר","07/09/16 12:00","ד אלול","תשע"ו","12:00","דוד כוכב","הקרבן הוא הבהמה, למזבח משמעו - לה'.","125","","2792","True","True","False","","134","212.76.103.246","0","46057","בבא קמא|צו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);