var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4605;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4605","0","חידוש מפתיע בנוגע לאופן עריכת התלמוד!","24/10/10 10:55","טז חשון","תשע&quot;א","10:55","שיננא","רש&quot;י בסוגייתנו כותב:<br /><i>אבל לא יין ביין. דכי נתערב יין נסך ביין כשר כולו אסור ואי קשיא אביי ורבא היכי מיתרצי אתקפתיה דאמימר הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא לא תיקשי דהא במסכת בכורות (דף יג:) תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי אליבא דרבי יוחנן דאליביה קאמר אמימר לשמעתיה וקבעוה בעלי תלמוד כאן אמילתיה דאמימר:</i><br /><br />מדברי רש&quot;י, אם הבנתי נכון (אם כי הדברים מפורסמים, והכותרת שלי להודעה היתה רק כדי שתיכנסו לקרוא ולהגיב), עולה שיש כאן איזה &quot;משחק&quot; שעשו בעלי התלמוד (מי הם??):<br />אביי ורבא בכלל לא תירצו את הקושיה שבסוגיה, ובכלל לא הכירו את אמימר שלא נולד עדיין בזמנם, והם בכלל דיברו בסוגיה אחרת, ו&quot;בעלי התלמוד&quot; לקחו את דבריהם ומיקמו אותם בסוגייתנו, וכך נוצר הרושם שהם כביכול השתתפו בסוגיה שלנו ותירצו את הקושיה על אמימר.<br /><br />האם בכלל יש דרך אחרת להבין את מה שהתרחש? היינו, האם יש חולק על רש&quot;י?<br /><br />ועוד - אם נלך בדרך זו של רש&quot;י, יהיה ניתן לטעון כך על המון סוגיות, ובכך אולי אף לפגוע כביכול ב&quot;אמינות&quot; הסוגיות.","146","","4941","True","True","False","","1147","192.118.11.120","0","0","עבודה זרה|עא ע&quot;ב",""),new Message("4608","4605","מה חידוש יש, ומה פגיעה?","24/10/10 12:11","טז חשון","תשע&quot;א","12:11","Almuaddib","התלמוד הבבלי עבר עריכה קפדנית, ורש&quot;י מזכיר זאת ביותר מאשר מקום אחד. רב אשי, רבינא ורבנן סבוראי סידרו את התלמוד, ושנים אחריהם, היו מי ששיבצו את המשניות בתוך הסוגיות.<br /><br />יש דוגמאות רבות של &quot;משא ומתן&quot; הלכתי בין כאלו שהיסטורית לא יכלו לעשות זאת, וברור כי הדיון מובא לבית המדרש, ויש פעמים ש&quot;טוענים בשמו&quot; של בעל דעה.<br /><br />זו דרכו של המו&quot;מ ההלכתי, וזה חוזקו. שיכול גם היום תלמיד בבית המדרש להפך מה היה עונה, למשל, עולא לרב חגא וכו'.","107","","4941","True","True","False","","144","212.25.82.194","0","4605","עבודה זרה|עא ע&quot;ב",""),new Message("4623","4608","אך מה יאמר רב שרירא גאון?","24/10/10 21:45","טז חשון","תשע&quot;א","21:45","הראל","אכן, כפי שכתב Almuaddib אין כאן שום בדיל של קושיה, ובפרט על שיטת רש&quot;י.<br /><br />הנה מקור נוסף מפורסם בו תיאר רש&quot;י את אופן עריכת התלמוד, והדברים יתבהרו מאליהם:<br />רש&quot;י (בבא מציעא פו ע&quot;א):<br />&quot;סוף הוראה - סוף כל האמוראין, עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש, או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר - כל אחד ואחד אומר טעמו, <b>ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם</b>, וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה, <b>והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ </b>הם והאמוראים שעמהם, וקבעו הכל בגמרא, כגון: איתיביה מיתיבי ורמינהי איבעיא להו, והתרוצים שעליהן, מה ששיירו אותן שלפניהן, ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי, ובאו רב אשי ורבינא וקבעום&quot;.<br /><br />וראה כך גם בתוס' לעיל (נז ע&quot;ב ד&quot;ה לאפוקי):<br />&quot;... ואין להקשות מריב&quot;ל דמשמע דקאי כוותיה, דריב&quot;ל לא קאי על דברי שמואל לפרש דבריו דהא איהו קשיש מיניה הוה ועיקר דבריו של ריב&quot;ל נאמרו ביבמות פ' החולץ (דף מח:) גבי הלוקח עבד מן העובד כוכבים מגלגל עמו י&quot;ב חדש <b>ותלמודא קבעה הכא</b> לפרש מילתא דשמואל&quot;.<br /><br />אך לכאורה ממקור זה <b>קצת </b>קשה על שיטת רש&quot;ג שטען באגרתו שהתלמוד נוצר שכבות שכבות, לדוגמא (תרגום עברי, כתיבת התלמוד אות עה):<br />&quot;בדברים אלו נתוסף התלמוד דור אחר דור, שכל דור ודור היו קובעים בו בתלמוד דברים של ספקות שנתחדשו להם ומעשים ושאלות שהיו נשאלות מהם&quot;.<br /><br />אלא שכמובן, לא קשה על רש&quot;ג, כיוון שאף הוא לכאורה מודה בפשטות, שהתלמוד לא נוצר רק &quot;שכבות שכבות&quot; וללא ידיים עורכות,<br />וכפי שכתב י&quot;נ אפשטיין (מבואות לספרות האמוראים, עמ' 12):<br />&quot;התלמוד הבבלי אינו כולו מעור אחד: התחילו בסידורו האמוראים הראשונים, סידרו את הברייתות על ידי המשניות, פירשו המשנה במימרות קצרות ופסקו הלכה (זו דברי ר' פלוני אבל חכמים אומרים, הלכה כר' פלוני, מוחלפת השיטה, זו אינה משנה, בלשון יחיד אני שונה אותה, וכדומה); הוסיפו הלכות שאינן במשנה, הלכות-תולדות, וקבעו אותן בתלמוד (קבעיתו לה נמי בתלמודא). ושרידים של סידור תלמוד יש לנו כבר מזמנו של ר&quot;נ (עירובין לב ב), רב יוסף ותלמידיהם, אביי ורבא: הוויות דאביי ורבא; המימרות נתרבו והמשא-ומתן גדל; הביאו מימרות וסוגיות מארץ ישראל לבבל ומבבל לארץ ישראל; הישיבות נפרדו, וכל אחת שנתה את התלמוד בדרכה ובשיטתה (בסורא מתני הכי בפומבדיתא מתני הכי, וכדומה, לישנא אחרינא אמרי לה, איכא דרמי לה מירמא, איכא דאמרי לה בהאי לישנא, ר' פלוני מתני הכי ור' פלוני מתני הכי), וה&quot;סדרנים&quot; (כגון רנב&quot;י &quot;ריש כלה&quot; בישיבת רבא שבמחוזא (ב&quot;ב כב א), &quot;ריש סידרא&quot;) &quot;סידרוהו&quot;; עד שהגיע הזמן לרבינא ורב אשי &quot;סוף הוראה&quot;, &quot;מסדרי התלמוד&quot;, שאספו את כל החומר שקדם להם, על פי רוב – בצורתו (ממש כמו שעשה רבי במשנה), פירשוהו, השלימוהו ו&quot;סידרוהו&quot;. אבל עקבות המקורות השונים לא נמחקו; &quot;הסוגיות ההפוכות&quot;, בלשונם של הראשונים (...) מעידות עליהם ברורות.<br />אלה מראים, שכל מסכת ומסכת הוא ספר לעצמו, שעל פי רוב גם דעתו וגם סידורו שונה, ולא כולן הן מזמן אחד, אלא שיש מסכות קדומות ויש מאוחרות&quot;.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=343'>וראה כאן</a> בנוגע לזהות עורכי התלמוד.","46","","4941","True","True","False","","443","84.228.53.103","0","4605","עבודה זרה|עא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);