var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45969;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45969","0","האם אפשר לסמוך על מי שתמיד מצדיק את רבו?","24/08/16 10:04","כ אב","תשע"ו","10:04","Almuaddib","הרש"ל, המוכר ללומדי הדף בעיקר מההגהות על הדף עצמו, חיבר גם את "ים של שלמה" - הלכה פסוקה ופרשנות על הגמרא.

בדף פה, היום, ראינו מחלוקת על מה שעלה במכתו, אך שלא באופן ישיר מהמכה ("צמחים"). שלוש דעות פורטו ונדונו, רבנן קמאי, רבי יהודה ורבנן בתראי, ועיי"ש על הדעות השונות.

הרמב"ם פסק כי "עלו צמחים שלא מחמת המכה חייב לרפאותו ואינו נותן לו דמי שבתו".
(חובל ומזיק ב, יט)

הראב"ד ועוד ראשונים השיגו על פסיקת הרמב"ם, שלדבריהם סותרים את סוגייתנו בגמרא. ואכן, כך נראים הדברים, אם כי היו שיישבו והסבירו את שיטת הרמב"ם בפסיקתו זו (ועיינו, למשל, בכס"מ על אתר).

בעל ה"מגדל עוז", מצדד, כאן כמו בכל מקום, בדברי הרמב"ם. וכך כתב עליו הרש"ל בים של שלמה (ב"ק פה):

"והרמב"ם פסק, אם עלו צמחים שלא מחמת המכה חייב לרפואתו, ואינו נותן לו דמי שבתו. והשיג עליו הראב"ד וכתב אינו חיב לרפאותו כמו שכתבתי. והמגד"ל עו"ז כתב תמה אני אם יצא הדבר מפי הראב"ד כ"ו עד וטוב היה לו השתיקה וכ"ו עכ"ל.
והנה מרוב שיבושיו לא כתבתיו, ושרי' לי מרי אף שהיה חכם ותלמודי בודאי. אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעין אח"כ בשמעת', יהיו דברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים. ומה נאה למגי"ד משנ"ה שאינו נושא פנים לעולם, כי לפעמים הוא מכריע ג"כ כראב"ד, מה שאין כן במגדל עוז שלעולם הוא מסכים עם הרמב"ם. ואלמלא היה מיישבו החרשתי, אבל לכתוב לשונות גדולות "תמה אני...", קשה בעיני, ולא אוכל להתאפק, ..."
","107","","2811","True","True","False","","723","82.80.33.78","0","0","בבא קמא|פה ע"א",""),new Message("45974","45969","וראה עוד בש"ך חושן משפט","24/08/16 15:50","כ אב","תשע"ו","15:50","דוד כוכב","בסימן לו ס"ק ג; סימן רס ס"ק כו; סימן שלג ס"ק כב; מה שכתב על דברי המגדל עוז.


וראה בספר רוח חיים על אבות לר"ח וולוז'ין - פרק א משנה ד:
"יהי ביתך בית ועד כו'. יתכן לפרש כי במ"ח דברים שהתורה ניקנית בהם כמבואר לקמן (פרק ו') אחד מהם הוא המחכים את רבותיו על ידי שאלותיו החריפים וממילא רווחא שמעתתא. והנה הלימוד נקרא מלחמה כמו שאמרו (סנהדרין קיא ע"ב), מלחמתה של תורה. אם כן גם התלמידים לוחמים יקראו. וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (קידושין ל ע"ב) לא יבושו וגו' כי ידברו את אויבים בשער. אפילו אב ובנו הרב ותלמידו נעשו אויבים זה את זה ואינם זזים משם כו'. ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם. ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד. וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזה שאמרו יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק מלשון ויאבק איש עמו שהוא ענין התאבקות מלחמה כי מלחמת מצוה היא וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ. ונשמתם בשמי מרום המחברים המפורסמים. וספריהם אתנו. הנה על ידי הספרים אשר בבתינו בתינו הוא בית ועד לחכמים אלה, הוזהרנו גם כן וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדבריהם ולתרץ קושייתם. ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת. אבל עם כל זה יזהר בנפשו מלדבר בגאוה וגודל לבב באשר מצא מקום לחלוק וידמה כי גדול הוא כרבו או כמחבר הספר אשר הוא משיג עליו וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו. ולכן יהיה אך בענוה יתירה. באמרו אם איני כדאי אך תורה היא וכו'. וזהו שאמרו הוי מתאבק כנזכר לעיל. אך בתנאי בעפר רגליהם רצה לומר בענוה והכנעה ולדון לפניהם בקרקע".","125","","2811","True","True","False","","177","213.151.42.151","0","45969","בבא קמא|פה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);