var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45953;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","68"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","51"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45953","0","עין תחת עין - עם מי הברייתות מתווכחות?","22/08/16 22:09","יח אב","תשע"ו","22:09","אליצפן","עם פתיחת פרק החובל התלמוד מנסה להוכיח שעין תחת עין זה ממון.


דתניא: יכול סימא את עינו - מסמא את עינו, קטע את ידו - מקטע את ידו, שיבר את רגלו - משבר את רגלו? ת"ל: (ויקרא כ"ד) מכה אדם ומכה בהמה, מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין;

ואם נפשך לומר, הרי הוא אומר: (במדבר ל"ה) לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין.

הי מכה? אילימא (ויקרא כ"ד) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת, ההוא בקטלא כתיב! אלא מהכא: (ויקרא כ"ד) מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש, וסמיך ליה: (ויקרא כ"ד) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו, האי לאו מכה הוא! הכאה הכאה קאמרינן, מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין, אף הכאה האמורה באדם לתשלומין.

והא כתיב: (ויקרא כ"ד) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת! בממון. ממאי דבממון? אימא: במיתה ממש! לא סלקא דעתך, חדא, דהא איתקש למכה בהמה ישלמנה;

ועוד, כתיב בתריה: כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו, ושמע מינה: ממון.

ומאי אם נפשך לומר? תו קא קשיא לתנא: מאי חזית דילפת ממכה בהמה? לילף ממכה אדם! אמרי: דנין ניזקין מניזקין, ואין דנין ניזקין ממיתה. אדרבה, דנין אדם מאדם, ואין דנין אדם מבהמה! היינו דקתני: אם נפשך לומר,

הרי הוא אומר: לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת, לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין.

והאי לא תקחו כופר לנפש רוצח למעוטי ראשי אברים הוא דאתא? האי מבעי ליה: דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי, לא תשקול מיניה ממון ותקטליה! האי (דברים כ"ה) מכדי רשעתו נפקא, רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו שתי רשעיות.

ואכתי מבעי ליה: דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה! א"כ, לכתוב רחמנא לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות, לנפש רוצח למה לי? ש"מ: לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין.

וכי מאחר דכתיב לא תקחו כופר, מכה מכה למה לי? אמרי: אי מהאי, הוה אמינא: אי בעי עינו ניתיב, ואי בעי דמי עינו ניתיב, קמ"ל מבהמה, מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין.

וזו רק הברייתא הראשונה בסדרה. ההמשך הוא באותו סגנון:

ר' דוסתאי בן יהודה אומר: עין תחת עין - ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? אמרת? ...

תניא אידך, רבי שמעון בן יוחי אומר: עין תחת עין - ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש?

רב זביד משמיה דרבה אמר, אמר קרא: (שמות כ"א) פצע תחת פצע, ליתן צער במקום נזק; ואי סלקא דעתך ממש, ....

וכן הלאה וכן הלאה. עם מי הברייתות מתווכחות?","502","","2815","True","True","False","","809","85.64.155.28","0","0","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45957","45953","עם הצדוקים","23/08/16 09:47","יט אב","תשע"ו","09:47","Almuaddib","ראה מגילת תענית פרק ד'.","107","","2814","True","True","False","","217","82.81.160.69","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45959","45957","במגילת תענית כתוב שזה היה עם הבייתוסים.","23/08/16 10:16","יט אב","תשע"ו","10:16","אליצפן","1. במגילת תענית כתוב שזה היה עם הבייתוסים ולא עם הצדוקים.

2. אבל התנאים המוזכרים בברייתות הם מדורות מאוחרים בהרבה אחר החורבן. איך זה מתיישב?","502","","2814","True","True","False","","187","85.64.155.28","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45961","45959","צדוקים ובייתוסים - היינו הך","23/08/16 10:43","יט אב","תשע"ו","10:43","Almuaddib","וראה במקורות רבים מספור על כך.

וכאשר ילוק הכלב מן הים:

"תנו רבנן, מעשה בצדוקי אחד שנסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו וכו' "
(בבלי, סוכה מח:)

ואותו מעשה, בתוספתא דסוכה:

"שכבר היה מעשה בביתוסי אחד שנסך על רגליו"","107","","2814","True","True","False","","167","209.88.198.77","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45962","45961","אבל מגילת תענית עושה הבחנה","23/08/16 11:43","יט אב","תשע"ו","11:43","אליצפן","אבל מגילת תענית עושה הבחנה שהרי בתחילת הציטוט מוזכרים הצדוקים ואח"כ הביתוסים.

בדפוסים שעברו צנזורה לא פעם צנזרו "מינים" וכתבו במקום צדוקים או בייתוסים. כך שאי אפשר לסמוך על דפוס וילנה המצונזר, וגם לא על התוספתא שבדפוס וילנה

ויתר על כן נראה לי שכבודו כנראה לא למד את מאמר הרב קוק "חג הביכורים". והיה רואה בו הבדל תהומי בין שתי הכתות הללו.","502","","2814","True","True","False","","211","85.64.155.28","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45965","45962","אתה רוצה את רשימת המקומות","23/08/16 13:54","יט אב","תשע"ו","13:54","Almuaddib","בהם בתוספתא כתוב "ביתוסים", וכשהיא מצוטטת בגמרא כתוב "צדוקים" ?

או רשימת מקומות בהם נוקטים אותם בחדא מחתא על אותה המחלוקת?

כפי הדוגמא היחידה שהבאתי למעלה, יש רבות.","107","","2814","True","True","False","","177","209.88.198.77","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45966","45965","לא צריך כי הנוסחים מד"כ מצונזרים.","23/08/16 15:19","יט אב","תשע"ו","15:19","אליצפן","","502","","2814","False","True","False","","155","85.64.155.28","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45968","45966","גם כתבי היד מצונזרים???","23/08/16 17:47","יט אב","תשע"ו","17:47","Almuaddib","בכת"י מינכן, בכת"י ניו יורק ( JTS), בכת"י אוקספורד - בכולם כתוב "צדוקי אחד". בתוספתא - ביתוסי.

מה היה להם לצנזר? הרי "ביתוסים" מוזכרים בבבלי בלי שצונזרו.","107","","2814","True","True","False","","174","84.229.23.148","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב",""),new Message("45977","45966","מצ"ב צילום דוגמא:","25/08/16 13:26","כא אב","תשע"ו","13:26","Almuaddib","המעשה המפורסם ביהודה בן טבאי ובעד הזומם שהרג "כדי להוציא מלבם".

כשלמדנו את הסיפור במסכת חגיגה, או במסכת מכות, היה כתוב "להוציא מלבם של צדוקים".
בתוספתא דסנהדרין, כתוב במפורש "להוציא מלבם של בייתוסים".

בקובץ המצורף, למעלה - צילום מכת"י רומא של מסכת חגיגה. למטה - צילום מכת"י וינה של תוספתא דסנהדרין.","107","jpg","2812","True","True","False","","196","209.88.198.77","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב","0-jpg"),new Message("45978","45977","בחצי סיפור צדוקים ובחצי השני בייתוסים?","25/08/16 13:50","כא אב","תשע"ו","13:50","אליצפן","אז למה מצינו בחז"ל מקורות שבהן באותו קטע יש בחצי סיפור צדוקים ובחצי השני בייתוסים?

הנה 2 דוגמאות:

1. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף סה עמוד א

ת"ר: אלין יומיא דלא להתענאה בהון, ומקצתהון דלא למספד בהון
:
מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד, שהיו צדוקים אומרים: יחיד מתנדב ומביא תמיד, מאי דרוש? (במדבר כ"ח) את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, מאי אהדרו? (במדבר כ"ח) את קרבני לחמי לאשי... תשמרו, שיהיו כולן באין מתרומת הלשכה.

מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד, שהיו בייתוסין אומרים: עצרת אחר השבת,

2. מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון

בארבעה בתמוז עדא ספר גזרתא. מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקים ספר גזרות אלו שנסקלין ואלו שנשרפין אלו שנהרגין ואלו שנחנקין וכשהיו יושבין ואדם שואל ומראין לו בספר אומר להם מנין שזה חיב סקילה וזה חיב שרפה וזה חיב הרגה וזה חיב חניקה לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמרו להם חכמים הלא כתוב על פי התורה אשר יורוך וגו' מלמד שאין כותבין הלכות בספר.

דבר אחר ספר גזרתא שהיו ביתוסין אומרים עין תחת עין שן תחת שן הפיל אדם שן חברו יפיל את שנו סמא עין חברו יסמא את עינו יהו שוים כאחד. ופרשו השמלה לפני זקני העיר דברים ככתבן. וירקה בפניו שתהא רוקקת בפניו. אמרו להם חכמים והלא כתוב התורה והמצוה אשר כתבתי להורותם. התורה אשר כתבתי והמצוה להורותם. וכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ולמדה את בני ישראל זה מקרא. שימה בפיהם אלו הלכות. יום שבטלוהו עשאוהו יום טוב.

כלומר זה לא אותו דבר! אלא צדוקים לחוד ובייתוסים לחוד. במאמר של הרב קוק "חג הביכורים" הוא מסביר מה ההבדל.

בגדול לפי דברי הרב קוק: הצדוקים = אנשי מרץ של ימינו (דת מצוות זה עניין ליחיד, שייך לתחום הפרט) ובייתוסים = העולם החרדי, אין משמעות לחול רק לקודש.","502","","2812","True","True","False","","624","85.64.155.28","0","45953","בבא קמא|פג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);