var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45880;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45880","0","דמצוה על החכמים לעשות רצון המלך! - היתכן","10/08/16 09:01","ו אב","תשע&quot;ו","09:01","אליצפן","התלמוד מספר למה חרבה ירושלים:<br /><br />וגם במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו באלהים (חיים) - <br />מאי מרדותיה? אשכחיה צדקיה לנבוכד נצר דהוה קאכיל <span class='bordeaux'><b>ארנבא חיה</b></span>, א&quot;ל: <span class='bordeaux'><b>אישתבע</b></span> לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא, <span class='bordeaux'><b>אישתבע</b></span>. <br />לסוף הוה קא <span class='bordeaux'><b>מצטער</b></span> צדקיהו בגופיה, <br /><span class='bordeaux'><b>איתשיל אשבועתיה</b></span> ואמר. <br />שמע נבוכד נצר דקא מבזין ליה, שלח ואייתי <span class='bordeaux'><b>סנהדרין וצדקיהו</b></span>, אמר להון: חזיתון מאי קא עביד צדקיהו? לאו הכי אישתבע <span class='bordeaux'><b>בשמא דשמיא</b></span> דלא מגלינא? <br />א&quot;ל: <span class='bordeaux'><b>איתשלי</b></span> אשבועתא. <br />[א&quot;ל, מתשלין אשבועתא]? אמרי ליה: אין. <br />אמר להו: בפניו או אפילו שלא בפניו? <br />אמרי ליה: בפניו. <br />אמר להון: ואתון מאי עבדיתון? מאי טעמא לא אמריתון לצדקיהו? ........<br />מיד: (איכה ב) <span class='bordeaux'><b>ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון</b></span>, אמר רבי יצחק: <span class='bordeaux'><b>ששמטו כרים מתחתיהם</b></span>. <br /><br />התוספות מצדיקים את הסנהדרין ואומרים:<br /><br />&quot;עי&quot;ל <span class='bordeaux'><b>דמצוה על החכמים לעשות רצון המלך</b></span> &quot;<br /><br />הייתכן?! האם על כל פשע ועל כל עוולה - הסנהדרין היא חותמת גומי הנותנת גושפנקה לשלטון הפוליטי - ועוד רואים זאת כמצווה?<br /><br />אז על מה צועקים על הנביאים? אם <span class='bordeaux'><b>מצווה</b></span> לעשות רצון המלך?<br /><br />איך הם אומרים זאת אם הפסוק שעליו מסתמך התלמוד הוא שצדקיה עשה נגד ה'? הנה ההקשר לציטוט הפותח את הסוגיא:<br /><br />דברי הימים ב פרק לו <br /><br />(יא) בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם:<br />(יב) <span class='bordeaux'><b>וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו </b></span>לֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי ה':<br />(יג) וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים <span class='bordeaux'><b>וַיֶּקֶשׁ אֶת עָרְפּוֹ וַיְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ מִשּׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל</b></span>:<br />(יד) גַּם <span class='bordeaux'><b>כָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ למעול לִמְעָל מַעַל</b></span> כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם:<br />(טו) וַיִּשְׁלַח ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם בְּיַד מַלְאָכָיו הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ וְעַל מְעוֹנוֹ:<br />(טז) <span class='bordeaux'><b>וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו</b></span> עַד עֲלוֹת חֲמַת ה' בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא:","502","","2825","True","True","False","","1010","85.64.155.28","0","0","נדרים|סה ע&quot;א",""),new Message("45885","45880","הם אכן טעו, והביאו בכך את החורבן","10/08/16 12:02","ו אב","תשע&quot;ו","12:02","דוד כוכב","אכן ככלל חובה לעשות את רצון המלך, והממרה נידון במיתה. וזו היתה ההוה אמינא של הסנהדרין.<br />אך הם טעו, כי במקרה זה שיש בו חילול ה' עצום אסור היה להם לעשות את רצונו.","125","","2825","True","True","False","","207","95.86.100.235","0","45880","נדרים|סה ע&quot;א",""),new Message("45887","45885","האם לכל גחמה של המלך הם צריכים לתת הכשר?","10/08/16 12:39","ו אב","תשע&quot;ו","12:39","אליצפן","הם עשו בניגוד להלכה.<br /><br /> דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הָעֶבֶד - דִּבְרֵי <span class='bordeaux'><b>הָרַב קוֹדְמִין</b></span>. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר <span class='bordeaux'><b>אִם גָּזַר הַמֶּלֶךְ לְבַטֵּל מִצְוָה, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ</b></span>.<br /><br />איך להבין את התוספות?","502","","2825","True","True","False","","176","85.64.155.28","0","45880","נדרים|סה ע&quot;א",""),new Message("45904","45885","במדרש איכה רבה נאמר שנבוכדנצר הרג אותם!","12/08/16 17:47","ח אב","תשע&quot;ו","17:47","אליצפן","איכה רבה (וילנא) פרשה ב <br /><br />יד ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון, א&quot;ר אלעזר <span class='bordeaux'><b>אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך שע&quot;י פרשת נדרים נהרגו סנהדרי גדולה של צדקיהו</b></span>, <br />לפי כשגלו יכניה מינהו המלך נבוכדנצר על חמשה מלכים הה&quot;ד (ירמיה כ&quot;ז) ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה, <br />והוה עליל ונפיק בלי רשו יומא חד עליל לגביה ואשכחיה דתליש בשר ארנבא ואכיל כשהוא חי, <br />א&quot;ל אישתבע לי דלית את מפרסם לי ואישתבע ליה, ובמה השביעו ר' יוסי בר' חנינא אמר במזבח הפנימי, <br />והוון חמשה מלכין יתבין ומפרתין ליה בנבוכדנצר קדם צדקיהו ואמרי ליה לא יאייא ליה מלכותא לנבוכדנצר אלא לך יאיא מלכותא דאת מזרעו של דוד,<br /> אף הוא מפרתיה לנבוכדנצר ואמר אנא חמיתיה דהוה תליש בשר ארנבא ואכיל, <br />שלחון מיד ואמרון ליה למלכא ההוא יהודאה דהוה עליל ונפיק בלי רשו קדמך אמר לן אנא חמיתיה לנבוכדנצר דהוה תליש בשר ארנבא ואכיל, הה&quot;ד (מ&quot;ב =מלכים ב'= כ&quot;ד) וימרוד צדקיהו במלך בבל, <br />מיד בא וישב בדפני של אנטוכיא ויצאו סנהדרי גדולה לקראתו כיון שראה אותם שהם כולם בני אדם של צורה גזר והוציאו להם קתדראות והושיבן, <br />אמר להם דרשו לי את התורה מיד היו קורין פרשה ופרשה ומתרגמין אותה לפניו, וכיון שהגיעו לפרשת נדרים (במדבר ל') איש כי ידור נדר אמר להון אי בעי למהדר ביה יכיל או לאו, <br />אמרו לו ילך אצל חכם ומתיר לו את נדרו, <br />אמר להם דומה אני שאתם התרתם לצדקיה השבועה שנשבע לי, <br />מיד גזר והורידן לארץ הדא הוא דכתיב ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון, <br />העלו עפר התחילו מזכירין זכותו של אברהם, דכתיב (בראשית י&quot;ח) ואנכי עפר ואפר, <br />חגרו שקים, התחילו מזכירין זכותו של יעקב דכתיב (שם /בראשית/ ל&quot;ז) וישם שק במתניו, <br />מה עשו להם קשרו שערן בזנבי סוסיהם והיו מריצין אותם מירושלם ועד לוד, הדא הוא דכתיב הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם.","502","","2823","True","True","False","","255","85.64.155.28","0","45880","נדרים|סה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);