var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4567;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4567","0","ריחא מילתא - שיטת אביי","21/10/10 08:16","יג חשון","תשע&quot;א","08:16","מתפעל","לשיטת אביי שאסור ליהודי להריח חבית יין של גוי כי ריחא מילתא, תוס' במקום (ד&quot;ה אביי אמר אסור) אומרים שזה כמו שתיה.<br />לפי זה, האם לפי אביי אסור להריח ריח טוב של יין או פירות או הדסים ביום כיפור?<br />ואולי אביי אמר דברו רק ביין נסך ויש כאן חומרא מדרבנן שנחשב כשותה אבל בודאי אין כאן שתיה ממש?<br />ועוד שאלה, לפי אביי והתוס' שהרחה נחשבת כשתיה, מה לגבי ברכה? האם יחייב אותו לברך בורא פרי הגפן?<br /><br />מהמשך דברי תוס' יש קצת ראיה שמתכוונים ממש כפשוטו שהוא כשותה.<br />תוס' אומרים לגבי זילוף ששם עוברים מצד הנאה אבל לא נחשב כשותה, כי אם זה היה כשותה, היה זה אסור כשמזלף תרומה טמאה שכן שותה תרומה טמאה חייב מיתה. רואים שתוס' למד שזה ממש כשותה שחייב מיתה מן התורה.<br />וזה לכאורה פלא גדול.","148","","4947","True","True","False","","1019","80.74.114.58","0","0","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4581","4567","הצעה","21/10/10 16:49","יג חשון","תשע&quot;א","16:49","משיב מאורות דף היומי","א. אמנם דייקת באופן נפלא מתוס' שלאביי נחשב כשתייה אפ' מה&quot;ת, אבל הייתי אומר שכל זה הוא רק באיסורים אבל לא במצות עשה ולא בברכות. <br /><br />ב. ולכן מודה התוס' דא&quot;א לצאת ידי קידוש או ד' כוסות ע&quot;י ריחא וגם לא מברכים על זה בפה&quot;ג. <br /><br />ג. ולגופו של עניין, אין כוונת תוס' לומר שריחא נחשב כשותה מן התורה גם באיסורים, כי לזה לא קוראים <b>מילתא היא</b>, אלא ריחה כשתייה וכמו שאמרו סיכה כשתייה. <br /><br />ד. אלא כוונת התוס' היא רק להוכיח שזילוף אינו כשתייה אפ' מדרבנן, שאם היה כשתייה מדרבנן, היו אוסרים מדרבנן זילוף תרומה טמאה, מפני שיש בה צד חמור של מיתה בשותה משש תרומה טמאה, [או לפחות בשותה תרומה טהורה בטומאת הגוף לפי הגרע&quot;א בגהש&quot;ס כאן]. <br /><br />מעניין אם זה כתוב באחרונים, אנסה לחפש.","142","","4947","True","True","False","","252","82.166.18.134","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4601","4567","הרחה כשתיה","24/10/10 00:13","טז חשון","תשע&quot;א","00:13","ברוך","לעניות דעתי, התוספות מצמצמים את החידוש, הרואה את ההרחה כשתיה, דווקא להרחה מסוימת, שהיא כעין 'בת תיהא'. הרחה כזאת היא כעין שתיה, בעוד שהרחה רגילה, כמו בזילוף, אינה אלא הנאה.<br />מהו בדיוק הקו המבדיל - התוספות לא מבררים זאת בפירוש. בכל אופן, ברור כי הם מדברים על ריח חזק ביותר (עד כדי כך שהסברא על פיה רבא מתיר את ההרחה היא שהנזק רב על התועלת). אולי היה מקום להציע שמדובר דווקא ביין, שם אידוי האלכוהול גורם לריח להיות בעל השפעה הדומה במידה מסויימת לשתיה עצמה, וכמובן להרחה מרוכזת, כגון בבת התיהא, שם הריח כולו מתנקז לחור אחד. ועוד צ&quot;ע. (ואולי מי ממשתמשי הפורום יוכל להאיר את עינינו לגבי חילוק שבין ריח סתם לבין ריח כחלק מחווית האכילה, שהוא מן הסתם הריח אותו התוספות רואים כשתיה)<br />כדאי להעיר, שראשונים אחרים (ראה ר&quot;ן כאן) סברו שההרחה בבת תיהא מתבצעת על ידי הפה, ואם כן מדובר בפעולה הדומה ביותר לשתיה. אמנם, מדברי התוספות מסתבר שלא סברו כך.","86","","4944","True","True","False","","296","77.125.0.51","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4582","4581","לא מצאתי","21/10/10 17:00","יג חשון","תשע&quot;א","17:00","משיב מאורות דף היומי","אבל גם את נאמר שהריח הוא נחשב כממשות של מזערית של האיסור הנכנסת לגוף דרך האף, ואסורה משום שתייה מה&quot;ת, זה רק באיסורים ולא במצות, ואולי בגלל שאף פעם א&quot;א להגיע לשיעור רביעית משקה, ע&quot;י ריח.","142","","4947","True","True","False","","201","82.166.18.134","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4616","4581","יישר כח, מה לגבי סיכה באמת?","24/10/10 15:42","טז חשון","תשע&quot;א","15:42","מתפעל","האם מותר לסוך ביום כיפור?","148","","4944","True","True","False","","130","80.74.114.58","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4613","4601","יפה","24/10/10 15:30","טז חשון","תשע&quot;א","15:30","משיב מאורות דף היומי","אבל מתפעל שואל אם מברכים על זה ואם יוצאים בזה ידי קידוש.","142","","4944","True","True","False","","187","82.166.18.134","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4637","4613","הנאת אכילה ללא מעשה אכילה","26/10/10 01:02","יח חשון","תשע&quot;א","01:02","ברוך","לעניות דעתי, ברור כי אין כונת התוספות שמעשה ההרחה כמעשה אכילה ושתיה, אלא רק שכתוצאה ממנו נהנה בהנאת אכילה ושתיה.<br />ועל כן בכל אחת מן השאלות ששאלת יש לחקור מהו עיקר הדין - ההנאה או עצם האכילה. לגבי איסורי אכילה מקובל באחרונים שעיקר האיסור בהנאה, וראייתם ממה שנאמר 'המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה'. <br />לגבי קידוש, מסתבר לעניות דעתי שודאי חייבים במעשה שתיה, ואין עיקר הדין שיהנה מן היין.<br />לגבי ברכות, לענ&quot;ד, אף על פי שודאי מברך על מנת להתיר לו את ההנאה, שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל. מכל מקום נראה שכיון שהיתה זו תקנת חז&quot;ל, לא תקנו חז&quot;ל את ברכת היין אלא על שתיה, ואילו על ריח תיקנו ברכה אחרת.<br />לגבי יום הכיפורים, האיסור הוא מדין של עינוי הנפש. ועל כן נראה לי במבט שטחי (אינני מצוי בסוגיות, ואשמח אם מישהו יאיר עיני בהן) שהדגש הוא על הנאה, ולא על אכילה או שתיה במעשה דווקא.<br /><br />(וב&quot;ה מצאתי בשו&quot;ת אמונת שמואל סימן מה שכתב בפירוש כי ודאי התוספות לא סברו שריח בכל מקום כשתיה, אלא רק בבת תיהא. אמנם לדעתו [נראה שהיתה לו גירסא שונה מעט] התוספות דיברו גם הם דווקא על הרחה דרך הפה, וכפי שהבאתי בהודעתי הראשונה בשם הר&quot;ן)","86","","4942","True","True","False","","278","95.86.111.139","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב",""),new Message("4618","4616","מראי מקומות","24/10/10 16:26","טז חשון","תשע&quot;א","16:26","משיב מאורות דף היומי","ע' תוס' יומא עז' א'","142","","4944","True","True","False","","180","82.166.18.134","0","4567","עבודה זרה|סז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);