var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45621;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45621","0","מעשה בבתו של נחוניא","19/07/16 11:40","יג תמוז","תשע"ו","11:40","דוד כוכב","האם למסקנה צדיק נענש או שלא?

על כך כאן.","125","","2841","True","True","False","","832","95.86.118.215","0","0","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45622","45621",""היה הדבר כשגגה היוצאת מלפני השליט" וגו'","19/07/16 14:06","יג תמוז","תשע"ו","14:06","Almuaddib","וכי יודע אתה חשבונות שמים?","107","","2841","True","True","False","","123","82.81.160.69","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45623","45622",""במדה שאדם מודד מודדין לו"","19/07/16 18:06","יג תמוז","תשע"ו","18:06","דוד כוכב","","125","","2841","False","True","False","","140","95.86.118.215","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45626","45623","עוד הערה","20/07/16 09:27","יד תמוז","תשע"ו","09:27","עלי","א. לאלמואדיב. הערה דקדוקית קטנונית. אם איני טועה, בפסוק כתוב 'כשגגה היוצא מלפני השליט'. בלי ה' בסוף בצ' קמוצה.
ב. אם בתו של ר' נחוניא כמעט ומתה, זה עצמו מורה שהיתה לגביו 'מידת הדין' ומעין איום לעונש ( שכן הקב"ה מדקדק עם הצדיקים 'כחוט שער' =תרי"ג ). גם הצלה בנס אינה טובה לצדיק שכן מפחיתים לו עבור זה מזכויותיו. העובדה שבנו מת ועוד בצמא מורה ג"כ על מידת דין זו, ובמקרה שלו לא היה די בזכויות אביו להצילו.
הדבר אומר דרשני, מדוע היתה מידת הדין עליו ועל צאצאיו ודווקא בדבר שבו התעסק במעשי חסד לרבים. לא ראיתי שהרב כוכב או מי מהכותבים התיחס לשאלה זו.
אולי צריך לומר שעצם חפירת בורות אגירה גדולים למים עבור עולי הרגלים, דומה למתקן התפלה בימינו, כאשר בגלל מפעלים כאלו אין עולי הרגלים או האוכלוסיה בכלל צריכה לדאוג עוד לאספקת מים שוטפת. מצד אחד זה מועיל מאד ומאידך זה מפחית את תחושת התלות בחסדי שמים ( ככתוב 'לא כארץ מצרים היא... ארץ אשר עיני ה' א-לקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה' ). אמנם כבר חזקיה המלך והחשמונאים ואולי קודם להם החלו במפעלי המים הכבירים של י-ם, ולא מצאנו שחכמים דנו אותם על כך לכף חובה, אך יתכן שעצם ההרגשה של העוסקים במלאכה שהחסד שהם עושים 'מגן' עליהם ואינם זקוקים לחסדי שמים, זה בעצמו עלול להוות מין קטרוג. צ"ע. אשמח לקרא תגובות נוספות בעניין מחכמים ממני.","209","","2840","True","True","False","","177","194.114.146.227","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45628","45626","טוב שברופאים - לגהינום!","20/07/16 09:37","יד תמוז","תשע"ו","09:37","Almuaddib","לפי אותו ההגיון שלך, אסור לרפא את החולים, שעדיף שיתנו עיניהם לשמים.

שים לב,

חנינא בן דוסא היפך בזכותו - ואתה מהפך בחובתו!","107","","2840","True","True","False","","155","209.88.198.77","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45636","45626","ועוד אחת","20/07/16 12:37","יד תמוז","תשע"ו","12:37","אור חדש","מסתבר שלולא עמד רחב"ד בתפילה כל אותו זמן לא היתה חיה ואכן כך עלה לבנו של נחוניא שמת למרות הסברא.
ביסוד תפילתו זעק רחב"ד טענה מסתברת- 'אפשר באותו דבר..?!?' וע"כ היה בטוח שתפילתו תתקבל.
ר"נ מברסלב טרח רבות ללמד אותנו שהקב"ה מצפה לתפילתנו שתעשה בדרך של ברור הטוב ולימוד זכות וזה מעורר את ההשגחה לטובה. והוכיח זאת מתפילות משרע"ה שבתפילותיו על ישראל היה מעלה טענות שלאחר קבלתן היה הדין מתהפך. מזאת למד שאין לסמוך על הקב"ה שיודע צדקתנו אלא יש לספרה בתפילה ואז תועיל.","458","","2840","True","True","False","","117","37.26.148.195","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45641","45626","התשובה לשאלתך","20/07/16 15:46","יד תמוז","תשע"ו","15:46","דוד כוכב","מדוע היתה מידת הדין עליו ועל צאצאיו ודווקא בדבר שבו התעסק במעשי חסד לרבים?

הגמרא מסיקה במסכת ברכות דף ז ע"א שצדיק ורע לו הוא צדיק שאינו גמור, והקב"ה מענישו על נדנודי העבירה שבידו ובכך יבוא זך ונקי לעוה"ב.

עוד אמרו במסכת סנהדרין דף צ ע"א שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.

ובמסכתות פסחים דף נ ע"א; ובבא בתרא דף י ע"ב אמרו:
"הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. מאן נינהו? אילימא רבי עקיבא וחבריו, משום הרוגי מלכות ותו לא? פשיטא, בלאו הכי נמי! אלא הרוגי לוד".
כלומר שלרבי עקיבא וחבריו שהיו צדיקים גדולים צפוי לעולם הבא מדור מיוחד בתחומים רבים. ולהרוגי לוד צפוי מדור עליון המיוחד למעלה שהצטיינו בה.

משילוב ג' גמרות אלו עולה התשובה מאליה.
יכול אדם להיות צדיק למצוה אחת ולהדר בה מאוד, והוא צפוי לשכר עצום לעולם הבא באותה מדרגה. ומה שאמרו בסוגייתנו שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה - לגבי צדיק זה הדבר אמור דוקא באותו ענין שבו מתבטאת צדקותו, הקב"ה מטהרו מכל סיג ונידנוד כדי שתהא אותה חופה שלימה לעולם הבא. ואותן יסורין של אהבה באים מדה כנגד מדה - דוקא באותו ענין שבו הצטיין ובו התרשל קמעה.","125","","2840","True","True","False","","157","95.86.118.215","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45630","45628","לא","20/07/16 09:59","יד תמוז","תשע"ו","09:59","עלי","א. אף אני הייתי רוצה להפך בזכותם של הצדיקים הללו. אלא מה אעשה ורואים שהקב"ה דקדק עימם. ניסיתי להבין בשכלי הקצר מדוע. אולי לך יש הסבר ?
ב. לגבי רפואה, זו הרי באמת מחלוקת רמב"ן ושאר ראשונים אם ראוי לצדיקים לסמוך על רופאים או לא. אין מדובר על סתם בני אדם או במקרה חבלה מאדם אחר שאז ודאי מותרת רפואה אלא במחלות שהן 'מן השמים' ( כצרעת ) ואזי לצדיקים ראוי להתרפא ע"י בטחון בה'.","209","","2840","True","True","False","","171","194.114.146.227","0","45621","בבא קמא|נ ע"א",""),new Message("45637","45630","" שתוק! כך עלה במחשבה לפני! "","20/07/16 13:57","יד תמוז","תשע"ו","13:57","Almuaddib","אתה באמת מתיימר לדעת את הסיבות למה שעשה הקב"ה???


אמר רב יהודה אמר רב:
בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות.
אמר לפניו: רבש"ע! מי מעכב על ידך?
אמר לו: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו; שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי.
אמר לו: חזור לאחורך.
הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים.
תשש כחו.
כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך?
אמר להן: הלכה למשה מסיני.
נתיישבה דעתו.
חזר ובא לפני הקב"ה. אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י?!
אמר לו: שתוק! כך עלה במחשבה לפני!

אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו.
אמר לו: חזור לאחורך.
חזר לאחוריו. ראה ששוקלין בשרו במקולין.

אמר לפניו: רבש"ע! זו תורה וזו שכרה?!

א"ל: שתוק! כך עלה במחשבה לפני!


(בבלי, מנחות)","107","","2840","True","True","False","","194","209.88.198.77","0","45621","בבא קמא|נ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);