var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4482;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","56"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","54"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","53")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4482","0","שמא/טעמא - מה הסברה של &quot;שמא&quot;?","18/10/10 21:19","י חשון","תשע&quot;א","21:19","שאינו יודע לשאול","<i>חמרא עתיקא בענבי דברי הכל בנותן טעם חמרא חדתא בענבי אביי אמר במשהו ורבא אמר בנותן טעם אביי אמר במשהו בתר טעמא אזלינן אידי ואידי חד טעמא הוא דהוה ליה מין במינו ומין במינו במשהו ורבא אמר בנותן טעם בתר שמא אזלינן והאי שמא לחוד והאי שמא לחוד וה''ל מין בשאינו מינו ומין בשאינו מינו בנ''ט</i><br /><br />לכאורה הסברות הם כך:<br />מין בשאינו מינו בנותן טעם - מכיוון שברגע שיש הרגשה של טעם האיסור (&quot;נותן טעם&quot;) אז יש לאסור את התערובת.<br />מין במינו במשהו - מכיוון שהכל טעם אחד, אז ניתן כנראה לטעון שאפילו &quot;משהו&quot; מן האיסור מורגש בכל התערובת.<br /><br />לכן קשה לי:<br />אם אכן הסברה שכתבתי לעיל לגבי &quot;מין במינו במשהו&quot; נכונה, אז שיטת אביי מובנת, אבל שיטת רבא קשה לי: מה הקשר ל&quot;שמא&quot; כדי להגדיר מהו מין במינו? - והרי ייתכן שהטעמים שונים (למרות שזה אותו &quot;שמא&quot;), ולכן מדוע כאן זה יהיה במשהו ולא בנותן טעם?","48","","4951","True","True","False","","1484","84.228.148.82","0","0","עבודה זרה|סו ע&quot;א",""),new Message("4485","4482","בר&quot;ן כתוב סברא אחרת","18/10/10 21:33","י חשון","תשע&quot;א","21:33","משיב מאורות דף היומי","לפני הציטוט מהר&quot;ן, צ&quot;ע על סברתך, שהרי מבחינה פיזית-כימית אין שום טעם של המשהו בתוך התערובת כי הוא בטל בשישים. והטעם שלו אינו מורגש כלל. <br /><br />דברי הר&quot;ן נדרים דף נב עמוד א <br /><br />וקסבר ר' יהודה דהיינו טעמא משום דמין במינו לא בטיל לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו אינו מחלישו ומבטלו אלא מעמידו ומחזקו ומשום הכי סבירא ליה לר' יהודה בכולהו איסורי דמין במינו לא בטיל ורבנן לא משמע להו הכי דמכל מקום מין במינו דאיסור והיתר אין דומין זה לזה כיון דחד אסור וחד שרי שאין ראוי לילך אחר דמיונן בעצם אלא אחר חילוקן באיסור והיתר <br /><br />ככלל, יש שני אפשריות ללמוד את הדין שטעם אינו בטל במין בשא&quot;מ. <br /><br />א. פמ&quot;ג, וכן לומדים כולם, שהטעם עושה היכר לאיסור, ואינו בטל. <br /><br />ב. דעת הגר&quot;ח מבריסק, בכמה מקומות בחידושי ר' חיים על הרמב&quot;ם, דהטעם הוא נאסר כחלק מהאיסור, ולא בגלל שמונע את הביטול.","142","","4951","True","True","False","","266","85.130.130.141","0","4482","עבודה זרה|סו ע&quot;א",""),new Message("4495","4482","יש צדק בטענתך","18/10/10 22:51","י חשון","תשע&quot;א","22:51","דוד כוכב","הש&quot;ך ביורה דעה סימן צח ס&quot;ק ו האריך להוכיח בדומה לטענתך שבדברים האוסרים בטעמם גם רבא מודה לאביי שרק הטעם קובע.<br />ומחלוקתם שייכת למשל בדין שתרומה מין במינו בטלה רק במאה.<br /><br />שהרי מניין לומדים שמין במינו במשהו? מהפסוק &quot;ולקח מדם הפר ומדם השעיר&quot; הרי לנו שדם השעיר המועט מוזכר קיומו בפסוק, והוא לא נתבטל ברוב דם הפר.<br />הרי שבעניין זה למשל, אין כלל ענין של טעם אלא של הגדרת המהויות - זהו דם השעיר, וזה דם הפר, והיות שכל אחד מהם יש לו חשיבות והגדרה לעצמו הוא אינו בטל בחברו.<br />ודעת רבא שקביעת מין עצמאי תלויה בשמו.","125","","4951","True","True","False","","132","212.76.106.67","0","4482","עבודה זרה|סו ע&quot;א",""),new Message("4487","4485","בקשה להבהרות","18/10/10 21:51","י חשון","תשע&quot;א","21:51","שאינו יודע לשאול","[1] לגבי הר&quot;ן:<br />כלל לא בטוח שכוונתו אחרת ממה שכתבתי לעיל, והדברים לכאורה עולים בקנה אחד, שהרי כתב: &quot;מעמידו ומחזקו&quot;. - וקושייתך שהקשית עלי (&quot;צ&quot;ע על סברתך...&quot;)לכאורה קשה גם על הר&quot;ן.<br /><br />[2] בין כך ובין כך - שאלתי עדיין במקומה עומדת. לדעת רבא שהולך בתר &quot;שמא&quot; אז איך ניתן לטעון ש&quot;כל דבר שהוא דומה לחבירו אינו מחלישו ומבטלו אלא מעמידו ומחזקו&quot; - וכי השם הדומה (ולא הטעם) גורם לכל מה שכתב הר&quot;ן?<br /><br />[3] סוף דבריך - &quot;שתי אפשרויות ללמוד את הדין שטעם אינו בטל במין בשא&quot;מ&quot; - אכן (&quot;ככלל&quot;) לא קשור לשאלתי לכאורה.<br /><br />[4] אודה לך אם תבאר את דעת הגר&quot;ח מבריסק - לא הצלחתי להבין את כוונתו.","48","","4951","True","True","False","","230","84.228.148.82","0","4482","עבודה זרה|סו ע&quot;א",""),new Message("4491","4487","תשובות","18/10/10 22:38","י חשון","תשע&quot;א","22:38","משיב מאורות דף היומי","נגעת בנושא מאוד מורכב המסעיר את עולם הישיבות והכוללים באופן בלתי פוסק.<br /><br />כהקדמה: נראה לי שאין תשובה לקושיה שהקשתי עליך מסברא. לכן אין אצלי אפשרות שהר&quot;ן יגיד דבר לא נכון במציאות. <br /><br />א. הנושא הוא האם ישנו יחס שהאיסור נאבד בתערובת או קיים בתערובת, כלומר שיש מינים שהם שונים, ויש בינהם סתירה והתנגדות, ועל זה באה ההכרעה במקום של סתירה שהטעם מכריע מי גבר. <br /><br />ועל זה אומר הר&quot;ן שלמין במינו אין יחס של מינים מנוגדים, כדי להפעיל כללי ביטול, כדי לדון אם נאבד בתערובת וכו' כי אין אנו רואים אותם כמנוגדים מצד מציאותם, אלא כפועלים ביחד. כלומר אינו נאבד אלא מאוחד בתערובת. <br /><br />ב. <b>ולפ&quot;ז מובן שהנושא הוא בתר שמא</b>, כלומר ששם אחד יוצר שאין התנגדות בין המינים ואחד בולע את חברו ומעלים אותו, אלא הם סוג אחד שמתאחדים. <br />השאלה מה גורם שאנו לא רואים ניגוד בין המינים, השם או הטעם. <br /><br />ג. מאוד קשור, כי באופן טבעי הלכת לפי הפמ&quot;ג, אבל שים לב שזה לא פשוט. <br /><br />ד. הגר&quot;ח סובר שהטעם הוא נאסר לא בגלל שהוא היכר למשש שהתערב אלא בגלל שהוא עצמו נאסר כאחד המאפיינים של האיסור המקורי. כלומר שטעם האיסור נאסר באופן עצמאי מה&quot;ת או מדר'. <br /><br />מקווה שהתברר מעט. כל טוב.","142","","4951","True","True","False","","248","85.130.130.141","0","4482","עבודה זרה|סו ע&quot;א",""),new Message("4497","4495","בכלל לא קשור","18/10/10 23:01","י חשון","תשע&quot;א","23:01","משיב מאורות דף היומי","שים לב, הש&quot;ך מדבר על<b> מין בשאינו מינו</b>, ואומר על זה שלכו&quot;ע בתר טעמא.<br /><br />אבל שאי&quot;ל מדבר על <b>מין במינו</b>: מין במינו במשהו - מכיוון <b>שהכל טעם אחד</b>, אז ניתן כנראה לטעון שאפילו &quot;משהו&quot; מן האיסור <b>מורגש</b> בכל התערובת.<br /><br />זה לא קשור עם הש&quot;ך.","142","","4951","True","True","False","","217","85.130.130.141","0","4482","עבודה זרה|סו ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82674);