var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44755;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44755","0","האם רבנים חולקים במציאות? (רש&quot;י ור&quot;ת)","22/05/16 20:31","יד אייר","תשע&quot;ו","20:31","אליצפן","רש&quot;י מסכת קידושין דף עא עמוד ב <br /><br />לפי הענין נראה שבבל בין שני נהרות גדולים חדקל ופרת מציעים אותה ביניהם זה מן המזרח וזה מן המערב <span class='bordeaux'><b>ובאין ומושכין מן הדרום לצפון</b></span> וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל דכתיב (ירמיה א) מצפון תפתח הרעה כלומר בבל בצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבה פרת וקא בעי גמרא מה שבין ב' הנהרות פשיטא לן דבבל היא אלא משפת חדקל ולחוץ.<br /><br />תוספות מסכת קידושין דף עא עמוד ב <br /><br />ור&quot;ת פי' <span class='bordeaux'><b>שנהר פרת היה בא ומושך מן הצפון לדרום</b></span> שהרי נהר פרת בא מקדמת עדן וגן עדן הוא מצפון של עולם וארץ ישראל לדרום ופרת בא מעדן והיה מושך מצפון לדרום והא דאמר מיטרא במערבא סהדא רבא פרת דמשמע דמושך מדרום לצפון י&quot;ל דה&quot;ק שהמים של פרת רבים כל כך שיחזרו המים למקום שבאו דהיינו מדרום לצפון.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>האם חכמים חולקים על המציאות</b></span>?","502","","2899","True","True","False","","1300","85.64.155.28","0","0","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44757","44755","לא הם רק מקישים מנתונים חלקיים בלבד","22/05/16 21:33","יד אייר","תשע&quot;ו","21:33","אור חדש","אם היו זוכים לראות מפה מודרנית של אזור המזה&quot;ת וודאי היו מפרשים כפי המציאות הידועה ומסכימים שאין מקום <b>להשערותיהם</b> בדבר המציאות של האזור.<br /><br />לצערם טרם המציאו את גוגל ארת' לפני 900 שנה והמפות המדויקות של העולם לא היו זמינות להם בסמרטפונים שלהם","458","","2899","True","True","False","","153","77.125.91.6","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44771","44755","כאשר אין מידע מבוסס","23/05/16 16:44","טו אייר","תשע&quot;ו","16:44","אביגדור","והמידע מתבסס על ראיות עקיפות מגמרות וכד', אכן יש מחלוקות במציאות.<br />הבעיה במחלוקת במציאות היא בעיקר כאשר אנו שואלים בעצם: מדוע לא בדקתם, כמו דברי הירושלמי פסחים פ&quot;ב על המחלוקת מה מחמיץ ומה לא - שיבדקו. ותשובת הירושלמי, שהיתה מחלוקת על עצם הבדיקה.<br />כלומר, כשאין אפשרות לוודא את המציאות, תיתכן מחלוקת בה.<br />אני מצרף את המפות שהיו מקובלות בד&quot;כ באירופה בתקופת הראשונים, ואפשר להבין עד כמה היה חסר ידע בתחום זה (מתוך המאמר &quot;הידיעות המדעיות של חזל - תוקפן ומקורן).","571","pdf","2898","True","True","False","","169","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("44759","44757","ראה: מחלוקת במציאות / ‏דוד כוכב","22/05/16 22:07","יד אייר","תשע&quot;ו","22:07","אליצפן","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=42679'>מחלוקת במציאות</a> <br /><br />בפרט בתגובות שלי שם &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=42679'>מנין לך שחכמים לא דנים במציאות?</a>&quot;","502","","2899","True","True","False","","186","85.64.155.28","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44761","44757","הם גרו שם הם היו אמורים לראות","23/05/16 06:43","טו אייר","תשע&quot;ו","06:43","הודו_כי_טוב","","207","","2898","False","True","False","","198","79.178.164.103","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44772","44771","להשלמת התמונה (תרתי משמע)","23/05/16 17:00","טו אייר","תשע&quot;ו","17:00","אביגדור","אני מצרף תמונה נוספת, של שתי המפות המוצלחות ביותר שהיו בתקופתם לארץ ישראל - של תלמי היווני, ושל אל-אדריסי הערבי.<br />כמו שתוס' כותבים בבכורות, המידע שלהם היה ע&quot;פ אדן שהגיע מארץ ישראל. נקל לשער שגם לתושב הארץ לא היו תמיד כלים לדעת מה כיוון זרימתם של נהרות שאינם במקום מגוריו.","571","pdf","2898","True","True","False","","212","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("44773","44772","האם לא שמת לב שרש&quot;י ור&quot;ת לא מסתמכים על מ","23/05/16 18:24","טו אייר","תשע&quot;ו","18:24","אליצפן","האם לא שמת לב שרש&quot;י ור&quot;ת לא מסתמכים על מפות אלא על <span class='bordeaux'><b>פסוקים</b></span> מן התנ&quot;ך?","502","","2898","True","True","False","","210","85.64.155.28","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44774","44773","בוודאי ששמתי לב","23/05/16 18:30","טו אייר","תשע&quot;ו","18:30","אביגדור","הראשונים בכל סוגיות אלו מסתמכים על פסוקים ועל גמרות ואפילו מדרשים (תוס' ב&quot;ב לגבי הירדן העובר במי טבריה).<br />לא כתבתי שהם הסתמכו על מפות, ואיננו יודעים כלל אם הם ראו אותן.<br />אך כיוון שאנו סמוכים ובטוחים שהם עשו מאמץ להגיע לאמת, אנו יכולים להיות בטוחים שאם היו יכולים לפתוח אטלס או לשאול את השכן ולקבל תשובה מדויקת, הם בוודאי לא היו חוסכים מעצמם טרחה זו (י&quot;ח חודש גרתי עם רועי בקר וכו').<br />לכן מה שכתבתי הוא שנבין את אי-הבהירות שהיתה להם כאשר נבין שזוהי רמת הידע שהיתה מקובלת בזמנם. בדומה לתחומים מדעיים אחרים באירופה של תקופת הראשונים.","571","","2898","True","True","False","","150","213.151.41.217","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44775","44773","ואולי, אולי בדף של היום עג: אפשר","23/05/16 18:35","טו אייר","תשע&quot;ו","18:35","אשבח","לראות שהמציאות העכשווית העומדת לפני חכמים היא הקובעת במקרה שאין נתונים מקיפים יתר על הידוע ומקובל באותו זמן?<br />הנה עדות החיה, המיילדת,  אף שהיא אינה שני עדים, אינה עד אחד ואפילו היא... אשה עדותה נאמנת (ראה הר&quot;ן 'ולא  מדינה...') כי זו המציאות באותו רגע: היא היחידה במקום להעיד, וכך לא נכנסים לספק כשרות שאר הילודים. <br />כזכור אמרתי רק אולי יש משהו בדברי...","507","","2898","True","True","False","","250","37.26.148.141","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44778","44774","במחילה, לא ירדת לסוף דעתי","23/05/16 18:48","טו אייר","תשע&quot;ו","18:48","אליצפן","הפסוקים שהם מסתמכים עליהם הם <span class='bordeaux'><b>דברי הנביאים</b></span>. הנביאים <span class='bordeaux'><b>ידעו</b></span> לאיזה כיוון הנהרות זורמים. איך יש מחלקות בין רש&quot;י ור&quot;ת <span class='bordeaux'><b>בהבנת הפסוקים</b></span>, עד כדי כך שאצל האחד הנהרות זורמים בכיוון ההפוך מאשר אצל השני?","502","","2898","True","True","False","","195","85.64.155.28","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44777","44775","יש פה שתי נקודות נפרדות:","23/05/16 18:44","טו אייר","תשע&quot;ו","18:44","אביגדור","א. בירור המציאות האמיתית, וממילא הדיון כיצד ומדוע קרה שראשונים (ולעיתים אמוראים) לא ידעו על המציאות הנכונה. ועל כך תגובותי דלעיל.<br /><br />ב. מה קובע לגבי ההלכה במקרה שאמוראים פסקו הלכה ע&quot;פ מידע שגוי שהיה בזמנם - זו סוגיא בפני עצמה, דנו האחרונים באריכות על הריגת כינה בשבת למשל, כמוכ קו התאריך תלוי בזה ועוד סוגיות רבות.","571","","2898","True","True","False","","152","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44779","44777","יום הכפורים נקבע ליהודים שהיגרו כפי","23/05/16 18:56","טו אייר","תשע&quot;ו","18:56","אשבח","שהיה ידוע אז, הלכת הריגת כינה בשבת, כמה שידיעתי מגעת, לא שונתה עד רגע זה.<br />כך שדבריך על בירור מציאות נעשתה! זו הייתה המציאות שכינה נוצרת מזיעה. אלו עניינים המקיפים בעיות הלכתיות נוספות עד יבוא אליהו, וכדבריך....","507","","2898","True","True","False","","259","37.26.148.213","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44780","44778","לא חסרות מחלוקות בהבנת פסוקים","23/05/16 18:56","טו אייר","תשע&quot;ו","18:56","אביגדור","עכ&quot;פ תודה על הבהרת כוונתך","571","","2898","True","True","False","","158","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44781","44779","הסבר","23/05/16 19:13","טו אייר","תשע&quot;ו","19:13","אביגדור","הריגת כינה בשבת זו המחלוקת המפורסמת ביותר בתחום זה.<br />מאז שהפחד יצחק העלה את הנושא (האמת שלפניו לא היה דיון רציני בזה כי עד תקופתו <b>בערך </b>באמת העולם סבר שכינים נוצרות מהזיעה) נפתחה המחלוקת. כבר הוא הזכיר את ר&quot;י בריל. <br />מאז נוספו עוד &quot;דעות ביניים&quot;: אולי מדובר על סוג כינים אחר, אולי חיישינן לוצאת לעז על דורות הראשונים, אולי יש טעמים נסתרים וכו'.<br /><br />קו התאריך - מחלוקת החזו&quot;א ושאר האחרונים (שגם ביניהן דעות רבות) מבוססת בראש בראשונה על כיצד להתיחס לדברי הראשונים (בעיקר: הרז&quot;ה) שבעצם לא ידעו על כך שיש את אמריקה, וידעו רק על אירופה-אסיה-אפריקה. כך הם גם חישבו את זוויות מיקומי ירושלים הקצה המזרחי והקצה המערבי.","571","","2898","True","True","False","","174","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44826","44780","אליצפן האם נחה דעתך מהתשובות של אביגדור?","29/05/16 22:38","כא אייר","תשע&quot;ו","22:38","איתן","לדעתי התשובה של אביגדור נכונה,<br />דהיינו רש&quot;י ותוס' הסיקו על סמך המקורות שהיו לפניהם. וההיסק של רש&quot;י כפי שהוא מסביר -הוא מאוד הגיוני.<br />הרמב&quot;ן (סוף פרשת נח) מדבר על שהיו לו תלמידים ילידי האיזור שנקרא היום צפון סוריה או דרום טורקיה, והם יכלו לספר לו על חרן ועל אור כשדים ועל ארם נהרים, אבל לרש&quot;י לא היו.","123","","2892","True","True","False","","360","213.151.58.226","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44782","44781","היא הנותנת והוא בדיוק היוצא מדברי","23/05/16 19:25","טו אייר","תשע&quot;ו","19:25","אשבח","שרק באו מאותו מקור כשלך. הכל נפסק כפי המציאות אז. <br />ידיעותינו המדעיות, הרפואיות וכד' היום, כולל על הכינה נחמה, אינן משנות את הליכותנו עפ&quot;י ההלכה הפסוקה לנו היום (או כאן יותר נכון לומר: עד היום...) כלל וכלל עד יבוא גואל... או כמו שמצאו פתרון לכשרות תרנגול הודו... אגב בילדותי צדתי ואכלתי חגבים שכשרותם עפ&quot;י סימנים ומסורת נבדקה ע&quot;י הורי, וכידוע לא כולם מסכימים לזאת (ולא, היום לא הייתי חוזר על כך.... ).","507","","2898","True","True","False","","284","37.26.148.221","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44783","44782","אינני בטוח שהבנתיך נכון","23/05/16 19:40","טו אייר","תשע&quot;ו","19:40","אביגדור","אם אתה מתכוון שמה שהראשונים נהגו בזמנם ע&quot;פ הבנתם זה בסדר - הרי זה ברור כשמש.<br />אם אתה מתכוון שאנחנו יכולים היום להמשיך להתנהג הלכה למעשה ע&quot;פ מה שהם פסקו בעבר ע&quot;פ ידיעותיהם אז, כשהיום ידוע לנו אחרת - אז אלו מחלוקות גדולות, כמו שכתבתי.","571","","2898","True","True","False","","187","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44784","44783","עד יבוא גואל אני חי בתחושת מלאות עם","23/05/16 19:46","טו אייר","תשע&quot;ו","19:46","אשבח","כל הלכה אף שתסתור את כל המדעים שבעולם...<br />והמחלוקות בנד&quot;ד הרי אינם חידוש.","507","","2898","True","True","False","","222","37.26.148.221","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44785","44784","אין לי שום בעיה עם זה...","23/05/16 20:00","טו אייר","תשע&quot;ו","20:00","אביגדור","מותר לך לפסוק במחלוקת זו ע&quot;פ כללי הפסיקה / המסורת / רבך וכו'.<br />אך השאלה אינה איך כל אחד בעצמו פוסק / נוהג,<br />השאלה היתה מה ההלכה וכו',<br />ועל כך השבתי שיש מחלוקות בעניין.<br /><br />נ.ב. אשריך שהמחלוקות אינן חידוש בשבילך, חושבני שרוב הציבור אינו יודע שהפסק של החזון איש מבוסס על כך שהוא סבר שהראשונים ידעו שיש יישוב באמריקה, כאשר הרב כשר הוכיח ממקומות רבים ומוחלטים שטעות הדבר.","571","","2898","True","True","False","","181","212.76.118.109","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44786","44785","נדמה לי שהבאתי כאן בפורטל על","23/05/16 20:05","טו אייר","תשע&quot;ו","20:05","אשבח","קו התאריך כשלמדנו מסכת ראש השנה. את הדברים למדתי כחלק מעבודה מקיפה על הלוח העברי ובמסגרתה גם פיתחתי תכנה מעניינת.<br />הדברים נכתבו תחת הכינוי יהודי קדום.","507","","2898","True","True","False","","239","37.26.148.221","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44828","44826","אם כבר הזכירו את דבריי, אז","29/05/16 23:02","כא אייר","תשע&quot;ו","23:02","אביגדור","עוד נקודה:<br />תוס' (שבת סה: ד&quot;ה סהדא) כתבו לגבי פרת, ש&quot;הרי... כל הנהרות זורמים ממזרח למערב&quot;. זה פשוט מה שהם הכירו מהנהרות שהיו לידם, ועל סמך זה הם הסיקו שכך כל הנהרות שבעולם, וגם פרת. מבחינתנו זה אולי נראה תמוה, אבל מבחינתם זו היתה מסקנה הגיונית על סמך הידע שהיה בידם.","571","","2892","True","True","False","","145","95.86.105.197","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44830","44828","לפי הדף של היום (פ): הַאִם הָאֵם והבן","30/05/16 05:51","כב אייר","תשע&quot;ו","05:51","אשבח","נסקלו בגלל שזו הייתה מציאות שאכן הם אם ובנה?<br />בפירוש לא ידוע לנו אם זו הייתה המציאות:<br /><b>קידושין דף פ עמוד א </b><br /> א&quot;ר שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: מעשה באשה שבאת לירושלים ותינוק מורכב לה על כתיפה, והגדילתו ובא עליה, והביאום לבית דין וסקלום, <u>לא מפני שבנה ודאי, אלא מפני שכרוך אחריה</u>. <br /><br />גמרא זו מוכיחה שאפילו בדיני תורה לא פוסקים רק לפי המציאות אלא גם לפי מה שאנו רואים ויודעים: כולם התרגלו לראות בהם אם ובנה - אז הם מוחזקים ככאלה!<br /><br />בימינו יש הפוסקים לפי מה שעינינו רואות ולא לפי המציאות:<br /><br /><u>דוגמא א:</u><br /><b>שו&quot;ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן לג </b><br /><span class='lightYellow'><b>&quot;...דפשוט שכל עניני התורה נידונין כפי שרואין ושומעין בעצם לא ע&quot;י מכונות וכדומה, וכמו שרצים שלא נראו לעין אלא ע&quot;י דבר המגדיל שאינו כלום דהא כל האויר שאדם שואף לתוכו הוא מלא משרצים כאלו שנקראו מיקראבין שע&quot;י ספאקטיווע המגדיל ערך אלף פעמים ויותר הן נראים ואין שום איסור בזה, וכמו כן מה שנראה הפסק באות בתפילין ומזוזות ע&quot;י ספאקטיווע ולא נראה לעין בעצמו לא נחשב הפסק וכשר, וכדומה הוא בהרבה ענינים, ולכן גם מי שאינו שומע אלא ע&quot;י מכונה כיון שאינו שומע בעצמו אין להחשיבו לשומע...&quot;.</b></span><br /><br /><u>דוגמא ב:</u><br />אף שלדג יכולים להיות במציאות קשקשים - אבל ניתן לראותם רק במכשור עזר אופטי כלשהו ולא בעיניים בלבד - קשקשים אלה לא נחשבים לקשקשים למרות שהמציאות ידועה שיש לדג זה קשקשים:<br /><br /><b>בתפארת ישראל - בועז מסכת עבודה זרה פרק ב <br /></b> <span class='lightYellow'><b>&quot;...וכן אנו רואין [בהאאל] קשקשים קטנים בזכוכית המגדיל, וכי ס&quot;ד להתירו ח&quot;ו משום זה. ע&quot;כ יפה כתבו רבותינו שישתקע הדבר ולא יאמר התירו]:&quot;.</b></span>","507","","2891","True","True","False","","274","109.65.138.243","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44833","44828","קשה מפרשת מסעי","30/05/16 09:05","כב אייר","תשע&quot;ו","09:05","דוד כוכב","וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה (במדבר לד, ג).<br />וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה... וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח (שם י-יב).<br /><br />וכן ביחזקאל מז, יח:<br />וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה.","125","","2891","True","True","False","","166","213.151.56.48","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44838","44830","שתי הערות בעניין:","30/05/16 13:16","כב אייר","תשע&quot;ו","13:16","אביגדור","א. בעניין הכרעות בספיקות,<br />דנו האחרונים באריכות רבה אלו הכרעות הן בירור ואלו הנהגה, ועל הנפק&quot;מ לדינא ביניהם, והדברים עתיקים.<br />לגבי &quot;הוחזק&quot; שמוזכר בסוגייתנו, כמעט כמעט כל המפרשים  (יוצאת מן הכלל היא שיטת הרוגאצובר) מסבירים שזהו בירור, כלומר מסתבר לנו שבאמת הם בניה, ועל סמך זה אנו הורגים אותם. לכן למשל מותר לאדם להישבע שאלו בניה, אך להרבה אחרונים אסור להישבע שהמקווה שלם, גם אם לפני חודש בדקתי ומצאתיו שלם, כיוון שזו הנהגה ולא בירור.<br />להכרעה של הנהגה, כגון חזקה קמייתא להרבה אחרונים, יש צורך בגזירת הכתוב.<br />לגבי הלשון &quot;לא מפני שבנה ודאי&quot; הכוונה לא ידוע לנו שהוא ודאי, אלא רק על סמך זה שכרוך אחריה.<br /><br />ב. בעניין פסק ע&quot;פ מה שנראה לעינינו, הדברים כמובן וכידוע נכונים, אך במחילה אין הנידון דומה לראיה. שם הדיון, כפי שהבאת, על מציאות שאע&quot;פ שאנו יודעים את האמת שהיא קיימת, אנו לא פוסקים על פיה בגלל שהתורה דנה על דברים בגודל הנראה לעיניים. האגרות משה ידע שיש חיידקים, הוא לא טעה בשום נתון, ואעפ&quot;כ הוא מתיר אותם. וזה לכתחילה.<br />בסוגייתנו אנו דנים על חוסר ידיעת המציאות אצל חלק מהראשונים. במחילת כבוד תורתם הם לא הבינו את המציאות, וממילא את המציאות המתוארת בסוגיה - בצורה נכונה. אז כמובן שאם הם פסקו אז ע&quot;פ מה שידוע להם אין הם אשמים חלילה, והם לא יכלו לברר זאת יותר. אך כמובן שלכתחילה מי שיכול צריך לדעת את המציאות חייב לעשות זאת לפני שהוא פוסק, ואין הדבר דומה לאכילת חיידקים וכד'. ואם מישהו בדורם היה בא ומכיח להם את טעותם בוודאי שהיו חוזרים בהם, ויתכן שבענייני ממונות היה צריך להחזיר את הדין (יש לדון האם ישלם מביתו או לו, ע&quot;פ סוגיית טועה בדבר משנה וכו').","571","","2891","True","True","False","","175","213.151.41.217","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44836","44833","מחילה שלא הבנתי את כוונתך","30/05/16 13:06","כב אייר","תשע&quot;ו","13:06","אביגדור","אשמח אם תוכל להסביר את קושייתך, בתודה מראש.<br />אה.. אני מתקן, עכשיו הבנתי שכנראה קושייתך שהם היו צריכים לראות מהפוסקים שהירדן זורם מצפון לדרום. <br />אולי כוונתם ממזרח למערב - בניגוד לממערב למזרח, אך מצפון לדרום כן יתכן. אולי.","571","","2891","True","True","False","","146","213.151.41.217","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44847","44836","גם אני חשבתי על תירוץ זה","30/05/16 16:15","כב אייר","תשע&quot;ו","16:15","דוד כוכב","ועדין קשה, כיון שהמסקנה מאותם פסוקים היא: כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, מה לי אם הים נמצא בדרום או במזרח?<br /><br />אלא מסתבר שמה שכתב ר&quot;ת שכל הנהרות יורדים ממזרח למערב אינו משום שהסיק חוק טבע ממספר מקרים. אלא שכיון שלא ידע על הימים הדרומיים, סבר שגם הפרת נשפך לים האחרון ימה. תדע, שהפרת הוא הגבול הצפוני של א&quot;י והים הוא גבול המערבי.","125","","2891","True","True","False","","177","213.151.56.48","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44841","44838","נהניתי מדבריך הנכונים. י&quot;כ!","30/05/16 13:52","כב אייר","תשע&quot;ו","13:52","אשבח","","507","","2891","False","True","False","","191","109.65.138.243","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44849","44838","אדרבה, גדולה מזו מצינו","30/05/16 16:34","כב אייר","תשע&quot;ו","16:34","דוד כוכב","מ&quot;ש: &quot;להרבה אחרונים אסור להישבע שהמקווה שלם, גם אם לפני חודש בדקתי ומצאתיו שלם, כיוון שזו הנהגה ולא בירור&quot;.<br />אדרבה, גדולה מזו מצינו, במסכת יבמות דף קכא ע&quot;ב: &quot;אמר רב נחמן: האלקים, אכלו כוורי לחסא&quot;. כלומר שאף שההנהגה היא שחוששים שמא הוא חי, עדין תולים שרוב הסיכויים שהוא מת, וכיון שכך מותר אף להשבע על כך.<br />כמו כן מצינו הוצאת שם שמים &quot;לבטלה&quot; על סמך אומדנא, במסכת כתובות דף ח ע&quot;א:<br />&quot;רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא, ובריך משעת אירוסין, אמר: קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו. לא אסתייע מילתא והדרי בהו&quot;.","125","","2891","True","True","False","","197","213.151.56.48","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44844","44841","יישר כוחך","30/05/16 14:59","כב אייר","תשע&quot;ו","14:59","אביגדור","תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כד עמוד א :<br /><br />אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שנוחין זה לזה בהלכה.<br /><br />כאן המקום להדגיש את חשיבות הדיון בפורום ברוח של מכבדים זה את זה, באופן שמתאים לפורום של בני תורה, שבאים לשאול להקשות ליישב ולסייע לדון ולהודות והכל מתוך רצון לכבוד שמיים.","571","","2891","True","True","False","","154","95.86.99.156","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44852","44847","יתכן, ואכן במפת הגרא נהר פרת מגיע עד הים","30/05/16 16:48","כב אייר","תשע&quot;ו","16:48","אביגדור","הגדול בצורה אופקית.<br />אם כי לא ברור שם מהו כיוון זרימתו - ממזרח למערב או להיפך","571","","2891","True","True","False","","151","95.86.99.156","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44853","44849","מה שכתבתי שעל סמך חזקה קמייתא (מעיקרא)","30/05/16 16:53","כב אייר","תשע&quot;ו","16:53","אביגדור","א&quot;א להישבע משום שהיא הנהגה, אלו דברי הקובץ שיעורים כתובות אות עד.<br />פחות או יותר, בשינויים קלים, ההגדרות והחילוקים בנושאים אלו דומים אצל כל ראשי הישיבות.<br />ראייתך מאומדנא - שם מדובר באומדנא, שהיא בירור, בדומה להוחזק בסוגייתנו.","571","","2891","True","True","False","","127","95.86.99.156","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44856","44853","כך אכן כתב שם","30/05/16 21:30","כב אייר","תשע&quot;ו","21:30","דוד כוכב","בקובץ שעורים כתובות אות עד:<br />&quot;ונראה פשוט בהא דמבואר בשלהי יבמות, גבי האלקים אכל כוורי לחסא, דמותר לישבע על סמך הרוב, הוא דוקא ברוב דליתא קמן דהוא מתורת בירור&quot;.<br /><br />אך הדברים קשים, הכיצד ייקרא לזאת &quot;בירור&quot; כאשר לא רק שלא ברור שכך הוא, אלא שאדרבה, להלכה ההיפך הוא הנכון? וכמה מעשים היו במסכת יבמות דף קכא ע&quot;א שהנעדר נמצא לבסוף חי ואמרו &quot;כמה גדולים דברי חכמים שאמרו... מים שאין להם סוף אסורה&quot;.<br /><br />ובענין &quot;קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו&quot; מה שייך &quot;בירור&quot; על דבר שיקרה רק בעתיד?!<br /><br />אלא שברכה והזכרת שם שמים אינו תלוי בודאות אובייקטיבית אלא בסמיכת לב המזכיר, כמו שאמרו במסכת שבועות דף כו ע&quot;א: &quot;ואנא בשיקרא אישתבעי? אמר ליה: לבך אנסך&quot;.","125","","2891","True","True","False","","172","213.151.56.48","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב",""),new Message("44857","44856","כשהאחרונים אומרים &quot;בירור&quot;,","30/05/16 21:46","כב אייר","תשע&quot;ו","21:46","אביגדור","(ואפילו כשחלק מהאחרונים מתבטאים &quot;דין ודאי&quot;, אם כי זה כבר מושג שונה), אין הכוונה שזה במציאות 100%. אף אחד לא העלה בדעתו שרוב של 60% הוא 100%,<br />אלא שכשהתורה אומרת לסמוך על הרוב זה משום שאנו מניחים שהפרט באמת הגיע מהרוב.<br />גם &quot;קין לי בגוויהו דלא הדרי&quot; זה בהחלט בירור. לא במובן הדקדוקי של לברר על העבר, אלא במושג ההלכתי של להניח שכך היא המציאות ולפסוק על פי הנחה זו.<br />לכן למשל כתבו האחרונים שזה הטעם שרובא וחזקה (קמייתא) רובא עדיף - בדף של היום (קידושין פ.), כי רוב הוא בירור וחזקה (קמייתא) היא הנהגה.<br />והדברים ארוכים....","571","","2891","True","True","False","","159","95.86.99.156","0","44755","קידושין|עא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);