var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44724;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44724","0","רב יהודה בר יחזקאל יורד על רב נחמן חבל"ז","20/05/16 16:50","יב אייר","תשע"ו","16:50","אליצפן","ברור שאם התלמוד מביא סיפור כזה ובאריכות כזו, יש מסר חינוכי הגלום בו במישורים שונים.

מה התלמוד רוצה ללמד אותנו מהסיפור הזה?","502","","2904","True","True","False","","1018","85.64.155.28","0","0","קידושין|ע ע"א",""),new Message("44727","44724","ראה הסברו של "בשולי גיליוני"","20/05/16 17:39","יב אייר","תשע"ו","17:39","אבי גרינבלט","כיוון מחשבה מעניין , למרות שרב יהודה נהג עפ"י הדין וכך פוסק שו"ע חו"מ ז,ו
"מי שתובעין אותו לדון לפני דיין שקטן ממנו אין הדיין יכול לכופו לילך לפניו אלא מכנפי מאן דאיכא התם מחכימי ומעיינים בינייהו".
הענווה של רב נחמן במקרה הזה , אינה נעלמת מן העין.
צירפתי את כל 4 הדפים בהם הוא דן במקרה.","539","pdf","2904","True","True","False","","231","95.86.70.13","0","44724","קידושין|ע ע"א","0-pdf"),new Message("44730","44727","עברתי על הנאמר בשולי הגליון","20/05/16 18:08","יב אייר","תשע"ו","18:08","אליצפן","התלמוד ההוא לטובת רב יהודה ומעמיד את רב נחמן בנחיתות מדהימה. עד שאשת ילטה לא גוערת בו, הוא לא מפסיק להתבזות ע"י רב יהודה.

רב יהודה מוכיח לרב נחמן שכל מה שהוא עושה זה נגד רבו שמואל.

זה מזכיר לי מקרה דומה בסוף חולין קי ע"א-ע"ב) עם רמי בר דיקולי שעשה "בית ספר" לרב חיסדא. גם כאן רמי בר דיקולי פועל באותה דרך שלמד מרבו רב יהודה, על כל דבר תמוה הוא רק מצטט את רב יהודה (האמורא מהסיפור בקידושין).

גם כאן התלמוד לטובת רמי בר דיקולי, תלמידו של רב יהודה.","502","","2904","True","True","False","","261","85.64.155.28","0","44724","קידושין|ע ע"א",""),new Message("44734","44730","רב יהודה ואביו","20/05/16 18:40","יב אייר","תשע"ו","18:40","אבי גרינבלט","כבר ראינו שתיקן את אביו מתוך הקפדתו על דיוק הלימוד ושמואל רבו העיר לו על כך (לב).
כנראה לא אחדש לכבודו , אבל כדאי להוסיף דברי הנשר הגדול
וכך כתב הרמב"ם:


ה- ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית, אלא יתרחק עד הקצה האחר--והוא גובה הלב, שאין הדרך הטובה שיהיה האדם עניו בלבד, אלא שיהיה שפל רוח, ותהיה רוחו נמוכה למאוד. ולפיכך נאמר במשה רבנו "עניו מאוד" (במדבר יב,ג), ולא נאמר עניו בלבד. ולפיכך ציוו חכמים, מאוד מאוד הוי שפל רוח.","539","","2904","True","True","False","","149","95.86.70.13","0","44724","קידושין|ע ע"א",""),new Message("44741","44730","עוד על ילתא וחריפותא ברכות נא,ב","21/05/16 22:01","יג אייר","תשע"ו","22:01","אבי גרינבלט",""עולא אקלע לבי רב נחמן כריך ריפתא בריך ברכת מזונא יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן אמר ליה רב נחמן לישדר מר כסא דברכתא לילתא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר (דברים ז, יג) וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך תניא נמי הכי רבי נתן אומר מניין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנאמר וברך פרי בטנך פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך אדהכי שמעה ילתא קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא אמר ליה רב נחמן נשדר לה מר כסא אחרינא שלח לה כל האי נבגא דברכתא היא שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי".
וכאן , התנהגות לקצה האחר.","539","","2903","True","True","False","","242","95.86.70.13","0","44724","קידושין|ע ע"א",""),new Message("44742","44734","כל התנהגויותיו של רב יהודה היא ההלכה!","21/05/16 22:06","יג אייר","תשע"ו","22:06","אליצפן","כולם נפסקו להלכה (מפוזרות ההלכות בהלכות ת"ת ברמב"ם).
אפילו מן השמים סייעו לו שרב מתנא בדיוק באותו יום הגיע, לאחר 13 שנה שלא היה בנהרדעא.

ויותר מזה אם רב יהודה היה נוהג מנהג "ענווה" שלא במקומה היה נענש:

תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁבִּזָּהוּ אוֹ חֵרְפוֹ אָדָם בְּפַרְהֶסְיָא - אָסוּר לוֹ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ; וְאִם מָחַל - נֶעֱנָשׁ, שֶׁזֶּה בִּזְיוֹן תּוֹרָה; אֶלָּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הַרְבֵּה כַּנָּחָשׁ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְיִסְלַח לוֹ. (רמב"ם ההלכה האחרונה בהלכות ת"ת).

על ענווה שלא במקומה כבר אמרו חז"ל: (תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א): "אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו.

שים לב לביטוי לא ענווה אלא ענוותנות: כפי שמפרש רש"י (שם) ענותנותו - סבלנותו שסבל את זה ולא הרגו.","502","","2903","True","True","False","","195","85.64.155.28","0","44724","קידושין|ע ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);