var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44384;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44384","0","למה השליח מעל? מנין לו לדעת שבע"ה נזכר?","01/05/16 10:37","כג ניסן","תשע"ו","10:37","אליצפן","האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו, אע"פ שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה, כיון שהביא לו מזה - בעל הבית מעל;

ואמאי? הא קאמר בלבי! אלא לאו משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים.
ודלמא שאני התם, דלמיפטר נפשיה מקרבן קאתי! הוה ליה למימר מזיד הוה.
לא עביד איניש דמשוי נפשיה רשיעא!

הוה ליה לומר נזכרתי, ... דתניא... נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח - שליח מעל.

רש"י (שם)
שליח מעל - ובעל הבית פטור דכיון שנזכר לא שגגה היא גביה, ושליח חייב שהוציא מעות הקדש לחולין ואילו לא נזכר בעל הבית הוה רמיא מעילה עליה דאיתרבי שליח למעול שולחו על ידו בריש פירקין /קידושין/ (לעיל דף מב:) אבל השתא דאיפטר בע"ה רמיא מעילה אשליח ככל התורה כולה דאין שליח לדבר עבירה והעושה הוא מתחייב.


למה השליח מעל? מנין לו לדעת שבעל הבית נזכר שזה הקדש? הרי השליח מקסימום אנוס!","502","","2925","True","True","False","","982","85.64.155.28","0","0","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44387","44384","במעילה יש שוגג או מזיד","01/05/16 12:33","כג ניסן","תשע"ו","12:33","אבי גרינבלט","בעל הבית נמתא במצב של ידיעה ובמעילה אינו מתחייב במקרה כזה.
ההקדש בודאי לא יפסיד.","539","","2925","True","True","False","","136","81.218.132.64","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44393","44384","הוא מעל בשוגג, אך עדיין מעל","01/05/16 13:18","כג ניסן","תשע"ו","13:18","Almuaddib","וכי אין מקרים בהם אדם עובר עבירה בשוגג?

השליח אינו "אשם". השליח עבר עבירה שלא באשמתו - אך עדיין הוא זקוק לכפרה.

בעניין ההגדרה, שוגג או אנוס, ראה גם מחלוקתם של רבי עקיבא ומונבז, גבי גר שנתגייר בין הגוים. ועוד, ראה בדיוק ובחילוק שעשו לגבי חיוב בקרבן, שמדובר בכפרה, והדעות השונות לגבי מי שבאופן אחר ייחשב כאנוס, אך בכל זאת יתחייב בקרבן, והדברים ארוכים.","107","","2925","True","True","False","","158","209.88.198.77","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44418","44384","בדין מעילה ע"י שליח חידושי הגר"ח","01/05/16 22:51","כג ניסן","תשע"ו","22:51","אשבח","מעילה דף כא עמוד א

ברמב"ם (פ"ז מהל' מעילה ה"א) כתב אמר לשלוחו תן חתיכה לאורחים ונתן שנים, הבעה"ב מעל והשליח לא מעל שהרי הוסיף על שליחותו ולא עקר את שליחותו, אבל אמר טלו שנים מדעתי שניהם מעלו ע"כ, והנה מש"כ ברישא דהבעה"ב מעל הוא רק על האחת ולא על השניה שהרי לא עשאו שליח על השניה ורק דהשליח פטור משום שהוא סבור שהוא שליח ולא עשה ע"ד עצמו, (וצ"ע בכתובות (דף צ"ט ע"ב) דמבואר שם דהשליח חייב על השניה מסתמא). וקשה מהא דאמרינן במעילה (דף כ"א ע"א) נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח שליח מעל, ואף דעושה בשליחות, וא"כ הכא מה איכפת לן דסובר שעושה בשליחותו כיון שבאמת הבעה"ב לא נתן, צריך שימעול שלוחו ומ"ש מהתם.

והנה באמת קשה בנזכר בעה"ב ולא נזכר שליח למה השליח מעל והרי הוא לא הוציאו בשביל עצמו כ"א בשליחות הבעה"ב, ולא שייך לומר דזה נכלל בגזה"כ דשוגג, דזה לא שייך אלא היכא שיש כאן הוצאה אבל הכא שהוא לא לקח בשביל עצמו א"כ הרי לא הוציא מרשות הקדש, והנה בב"ק (דף עט ע"א) נתנו לש"ח או לשואל הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב, וברמב"ם (פ"ב מגניבה הט"ז) כתב דחייב השומר, ואף דהשומר לא לקח רק בשביל הבעלים, ואיך נעשה הוא גנב, והלא בירושלמי ב"ק פ' הכונס איתא דע"מ לאבד אין נעשה גזלן, וע"כ דבגניבה וגזילה לא בעי שיגזול לצורך עצמו ואפילו אם לקח בשביל חבירו ג"כ נעשה גנב וגזלן כיון דעכ"פ הוציא מרשות חבירו. והנה חיוב מעילה נראה דהוא חיוב גזל, לא מיבעיא מעילה דהוצאה אלא אפילו מעילה דנהנה הוא ג"כ מדין גזל, דהרי בב"ק (דף כ' ע"ב) מבואר דאם בהדיוט זה נהנה וזה לא חסר פטור, גם במעילה אינו מתחייב, ובזה מבואר הגמ' במעילה (דף יח ע"ב) מנין לאכילתו ואכילת חבירו וצירף את המעילה אפי' לזמן מרובה שהוא חייב ת"ל תמעול מעל מ"מ, והיינו דמעיקרא יליף חטא חטא מתרומה וא"כ הרי הוא ככל איסורים שבתורה ולא שייך שתצטרף אכילתו ואכילת חבירו, וכן צריך שיעור אכילת פרס, וע"ז קאמר דתמעול מעל ריבה שהוא מדין גזל וא"צ שיעור אכילת פרס ומצטרפין אכילתו ואכילת חבירו היינו הנאה עם הוצאה כיון דהנאה ג"כ מדין גזל הוא. [א"ה, יסוד הדבר כ' בחידושי רבנו חיים הלוי הל' מעילה פ"ח ה"א, וע"ע בקובץ הערות סי' נב וקוב"ש פסחים אות קח וברכת שמואל ב"ק סי' יד וקהל"י מעילה סי' א].

ולפי"ז דדין מעילה מדין גזל הוא, אף הכא שהוציא בעד חבירו ג"כ שייכא בו מעילה דבגניבה וגזילה הוא נעשה גנב אף שהוציא בעד חבירו, אכן כ"ז אם אינו חסר בדין הוצאה ורק שהוא הוציא בעד חבירו דזה שפיר אמרינן דכמו בגניבה ל"צ דוקא בשביל עצמו כמו"כ במעילה, אבל היכא דסובר שעשה שליחותו דבעה"ב והבעה"ב באמת לא עשאו שליח, בזה חסר בדיני הוצאה כיון דבעה"ב באמת לא נתן וחסר בזה בדיני מתנה ובזה בודאי לא שייך מעילה, והנה בנזכר בעה"ב ולא נזכר שליח, דהשליחות אינה בטילה, שהרי הרמב"ם (בפ"ז ה"ה) אמר הטעם דבעה"ב לא מעל משום מזיד ולא קאמר משום ביטול שליחות, ולהכי ניחא דאף שהוא עשה בשביל בעל הבית ולא בשביל עצמו שפיר מועל כמו בגניבה וגזילה, אבל בחתיכה לאורחין שנתן ע"ד שליחות דבעה"ב, והבעה"ב באמת לא עשאו שליח א"כ חסר בדיני ההוצאה דבמתנה כה"ג לא מהני וע"כ שליח פטור.
[ההדגשות שלי].","507","","2925","True","True","False","","206","89.139.156.233","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44388","44387","אז למה מטילים את זה על השליח?","01/05/16 12:53","כג ניסן","תשע"ו","12:53","אליצפן","תפסו פרייר שישלם קרבן? אם הוא לא חייב בקורבן אזי העונש שלו חמור מביא חולין לעזרה.

בגלל שהמקדש לא יפסיד מחייבים להביא חולין לעזרה?","502","","2925","True","True","False","","214","85.64.155.28","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44390","44388","השליח צריך כפרה","01/05/16 13:07","כג ניסן","תשע"ו","13:07","אבי גרינבלט","ולא בעה"ב שיצא מכלל שוגג.
למעשה מצבו של בעה"ב אולי אף חמור משל השליח.
הוא לא זוכה לכפרה ולא בגלל שהוא מושלם , עפ"י התורה , הכפרה שמורה לשוגג בלבד.
אנו מאמינים שחשבונות שמים מדוקדקים מעבר ליכולת שלנו להבינם ובעה"ב בודאי יעמוד לדין מול בורא העולם ית"ש על המכשלה הזאת.
רמב"ם מעילה ז,ה
"השולח פרוטה ביד שלוחו לקנות לו בה חפץ ונזכר בעל הבית שהיא הקדש קודם שתגיע ליד החנוני השליח מעל שהוא שוגג ובעל הבית כבר נזכר ואין המזיד חייב בקרבן מעילה כמו שביארנו נזכר אף השליח וידע שהיא הקדש קודם שתגיע לחנוני שניהם פטורים מקרבן מעילה והחנוני חייב כשיוציא אותה פרוטה שנתערבה במעותיו שהרי הוא שוגג הודיעו לחנוני שפרוטה שנתנו לו הקדש שלשתן פטורין ונתפס המקח להקדש"
במקרה האחרון , האם לאחר שההקדש "מפסיד" , 3 אלו , יכולים לשמוח על שנפטרו מקרבן ? להביא אשם זה נחשב למאומה לעומת חשבונות שמים.....","539","","2925","True","True","False","","166","81.218.132.64","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44394","44390","האם אין אונס בהקדש? רק שוגג/מזיד?","01/05/16 13:24","כג ניסן","תשע"ו","13:24","אליצפן","","502","","2925","False","True","False","","152","85.64.155.28","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44396","44393","אצל רוצח יש 4 מדרגות אצל מועל רק 2?","01/05/16 13:38","כג ניסן","תשע"ו","13:38","אליצפן","אצל רוצח יש:

1) מזיד.
2) קרוב למזיד.
3) שוגג.
4) אנוס.

אצל מועל רק שתי אפשרויות: מזיד או שוגג?

בהלכות שבת יש מזיד/שוגג/אנוס

האם אין אונס במעילה?","502","","2925","True","True","False","","249","85.64.155.28","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44399","44394","מה הגדרת אונס ?","01/05/16 14:04","כג ניסן","תשע"ו","14:04","אבי גרינבלט","האם כפו על השליח משהו ? האם מנעו ממנו את הבחירה שלא לבצע את שליחותו ?
אם לא = שוגג
המקור "ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. כי בשדה מצאה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה."","539","","2925","True","True","False","","192","46.19.86.192","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44402","44396","ראה:","01/05/16 14:34","כג ניסן","תשע"ו","14:34","Almuaddib","המאירי רצה לטעון שבמקרים כאלו, אין כאן כלל אונס, משום שהיה על השליח לוודא במה הדברים אמורים. ובלשונו:

״ואף שליח באותם הזמנים שהיו מעות של הקדש מצויין בידם הרבה היה לו לחקור, ויש כאן נדנוד עבירה״

הנה, לשיטתו, מדוע אין זה גדר של אנוס.

אבל הגמרא במסכת חגיגה (דף י:) לא מתייחסת אל השליח כאל מי שיש בו נדנוד עבירה, אלא כעל אנוס למעשה - ובכל זאת, כעל מי שמתחייב, ועיי"ש.


אם נסכם בקצרה:

לשיטת המאירי - וכך אני מבין גם את דברי הרמב"ם במעילה, אכן יש רק שתי מדרגות במעילה, מזיד או שוגג.

לשיטת אחרים - המתבססת כנראה גם על הגמרא בחגיגה, יש גם אנוס - אך במעילה גם האנוס מתחייב בדיוק כמו השוגג.","107","","2925","True","True","False","","149","82.81.160.69","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44411","44399","זו ממש לא ההגדרה של אונס","01/05/16 20:24","כג ניסן","תשע"ו","20:24","Almuaddib","ראה, למשל, בהלכות שבועות:

"...וכן אם לא ידע שאסור לישבע לשקר על כפירת ממון, הרי זה אנוס ופטור".

גם כאן תוכל לטעון: האם כפו עליו משהו? האם מנעו ממנו את הבחירה שלא לכפור בפקדון?

ובכל זאת, קובע הרמב"ם כי מדובר באונס.","107","","2925","True","True","False","","110","77.127.163.48","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44404","44402","הנה דוגמה מצוינת","01/05/16 15:06","כג ניסן","תשע"ו","15:06","עלי","למה שכתבתי וחלקתי באשכול למעלה. במעילה הגורם הקובע הוא דווקא המעשה, לא משנה מה מצב ליבו של האדם וכוונתו או רשלנותו. אם אדם נהנה מקדשי שמים עליו לשלם אנוס כשוגג. למזיד פשוט אין כפרה. האמנם ?
( וברגע שהעליתי את התגובה באופן מיידי תוך רגע הפכה ההודעה מלהיות למעלה להיות למטה... )","209","","2925","True","True","False","","165","194.114.146.227","0","44384","קידושין|נ ע"א",""),new Message("44420","44411","אולי יש הבדל בין אונס בחטא לאונס בממון","01/05/16 23:15","כג ניסן","תשע"ו","23:15","אבי גרינבלט","היות ובמעילה , הנזק הוא ממוני שנגרם ע"י מי שהוציא את ההקדש מחולין (השליח), אין כאן אונס וכך פוסק הרמב"ם בהל' חובל ומזיק
"....אבל אם אנסוהו ... הרי זה פטור מן התשלומין. ואם נשא ונתן ביד אע"פ שהוא אנוס חייב לשלם" , אולי עפי"ז יובן כי במעילה , אין יותר מאשר שוגג ומזיד (לכן בנזיקין חל הכלל "אדם מועד לעולם").
בחטא כמו בדיני השבועות ,אכן תופס הכלל "אונס רחמנא פטריה".
לענ"ד","539","","2925","True","True","False","","160","95.86.70.23","0","44384","קידושין|נ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);