var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4436;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4436","0","שמא יחזור לקלקולו","16/10/10 21:27","ח חשון","תשע"א","21:27","דוד כוכב","על ענין זה, כאן.","125","","4947","True","True","False","","950","212.76.121.128","0","0","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4438","4436","יותר עמוק","16/10/10 22:00","ח חשון","תשע"א","22:00","נחמן","כתבת:
אין לתמוה, הכיצד קיים חשש שיחזור לקלקולו להיות כאחד הגוים עבור חופן מעות, לאחר שכבר ראינו שהשליך אחר גיוו את עמו ומולדתו, אמונותיו והרגליו, ואת כל מורשת נעוריו, לדבוק באלהים חיים.
כי קשים מאוד חיי הגר, וקל הוא להגיע לשום קושי אשר ייאש אותו ממאמציו וקשייו שאינם פוסקים.

יישר כוח על השיעור בנפש האדם.

אבל, תמיהתך כמו תשובתך מבוססות על חוסר הבנה בסיסי בפסיכולוגיה של הגר.

1. צריך לדעת שהגר הוא בעל רקע שונה. אין לו הרגל לקיום תורה ומצות, ולעומת זאת הוא בעל עבר של הפקרות ומתירנות, ולפעמים יש לו גם משפחה שחייה עדיין בתוך עולם המתירנות.

2. לכן, קשה לו לעמוד כל הזמן בבהירות ובהבנת המניעים להחלטתו, שהחליט ביום אחד, לעזוב את חיי המתירנות ולהיכנס תחת כנפי השכינה למרות שאף אחד לא ביקש ממנו לעשות זאת.
ולכן יצרו תוקפו לחזור לסורו.

3. לאחר הצגת הרקע האישי של כל גר, מובן למה הפסד ממון יכול להוות עבורו תירוץ לחזרה אל החיים של המתירנות.","182","","4947","True","True","False","","169","85.130.130.141","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4442","4438","יישר כח","16/10/10 22:12","ח חשון","תשע"א","22:12","דוד כוכב","ואף על פי כן, הובאה הדוגמה של אונקלוס הגר, שהיה ללא ספק אדם ערכי ביותר. וחז"ל מעידים שרק כפשע היה בינו לבין חזרתו לקלקולו, ולא מחמת הפקרות ומתירנות.","125","","4947","True","True","False","","126","212.76.121.128","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4444","4442","תשובות ותוספת הסבר","16/10/10 22:36","ח חשון","תשע"א","22:36","נחמן","א. לדבריך קשה עוד יותר. אתה באמת מאמין שאונקלוס הגר היה חוזר לסורו מחמת יאוש בגלל חיים קשים? הרי אמרת בעצמך שהוא היה אדם גדול?

ב. וככלל, לא נכון לטפל בנושא רגיש ועמוק כמו הפסיכולוגיה של הגר, ע"י הבאת מדרש על אונקלוס.

עדיף לעבוד עם השכל ולהבין למה חששו חז"ל אצל כל גר ממוצע, מאשר להוכיח דברים מתחת לאדמה, ע"י ראיות מהסוג הזה.

ג. לא נראה לי שחז"ל עבדו בשיטה שלך של העתק-הדבק, הם ירדו לסוף דעתו של גר והביעו חשש עמוק שיחזור בו מהסכמתו לקבלת תורה ומצות.

ד. ועוד קשה לדבריך, כתבת: כי קשים מאוד חיי הגר, וקל הוא להגיע לשום קושי אשר ייאש אותו ממאמציו וקשייו שאינם פוסקים.

חסר היגיון שבגלל קשיים בחיי היום יום הוא יחזור לעבוד עבודה זרה. וכי יהודי יהפוך לגוי בגלל קשיים כאלו? חייבים להבין שיש בעיה מיוחדת אצל גר.

ה. לדברי מובן, שהקושי הממוני הוא רק סיבה טכנית להופעת בעיה יותר עמוקה, ולכן חז"ל רצו למנוע את זה.","182","","4947","True","True","False","","152","85.130.130.141","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4446","4444","לדברי המדרש","16/10/10 22:58","ח חשון","תשע"א","22:58","דוד כוכב","אונקלוס עמד לחזור לסורו כאשר היה נדמה לו שאין התורה מחשיבה את הגר ואת מאמציו.","125","","4947","True","True","False","","135","212.76.121.128","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4449","4446","כאמור, זו רק קושיה עליך","16/10/10 23:20","ח חשון","תשע"א","23:20","נחמן","הרי אדם גדול לא צריך לחזור לע"ז בגלל זה.

לגבי עצם הדברים, המדרש הוא טקסט עמוק, הדורש עיון ושקיעות, ואתה עושה בו שימוש שטחי ולא נכון.

גם לגבי הבנת הגזירה שמא יחזור לסורו, אתה מייחס לחז"ל מחשבה די שטחית, המתאימה לרמה של מדור ילדים בעיתון כלשהו.

לכן ניסתי להציע הסבר עמוק למחשבה של חז"ל, לגבי הבנתם את נפש הגר.","182","","4947","True","True","False","","163","85.130.130.141","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4451","4449","הצעה לאופן ניהול הדיון ","17/10/10 00:05","ט חשון","תשע"א","00:05","student","שלום וברכה,
קראתי את הדיון המפולפל ולקחתי ממנו דברים טובים יותר וטובים פחות.
רק ממליץ שבכל היחס לכב' הרב כוכב ובכלל לכל מתדיין בפורום
תופגן יותר רגישות לדברים הנכתבים. לענ"ד ניתן לחלוק, ניתן להביע דיעה אחרת (כל התלמוד מבוסס על זה...) אבל יש גם דרך ולפעמים הדרך חשובה יותר.
בברכת שבוע טוב ומבורך!","177","","4946","True","True","False","","156","84.229.172.182","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4452","4451","תיקון קל","17/10/10 07:41","ט חשון","תשע"א","07:41","נחמן","כתבת: כל התלמוד מבוסס על הבעת דיעה אחרת

נראה לי לא מדויק.

התלמוד אינו מבוסס על נימוס וכבוד לכל דיעה בעולם. להיפך התלמוד מבוסס על דיון ללא פשרות, על הפרכה ועל דחיית דברים שהתבררו ללא נכונים, ללא שום משוא פנים.

הזכות לכל אחד לחשוב מה הוא רוצה, והרצון לכבד כל דיעה, הוא רלוונטי בדמוקטריה, שלכל אחד זכות לחשוב מה שבא לו, אבל אין לו מקום בלימוד הגמרא.

ואם אני לא מסכים עם דברי דוד כוכב ואני מביא הוכחות לכך, אין טעם לכבד דיעה לא נכונה, טיפול שטחי בהבנת נפש הגר, וכ"ש ייחוס דברים מסוג לחז"ל, ושימוש לא נכון במדרש.","182","","4946","True","True","False","","144","85.130.130.141","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4500","4451","מ"מ","19/10/10 00:03","יא חשון","תשע"א","00:03","נחמן","תראה את הביטויים של הרמב"ן בהקדמות לספרו מלחמות השם על הבעל המאור. וכל הביטויים בתוך הספר עצמו.

וכן בהשגות הראב"ד על בעל המאור במסכת סוכה, ותראה שאין על מה להבהל.","182","","4944","True","True","False","","126","85.130.130.141","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4589","4451","עוד דוגמא בדף של היום","22/10/10 00:16","יד חשון","תשע"א","00:16","נחמן","אמר עולא, חגא [לא רב חגא] לא ידע מאי קאמרי רבנן תיובתא קא מותיב?","182","","4941","True","True","False","","111","77.125.236.203","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4596","4589","ח"ו מלהשוות בין דברי חז"ל לדברי חוצפה","22/10/10 16:00","יד חשון","תשע"א","16:00","דוד כוכב","עולא קרא לרב חגא - חגא לא כדי לבזותו אלא שכך היו קוראים אמוראים שבאותה מעלה זה לזה. וכך במסכת קידושין דף מז ע"א: "אמר רב נחמן: הונא חברין מוקים לה במילי אוחרי..." לא קראו 'רב' למרות שמצטט מדבריו, ולמרות שהיה עומד אפילו בפני אשתו של רב הונא במסכת שבועות דף ל ע"ב.
עולא אמר על רב חגא "לא ידע מאי קאמרי רבנן" כי רב חגא אכן לא ידע כיצד העמידו ברייתא זו, כמו שהוא מבאר בהמשך.

אילו הבעיה אצל הגר היתה רק הרגליו, אותו הדין היה שייך גם בכל בעל תשובה.

אצל הגר קיים עניין נוסף שנתבאר לעיל, ומפורש בפסוק (שמות כג, ט) וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
אתם הייתם בארץ מצרים כגרים כלומר אנשים זרים, ויודעים כמה קשה ההרגשה שכולם מביטים בך כאדם זר, 'לא משלנו'.
ופירש שם רש"י:
"וגר לא תלחץ - בהרבה מקומות הזהירה תורה על הגר מפני שסורו רע.
את נפש הגר - כמה קשה לו כשלוחצים אותו".
דברי רש"י 'שסורו רע' מרמזים לגמרתינו, שקיים חשש "שמא יחזור לסורו".
וממשיך רש"י "כמה קשה לו כשלוחצים אותו" - כל קושי וכל לחץ עלולים להביא לכלל פיצוץ את קשיי הרגשותיו כאדם זר.

וכך כתבו שאר מפרשים:
רמב"ן שמות כב, כ:
"ידעתם כי כל גר נפשו שפלה עליו והוא נאנח וצועק".
רבינו בחיי שם:
"והזהיר הקדוש ברוך הוא על הגר לפי שהגר הוא מוצא עצמו יחידי בארץ נכריה, ולכך נקרא "גר" מלשון "גרגיר" הנמצא יחידי בראש ענף האילן מבזים אותו ומריעים לו... כל גר נפשו שפלה עליו".

וכן אונקלוס נפגע מהפסוק "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" כביכול כאילו כל היחס לגר הוא כאל זר שזורקים לו לחם ובגד, וכי בשביל זה עזב את עושר בית הקיסר?! כך פירשו במדרש.

הבנה זו כמובן עמוקה יותר מאשר תליה בהרגלי חומריות בלבד.","125","","4941","True","True","False","","167","95.86.125.24","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4619","4596","וכדאי רק להזכיר - סוף הסוגיא אינו כעולא","24/10/10 16:52","טז חשון","תשע"א","16:52","Almuaddib","ונראה מהסיום שהועמדו הדברים דוקא כפי שהבינם רב חגא.","107","","4939","True","True","False","","120","212.25.82.194","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4631","4596","לכבוד עצמו הוא דורש","25/10/10 18:45","יז חשון","תשע"א","18:45","נחמן","1. למרות שהצדק איתך בעניין רב חגא, עולא עדיין מדבר בלשון תקיפה, כך שאין לstudent היקר להיבהל מהסגנון התקיף שלי, אפילו שהוא מופנה כלפיך.

2. לגבי הקושיה מבעל תשובה, כמדומני ששוב שגית בהבנת נפש הגר.
כתבתי שהגר אינו מצליח לעמוד כל הזמן בנקיות החלטתו הראשונה להיכנס תחת כנפי השכינה, ולכן יצרו תוקפו לחזור לגויותו. אין לבעל תשובה כזה יצר, כי הוא יודע שגוי הוא כבר לעולם לא יכול להיות. ולהיות יהודי חילוני אינו מהווה פתרון עבורו, כי הוא יודע שהוא חלק אינטגראלי מעם ישראל מדור דור מסיבה גנטית. אבל הגר צדק חושב לעצמו: מה לי ולצרה הזאת?, מי ביקש ממני להיות יהודי? זו רק החלטה האישית שלי, אז אני חוזר בי, היות ויוצא לי מזה הפסד ממון, שאכן אני לא יורש את אבי.

3. זה באמת עמוק, ולא קל להיכנס לתוך תפיסה של אדם השונה ממך לחלוטין...

4. לגבי ההסבר החדש [=תחושת הזרות של הגר] שאתה שולף כרגע [מהדלת האחורית]:
אמנם נכון, תחושת הזרות של הגר היא דבר עמוק מאוד, והדאגה לתחושה זו מופיעה בתורה כל הזמן.
אך דא עקא, שכל המושג של תחושת הזרות לא נמצא בהודעתך הראשונה שעליה נסוב דיון זה.

5. וגם אם תחושת הזרות היא המניע של אונקלוס כפי שחידשת עכשיו, אין לזה כל קשר עם הגמ' שלנו, שאם הגר אינו יורש את אביו הוא יחזור לקלקולו, כלומר הוא יתנהג כגוי, כדי לקבל את הכסף, כמבואר ברש"י קידושין יז' ב' שמא יחזור לסורו: משום ממונו.
משמע, שהרווח הכספי מכריע את הכף אצל הגר, אבל לא כתוב שהוא נפגע בנפשו מזה שאינו יורש את אביו. כי אין בדין זה שום פן זלזול בגר.

6. לכן נראה שאין לערבב בין תחושת הזרות שהיא אמנם נכונה ועמוקה, לבין הדין שמא יחזור לסורו משום ממונו.","182","","4938","True","True","False","","174","82.166.18.134","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א",""),new Message("4647","4631","כתבתי בתחילה","26/10/10 15:16","יח חשון","תשע"א","15:16","דוד כוכב","'קשים מאוד חיי הגר, וקל הוא להגיע לשום קושי אשר ייאש אותו ממאמציו וקשייו שאינם פוסקים'.
לא כתבתי מהו אותו קושי ומאיין בא.
כמובן שהכוונה היתה לתחושת הזרות המפורשת בתורה, שכן זיל קרי בי רב הוא.

ושוב, מדברי רש"י משמע שחיבר בחדא מחתא את עניין לחץ הגר עם העניין שסורו רע:
"וגר לא תלחץ - בהרבה מקומות הזהירה תורה על הגר מפני שסורו רע.
את נפש הגר - כמה קשה לו כשלוחצים אותו".","125","","4937","True","True","False","","143","95.86.99.11","0","4436","עבודה זרה|סד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);