var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43900;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43900","0","הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו","31/03/16 12:47","כא אדר ב","תשע"ו","12:47","עלי","כי צריך להשוות תנאיהם,
וקשה בעיני, הרי לעבד יכול לתת שפחה כנענית משא"כ לעצמו לא יקח והרי שלעבד גרוע יותר ממנו, ובמיוחד קשה הדבר, הרי רק אם יש לו אשה ובנים יכול לתת לו, ומה קורה אם האשה ( ואו הבנים ) מתנגדים לכך, הרי הם יכולים לטעון שהדבר פוגע בהם, האשה מחמת שיש לה 'צרה' שכזו ( ואין אשה מתקנאת אלא בירך חבירתה ), והבנים מחמת שמעתה יהיו להם 'אחים' חורגים גוים ועבדים ואעפ"י שמבחינת היחוס אינם נחשבים ישראל אלא עבדים כנענים של האדון, אבל ביולוגית הם אחיהם, ולהם הדבר מבזה מאד, ומה חטאו הם שהאדון נותן את השפחה הכנענית לאביהם ומזיק בזה להם ?
מדוע אין התורה מתחשבת בהם ?","209","","2957","True","True","False","","893","194.114.146.227","0","0","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43901","43900","אולי אפשרות להבנת הדברים","31/03/16 14:05","כא אדר ב","תשע"ו","14:05","אבי גרינבלט","ראשית , זו לא זכות כזאת גדולה שרבו יכול לכופו על כך וכך פוסק הרמב"ם
"מי שמכרוהו בית דין, יש לרבו ליתן לו שפחה כנענית. בין האדון בין בנו של אדון אם מת אביו – הרי זה נותן לו שפחה כנענית, וכופהו על זה כדי שיוליד לו ממנה עבדים. והרי היא מותרת לו כל ימי עבדותו, שנאמר: "אם אדניו יתן לו אשה..." (שמות כא ד). והמוכר עצמו אסור בשפחה כנענית כשאר כל ישראל" (הל' עבדים ג,ג).
בהלכה שלאחר מכן פוסק הרמב"ם
"אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית, עד שתהיה לו אשה ישראלית ובנים. אבל אם אין לו אשה ובנים – אין רבו מוסר לו שפחה כנענית ודבר זה קבלה הוא"
לשון הכס"מ במקום "אין עבד עברי מותר בשפחה כנענית וכו'. ברייתא פ"ק דקידושין (דף כ') אם בגפו יבא בגפו יצא ראב"י אומר יחידי נכנס יחידי יצא ואמר רב נחמן בר יצחק דה"ק יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית ומשנת ראב"י קב ונקי" (רק לפני מספר ימים ראינו שכלל זה , לא תקף תמיד (ראה בקישור))

על כולנה , להלן דברי החזקוני שאולי יתן מרגוע לנשמה (למרות שדברי קבלה הם בבחינת כזה ראה וקדש וממילא דעתנו מצומצת ואין לנו תחילת הבנה בחשבונות שמים) , הנה דברי החזקוני
"...ומה שפירש רש"י שאם לא היה נשוי מתחלה אין רבו מוסר לו שפחה כנענית, משום דאיכא למיחש שמא יהיה אדוק בשפחה כנענית, ואתי למימר אהבתי את אדוני ואת אשתי השפחה ויעבוד עד היובל, אבל כשהוא נשוי מתחלה יש לו געגועים על אשתו היהודית ועל בניו היהודים, ולא אתי למימר אהבתי את אדוני ואת אשתי השפחה" (על הפסוק).

גם הרש"ר הירש יוסיף עוד דעת ולקח
"...ההשפלה היחידה של הנמכר היא, שרבו מוסר לו שפחה כנענית האסורה לבן חורין, כדי להמחיש לו את ירידתו המוסרית לדרגת קיום פיסי בלבד, הדבר מסומל גם בו' שנות שעבוד המסמלים את הטבע המוחש, לעומת הז' המסמלים את האלקי... "(שם)


כתובות אינטרנט נלוות:
רבי אליעזר בן יעקב","539","","2957","True","True","False","","170","81.218.132.64","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43924","43901","האין דבריך מוכיחים להיפך ?","01/04/16 08:22","כב אדר ב","תשע"ו","08:22","עלי","רק אם יש לעבד אשה ובנים יכול האדון לתת לו שפחה כנענית. ואם אמר יאמר אהבתי את 'אשתי ואת בני'- וכוונתו לשפחה ובניה שנולדו לו, משמע שלמרות שהיה נשוי עם משפחה קודם לכן התאהב דווקא בשפחה ובניה, והרי על זה טענתי מדוע אין התורה מונעת זאת, כי ניחא אם היה רווק או גרוש או אלמן אינו פוגע באף אחת אחרת בזה שחי עם השפחה, אבל אם יש לו אשה והוא מעדיף לחיות עם השפחה ובניה עוד זמן עד היובל, הרי נפגעת משפחתו המקורית יותר ומדוע מתירה זאת התורה, האם לא יותר הגיוני וגם פשט הכתוב שדווקא אם אין לו משפחה יתן לו אדונו שפחה כי אז אינו פוגע באף אחד אחר, ואילו אם יש לו משפחה - אם בעל אשה הוא, ויצאה אשתו עמו ולא תהיה לו אשה-שפחה אחרת ונוספת, ואמנם הגיוני היה יותר שעם ההענקה בשחרור יעניק לו אדונו גם את השפחה וישחררה עם בניו -בניה ?
אשמח להסבר","209","","2956","True","True","False","","203","31.44.140.18","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43926","43924","ולכן הבאתי את החזקוני","01/04/16 08:35","כב אדר ב","תשע"ו","08:35","אבי גרינבלט","שמתייחס למצב הנורמלי.
שפחה כנענית איננה אשתו והילדים ממנה אינם בניו אלא עבדי האדון ( קידושין סח) והשפחה שייכת לאדון ולא לעבד. אין כאן בזה אישות עם השפחה למרות שבזה התורה דנה.
במצב הזה באדם נורמלי , מן הסתם ירצה לשוב אל משפחתו בעוד אם התורה היתה מאפשרת כאשר הוא בגפו נכנס, הסיכוי קטן הרבה יותר שירצה לצאת , לאן יצא ? לבית ריק ממנו הוא בא ? כעת יש לו משפחה לשוב אליה ובמיוחד לאור המצב הבזוי בו הוא שרוי כעת וכפי שכתב הרשר הירש זצל.","539","","2956","True","True","False","","112","46.19.85.114","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43955","43926","לענ"ד עדיין הדברים מהופכים","03/04/16 14:29","כד אדר ב","תשע"ו","14:29","עלי","לצערי לא היה לי זמן לכתוב ולהגיב עד עתה אבל עתה אני מתפנה להשיב על כל דבריך :
לפי פשט הכתוב והבנת נפש האדם ההגיונית והפשוטה ( כך נראה לענ"ד ), נראה לי שכוונת הכתוב הפשוטה הפוכה לגמרי מזו שחז"ל פירשו לפיה את הכתוב וקבעו הלכה. להלן אסביר גם מדוע פירשו חז"ל כפי שפירשו בניגוד לפשט הפשוט.
'אם בגפו יבוא בגפו יצא', משמעו לפי הפשט הפשוט שאם אדם נכנס לעבדות ללא אשה ובנים הוא גם יצא כך בשחרורו. אבל בינתיים, בעת עבדותו - יוכל בעליו לעשות מה שייכתב בפסוק אח"כ.
'אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו' - אם נכנס לעבדות כשהוא נשוי, מחוייב האדון לדאוג למזונות אשתו וילדיו כמו למזונותיו הוא עד שחרורו.
'אם אדוניו יתן לו אשה...האשה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו' וזה פירוש לפסוק שלפניו, כלומר אם בגפו בא ואין לו אשה לתקופת עבדותו, יכול אדוניו לתת לו אשה ( שהרי קשה לאדם להיות לבדו וצריך עזר כנגדו ), כלומר שפחה כנענית ( שהרי אינו יכול לתת לו בת חורין ) ואפילו בכפיה, ואזי הילדים והאשה נשארים שייכים לאדון ולכן בעת שחרורו 'יצא בגפו' כפי שנכתב בפסוק הראשון. זו הסיבה שהעבד העברי בראותו שעתה עליו לעזוב את השפחה עימה חי בתקופת עבדותו ואת ילדיה-ילדיו, ומחשבתו שיוכל האדון לתתה לעבד עברי אחר במקומו, עשוי לומר 'אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי', כדי שישארו במבנה משפחתי כמו שהיה עד עתה ולא תינתן השפחה לאחר. התורה 'מבינה' את החשיבה הזו שלו ומתירה לאדון להופכו לעבד גם להבא עד היובל, ואז 'ויצא מעמך הוא ובניו עמו' בהענקת שחרור לכולם !. כך ראוי היה לפרש את הכתוב.
אבל חז"ל, ואינני יודע מה התכוון הרמב"ם בכותבו שכך 'מסורת קבלה' ביד חז"ל, האם אכן היתה בידם מסורת פרשנית כזו ממשרע"ה או שפרשנותם מגמתית,
פירשו כפי שאנו יודעים בדיוק הפוך, גם אם פירושם דחוק מבחינה פסיכולוגית וקשה,
המשך יבוא","209","","2954","True","True","False","","188","194.114.146.227","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43956","43955","המשך","03/04/16 14:45","כד אדר ב","תשע"ו","14:45","עלי","חז"ל קבעו שפירוש הכתוב הוא :
'אם בגפו יבוא בגפו יצא' כפי שנכנס לא נשוי כך יצא וגם בינתיים יישאר רווק. ( וזה קשה מאד לאדם בוגר ללא אפשרות לזוגיות וללא מין כלל שש שנים ! )
'אם בעל אשה הוא וכו'' - כנ"ל.
'אם אדוניו יתן לו אשה' - ולו בכפיה, שפחה כנענית נוסף על אשתו, הרי שהשפחה תהיה עם ילדיה לאדוניה וכשישתחרר יצא בלעדיה וישוב לאשתו לבדה.
ונדון עתה : אם היה עם השפחה בלי לאהוב אותה אין סיבה שיאמר בשחרור אהבתי את אדוני ואת השפחה וילדיה, אולם אם התאהב בשפחה, למרות שיכול האדון לקחתה ממנו מתי שהוא רוצה ולתתה לאחר וכן את ילדיהם ולמכור אותם מתי שרוצה, ולא רוצה להשתחרר ולחיות שוב עם אשתו וילדיו היהודים ( ומשמע שאותם אוהב פחות ), ואומר שהוא רוצה להמשיך להיות עבד עד היובל בתנאים עלובים כאלו, אזי מאפשרת התורה לעבד לא להיות עם אשתו וילדיו היהודים ולהיות כזה עבד עלוב וגם לאדון לשתף פעולה בזה, ואולם אם העבד אינו שווה לאדון בכל מדד אחר, אזי אינו יכול להיות עבד עד היובל, רק אם עומד הוא בתנאי הנ"ל.
מוזר עד מאד שהתורה מאפשרת זאת הרי יכלה פשוט לא לאפשר לו להיות עבד עולם ולבגוד באשתו וילדיו היהודים, כמו שלהלכה אינו יכול להיות נרצע אם אינו שווה בדיוק לאדון במדדים שונים כפי שלמדנו אתמול בדף היומי.
צריך לענ"ד להבין מדוע נקטו חז"ל ( או שמא אף מסיני ) פרשנות לא פשוטה כזו. המטרה של חז"ל ( אפילו אם אין זה פשט הכתוב ומטרת התורה המקורית ) היתה לצמצם את העבדות עד כמה שאפשר עד כדי ביטולה, וכמובן את מצב ה'עבד עולם'. על כן פירשו להלכה תנאים מגבילים כל כך שלא יהא במציאות מצב שעבד יוכל להיות ולרצות להיות עבד עולם, כפי שרצו שלא יהיה במציאות בן סורר ומורה. ולכן התעלמו מפשט הכתוב ופירשו כפי שפירשו.
אשמח לתגובתך ותגובות הקוראים.","209","","2954","True","True","False","","198","194.114.146.227","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43957","43955","גם מהבחינה הפסיכולוגית אין כאן דוחק","03/04/16 14:56","כד אדר ב","תשע"ו","14:56","אבי גרינבלט",""קבלה היא בידם" מתייחס כמובן למסורת ללא קשר להגיון אנושי יחסי ביותר שהיום סובר בשיטה אחת , לפני 5 שנים , הפסיכולוגיה סברה אחרת ובעוד שנתיים שוב תשתנה "האופנה הפסיכולוגית".
תורתנו היא תורת אמת , חיים ומוסר נעלים מעל לכל הבנה אנושית כידוע.
"במבחן" קצרצר של סברות אצלנו ללא שידעו את דעת החזקוני , הסברה שהעלה החזקוני עלתה כמעט באופן מיידי , היינו המוסר התורני הוא מוסר אמת ובהחלט תואם גם את ההבנה בזמננו אנו.
מצב של עבד נרצע , הוא בלתי נסבל מבחינת מוסרית ורוחנית ולכן התורה וממנה חז"ל ,עשו הכל על מנת למנוע את מצב עבד נרצע, והמגבלות כפי שראינו בדפים האחרונים גורמות לכך שעבד נרצע ,הוא למעשה מציאות נדירה מאד גם אם הוא מאד נקשר לאשתו שאינה אשתו ולילדיו שאינם ילדיו.
התורה מתירה כפי שציינת לאדון לרצוע אך מאידך המגבלות כה רבות שזה לא ממש תלוי באדון האם לרצוע את עבדו אם לאו .
"המוסר" של ימינו משפיע קשות על צורת החשיבה שלנו עד שאנו חושבים שהיום המוסר הוא נעלה וכאילו אנו יותר מוסריים חלילה ממי שהגדיר מהו מוסר באמת.
כדי להוציא היום גניבה מהגנב , דרושים משאבים כלכליים עד שכידוע , עדיף כבר להתפשר ולוותר , מה המוסר בזה ??
עפ"י התורה , מי שגנב ואין לו , ימכר וכדי שלא יחשוב שזו זכות עבור , התורה דאגה וממנה למדו חז"ל, שיחזור מהר למצבו הקודם שאם לא כן , משמע שעדיין לא הפנים את חומרת מעשיו.
מה אשמים אשתו וילדיו ? שאלה קשה וזאת אכן הקבלה אשר היתה מסורה בידם , אין לנו היכולת להבין הכל....","539","","2954","True","True","False","","159","81.218.132.64","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43958","43956","לגבי ביטול העבדות כפי שציינת","03/04/16 15:12","כד אדר ב","תשע"ו","15:12","אבי גרינבלט","ההלכה כידוע שעבד עברי נוהג רק בזמן שהיובל נוהג, משמע שמצווה זו של עבד עברי יש בה יעוד שיתקיים לעתיד לבוא, כשיתקבצו הגלויות בזמן הגאולה נשוב לקיום מצוות עבדים, מפני כל הצדדים החיוביים שבמצווה זו שאכן יש בה מן החיוב ולו רק מהצד החברתי כלכלי.
מעמדו של העבד הוא אכן כה ירוד , אך הוא גרם לכך בעצמו וכפי שהגדיר זאת הרש"ר הירש "דרגת קיום פיסי בלבד".
משל היינו שואלים , כיצד התורה מאפשרת מצוות 4 מיתות בי"ד וגם לאדם נשוי , מה עם משפחתו , אולי רק רווק יענש בעונש כה חמור ??
יש כאן חברה שהתורה רוצה להגן עליה ולמנוע מצבים קשים שכבר אירעו בעם ישראל ודי לנו בדברי הושע בפרק ד "א שִׁמְעוּ דְבַר ה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. ב אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. ג עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ. וכבר ראינו לפני כשבוע וחצי את החומרה הגדולה והמצב הקשה אף יותר מימי המבול ושם הדגים שרדו וכאן גם הם לא שורדים.","539","","2954","True","True","False","","135","81.218.132.64","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("43995","43957","אגב,","05/04/16 22:35","כו אדר ב","תשע"ו","22:35","עלי","ההסבר שכתבתי תחילה אינו המצאה שלי אלא מבוסס על מה שפירש יוסף בן מתתיהו בקדמוניות ספר רביעיעמ 136 בראשו במהדורת שליט :
מי שנמכר לבן עמו לעבד, יעבדנו שש שנים ובשביעית יצא לחפשי, ואם נולדו לו ילדים משפחה בבית קונהו וירצה לעבוד מחמת חיבה ואהבה לבני ביתו, ישוחרר לכשתבוא שנת היובל היא שנת החמישים, ויקח אתו את ילדיו ואת אשתו החופשים !
ברור שפירושו אינו לפי ההלכה, אך יש לשאול האם זו הלכה צדוקית או שסתם הוא פירש פשט כזה לקוראיו הגוים שבלאו הכי לא היו בקיאים בהלכה, ואם זו הלכה צדוקית האם היא נהגה בתקופתו או לא והאם יוסף עצמו צדוקי היה .
אינני היסטוריון ואינני יודע אם יש בכלל מקורות היסטוריים לנוהגי ודיני העבדות במזרח הקדום בתקופת בית שני ובישראל בפרט. היה מעניין לברר אצל היסטוריונים אם הם יודעים מה היה הנוהג.","209","","2952","True","True","False","","223","95.86.121.68","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("44002","43995","למה לא לפי ההלכה ?","06/04/16 10:46","כז אדר ב","תשע"ו","10:46","אבי גרינבלט","הרי ניתן לבאר את כוונתו כן עפ"י ההלכה בכך שלוקח איתו את אשתו וילדיו היהודיים שהיו לו קודם וזה בדיוק עפ"י ההלכה שכן אינו מקבל שפחה אא"כ יש לו אשה וילדים לפני עבדותו.
עוד ראינו שהאדון מחוייב עפ"י הדין לזון את אשתו וילדיו היהודים .
כשהתורה כותבת "ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב" , גם הצדוקים ידעו ש"בניו" משפחה כנענית שנתן לו רבו , אינם כלל בניו.","539","","2951","True","True","False","","163","81.218.132.64","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("44007","44002","לא כך הבנתי את דבריו","06/04/16 11:15","כז אדר ב","תשע"ו","11:15","עלי","של יוסף בן מתתיהו בתרגום של שליט, 'החופשים' שבסוף הדברים הכוונה לבני השפחה החופשיים מעתה ולא לילדיו מאשתו היהודיה, שהרי לא הזכיר את קיומה של אשה יהודיה וילדיה בדבריו כלל ומשמע לי שמדבר על השפחה וילדיה.
טוב יהיה אם תבדוק במקור האנגלי או היווני. לי אין אפשרות.","209","","2951","True","True","False","","172","194.114.146.227","0","43900","קידושין|כ ע"א",""),new Message("44065","44007","עלי, אכן צדקת....","10/04/16 16:11","ב ניסן","תשע"ו","16:11","אבי גרינבלט","מצאתי את המקור באנגלית ואכן פלוויוס טעה בהלכה והתכוון לשפחה הכנענית ולילדיה ולא לאלו שהיו לו לפני עבדותו.","539","jpg","2947","True","True","False","","139","81.218.132.64","0","43900","קידושין|כ ע"א","0-jpg"),new Message("44066","44065","כדאי גם","10/04/16 21:53","ב ניסן","תשע"ו","21:53","עלי","לשם ההשוואה לבחון את פירושי רשב"ם ואברבנאל ( הפשטנים, אך לא ראיתי כך באבן עזרא ) אשר ג"כ סוטים מההלכה המקובלת כפי שראינו ומתקרבים מאד לדרכו של פלוויוס.
ציינתי שנראה לי שהפשט הפשוט הוא דווקא שלא כהלכה ולענ"ד יש כאן שתי רמות 'מוסר'. רמה אנושית ורמה התואמת למגמת התורה כלומר אלוקית.
ברמת הפשט ה'אנושית', התורה מורה על כך שראוי היה לאדון לעבד עברי לנהוג בעבד במנהג של אחוה וחסד, ואם נכנס רווק יתן לו לאשה שפחה כנענית כפי שלו עצמו יש אשה, ויאפשר לו לחיות עמה במהלך כל שנות עבדותו, הגם שאינו חייב לו דבר ויכול למוכרה אותה ואת ילדיה. אם כ"כ הטיב עמו, יתכן מצב שלקראת השחרור העבד יעדיף להמשיך במצבו ויאמר זאת בפירוש, ואזי ייהפך לעבד עולם כלומר עד היובל, ואז יצא עם משפחתו לחופשי, כמובן שבניו ייהפכו ליהודים בשחרורם, ככל עבד המקבל על עצמו מצוות כאשה, אך אם לא ירצה יוכל להשתחרר כמתוכנן בסוף שש שנים, אלא שהשפחה ובניה לא ישתחררו עמו.
מגמה כזו אף שיש בה חסד והטבה מסוימים, אינה רצויה כלל בתפישת התורה לשיטת חז"ל. התורה רואה בעבדות רעה חולה הסותרת באופן בסיסי את הציווי 'לא יהיה' ואת הקביעה 'כי עבדי הם', ומעוניינת שלא יוכל להיווצר מצב שהעבד ירצה להמשיך בעבדותו. לפי גישה כזו, מוטב לעבד עברי רווק להישאר רווק כדי שלא יידבק בשפחה כנענית כלל. אם יש לו אשה אפשר לכופו להיות עם שפחה כנענית שאין לו עימה שום עניין משותף חוץ מזה שהוא תורם לאדון מזרעו להולדת עבדים באמצעות השפחה שהיא כפונדקאית להולדתם ותורמת מביציותיה לכך, וכחלק מעבודתו ( וכמו מאמצי העבודה והזיעה האחרים שלו) אמנם רק טפש יאמר שהוא מעדיף להמשיך במצב זה, כלומר להמשיך לתת לאדון מזרעו כך, אך אם העבד רוצה הוא יכול. זה מאד לא סביר אך אפשרי, וזה בדיוק מה שהתורה רוצה, להקטין את הסיכוי שיקרה.
על כן סברתי שמוטב היה בעיני חז"ל אפילו ל'עקם' מעט את הפשט כדי למלא אחר מגמת התורה. ברם כאמור הרמב"ם כותב שכך היא מסורת הקבלה ומשמע מסיני. אם כן כבר מלכתחילה נוצר הפער בין שתי הגישות כדי להורות שלא די בהתחסדות עם העבדים אלא יש לעשות הכל כדי לבטל את העבדות.
ואשמח אם יאלפוני בינה עוד בסוגיה זו.","209","","2947","True","True","False","","204","213.151.62.226","0","43900","קידושין|כ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);