var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4366;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","52"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4366","0","לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמו","10/10/10 22:34","ב חשון","תשע"א","22:34","דוד כוכב","מתי אין ראוי להשתמש בלשון תורה?

על כך כאן.","125","","4950","True","True","False","","979","95.86.103.51","0","0","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4379","4366","עשו להם עגל מסכה","11/10/10 19:52","ג חשון","תשע"א","19:52","Almuaddib","מסכים אני לדבריך, כי מטרתו של רבי יוחנן היתה למנוע אי הבנה.

וזה - אם כי עיקר הוא - בערך הדבר היחידי עליו אוכל להסכים.


לפועל "מסך", בלשון המקרא, משמעות כפולה. שהרי "עגל מסכה" אינו אלא עגל יצוק מתכת. הפועל המקראי, בצורתו הראשונה, מיועד דוקא ליציקת מתכת. לפיכך רצה רבי יוחנן להבחין בין רבדי העברית השונים. אם אתה, רב אסי, תשתמש בפועל "מסך" כמשמעותו במשלי, ימצא מי שיבין אותך בטעות כמי שמתכוון למשמעותו הקודמת, עוד בתורה. כך עלולה לצאת תקלה מפי החכם, וזה השיעור שלימדו רבי יוחנן: על החכם להקפיד שגם תלמידים "רגילים", יבינוהו כהלכה, ולא ישגו להבינו בדרך אחרת.


כמה הערות לדבריך:

1.
"שקולי טאטיתא", זו ארמית, לא עברית.

2.
"נשל" ו"נשר" אינם חילופים בין לשון התורה ללשון חכמים. משמעות שני פעלים אלו אינה זהה, וגם בלשון חכמים נמצא את שניהם. למשל, במדרש רבה, ויקרא: " כיון דקרב לההוא חויא מיד נשלו איבריו ...".
וכן במשמעות הנוספת של הפועל, ממנו רואים את המשמעות הזו. שהרי "ונשל ה' אלוקיך א הגוים..." או "ונשל הברזל מן העץ" - וראה את מחלוקת חכמים במסכת מכות אם אם למקרא או אם למסורת.

הזית ישל, כמו נשלו אבריו, ואין משמעות הפעלים נשר ונשל זהה.

3.
לגבי טעותך החוזרת אודות חילופי אותיות, שאתה מקשר בין "מסך" לבין "מזג", ואף מצמיד אליהם את ה"מצק", כבר הכברתי מלים הרבה בדיון שאליו קישרת.

אגב, שים לב כי בחלק מהמקרים יש לנו שרשים תניינים, אך לא מצאנו מול ה"נסך" את ה"נזג" או ה"נצק", ואכמ"ל.","107","","4949","True","True","False","","190","84.228.61.194","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4401","4366","תשובת החתם סופר","13/10/10 00:28","ה חשון","תשע"א","00:28","ברוך","החתם סופר על אתר דן בהבדל שבין מזיגה למסיכה, שהרי גם במקרא מצינו לשון מזיגה ביין ('אל יחסר המזג'). לדעתו, בלשון המקרא מסיכה היא הטלת יין לתוך המים, ואילו מזיגה היא הטלת מים לתוך היין. אמנם בלשון חכמים נקרא הכל מזיגה.

וכעת מובנת הסוגיה היטב. רב אסי שואל האם מסיכה נאסרה. וכוונתו לשאול דווקא על מסיכה ולא על מזיגה, שמסיכה יש טעם לאסור, כיון שהגוי שופך את היין מכחו. אך מזיגה אין טעם לאסור, שאין הגוי נוגע ביין אלא על ידי המים, וניצוק לא חשוב חיבור.

וענה לו רבי יוחנן, שכיון שבלשון חכמים משתמשים במילה מזיגה לשניהם, וכיון שמסיכת היין למים ודאי יש לאסור, על כן לא רק שמסיכת היין תיאסר, אלא אף מזיגת המים ליין, כיון שבלשון חכמים השם מזיגה משותף לשניהם ואין להפריד ביניהם.","86","","4947","True","True","False","","240","87.70.63.205","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4380","4379","ומה דעתך","11/10/10 23:38","ג חשון","תשע"א","23:38","דוד כוכב","על הפירוש על מֵרֻכְסֵי אִישׁ שניתוסף בסוף הודעה זו?","125","","4949","True","True","False","","104","95.86.103.51","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4385","4380","עודך מחזיק בטעותך","12/10/10 10:05","ד חשון","תשע"א","10:05","Almuaddib","אמת, התקבולת בפסוק ברורה - כפי שהיתה ברורה גם למתרגמים ולמפרשים - שכולם מפרשים בדרך שונה, ואחד מהם אינו יוצר את ההקבלה שאתה מתעקש ליצור, של רכס=רגז.

שורש זה, כפי שציינת, מצוי בשתי משמעויות במקרא, במשמעות של חיבור - רכיסה של בגד, ובמשמעות של הרים - הרכסים.

כך הסביר רש"י, למשל, בפירושו לפועל בספר שמות:
"וירכסו - לשון חיבור. וכן מרוכסי איש - חיבורי חבלי רשעים. וכן והרכסים לבקעה - הרים הסמוכים זה לזה...".

תרגום הרכסים, בישעיהו כמו בתהילים - לשון גדודים, גם כן - לשון חיבור.

אם כן, רש"י יצא מהחיבור, וכך פירש את רוכסי האיש. רד"ק, מנגד, עשה את הכיוון הפוך, כשפירש כורסי איש - גבהות ליבם של אנשים.

אבל השערתך מופרכת גם מהצד השני: היכן מצאנו מלה מהשורש רג"ז במשמעות של חיבור? אנשים רוכסים את בגדיהם, אנשים רוגזים על חבריהם - ולא בא זה בתחומו של זה.

על כרחך, אין הרכסים אלא הרים, ואינם רגזים. הורכסים אינם רוגזים, ודאי שאינם רוקצים, או כל אחד מהחילופים האחרים שאתה מתעקש למצוא על כל גבעה רמה.","107","","4948","True","True","False","","173","212.25.82.194","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4388","4385","שתי המשמעויות","12/10/10 13:08","ד חשון","תשע"א","13:08","דוד כוכב","רכיסה של בגד, ומשמעות של הרים - שתיהן משמעות אחת, גם בהרים מדובר במחרוזת הרים.

בעניין הקשר בין רוגז לבין הרים, נזכרתי בפסוקים:
ישעיהו ה, כה: וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים.
תהלים יח, ח: וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ.

הרי געש - רעידות אדמה - יצירת הרים.
איוב ט, ה-ו:
הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ:
הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן:","125","","4948","True","True","False","","140","95.86.103.51","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4392","4388","ראיה לסתור","12/10/10 15:45","ד חשון","תשע"א","15:45","Almuaddib","1.
ישעיהו ה, כה: וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים

ממה נפשך, אם כדבריך, זה כמו "וירכסו ההרים"? הרי ברור שם על מה מדובר. ראה את הפסוק כולו, אי אפשר לפרש כהצעתך:

"עַל-כֵּן חָרָה אַף-ה' בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ, וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים, וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה, בְּקֶרֶב חוּצוֹת; בְּכָל-זֹאת לֹא-שָׁב אַפּוֹ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה".

2.
תהלים יח, ח: וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ.

כאן יש הקבלה, הארץ געשה ורעשה, ומוסדי ההרים, גם הם געשו ורגזו. כלומר, הרגז מקביל כאן לרעש. כמו שהאדמה רעדה - שהרי רעש אדמה זו רעידת אדמה, כך מוסדי ההרים רגזו - זעו ממקומם, כנראה מרוגז. איפה מוצא אתה רכיסה?

3.
איוב ט, ה-ו:
הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ:
הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן:

גם כאן, כמו בקודם, אנו במשמעות הברורה והפשוטה של רוגז, ואין לרכסים כאן אלא היותם הרים. המעתיק = מזיז ממקומו. כך גם המרגיז הרים - מעתיקם מקום למקום אחר. הם כבר הרים, אין צורך לייצרם מהמישור, ואידך זיל וגמור.","107","","4948","True","True","False","","161","212.25.82.194","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4393","4392","אין משמעות שני השורשים זהה","12/10/10 16:09","ד חשון","תשע"א","16:09","דוד כוכב","נחוץ רק קשר במשמעות.

כשאדם רוגז הוא משתולל.
כך נוהגת גם הארץ ברוגזהּ, ונוצרים מתוך כך ריכסי שרשרות ההרים. ובהשאלה הועתק הביטוי לכל רכיסה.","125","","4948","True","True","False","","110","95.86.103.51","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4395","4393","חוששני שדבריך הם בגדר נבואה","12/10/10 16:14","ד חשון","תשע"א","16:14","Almuaddib","במטותא מנייכי, אל תרכס אל שלעניות דעתי, דבריך אין בהם ממש.

אירכס לי שטרי, ולכן רגזתי עד מאד. אל תרגז, שמא תאבד שטרך.

כשאדם רוגז, הוא מקמט את פניו ונוצרים רכסים באיזור הגבות שלו. בהשאלה, הוא גם רוכס את האפוד וסוגר את הכפתורים.

צר לי, אך דבריך הם אפילו לא דרשנות, אלא חלומות באספמיא.","107","","4948","True","True","False","","142","212.25.82.194","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4406","4401","פירושו של החת"ס קשה ומחוסר ביסוס","13/10/10 10:43","ה חשון","תשע"א","10:43","Almuaddib","בכל התנ"ך לא מצאנו מזג אלא בשה"ש - "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג". קשה לפרש מלה יחידאית, ודאי שקשה לקבוע במסמרות כי מדובר בהטלת מים לתוך היין, ונראים הדברים הללו שהבאת כדברי נבואה בעיני.","107","","4947","True","True","False","","158","212.25.82.194","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב",""),new Message("4412","4406","בכל זאת, חשבתי שכדאי להביאו","13/10/10 14:09","ה חשון","תשע"א","14:09","ברוך","בעיקר מפני שהוא מחפש את הקשר שבין הדיון הלשוני לבין עיקר הדיון בהלכות יין נסך.

בנוסף, על אף שאינני מתיימר להבנה בלשנית, בכל זאת חשבתי שאולי כדאי להציע בפני המבינים את הנתונים שיכלו לסייע לחתם סופר לגבש את דעתו:
כפי שכתב אלמואדיב לעיל, שורש המילה מסיכה היא ביציקת המתכת. והנה, נעיין בלשון הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות יג יג):
"ש דברים שאין בהם איסור ניסוך כלל ואסרו אותם חכמים כדי להרחיק מן הניסוך, ואלו הן לא ימזוג העכו"ם המים לתוך היין שביד ישראל שמא יבא לצוק היין לתוך המים..."
כלומר, הרמב"ם מבדיל בין מזיגה לבין מסיכה, שהיא יציקה (כעין יציקת המתכת) בה יוצקים את הנוזל החשוב, לבין מזיגה, בה מוזגים (במובן של ערבוב) את המים לתוך הנוזל החשוב.","86","","4947","True","True","False","","242","87.70.63.205","0","4366","עבודה זרה|נח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);