var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43656;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43656","0","משנת רבי אליער בן יעקב קב ונקי","11/03/16 02:08","א אדר ב","תשע"ו","02:08","זהבי","אמנם קצת באיחור... ידוע שכלל זה נאמר על רבי אליעזר בן יעקב הראשון שחי בדור הראשון לתנאים וחי עוד בזמן הבית (ע"פ עדות ראייתו את בית המקדש נסדרו מסכת מידות ועוד). מלבדו היה ראב"י שני שחי בדור רביעי לתנאים - דור תלמידי רבי עקיבא.
א. מישהו יודע האם ניתן לברר את זהותו של ראב"י כאשר הוא מוזכר סתם - אם הכוונה לראשון או השני?
ב. זכור לי פירוש שישנם ק"ב מקומות בהם שנה ראב"י והלכה כמותו, כמנין "קב". מישהו יודע את מקורו של פירוש זה?","569","","2975","True","True","False","","872","213.151.41.217","0","0","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43658","43656","מנין לך שמדובר בראב"י הראשון?","11/03/16 05:45","א אדר ב","תשע"ו","05:45","דוד כוכב","לפי חבריו המוזכרים לצידו נראה שמדובר דוקא בשני.
א. ככלל, מזהים את התנא או האמורא על פי דור חבריו המוזכרים לצדו.
ב. כך כתב הרא"ש מסכת עירובין פרק ד סימן ב: "כתב ר"ח ז"ל מפי הקבלה דבק"ב דברים הלכה כמותו ותו לא".","125","","2975","True","True","False","","166","95.86.117.154","0","43656","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43660","43656","רש"י עירובין סב: "דהלכה כמותו בכל מקום"","11/03/16 09:42","א אדר ב","תשע"ו","09:42","אשבח","רש"י שם: "קיימא לן - ביבמות פרק החולץ בסופיה (מט, ב) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, כלומר: במקומות מועטין מוזכר במשנה, אבל נקי הוא - דהלכה כמותו בכל מקום, והכא אמר שמואל דהלכה כמותו, ומשמע דפשיטא לן דהכי הילכתא.", וזה כפי שפירש בגיטין סז. : "קב ונקי - לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם".

אבל ביבמות דף מט עמוד ב (ונראה ששם במקור ל"קב ונקי") רש"י מקפיד ואינו אומר דהלכה כמותו: "משנת רבי אליעזר ב"י קב ונקי - קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא]".
הגמרא שם: "א"ר שמעון בן עזאי כו'. תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, וכתוב בה: מנשה הרג את ישעיה...".

ונראה שרש"י לא התרחק לפרש מהמקום אותו הוא מפרש.

לגבי גימטריא ק''ב: מהרש"א בחידושי אגדות מסכת גיטין דף סז עמוד א כותב: "וי"מ ק"ב הלכות יש במשנה וברייתא משמיה דראב"י" - ואינו מוסיף דהלכה כמותו.

וכן מצינו במגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ד משנה יא כותב: "...ויש מפרשים, קב ונקי בלשון גימטריא, מאה ושתים הלכות" - ואינו מוסיף דהלכה כמותו.","507","","2975","True","True","False","","201","79.183.10.17","0","43656","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43662","43656","מנין שהתנא ראב"י הוא ששנה את משנה מדות?","11/03/16 10:40","א אדר ב","תשע"ו","10:40","אשבח","את הראיה שאכן ראב"י שנה את מסכת מדות אפשר למצוא בכמה מקומות:

א. מיקומה של לשכת הטלאים במשנה 'תמיד' אינו תואם את מיקומה במשנה 'מדות', ואת סתירה זו ‏מיישבת הגמרא באומרה שאת משנה מדות שנה ר' אליעזר בן יעקב החולק על סתם משנה של ‏תמיד (יומא טז.).

ב. רוב עניינם של הדפים, החל מסוף דף טו עמוד ב עד דף יז עמוד ב, במסכת יומא עוסק במשניות ‏ממסכת 'מדות' הדנות במבנה בית המקדש, חלקיו השונים ומידותיהם ועוד. הגמרא שם מביאה את ‏המשניות כדי להוכיח שהן נלמדות לפי שיטת התנא רבי אליעזר בן יעקב ולא לפי שום תנא אחר.‏

ג. במקום אחר הראיתי שהאופן בו מחושב שם (לפי רש"י) שרוחב העזרה הוא 135 אמות - מוכח ‏שהמשניות נישנו על ידי התנא אליעזר בן יעקב.‏","507","","2975","True","True","False","","194","79.183.10.17","0","43656","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43661","43658","לא יכול להיות שמדובר באב"י השני!","11/03/16 10:20","א אדר ב","תשע"ו","10:20","אשבח","וראה באשכול כאן שלא ייתכן שאלו שלצדו הם חבריו של ראב"י כפי שאתה מציע.","507","","2975","True","True","False","","178","79.183.10.17","0","43656","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43663","43658","הכלל נאמר על ראב"י הראשון","11/03/16 11:16","א אדר ב","תשע"ו","11:16","זהבי","א. יישר כח על המקור.
ב. עי' "דורות הראשונים" לרי"א הלוי (ח"א כרך ה פרק מ"ח "ראב"י הראשון") שם מוכיח שהיו שניים, ושהכלל הנ"ל נאמר לגבי הראשון (בקצרה - הגמרא ביבמות מ"ט מביאה ברייתא שנשנתה ע"י שמעון בן עזאי - בן דורו של רבי עקיבא(!), בה נאמר "מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכו' וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". מזהות בעל המימרא וכן מכך שהמגילה נמצאה בירושלים ומסתבר שנכתבה כשירושלים עוד היתה בבניינה קודם החורבן - חייבים לומר שהדברים נאמרו על ראב"י הראשון שחי בזמן הבית).
בנוגע למקומות בהם הוא מופיע יחד עם תנאים בני דורות מאוחרים יותר, עיי"ש בדבריו שמאריך להוכיח בטוב טעם כדרכו שבסידור המשנה מצינו הרבה מקומות בהם מימרות שנשנו בדורות קדומים מובאות בשם תנא מאוחר, כיון שבשעת סידור המשנה נמסרה המימרא על ידו או בשמו, לכן נקבעו הדברים ע"ש מוסר השמועה.
לכן מצינו משניות וברייתות בהן ראב"י חולק לכאורה עם תנא מדור רביעי או חמישי, ואליבא דאמת הדעה החולקת נאמרה כבר ע"י תנא קדום בן דורו של ראב"י הראשון, אלא שכאמור בשעת עריכת המשנה נמסרו הדברים בשמו של התנא המאוחר.
ועי' שם שמביא עוד דוגמאות לכך מתנאים אחרים שלגביהם אין שום ספק בזהותם או בדור אליו השתייכו, ומופיעים בסמיכות לתנאים שחיו בדור אחר לגמרי. ועל כרחך כנ"ל.
שאלתי היא, ע"פ הנ"ל האם ישנה דרך לברר באלו מקומות הכוונה היא לראב"י הראשון וממילא היכן נאמר הכלל שהלכה כמותו.","569","","2975","True","True","False","","110","213.151.41.217","0","43656","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43720","43658","בעניין ראב"י","15/03/16 07:32","ה אדר ב","תשע"ו","07:32","שמואל ד","יבמות מט: תניא שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ראב״י קב ונקי כו׳ והקשו האחרונים (קרן אורה ושיח השדה ועוד) דלכאורה שני הדברים בהמגילה סותרים זה את זה דראב״י לא סובר כר״ש רק סבר שיכול להיות ממזר אפילו מאשת אח (עי׳ תוס׳ יבמות מט.) וראיתי בספר אמת ליעקב שתירץ ששני ראב״י היו ע״ש. ולכאורה תמוה דעי׳ רש״י לז: ד״ה הלכתא וז״ל דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל והיינו שראב״י בדף לז: הוא ראב״י שנאמר עליו קב ונקי בהמגילה (מט:) ולכן מה איכפ״ל אם היו שנים מ״מ ראב״י בדף לז הוא אותו ראב״י שכתוב עליו קב ונקי בדף מט וצ״ע. אולם אפשר שעל שניהם נאמר קב ונקי. וראיתי בספר אהבת ציון וירושלים במסכת שביעית שכתב דרק ראב״י הראשון קב ונקי וצ״ע כנ״ל. ושאלתי הגר״ח קניבסקי שליט״א וכתב לי לעיין בספר תולדות תנו״א (היימן). ועי״ש שכתב שמשנת שניהם קב ונקי ועל הראשון כתוב שהוא קב ונקי בהמגילת יוחסין (מט:) ועל השני בגיטין סז. איסי בן יהודה מונה שבחן כו׳ ודו״ק בזה. ולפי הנ״ל יש לפרש רש״י בדף לז: (הבאתי לעיל) דלכאורה תמוה למה ממרחק תביא לחמו הא גמרא מפורשת היא ביבמות מט: ולמה הביא מגיטין סז. (ועי׳ הגהות מהרש״ם והג׳ ר״ש מדסוי) אולם לפי מש״כ עלה כמין חומר, שראב״י בדף לז: הוא ראב״י השני שעליו נאמר קב ונקי במסכת גיטין ולא ביבמות ודו״ק היטב","575","","2971","True","True","False","","81","63.143.226.126","0","43656","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43723","43720","פלאי פלאים","15/03/16 08:45","ה אדר ב","תשע"ו","08:45","דוד כוכב","","125","","2971","False","True","False","","146","212.199.57.201","0","43656","גיטין|סז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);